5 כללים לזוגיות מיטיבה במצבי קונפליקט. 

מעצם היותנו שונים במהות שלנו ובערכינו הרי שקונפליקטים הם בלתי נמנעים.

כל אחד מאיתנו מגיע מרקע שונה, עם סדרי עדיפויות שונים ומיד בתום תקופת "ירח הדבש" (במקרה הטוב..) מגיעים הויכוחים.

אין זה אומר שאתם לא מתאימים ולא מומלץ לקפוץ למסקנות המובילות לפרידה.

זוגיות היא משהוא שיש ליצור, והיא לא בנויה רק מ 2 אנשים.

מעצם המילה זוג ניתן להבין שזוגיות בנויה מ 2 בכל דבר... מ 2 משפחות, 2 קבוצות חברים, מ2 קבוצות ערכים ועקרונות, מ 2 דעות בכל נושא ועניין וכו...

משום שכל אחד מאיתנו מביא את "תרמיל חייו" בצורת ערכים, עקרונות, דברים שחשובים לו, משפחה, חברים ועוד..

עלינו לייצר בתוך הזוגיות משהוא שלישי המאגד בתוכו את "תרמיל הזוג".

בתוך תרמיל זה כל אחד מאיתנו יכניס אט אט חלק "מתרמיל חייו" וחלק ישאיר מחוצה לו.


נשמע מאיים? נשמע שצריך לוותר?

אם לא נעשה זאת נכון זה אכן מאיים ודורש ויתור על דברים חשובים ועקרוניים ומכאן מגיעים הקונפליקטים.


אם כך, איך נדע מה נכנס "לתרמיל הזוג"?

במהלך הזמן המשותף שלנו יחד אנו לומדים האחד את השני ובאופן לא כתוב אנו יוצרים הסכמים ואותם מכניסים לתרמיל.

לדוגמא: הוא תמיד מוריד את הזבל, היא לעולם תשטוף כלים... הוא ידאג להוריד את הכלב למטה היא תרחץ את הילדים... אלה הם 2 דוגמאות מתוך אינספור רעיונות ואופציות שאנו יוצרים מבלי להרגיש.

הבעיה מתחילה כאשר מבלי לשים לב ההסכמים שהכנסנו לתרמיל המשותף לא נכונים לנו.

במצב זה מתחילים הויכוחים, המריבות ואיתם עוגמת נפש, חוסר תקשורת ולעיתים פרידה.


הקונפליקטים נובעים בעיקר מ 2 סיבות:

1. מה אנו כן מכניסים לתרמיל המשותף -כאשר אנו לוקחים על עצמנו בהסכם דברים שהם לא באג'נדה שלנו, שלקחנו רק כדי למצוא חן, שלא נוח לנו איתם במקרה הטוב או מנוגדים לערכינו במקרה הרע.

2. מה אנו משאירים מחוץ לתרמיל המשותף - כאשר אנו מוותרים על ערכים, עקרונות ואנשים שהם חשובים לנו ביותר. ולמען הזוגיות אנו לא מכניסים אותם אל "תרמיל הזוגיות שלנו".

בשני המקרים מהר מאוד הויכוחים, המריבות וחילוקי הדעות יגיעו.


לפניי שאשים דגש על 5 אבני היסוד שיש לאמץ במצב של אי הבנות וויכוחים אני רוצה להוסיף כמה מילים על בניית התרמיל המשותף.

לפניי שאנו מכניסים את עצמנו לזוגיות עלינו להכיר את עצמנו טוב יותר.

משפט גדול מידי? אתם מרגישים שאתם מכירים את עצמכם מספיק טוב ויודעים מה אתם רוצים בזוגיות?

אם כן, ענו על השאלה הבאה:

דמיינו שאתם מול קהל רב ועליכם להציג את עצמכם במשך דקה אחת.

נשמע קל?

עכשיו הוסיפו לכך את התנאי הבא:

הציגו את עצמכם ללא "טיטלים" זאת אומרת, ללא עיסוק, מצב משפחתי, ילדים , לימודים וכל דבר העונה להגדרות המסמלות מצב בחייכם.

עכשיו זה כבר יותר קשה, נכון?!?

זה קשה יותר משום שעם השנים למדנו לקטלג את עצמנו תחת קטגוריות ברורות על פי ערכים שהסביבה יצרה.

