מספר המקרים שבהם הוחלט על משפט חוזר - הוא קטן ורק במקרים חריגים.
אין כל ביטחון שמשפט חוזר מסתיים בזיכוי. אבל עצם ההחלטה, יש בה סממנים של ספקות, של חשש לעיוות דין, פגיעה בזכויות יסוד, תקווה וציפייה לשינוי התוצאה המרשיעה. משפט חוזר - הוא בהחלט שלב חיוני לעשיית משפט צדק, חיזוק שלטון החוק - והחזרת אימון הציבור במערכת המשפט.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
הסנגוריה הציבורית הגישה בקשה, למשפט חוזר לשניים מהמורשעים בתיק רצח החיילת מחיפה דפנה כרמון ז"ל, לפני 27 שנים.
הבקשה המשתרעת על פני יותר מ-200 עמודים + קלטות שחזור וצילומים, מצביעה, לדעת הסנגוריה, על כשלים חמורים בחקירה, בשחזורים, בהסתרת ראיות ובשקרים של חוקרי המשטרה.
לטענת הסנגוריה התגלה קלסר משטרתי בפרקליטות המסווג: תיק מודיעין" - ובו עשרות מסמכים שלא הועברו לידיעת הסנגוריה במשפט - מסמכים שיכלו לשנות את המצב ולהאיר באור שונה את טיעוני התביעה והתנהלות המשטרה.
במסמכים אלה יש התייחסות לפגמים בחקירה, , התייחסות ל"מדובב" המשטרתי שהוכנס לתא הנאשמים, שלטענת הסנגוריה בבקשה - תודרך ותידרך את הנאשמים, תוך הפעלת לחץ "פסול" להודות. בין היתר צוין שאביו של האחים סובחי נעצר והופעל לחץ עליהם להודות כדי שהוא ישוחרר, למרות שלא היה קשור לפרשה.
חשוב לציין כי בפרשה זו - כבר הוגשה בעבר בקשה למשפט חוזר, אך היא נדחתה ע"י הנשיא לשעבר פרופ' ברק. אבל עתה, עם גילוי חומרים חדשים, כמפורט לעיל, הוגשה מחדש.
כמו כן, יש להדגיש כי שניים מהמורשעים ברצח דפנה כרמון ז"ל, הורשעו פעם נוספת במשפט חוזר של רצח הילד מחיפה דני כץ ז"ל, רק לאחרונה.
כלומר: על פני השטח, לא מדובר בצדיקים יראי שמיים ומאידך, אם אכן נעשו טעויות ונפלו פגמים בחקירה יש לבדוק אותם לעומק וביסודיות. שהרי טכנית ומעשית, יכול להיות מקרה בו אדם אשם באירוע אחד אך לא קשור לאירוע אחר דומה, למרות שהורשע, ואולי דווקא בשל כך.
כללית ניתן לומר: משפט חוזר הוא כלי חשוב וחיוני, במערכת אכיפת החוק, לבדיקת תקינות המערכת, פעילותה, התנהלות המשטרה וחוקריה - ובעיקר אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
משפט חוזר - ניתן לבקש מספר פעמים ללא הגבלת זמן, בתנאי כמובן שיש יסוד מבוסס לבקשה בצורת ראיות חדשות שלא היו ידועות ונגישות קודם, וידויי של קציני משטרה, מציאת אשמים מקוריים לאירוע, עדי ראייה, מסמכים וכו'.
אין כל ביטחון שמשפט חוזר מביא אוטומטית לזיכוי והמציאות הוכיחה שמספר ניסיונות שנעשו בעבר כשלו ונאשמים הורשעו מחדש, אך יחד איתם היו הרבה הצלחות, זיכויים, ביטול אישומים ומתן פיצויים הולמים עבור שנות סבל, ייסורים, עגמת נפש וחתירה לאמת - כפי שיפורט בהמשך.
