אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה הינן הפרעות אכילה שסימניהן החיצוניים (המראה הפיסי) דומים, שתיהן נחשבות כהפרעות פסיכיאטריות שאליהן מתלווים סיבוכים פיסיולוגיים, שתיהן נובעות מתוך הדאגה מהשמנה. והחשש הזה נפוץ במיוחד בקרב נערות בגיל ההתבגרות(גיל הבגרות המינית), קודם להגיעם לגיל זה אחוזי השומן בגופם של נערים ונערות זהה, והוא עומד על 12%-9% ממשקל גופם, במהלך תהליך ההתבגרות המינית מוכפל אחוז השומן אצל נערות ומגיע ל-25%, בעוד הנערים נשארים כחושים, ואף נעשים שריריים יותר, דבר המבליט את מראם הכחוש. השינוי הדרמטי הזה במבנה גופן של הנשים הצעירות, מביא אותן לידי מחשבות מטרידות ובלתי פוסקות, על מראה ומשקל גופן. מומחים רבים העוסקים בתחום מטילים את האשמה על אמצעי התקשורת, שכתוצאה מהתענינותם הממוקדת וחסרת הפשרות בגוף האישה הצעירה, תוך יצירת אידאלים של רזון יתר, גרמו לשינויים במושגי היופי שהיו מקובלים לפני כן. התופעה נפוצה בעיקר בארצות הברית ובמדינות מפותחות מבחינה תעשייתית ברחבי העולם. בשתי התופעות מתגלה אצל הלוקים בהן, חוסר שביעות רצון ממראה הגוף ומשקלו, והערכה עצמית ירודה בשל כך.
מהי אנורקסיה נרבוזה?
המילה אנורקסיה פירושה איבוד התאבון אך פרוש זה איננו מדוייק לגבי הלוקים בהפרעה, אכן ברוב המקרים האנורקסיה מופיעה בעקבות תקופה של דיאטות ממושכות, אך טיפוסים אנורקטיים רעבים בדרך כלל ועסוקים במחשבות על אוכל, הם בעלי ידע קולינרי רב בכל הקשור לערכים הקלוריים של המזונות אותם הם צורכים. המילה נרבוזה פירושה עצבנות. האנורקסיה מוגדרת כירידה במשקל לכדי 85% מהמשקל התיקני על-פי אמות מידה של גיל ומין הנבדק. והיא מאופיינת על-ידי פחד מתמיד מפני השמנה שכתוצאה ממנו נוקטים הלוקים באנורקסיה בהרעבה עצמית, דיאטה נוקשה ומוגבלת, ובמקרים מסויימים אף בפעולות טיהור הנעשות על-ידי הקאה מכוונת, פעילות גופנית מוגזמת, שימוש בחומרים משלשלים, שימוש בחומרים הגורמים להשתנת יתר, חוקנים וצום. אצל נשים אובדן המשקל מלווה גם בתופעה של העדר וסת לתקופה של מספר חודשים. ההערכה היא כי בין 20%-5% מהלוקים בהפרעה, מתים כתוצאה מהרעבת יתר, או סיבוכים רפואיים הנובעים ממשקל גוף נמוך ודיאטה נוקשה ובלתי מאוזנת.
מהי בולימיה נרבוזה?
המילה בולימיה פירושה רעב שור, ההפרעה מאופיינת על-ידי התקפי זלילה הוללת וחסרת מעצורים ופיקוח, הלוקים בהפרעה זו אינם מצליחים לשמור על דיאטה קבועה כמו הלוקים באנורקסיה, לעיתים יצליחו להתעלם מרעבונם ולהקפיד על דיאטה מסודרת במשך תקופה של ימים ולפעמים גם שבועות, אך במוקדם או במאוחר הם חווים התקפי זלילה, שבהם הם אוכלים כמויות גדולות עד שיחושו מלאים וגדושים במזון. אכילה מוגזמת זו באה כפיצוי על משטר הדיאטה שבו נקטו לפני כן. מקורה של זלילה זו יכול להגיע גם מהעדר תחושת שובע, ואכן ישנן עדויות רבות של חולים במחלה המעידות על כך, שאותם חולים אינם חשים תחושת שובע אלא רק לאחר שצרכו כמות גדולה של מזון. לעיתים המזון הזה מורכב גם ממזונות שאינם מקובלים או נחשבים טעימים, כגון חבילות שלמות של חמאה או מרגרינה, ומזון קפוא ישירות מן המקפיא. לאחר האכילה הם נתקפים בייסורי מצפון קשים הגורמים להם לבצע פעולת טיהור על-ידי הקאה, צריכה של משלשלים ו/או משתנים, פעילות גופנית מוגזמת, וחוקנים.
מהן הסיבות המאפשרות התפרצות של אנורקסיה או בולימיה?
ישנם מספר גורמים היכולים להשפיע על הופעת הפרעות האכילה אנורקסיה ובולימיה החל מתופעה משפחתית תורשתית וכלה בנושאים הקשורים בתכונות אישיות וייחודיות. במסגרת מחקרים תורשתיים שבוצעו על מנת למצוא האם קיימת השפעה תורשתית, נמצא כי הסיכוי להופעת האנורקסיה נרבוזה בקרב תאומים זהים גדולה עד פי חמישה מאשר אצל תאומים לא זהים ואצל אחים, מה שמביא למסקנה על המצאות מרכיב ביולוגי תורשתי בפריצה של ההפרעה. מתוך בסיס הנתונים שנוצר במהלך המחקרים, נמצא שהסיכוי של אדם ללקות במחלה, גדול יותר אצל מי שקרובו הביולוגי לקה במחלה לפניו. נראה כי הבמה להופעתן של הפרעות האכילה, נוצרה על-ידי נורמות חברתיות המשבחות את הרזון כמראה הנחפץ, ומייצרות דעות קדומות כנגד אלו שמשקלם גבוה יותר, גם אם הוא בתחום המשקל התיקני מבחינה רפואית. אידאל הרזון מועבר באמצעות אמצעי התקשורת הפופולריים, והוא מיתקשר עם הישגים חברתיים. כתוצאה מכך נשים צעירות ונערות, המבקשות לזכות באותן נחשקויות חברתיות, מבצעות את כל אותם התהליכים להשגת הרזון האידאלי. תופעות האנורקסיה והבולימיה ידועות ומתועדות זמן רב לפני שהרזון האידאלי המקובל היום הגיע לרמת חשיבותו, מה שמרמז שזהו לא הגורם היחיד להופעתן, אבל ברור מעל לכל ספק שזהו הגורם העיקרי, לעלייה החדה במספר הסובלים מהפרעות אלו בתקופה האחרונה. כמה תכונות אישיות שנראה כי הן קשורות עם שתי הפרעות אכילה אלו הן: פחד מפני איבוד שליטה, אי גמישות בחשיבה, נטייה לפרפקציוניזם, הערכה מוגזמת לגבי המראה הגופני, ורצון עז לרזות. אנורקסיה נרבוזה נקשרה גם עם נטיה לכפייתיות, כגון מחשבה והתעסקות בלתי פוסקת במזון. ובולימיה נרבוזה נקשרה יותר בשינויים במצבי הרוח, כגון דיכאון או חרדה חברתית.
