תפ"ח 1049/07, מדינת ישראל נ' יוסף (אסי) בן פליקס אבוטבול
כב' השופטים: ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב, ד' רוזן
22.06.2009
העובדות:
1. ענייננו בגזירת דינם של אסי אבוטבול אשר הורשע בשורה של עבירות ועוד 23 אחרים.
2. הציר המרכזי סביבו סבו האישומים ממנו יצאו ובאו הנאשמים, עוזריהם והמבקשים התערבותם - הינו "ארגון הפשיעה". בראש הארגון עמד נאשם 1, לצידו "יד ימינו", נאשם 2, האיש שעמד ב"חזית" מול המתלוננים, כמו גם מול גורמים עסקיים שנועדו, מבחינת הארגון, להקנות אצטלה לגיטימית לפעילות הארגון. נאשם 3 היה מנהל ה"דסק הצרפתי", אירגן וסייע בהכוונת פעילות "ארגון הפשיעה" בתחום עיסוק זה של הארגון. נאשם 5 היה מנהל ואחראי על הפעילות הכספית עסקית של "ארגון הפשיעה". נאשם 4, שזוכה מחמת הספק מפרט אישום ראשון, יזם פעילות ה"ארגון" כלפי אנשי עסקים בעלי ממון, ונתן מטוב שכלו ומיומנותו המשפטית כעורך דין בישראל. "ארגון הפשיעה" פעל לאורך זמן בדפוס עבודה קבוע בביצוע פעולות סחיטה. ככלל, לא נדרש "ארגון הפשיעה" להפעיל אלימות בביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים. "ארגון הפשיעה" ושמו של העומד בראשו הטיל אימה על אנשים. "ארגון הפשיעה" זרה פחד והצמית אנשים למקומם, כשהם אחוזי פחד וחרדה עמוקה. הנאשמים השתמשו בשם הארגון ו"מעמדו" ככלי נשק משוכלל ומשונן. הארגון פעל כנגד מספר מטרות במקומות שונים בארץ ובחו"ל. הארגון הכיר מקומו הנכבד בעולם הפשע, וידע לקשור קשרים עם גורמים עבריינים ידועים בעלי השפעה וכוח בארץ ובחו"ל. הארגון פעל בצורה היררכית, בו היה מוחוור לכל מקומו הבכיר של נאשם 1, שהכל סרו לשליטתו ומרותו ולידו נאשם 2, "יד ימינו".
3. עסקינן ב גזירת דינם של - 24 נאשמים. הנאשם 1 הורשע ב-10 פרשות סחיטה שונות, מעל הרשעתו בפרט אישום ראשון, ובעבירת מתן שוחד. מרבית העבירות בוצעו בימים בהם שהה נאשם 1 ב"מעצר בית". הגבלת תנועותיו בצו בית משפט והשמתו במקום מותחם, לכאורה, תחת פיקוח - לא מנע בעדו מלהפעיל ולנהל "ארגון הפשיעה" בראשו עמד. הארגון היה בתקופה זו תחת הנהגתו, בתנופת עשייה עבריינית, שלולא מעצר הנאשמים, מן הסתם, היה ממשיך ומעצים פעילותו בהטלת חיתתו על סביבתו, תוך סחיטת סכומי עתק של מאות אלפי ש"ח.
החלטה:
1. כל אחד מהנאשמים הורשע בעבירות שונות לפי מידת מעורבתו ועשייתו בפרשות השונות.
