לאחר פסיקה- ניסים כהן ואח' נ' מנורה חברה לביטוח.
ביום 22/6/09 ניתן פסק דין ע"י כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין הקובע הלכה חדשה או ליתר דיוק מחדד הלכה קיימת להגדרת תאונת דרכים ברכבים דו שימושיים.
הרקע הנסיבתי- מדובר בתאונה שארעה כתוצאה מפגיעת מבנה נייד עשוי בטון שהורם באמצעות מנוף המותקן בארגז משאית. המבנה נשמט מהמנוף ונפל מגובה של מטר לערך והרג את המנוח ניסים כהן ז"ל.
הרקע המשפטי- לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, לא רק תאונה במובן הקלאסי המוכר לציבור, קרי פגיעת רכב נוסע או דריסת הולך רגל, יכולה להיחשב כתאונה. קיימות שלוש חזקות חלטות מרבות המגדירות תאונה כתאונת דרכים גם אם השימוש ברכב לא היה תחבורתי וחזקה ממעטת אחת.
על פי הלכת עוזר (רע"א 8001/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ), תחילה יש לבחון האם מתקיימת ההגדרה הבסיסית ורק אם האירוע אינו נופל להגדרה הבסיסית- במובנה הרגיל של תאונה כפי שהיא מוכרת לציבור, שבה השימוש ברכב נעשה למטרות תחבורה, אזי יש לבחון את תחולתן של החזקות המרבות. אם אחת מהן מתאימה, יש לוודא שהמקרה אינו נופל בגדרה של החזקה הממעטת.
מהן החזקות המרבות:
מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של רכב.
מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו.
מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב.
מה היא החזקה הממעטת:
אחת מהחזקות המרבות ובתנאי שהתאונה לא ארעה כתוצאה ממעשה מכוון ושהנזק נגרם ע"י המעשה עצמו.
פס"ד ניסים כהן דן בחזקה המרבה השלישית- קרי מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב ובקביעת ,,מבחן ההתוויה המקצועית" כמבחן לקביעת ייעודו הלא תחבורתי של הרכב.
פסק הדין-
התנאי לתחולת החזקה בדבר ניצול הכוח המכאני של הרכב הוא שבעת השימוש לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.
ברוב התאונות העשויות לקיים את החזקה המרבה הנ"ל מדובר במשאיות עליהן מותקן מנוף שהוא חלק בלתי נפרד מהמשאית עצמה. את כוח ההרמה שלו מקבל המנוף ממנוע המשאית ובכך הוא מתאים להגדרת החזקה- ,,ניצול הכוח המכאני של הרכב".
גם בענייננו, היה שימוש במנוף המשאית כאשר לא היתה מחלוקת שהמשאית היא רכב דו תכליתי. ואולם השאלה שנשאלה במקרה זה בשלוש הערכאות השונות (בית המשפט העליון הפך את פסקי בית המשפט השלום והמחוזי בתשובה על שאלה זו) היא האם ניצול הכוח המכאני היה במסגרת הייעוד המקורי - הלא תעבורתי של הרכב"?
בית המשפט העליון מנחה, כי יש להשיב על השאלה הנ"ל באמצעות מבחן ההתוויה המקצועית הנלווית להפעלתו הלא תעבורתית של הרכב.
בית המשפט הנכבד מדגיש מספר נקודות בהקשרו של מבחן זה.
ראשית, יש להתייחס אל הרכב ומנופו כיחידה אחת וככזו יש לבחון את ייעודה הלא תחבורתי.
דהיינו, עצם קיומו של מנוף אינו מלמד אוטומטית על כך שייעודו של המנוף להרים משאות באשר הן- אלא שיש לבחון את השימוש הלא תעבורתי באספקלריה של הרכב כיחידה כוללת, ויש לבחון מה היעוד הלא תעבורתי של רכב מהסוג הנדון שמורכב עליו מנוף מהסוג הנדון.
שנית, כאשר בוחנים את הייעוד המקורי הלא תעבורתי של הרכב יש לבחון את השימושים המקוריים שלשמם מתקינים את האבזר ברכב הנדון.
שלישית, אין לקבל שינוי מאולתר ברכב אשר משנה את הייעוד הלא תעבורתי המקורי.
רביעית, ניצול הכוח המכאני של הרכב לייעוד המקורי לא תעבורתי, בא בגדר החזקה המרבה גם אם המשתמש נהג ברשלנות.
בנסיבות פס"ד של ניסים כהן ז"ל, המנוף של המשאית שימש להרים משאות ממקום למקום באתר העבודה ולא בהרמת המטען אל המשאית ובהורדתו ממנה במסגרת טעינה ופריקה.
לפיכך, קבע כב' בית המשפט כי ניצול הכוח המכאני של הרכב נעשה במקרה זה מחוץ לייעוד המקורי של המשאית.
ולפיכך הערעור התקבל ונקבע כי התאונה שארעה לא תחשב כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
על הכותב: עו"ד דניאל שבח הינו שותף מנהל במשרד עו"ד שושי שבח,משרד גדול עם מוניטין המתמחה בייצוג תביעות ביטוח. מייצג רק תובעים ולא חברות ביטוח. משרדים בחיפה, ת"א וירושלים.