מקום עבודה, תואר, מצב משפחתי מספר ילדים וכו.

החברה סימנה עבורנו שחשוב לנלמד לתואר מבוקש, שחשוב שנינשא בגיל מסוים, שחשוב שיהיו לנו ילדים, בית עם גינה ותריסים ירוקים וכו...


החברה והסביבה הקרובה בעצם מייצרים עבורנו ערכים. אך אלה אינם ערכנו שלנו ולכן אני פוגשת בלא מעט מתאמנים פרטניים או זוגיים שהשנים טשטשו קצת עבורם את מי הם בעיניי עצמם ומה חשוב להם.

הבשורה הרעה היא שנושא זה הוא מורכב עד מאוד ואילו הבשורה הטובה היא שבאימון קצר יחסית ניתן לעשות סדר בתרמיל שלנו לפניי שאנו מגדירים את התרמיל הזוגי שלנו.


אם כך, הבטחתי לתת את 5 אבני היסוד שיש לשים אליהם דגש במצבי ויכוח או אי הסכמה:


1. יצירתיות - היו יצירתיים ביחס לפתרון הבעיות. אל תחזרו שוב ושוב על אותו פתרון באותה הסיטואציה. לדוגמא אם בכל פעם שאתה רוצה לצאת עם חבר שלך מהצבא, זה שזוגתך לא כל כך אוהבת... גורם לויכוח ועוגמת נפש מצד זוגתך.

נסה לחשוב כיצד פעלת עד היום באותה הסיטואציה. תמצא שאתה תמיד פועל באותה הדרך (יוצא כעוס מהבית בכל זאת, מנסה להתפייס עימה ומבטיח הבטחות, מנסה להסביר בתקווה שתבין, מספר לה כמה פעמים היא יצאה עם החברות שלה ולא אמרת כלום...)

בכל דרך שבחרת להגיב עד כה, אם התוצאה הייתה אחרת מהתוצאה לה ייחלת כדאי לנסות לשנות את הדרך (התגובה).

הייה יצירתי בתגובות שלך לסיטואציות בסוף תמצא את הדרך המובילה לתוצאה הרצויה.

בדיוק כמו כשאתה נוסע לעבודה. אם בדרך איילון יהיה פקק אתה תנסה למצוא דרך חלופית שאין בה פקק.

כך גם בזוגיות. נסו למצוא דרכים לפתרון בעיות באופן יצירתי, לעקוף את הפקקים...


2. זה לא קשור אליי - אם בן זוגכם כעוס, נרגז, רוטן או שקיימת אי הבנה בניכם נסו לחשוב כאילו המצב אליו הגעתם אינו קשור ישירות בכם אלא בגורמים חיצוניים. לדוגמא: אם חזרת מהעבודה ואשתך כועסת על שאיחרת במקום להחזיר לה בצורה כועסת (כי היא חושבת שאני משחק בעבודה... היא חושבת שלא אכפת לי מהילדים.. היא רצתה לצאת עם חברותיה ואני אחרתי להגיע לשמור על הילדים, וכו...) נסה לחשוב אולי הכעס שלה אינו קשור ישירות כלפייך וכלפיי איחורך אלא דווקא לעובדה שהילדים "שיגעו" אותה, שהאוכל נשרף לה כי הילד הקטן "צרח" וכו...

נסה לחשוב כי הכעס שלה הוא תוצאה של גורם חיצוני שאינו קשור בך. בדרך זו תוכל לייצר אמפטיה

כלפיה מה שייצר מיתון ואולי אף ימנע את הויכוח בכלל.

יותר קל לנו לקבל משהוא כעוס כאשר אין זה קשור אלינו.



3. תקשורת - כדי לייצר תקשורת נכונה עלינו בראש ובראשונה להקשיב. נשמע קל? לא בטוח... ברוב המקרים אין אנו מקשיבים לזולתנו אלא חושבים מה תהיה תגובתנו הבאה.

והרי, שאין שני דברים שיכולים להתממש באותו העת ולכן, אין אנו יכולים להקשיב ב 100 אחוז ולחשוב על תגובה רצויה.

ולכן, הקשיבו! אל תחשבו מה אתם הולכים לענות. פשוט הקשיבו. לאחר שבן זוגכם סיים את דבריו קחו רגע ואז השיבו.

לא קל. נכון.

אבל כדאי.