עבירות הסחיטה באיומים שנגלו בתיק זה הינן חמורות וקשות. האירועים שנגלו מעוררי חלחלה. אנשי "ארגון הפשיעה" (נאשמים 1, 2, 3 ו-5) ואחרים שפעלו במחובר לנסיבה המחמירה של סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, פעלו לסחיטת אנשי עסקים בכוח ובאיומים. הנאשמים סחטו סכומי עתק מקורבנותיהם שנשתתקו מולם אחוזי אימה. המתלוננים ככלל, ביקשו להיכנע לדרישות הנאשמים, לרצותם, בגין היראה שהוטבעה בהם על ידם. המתלוננים דחו האפשרות לבקש עזרת המשטרה. מדובר בתופעה של עבריינים המטילים חיתתם, שולטים על סביבתם וגורפים לכיסיהם מאות אלפי ש"ח שניטלו ממתלוננים החוששים לחייהם ולשלומם של בני ביתם. הנאשמים ניצלו את החשש הרב שנטעו בליבם של המתלוננים, והעשירו את קופת הארגון בסכומי כסף ניכרים. "ארגון הפשיעה" כשמו כן הוא. הארגון בעל מבנה הירככי פעל בדפוס קבוע, שיטתי ולאורך זמן, תוך הפעלת "חיילים" לביצוע משימות שקבע לעצמו. מצב הדברים שנגלה בתיק זה מבליט חובת בית המשפט להביא סוף להפקרות העבריינית שפשתה בחברתנו. שומה על בית המשפט לומר את דברו בפני אלה המשבשים אורחות חיים ופוגעים בסדרי מנהל וחוק.
2. חלק מהנאשמים הסתייעו לטובתם בשירותי "ארגון הפשיעה". מדובר באנשים השייכים למסגרת הנורמטיבית. מדובר, לעיתים קרובות, באזרחים רגילים הנקלעים למצוקה כלכלית ובוחרים להיעזר בעבריינים, בריונים, שבכוחם להשיג בקשתם בדרך נוחה ומהירה פי כמה מ"דרך המלך", דרך פניה לרשויות המדינה וערכאות שיפוטיות שהינה לעיתים ארוכה ומורכבת. עבירות אלו, מעבר לכיעורן, הינן קשות ומסוכנות. הסתייעות בפושעים לגביית חובות ו"יישוב" מחלוקות עסקיות, יש בה כדי להצמית ולהלך אימים על העומדים מולם. יש בעבירות אלה כדי לכרסם בסדרי חברה ומדינה. יש בעבירות אלה כדי לשבש אורחות חיים. העובדה שמדובר לעיתים קרובות באזרחים רגילים, מעצימה דווקא הסכנה הרבה הטמונה בעבירות אלה. על בתי המשפט להעניש אלה הפונים לעבריינים, ובוודאי לארגוני פשיעה, כדי לקדם עניינם ולהשיג חפצם בעונשים כבדים. זאת, גם משעברם של אלה נקי, ולעיתים הינם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שתרמו ותורמים לסביבתם. יש ליתן עדיפות מכרעת לגורם ההרתעה.
3. חלק מהנאשמים שלפנינו זוכו מהנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, הקובע כי מי שעובר עבירה בנסיבה המחמירה של עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, דינו "כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר 25שנים". זיכוי מהנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה הינו בעל משקל ומשמעות לעניין העונש. אבל, עדיין מדובר בעבירות סחיטה באיומים, שגם הן עבירות נפוצות שיש בהן יסוד של שפלות לצד ההיבט הרכושי שבה. מרבית העבירות בהן הורשעו הנאשמים בעניננו, הינן עבירות שחומרתן בולטת. העונשים הקבועים בחוק, לצידן של אותן עבירות, מבטאים, בין היתר, את שאט הנפש והצורך להגן על החברה מפני רעתם של המורשעים בעבירות.
4. לאחר ששקל ביהמ"ש את מכלול שיקולי הענישה הצריכים בתיק זה ונתן דעתו לנסיבות האישיות ולכלל הנתונים העומדים לטובת הנאשמים גוזר ביהמ"ש אתעונשם של 24 הנאשמים בתיק זה. על נאשם 1 - אשר עמד הראש ארגון הפשיעה - אסי אבוטבול גוזר ביהמ"ש 15 שנות מאסר, מתוכן 13 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 26.3.07, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה. קנס כספי בסך 500,000 ש"ח או 3 שנות מאסר תמורתו.