בעולם הרחב ובמיוחד בארה"ב היו בשנים אחרונות מספר רב של מקרים, בהם אנשים חפים שהורשעו על לא עוול בכפם, זוכו במשפטים חוזרים, במיוחד עקב התפתחויות טכנולוגיות בחקירה.
את המהפך הגדול ביותר והפריצה המשמעותית ביותר בתחום עשיית הצדק, נעשה לאחר השימוש המשפטי בד.נ.א.
בזכות הד.נ.א. - זוכו עד כה עשרות חפים בארה"ב ובאירופה לרבות מספר מקרים בישראל.
יתירה מכך, תוך שימוש בכלים מודרניים כמו איתור מיקום של מכשירים טלפוניים ניידים, טביעת אצבעות, טביעת נעליים, יכולת מדעית מתקדמת של יחידות מז"פ בפענוח חומרים כימיים ובדים למיניהם, ומעל כולם פענוח באמצעות ד.נ.א., עבודת המשטרה טובה יותר וחיובית לשני הכיוונים.
כלומר: הטכניקה המודרנית פועלת לשני הכיוונים גם להרשעה בטוחה יותר וגם לזיכויי חפים מפשע - כפי שקרה לא פעם לאחרונה. לפעמים עוד לפני שהתיק מגיע לבית המשפט אלא בשלבי החקירה, שאז ההד התקשורתי שלו נמוך יותר.
מהם התנאים המוקדמים למשפט חוזר:
סעיף 32 לחוק בתי המשפט מפרט את העילות בהן נשיא בית המשפט העליון, סגנו, או שופט עליון שקבע הנשיא, יכול לקבוע כי בית המשפט המחוזי יקיים משפט חוזר אם נתמלאו תנאים אלה:
א. בית המשפט פסק, כי הראיה מהראיות שהובאו במשפט יסודם בשקר או זיוף ויש יסוד להניח שבכוחם לשנות את תוצאות המשפט.
ב. הוצגו ראיות ועובדות העשויות לבדן או בהצטברותן לראיות שהיו במשפט לשנות תוצאות המשפט.
ג. אדם אחר הורשע בינתיים - בביצוע אותה עבירה, כעולה מחומר הראיות.
ד. התעורר חשש של ממש, כי בהרשעתו של הנידון נגרם "עיוות דין".
עילה חשובה זו - הוספה לחוק רק בשנת 1966 - בעקבות "ועדת גולדברג" ושימשה בסיס למשפט החוזר המפורסם של עמוס ברנס - שזוכה מרצח בשנת 2002.
יש לציין כי ההוספה של טיעון - חשש ל"עיוות דין" או נגרם "עיוות דין" - הוא מעין סעיף סל, שהרי הרבה גורמים יכולים ליצור חשש לעיוות דין. יחד עם זאת, מדובר בתוספת תשובה, שהרי ניהול המשפט, דרך התנהלותו, האווירה במשפט, הלחץ שהופעל על השופטים, תביעה, משטרה, לחץ ציבורי, לחץ של עמותות למיניהן, יכול לשנות תוצאות משפט. לכן, חשוב שכעבור זמן שההיסטריה הציבורית שוכחת, ניתן להעריך מחדש, אובייקטיבית את ניהול המשפט - מבחינת הצדק, ובמיוחד ניתן מקום של כבוד להליך הוגן, על פי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
ה. בתיקון נוסף במשנת 2001 נקבע כי יש סמכות לנשיא בית משפט העליון, להורות על זיכוי, אם נתקיימו עילות למשפט חוזר, אך לאור נסיבות העניין אין תועלת בקיום משפט חוזר. גם סעיף זה, הופעל לאחרונה במקרים בודדים.
בהזדמנות זו ברצוני לחזור ולהדגיש, כפי שעשיתי מספר פעמים בעבר, במאמרים שונים, בית משפט לא עושה צדק - בית משפט עושה משפט.
סעיף 54 לחוק לשכת עו"ד, בו מוגדרת חובותו העיקרית של עו"ד ללקוחו אומר:
על עו"ד לעזור לבית משפט - לעשות משפט.