טל: 0722200600, פקס: 0775250218
חיפה: ברח' יפו 121 בחיפה
ת"א: שד' שאול המלך 35, בית אמריקה
י"ם : רח' קרית המדע 11, הר החוצבים
www.law4u.co.il
law4u@bezeqint.net
ביום 22/6/09 ניתן פסק דין ע"י כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין הקובע הלכה חדשה או ליתר דיוק מחדד הלכה קיימת להגדרת תאונת דרכים ברכבים דו שימושיים.
הרקע הנסיבתי- מדובר בתאונה שארעה כתוצאה מפגיעת מבנה נייד עשוי בטון שהורם באמצעות מנוף המותקן בארגז משאית. המבנה נשמט מהמנוף ונפל מגובה של מטר לערך והרג את המנוח ניסים כהן ז"ל.
הרקע המשפטי- לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, לא רק תאונה במובן הקלאסי המוכר לציבור, קרי פגיעת רכב נוסע או דריסת הולך רגל, יכולה להיחשב כתאונה. קיימות שלוש חזקות חלטות מרבות המגדירות תאונה כתאונת דרכים גם אם השימוש ברכב לא היה תחבורתי וחזקה ממעטת אחת.
על פי הלכת עוזר (רע"א 8001/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ), תחילה יש לבחון האם מתקיימת ההגדרה הבסיסית ורק אם האירוע אינו נופל להגדרה הבסיסית- במובנה הרגיל של תאונה כפי שהיא מוכרת לציבור, שבה השימוש ברכב נעשה למטרות תחבורה, אזי יש לבחון את תחולתן של החזקות המרבות. אם אחת מהן מתאימה, יש לוודא שהמקרה אינו נופל בגדרה של החזקה הממעטת.
מהן החזקות המרבות:
מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של רכב.
מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו.
מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב.
מה היא החזקה הממעטת:
אחת מהחזקות המרבות ובתנאי שהתאונה לא ארעה כתוצאה ממעשה מכוון ושהנזק נגרם ע"י המעשה עצמו.
פס"ד ניסים כהן דן בחזקה המרבה השלישית- קרי מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב ובקביעת ,,מבחן ההתוויה המקצועית" כמבחן לקביעת ייעודו הלא תחבורתי של הרכב.
פסק הדין-
התנאי לתחולת החזקה בדבר ניצול הכוח המכאני של הרכב הוא שבעת השימוש לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.
ברוב התאונות העשויות לקיים את החזקה המרבה הנ"ל מדובר במשאיות עליהן מותקן מנוף שהוא חלק בלתי נפרד מהמשאית עצמה. את כוח ההרמה שלו מקבל המנוף ממנוע המשאית ובכך הוא מתאים להגדרת החזקה- ,,ניצול הכוח המכאני של הרכב".
גם בענייננו, היה שימוש במנוף המשאית כאשר לא היתה מחלוקת שהמשאית היא רכב דו תכליתי. ואולם השאלה שנשאלה במקרה זה בשלוש הערכאות השונות (בית המשפט העליון הפך את פסקי בית המשפט השלום והמחוזי בתשובה על שאלה זו) היא האם ניצול הכוח המכאני היה במסגרת הייעוד המקורי - הלא תעבורתי של הרכב"?
בית המשפט העליון מנחה, כי יש להשיב על השאלה הנ"ל באמצעות מבחן ההתוויה המקצועית הנלווית להפעלתו הלא תעבורתית של הרכב.
בית המשפט הנכבד מדגיש מספר נקודות בהקשרו של מבחן זה.
ראשית, יש להתייחס אל הרכב ומנופו כיחידה אחת וככזו יש לבחון את ייעודה הלא תחבורתי.
דהיינו, עצם קיומו של מנוף אינו מלמד אוטומטית על כך שייעודו של המנוף להרים משאות באשר הן- אלא שיש לבחון את השימוש הלא תעבורתי באספקלריה של הרכב כיחידה כוללת, ויש לבחון מה היעוד הלא תעבורתי של רכב מהסוג הנדון שמורכב עליו מנוף מהסוג הנדון.
שנית, כאשר בוחנים את הייעוד המקורי הלא תעבורתי של הרכב יש לבחון את השימושים המקוריים שלשמם מתקינים את האבזר ברכב הנדון.
שלישית, אין לקבל שינוי מאולתר ברכב אשר משנה את הייעוד הלא תעבורתי המקורי.
רביעית, ניצול הכוח המכאני של הרכב לייעוד המקורי לא תעבורתי, בא בגדר החזקה המרבה גם אם המשתמש נהג ברשלנות.
בנסיבות פס"ד של ניסים כהן ז"ל, המנוף של המשאית שימש להרים משאות ממקום למקום באתר העבודה ולא בהרמת המטען אל המשאית ובהורדתו ממנה במסגרת טעינה ופריקה.
לפיכך, קבע כב' בית המשפט כי ניצול הכוח המכאני של הרכב נעשה במקרה זה מחוץ לייעוד המקורי של המשאית.
ולפיכך הערעור התקבל ונקבע כי התאונה שארעה לא תחשב כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
על הכותב: עו"ד דניאל שבח הינו שותף מנהל במשרד עו"ד שושי שבח,משרד גדול עם מוניטין המתמחה בייצוג תביעות ביטוח. מייצג רק תובעים ולא חברות ביטוח. משרדים בחיפה, ת"א וירושלים.
טל: 0722200600, פקס: 0775250218
חיפה: ברח' יפו 121 בחיפה
ת"א: שד' שאול המלך 35, בית אמריקה
י"ם : רח' קרית המדע 11, הר החוצבים
www.law4u.co.il
law4u@bezeqint.net