כב' השופטים: ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב, ד' רוזן
22.06.2009
העובדות:
1. ענייננו בגזירת דינם של אסי אבוטבול אשר הורשע בשורה של עבירות ועוד 23 אחרים.
2. הציר המרכזי סביבו סבו האישומים ממנו יצאו ובאו הנאשמים, עוזריהם והמבקשים התערבותם - הינו "ארגון הפשיעה". בראש הארגון עמד נאשם 1, לצידו "יד ימינו", נאשם 2, האיש שעמד ב"חזית" מול המתלוננים, כמו גם מול גורמים עסקיים שנועדו, מבחינת הארגון, להקנות אצטלה לגיטימית לפעילות הארגון. נאשם 3 היה מנהל ה"דסק הצרפתי", אירגן וסייע בהכוונת פעילות "ארגון הפשיעה" בתחום עיסוק זה של הארגון. נאשם 5 היה מנהל ואחראי על הפעילות הכספית עסקית של "ארגון הפשיעה". נאשם 4, שזוכה מחמת הספק מפרט אישום ראשון, יזם פעילות ה"ארגון" כלפי אנשי עסקים בעלי ממון, ונתן מטוב שכלו ומיומנותו המשפטית כעורך דין בישראל. "ארגון הפשיעה" פעל לאורך זמן בדפוס עבודה קבוע בביצוע פעולות סחיטה. ככלל, לא נדרש "ארגון הפשיעה" להפעיל אלימות בביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים. "ארגון הפשיעה" ושמו של העומד בראשו הטיל אימה על אנשים. "ארגון הפשיעה" זרה פחד והצמית אנשים למקומם, כשהם אחוזי פחד וחרדה עמוקה. הנאשמים השתמשו בשם הארגון ו"מעמדו" ככלי נשק משוכלל ומשונן. הארגון פעל כנגד מספר מטרות במקומות שונים בארץ ובחו"ל. הארגון הכיר מקומו הנכבד בעולם הפשע, וידע לקשור קשרים עם גורמים עבריינים ידועים בעלי השפעה וכוח בארץ ובחו"ל. הארגון פעל בצורה היררכית, בו היה מוחוור לכל מקומו הבכיר של נאשם 1, שהכל סרו לשליטתו ומרותו ולידו נאשם 2, "יד ימינו".
3. עסקינן ב גזירת דינם של - 24 נאשמים. הנאשם 1 הורשע ב-10 פרשות סחיטה שונות, מעל הרשעתו בפרט אישום ראשון, ובעבירת מתן שוחד. מרבית העבירות בוצעו בימים בהם שהה נאשם 1 ב"מעצר בית". הגבלת תנועותיו בצו בית משפט והשמתו במקום מותחם, לכאורה, תחת פיקוח - לא מנע בעדו מלהפעיל ולנהל "ארגון הפשיעה" בראשו עמד. הארגון היה בתקופה זו תחת הנהגתו, בתנופת עשייה עבריינית, שלולא מעצר הנאשמים, מן הסתם, היה ממשיך ומעצים פעילותו בהטלת חיתתו על סביבתו, תוך סחיטת סכומי עתק של מאות אלפי ש"ח.
החלטה:
1. כל אחד מהנאשמים הורשע בעבירות שונות לפי מידת מעורבתו ועשייתו בפרשות השונות.