4. "פגע רע" - התייחסו אל כל ויכוח כאל "פגע רע" הבא להפר את שלוותכם. בדרך זו תהפכו להיות שותפים לפתרון הויכוח.

ולמה הכוונה. כאשר אנו רבים האחד מול השני הרי שכל אחד מאיתנו באופן אוטומטי מנסה להסביר ולכוון לדרך הפתרון הנכונה לו. מצד שני אם עליכם "להילחם" בגורם שלישי אתם תתאגדו לכדי אחד.

בדיוק כמו שכהשכנה הכעיסה, האיש במכולת דיבר לא נאה וכו.. במצבים שמשהוא או משהוא חיצוני לכם כזוג מהווה "איום" אתם מתאגדים לכדי אחד כדי "להילחם" ולכן אם תתייחסו לכל ויכוח כאל גורם חיצוני הבא לאיים עליכם ועל שלוותכם הזוגית יקל עליכם להזיז את הזרקור האחד מהשני אל "הפגע רע" שבא למרחב המחיה שלכם (אתם מוזמנים אפילו להכין שם מראש לויכוחים בניכם - במקום "פגע רע" שאני השתמשתי, שם של משהוא או משהוא שאתם שניכם אינכם אוהבים מה שיגרום הן לתחושת "הביחד" והן לצחוק פרטי משלכם בעת ויכוח...).


5. ניטרליות - אם כל האמור לעיל לא הועיל לכם, או שלא הצלחתם ליישם כאן מגיעה אבן היסוד החמישית. והיא ניטראליות. נסו להגיע לכל ויכוח ללא עמדתכם ודעתכם. נסו לשאול את הצד השני שאלות להבנת כוונתו ודעתו.

אתם עושים זאת? יתכן.

מה שאתם עוד עושים... אתם באים כבר עם התשובות לשאלותיכם. כשהצד השני אינו עונה כפי שהייתם

רוצים או מצפים (על פי התשובה שהכנתם מראש בראשכם) הרי שאז מתחיל עוד ויכוח... והפעם על התשובה

הלא נכונה לא אמיתית לכאורה.

היו הוגנים כלפי עצמכם וכלפי זוגכם. כאשר אתם שואלים שאלות (ורצוי שאלות הנוגעות לעובדות בלבד כי

אז אין ויכוח) האמינו כי תשובתו של בן זוגכם היא האמת היחידה עבורו. אין זה אומר שעליכם להסכים איתה

אבל לפחות בכך תעשו 2 דברים האחד תכבדו את בן זוגכם ולא תתווכחו עימו והשני תייצרו אמפטיה כלפי

רגשותיו של בן זוגכם מה שבהכרח יביא לפתרון קונפליקטים בצורה מתחשבת יותר ונעימה יותר.



לסיום:

כאשר אנו קונים כל מכשיר חשמלי ולו הקטן ביותר אנו מקבלים ספר הדרכה ומרכזי שירות.

לצערי יש שני מצבים בחיים בהם אין אנו מקבלים ספר הדרכה כלל.

כאשר אנו יוצרים זוגיות - אנו "שוברים את הכוס" בחתונה מפוארת, לעיניי כל, אך אין אנו מקבלים הדרכה ומרכזי שירות...

כמו כן כאשר אנו מביאים ילד לעולם - מיד עם קול בכיו הראשון אנו מבינים שזה מגיע ללא ספר הדרכה ומרכזי שירות (במאמר אחר).

הבשורה הרעה היא שלחיות בזוג ולהיות הורה שהם שני הדברים העיקריים שאנו כבני אדם עושים לא הוכשרנו לכך באופן ישיר.

הבשורה הטובה היא כי כשם שיש מרכזי שירות לכל מוצר חשמלי כך גם להורות ולזוגיות. פנו למאמן זוגימאמן משפחתיהדרכת הורים כדי ללמוד תקשורת זוגית מה היא.



זוגיות ניתן ללמוד!


מאחלת בהצלחה לכולנו.

למאמרים נוספים ניתן לפנות לאתר הבית של Home Coaching הבית לזוגיות מיטבית ב: www.homecoaching.co.il

שונטל כוכבי - מאמנת לזוגיות מיטבית ומייסדת Home Coaching הבית לזוגיות מיטבית.

כל הזכויות שמורות, ניתן להעתיק את המאמר כולל פרטי הכותבת.