יוצאות מהגבולות- אני האור של...עצמי 

אני אור, אור של העולם.
זה מה שאני.
לא משהו שתכננתי, לא משהו שרציתי,
לא ששאלו אותי אי פעם לדעתי.
פשוט, זה מה שאני.
לפעמים זה אמיתי, לפעמים זה בכלל לא אני.
ככה חונכתי, ככה למדתי.
ככה אתם רוצים אותי.
אתם אומרים לי שאני נהדרת.
ואני מקשיבה,
מחזקת, מחמיאה ומשקיעה. לעיתים מעלימה עין.
אני האור של הבית, אני האור של המשפחה, אני האור של העולם.
לפעמים, אני מתעייפת. מתעייפת מלהיות האור של העולם.
רוצה קצת אור משלי.
דממה. שקט. אתם נעלמים, דוממים, לא מבינים על מה המהומה.
את מאירה כי את רוצה, כי זה עושה לך טוב, זו את.... אתם אומרים.
באמת?
טוב, אולי הצדק עימכם.
חיזקתם אותי. נהדר שאתם לצידי,
טוב שאתם מאמינים בי.
אני מאמינה שאתם צודקים.
אני באמת אור.
האור של עצמי. שירית בן- ישראל©