עבירות הסחיטה באיומים שנגלו בתיק זה הינן חמורות וקשות. האירועים שנגלו מעוררי חלחלה. אנשי "ארגון הפשיעה" (נאשמים 1, 2, 3 ו-5) ואחרים שפעלו במחובר לנסיבה המחמירה של סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, פעלו לסחיטת אנשי עסקים בכוח ובאיומים. הנאשמים סחטו סכומי עתק מקורבנותיהם שנשתתקו מולם אחוזי אימה. המתלוננים ככלל, ביקשו להיכנע לדרישות הנאשמים, לרצותם, בגין היראה שהוטבעה בהם על ידם. המתלוננים דחו האפשרות לבקש עזרת המשטרה. מדובר בתופעה של עבריינים המטילים חיתתם, שולטים על סביבתם וגורפים לכיסיהם מאות אלפי ש"ח שניטלו ממתלוננים החוששים לחייהם ולשלומם של בני ביתם. הנאשמים ניצלו את החשש הרב שנטעו בליבם של המתלוננים, והעשירו את קופת הארגון בסכומי כסף ניכרים. "ארגון הפשיעה" כשמו כן הוא. הארגון בעל מבנה הירככי פעל בדפוס קבוע, שיטתי ולאורך זמן, תוך הפעלת "חיילים" לביצוע משימות שקבע לעצמו. מצב הדברים שנגלה בתיק זה מבליט חובת בית המשפט להביא סוף להפקרות העבריינית שפשתה בחברתנו. שומה על בית המשפט לומר את דברו בפני אלה המשבשים אורחות חיים ופוגעים בסדרי מנהל וחוק.
2. חלק מהנאשמים הסתייעו לטובתם בשירותי "ארגון הפשיעה". מדובר באנשים השייכים למסגרת הנורמטיבית. מדובר, לעיתים קרובות, באזרחים רגילים הנקלעים למצוקה כלכלית ובוחרים להיעזר בעבריינים, בריונים, שבכוחם להשיג בקשתם בדרך נוחה ומהירה פי כמה מ"דרך המלך", דרך פניה לרשויות המדינה וערכאות שיפוטיות שהינה לעיתים ארוכה ומורכבת. עבירות אלו, מעבר לכיעורן, הינן קשות ומסוכנות. הסתייעות בפושעים לגביית חובות ו"יישוב" מחלוקות עסקיות, יש בה כדי להצמית ולהלך אימים על העומדים מולם. יש בעבירות אלה כדי לכרסם בסדרי חברה ומדינה. יש בעבירות אלה כדי לשבש אורחות חיים. העובדה שמדובר לעיתים קרובות באזרחים רגילים, מעצימה דווקא הסכנה הרבה הטמונה בעבירות אלה. על בתי המשפט להעניש אלה הפונים לעבריינים, ובוודאי לארגוני פשיעה, כדי לקדם עניינם ולהשיג חפצם בעונשים כבדים. זאת, גם משעברם של אלה נקי, ולעיתים הינם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שתרמו ותורמים לסביבתם. יש ליתן עדיפות מכרעת לגורם ההרתעה.
3. חלק מהנאשמים שלפנינו זוכו מהנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, הקובע כי מי שעובר עבירה בנסיבה המחמירה של עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, דינו "כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר 25שנים". זיכוי מהנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה הינו בעל משקל ומשמעות לעניין העונש. אבל, עדיין מדובר בעבירות סחיטה באיומים, שגם הן עבירות נפוצות שיש בהן יסוד של שפלות לצד ההיבט הרכושי שבה. מרבית העבירות בהן הורשעו הנאשמים בעניננו, הינן עבירות שחומרתן בולטת. העונשים הקבועים בחוק, לצידן של אותן עבירות, מבטאים, בין היתר, את שאט הנפש והצורך להגן על החברה מפני רעתם של המורשעים בעבירות.
4. לאחר ששקל ביהמ"ש את מכלול שיקולי הענישה הצריכים בתיק זה ונתן דעתו לנסיבות האישיות ולכלל הנתונים העומדים לטובת הנאשמים גוזר ביהמ"ש אתעונשם של 24 הנאשמים בתיק זה. על נאשם 1 - אשר עמד הראש ארגון הפשיעה - אסי אבוטבול גוזר ביהמ"ש 15 שנות מאסר, מתוכן 13 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 26.3.07, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה. קנס כספי בסך 500,000 ש"ח או 3 שנות מאסר תמורתו.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
