ערובה זמנית על יבוא ברזל מצולע לבניה 

בתחילת חודש דצמבר 2008, תוקן חוק היטלי סחר, ונוסף לו פרק חשוב העוסק באמצעי הגנה. על פי החוק החדש, ניתן לנקוט באמצעי הגנה - היטל או מכסות - במקרה של גידול משמעותי (מוחלט או יחסי) ביבוא טובין, וזאת כאשר אותו יבוא גורם, או מאיים לגרום, לפגיעה כוללת ומשמעותית בענין היצרני של טובין דומים או תחליפיים לטובין המיובאים. אמצעי הגנה אלו מחליפים, ברוב המקרים, את היטל הביטחה הוותיק שהועלו כלפיו טענות רבות בעבר על כך שהוא אינו תואם את הוראות ההסכמים הבינלאומיים.

נקיטה באמצעי הגנה מתבצעת בעקבות בקשה של הענף היצרני המקומי לקיום בירור לצורך הפעלת אמצעי ההגנה. הבירור מתנהל על ידי הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת (או על ידי ממונה מקביל במשרד החקלאות, במקרה של מוצרי חקלאות בלתי מעובדים). במסגרת הבירור, שומע הממונה את טענות הענף היצרני, היבואנים, וצדדים נוספים. כבר לאחר תקופה קצרה של חודשיים, רשאי הממונה להוציא החלטה מקדמית בדבר הפקדת ערובה זמנית לתשלום היטל עתידי, אם יוטל. בד בבד, מקיים הממונה בירור מקיף, שבסופו על הממונה להעביר את המלצותיו לשר התמ"ת / החקלאות (לפי הענין) בשאלה האם לנקוט באמצעי הגנה. התקופה שבה יתקיים הבירור כולו, עד לנקיטת אמצעי ההגנה, מוגבלת בזמן; כ - 9 חודשים לכל היותר.

במה נשתנו אמצעי ההגנה החדשים מהטלת מכסים?

ראשית, הטלת המכס מוגבלת לתיקרה שמדינת ישראל התחייבה אליה במסגרת הסכמי WTO בעוד שנקיטה באמצעי הגנה אינה מוגבלת בתיקרה מסויימת.

שנית, הטלת מכסים אסורה (ובנוגע למוצרים חקלאיים - מוגבלת בהיקפה) על פי הסכמי אזור סחר חופשי שישראל חתומה עליהם, בעוד שנקיטה באמצעי הגנה אפשרית על פי ההסכמים.

שלישית, נקיטה באמצעי הגנה מתבצעת על ידי שר התמ"ת, בעוד שהטלת מכסים נעשית על ידי שר האוצר, וגלוי וידוע ששני המשרדים לא ראו בעבר עין בעין את סוגיית חשיפת המשק ליבוא מתחרה והגנה על תוצרת הארץ.

רביעית, המכס מטבעו הינו אמצעי פיסקלי (מס), בעוד שאמצעי הגנה יכולים להיות בצורה של היטל אך גם בצורה של מכסות (קווטות).

חמישית, הטלת מכס אינה מעוגנת בפרוצדורה מסויימת, ונתונה לשיקול דעת רחב ביותר של שר האוצר, בעוד שנקיטה באמצעי הגנה מוסדרת בפרוצדורה ברורה, ונעשית על פי פרמטרים מוגדרים, באופן שמרווח שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים צר יותר.

שישית, הטלת מכסים אינה מוגבלת לתקופה מסויימת, בעוד שאמצעי ההגנה מוגבלים במישכם לארבע שנים, עם אופציה להארכה.

ההחלטה החדשה בענין הברזל

לפני ימים אחדים נחלץ הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת הגנה על התעשייה המקומית, והורה למנהל המכס לדרוש מיבואני ברזל לבנייה הפקדת ערובה. חברות "חוד אסף תעשיות בע"מ" ו"יהודה פלדות בע"מ", שתי החברות היחידות בישראל המייצרות ברזל מצולע לבנייה, , הגישו לאחרונה בקשה לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת, לנקיטת אמצעי הגנה כנגד יבוא ברזל מצולע לבניה.

הבקשה הוגשה באמצעות משרדו של עו"ד גיל נדל, ובליווי הכלכלן ערן הורוביץ, לאחר שהתברר לחברות כי בתקופה האחרונה, בשל המשבר הכלכלי העולמי, החלו ירידות מחירים קיצוניות במחירי הברזל בעולם שהשפיעו על מחירי היבוא ועל מחירי המכירה בישראל, הביאו להגדלת נתח השוק של היבוא באופן משמעותי, דבר שגרם לנזק חמור וישיר לתעשייה המקומית.

שתי החברות טענו בפני הממונה על היטלי הסחר, כי כתוצאה מהגידול ביבוא נגרם להן נזק חמור בהיבטים הבאים: פגיעה ברווחיות, פגיעה בכושר הייצור, פגיעה במחירים, פגיעה במכירות ובנתח השוק, פגיעה בתזרים המזומנים ופגיעה ביכולת גידול והתפתחות. שתי היצרניות מעסיקות עובדים רבים, נמצאות בפריפריה, ובשל המצב הן אף נאלצו להשבית באופן זמני את קווי היצור.

הממונה השתמש בסמכותו , והוציא החלטה המודיעה למנהל המכס, כי מעתה בכל יבוא של ברזל מצולע לבנייה, ולמשך 200 ימים הוא ידרוש מהיבואן הפקדת ערובה בסך 133 דולר לטון, לשם מניעת הנזק לתעשייה המקומית.

"מצאתי כי קיים גידול משמעותי ולא צפוי ביבוא ברזל מצולע לבניין, אשר גרם לנזק חמור לענף המקומי", כתב הממונה על היטלי הסחר, ראובן פסח, בהחלטתו והוסיף: "קבעתי כי קיים צורך בהפקדת ערובה זמנית למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי אשר יהיה קשה לתקנו אלמלא ערובה זמנית. כמו כן, קבעתי כי מתקיימות נסיבות חמורות המצדיקות הטלת ערובה זו".

מדובר בהחלטה ראשונה מסוגה מזה שנים רבות, שכן עד עתה הוטלו בעיקר היטלים המגינים על התעשייה המקומית מפני נזק שמקורו ביבוא במחירי היצף. הפעם, נקטה המדינה באמצעי הגנה כנגד נזק הנגרם מגידול בהיקפי היבוא ומהשפעתו הקשה על התעשייה המקומית.