מונולוג 

מונולוג הוא שיחת יחיד, וקורה כאשר אדם משוחח בלי בן זוג לשיחה. מקור הביטוי ביוונית, שם מונו - יחיד ולוגוס - שיחה. כאשר חוברים שניים לשיחה אזי זה דיאלוג.

המושג קשור בעיקר לתחומי הספרות והתאטרון. צורת המונולוג רווחת הרבה בספרות, כאשר הדמות מביעה את תחושות לבה, או רצף רעיונות מבלי "שתופרע" על-ידי מישהו. במונולוגים יכולים לבוא לידי בטוי מיצוי רעיונות נשגבים והתלבטויות נפשיות, ואז מי שעומד מאחורי היצירה (הסופר במקרה זה) צריך לגלות את כוחו גם כפסיכולוג ופילוסוף.

בתנ"ך ספר איוב מורכב ממונולגים של איוב וחבריו המתייחסים לעקרון הצדק האלוהי ועל מהות החטא והעונש.

ספרריו של חיים הזז,"הדרשה" ו"דרבקין" הם בנויים על ספור שנושא אופי שבו הגיבור נושא מונולוג רציף אחד.

והנה קטע לדוגמא למונולוג של יודקא החלוץ בספור ה"דרשה":

"... ההיסטוריה היהודית משעממת, לא מעניינת. אין בה לא מעשים ועלילות, לא גיבורים וכובשי עולם, רק ציבור של דוויים וסחופים, נאנחים, נבוכים ומבקשי רחמים. הסכימו בעצמכם שזה לא מעניין. אני הייתי אוסר ללמד לילדים שלנו את ההיסטוריה היהודית. אני פשוט הייתי אומר להם: "חברה! לנו אין היסטוריה! מיום שגלינו מארצנו אנו עם בלי היסטוריה. אתם פטורים. לכו לשחק בכדור רגל...".

בשירה העברית לא חסרים שירים שהם בעצם מונולוג לירי ובמיוחד מטיבה להביע רגשתויה בסוג זה של בטוי, רחל המשוררת:

"רק על עצמי לספר ידעתי.

צר עולמי כעולם נמלה,

גם משאי עמסתי כמוה,

רב וכבד מכתפי הדלה."




בתאטרון, המונולוג (או ה"מנלוג" ("MANALOG"), כפי שביטאו זאת בהבימה שנים אחרי שהתאטרון עלה מרוסיה) בא למיצוי כשהשחקן מדבר בלי ש"יופרע" על-ידי שחקן אחר, כשהמונולוג המפורסם ביותר הוא של "המלט" גיבור מחזה של וויליאם שייקספיר הנושא שם זה. במונולוג זה, המלט, שהפך להיות למושג של אדם מתלבט, מתלבט ומתחבט בשאלה אם "להיות או לחדול".

קטע ממונולוג זה מובא כאן בתרגומו של אברהם שלונסקי:

"להיות, או לא להיות
זאת השאלה.
מה נעלה יותר:
לשאת באורך רוח
חיצי גורל אכזר ומטחי מרגמותיו
או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים
למרוד, וקץ לשים להם?
למות."
מונולוג זה הוא הקטע השיקספירי המתורגם ביותר לעברית, שכן עוד לפני שתורגם בשלמות המחזה השיקספירי העברי הראשון, כבר רווחו מספר תרגומים של המונולוג של המלט, כשאחד מהם היה תחת הכותרת "המתאונן".

מונולוג שקספירי ידוע אחר,פחות מצוטט מהמונולוג של "המלט" אך יש לו נהיגה ליהודים,הוא המונולוג של שיילוק במחזה "הסוחר מונציה",בו הוא שופך את לבו ועומד את הנקודה שגם ליהודי יש נשמה וגוף כמו כל אדם אחר,אך למרות זאת ממהרים לשפוך את דם היהודים כאילו אין להם רגשות ודמם מותר.

גירסה חדישה של צורת מופע מונולוג הוא הסטנד אפ קומדי , בו שחקן נותן מופע יחיד על הבמה , משולב בקטעים מצחיקים בדרך כלל, ובשילוב עוד מרכיבים לא מילוליים כגון קסמים או שירה, מופע שהוא כביכול ללא הכנה , ומהלכו מתכוון לפי תגובות הקהל.