הביטוי בית משפט עושה צדק, או הצדק יוצא לאור, הוא ביטוי עממי, תקשורתי ולא משפטי.
אבל האזרח - לא מחפש הגדרות משפטיות, אדם שהורשע על לא עוול, שיוצא זכאי - רואה בכך "משפט צדק" - ובצדק, וכך גם מתייחסת לכך החברה והתקשורת.
המשפטים החוזרים והמפורסמים והידועים ביותר היו:
א. משפט בן-אבו - רצח בת"א בשנות ה-60 ע"י תייר מצרפת (או שכיר חרב צרפתי) - הורשע ברצח. קיבל רשות למשפט חוזר - והורשע מחדש ברצח.
ב. משפט ברנס - הורשע ברצח החיילת רחל הלר ז"ל, נשפט למאסר עולם. קיבל משפט חוזר - זוכה כליל.
ג. משפט שכונה בזמנו "כנופיית מע"צ", הורשעו מספר אנשים בעבירות שונות של הצתה, אלימות, חבלה לרכוש, נידונו לתקופות מאסר שונות וארוכות. זכו למשפט חוזר, לאחר שקצין משטרה שחקר אותם, הודה לאחר שנים על הפעלת אלימות, לחץ, שיבוש מהלכי חקירה ובידוי ראיות. זוכו במשפט חוזר - וזכו לפיצויים, אך אי אפשר להחזיר שנים של כלא, השפלה ועגמת נפש להם ולמשפחתם.
ד. רוצחי הילד מחיפה דני כץ ז"ל - זכו למשפט חוזר, הורשעו מחדש ברצח.
ה. עמוס סולמי - הורשע בשנת 1977 ביחד עם שמעון כהן, בקשירת קשר לרצוח את רינה אשכנזי שנהרגה בפיצוץ בבית חבריה - רינה ושמואל קטלן. בשנת 2002 - זיכה בית המפשט העליון מרצח לאחר שסולמי הקליט את קצין המשטרה, סנ"צ דני מרוז, שעמד בראש החקירה, כי ההודאות ניגבו באופן בלתי חוקי.
סנ"צ דני מרוז שהיה גם עו"ד במקצועו, לא השלים עם ההרשעה השגויה וחבל שרק אחרי שנים של לבטים והכחשה, מצא אומץ להתוודות בפני סולמי על הטעות כמו שעשה הקצין בפרשת עמוס ברנס.
ו. בשנת 2009 - הוגשה בקשה למשפט חוזר - בפרשת רצח החיילת דפנה כרמון ז"ל - מחכים להחלטת העליון:
מסקנה: אפשרות תיאורטית למשפט חוזר, קיימת בכל משפט פלילי, אם יש בסיס לכך כמפורט לעיל. כמו כן, ניתן להגיש כמה בקשות, אם נתגלה חומר חדש, מהותי ומשכנע.
האפשרות הנוספת: הגשת בקשה לחנינה לנשיא המדינה. בכל מקרה שיש חשש לאי צדק, אך אין מספיק ראיות.
כבר היו מקרים בעבר - שנקטו בצעד זה שהצליח, ורק לאחרונה הנשיא פרס, קיצר את עונשו של סולימן אל עוביד - שהורשע ברצח חנית קיקוס ז"ל, לגביו יש ספקות רבים לעיוות דין.
לסיכום: משפט חוזר - הוא כלי להשגת צדק משפטי, גם אם הוא נעשה באיחור.
הערות:
למתעניינים בנושא ממליץ לקרוא גם את המאמרים שלי הבאים, שפורסמו באתרי האינטרנט:
א. היזהרו מ"עדי מדינה" (המאמר דן גם במדובבים).
ב. חזקת חפות - מחוץ לסל התרופות.
ג. זכאי בלבוש אשם.
ד. אשר מעבר לכל ספק סביר, האומנם?
ה. משפטו של אזרח "ז".
