יוסף קלוזנר 

יוסף קלוזנר ( אוגוסט 1874 - אוקטובר 1958), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

נולד ברוסיה. בוגר אוניברסיטת היידלברג. עלה ארצה ב-1919 באניה "רוסלאן" ובה אישים רבים שהשפיעו בעתיד על החברה והתרבות העברית בארץ, ובהם רחל המשוררת.

עם עלותו ארצה החל בפעילות מדעית וספרותית ענפה כשתחומיו העיקריים הם הספרות העברית ונושא המשיחיות. נמנה על מקימי האוניברסיטה העברית ועם ייסודה בשנת 1925 נכלל בסגל ההוראה הראשון שלה כראש החוג לספרות עברית, זאת על אף העדפתו את הוראת תולדות עם ישראל. בשנת 1944 עמד בראש הקתדרה לתולדות ימי בית שני שמאוחר יותר אף נקראה על שמו.

ערך את עיתון השילוח בשנים 1927-1903. לקלוזנר היה תפקיד פעיל בתחיית הלשון העברית והוא אף אחראי לחידושן של כמה מילים כמו "עיפרון", "ירחון" ו"חולצה". שימש כעורך המדעי של ועד הלשון העברית וכיהן כנשיאו. כמו כן, היה בין מקימי האקדמיה ללשון העברית ושימש מאוחר יותר כנשיאה.

היה העורך הראשי הראשון של האנציקלופדיה העברית מייסודה ועד שנת מותו (כרכים א'-ח') ובמקביל שימש כאחראי על המדורים לתולדות הבית השני והספרות העברית החדשה בכרכים א'-ט'.
היה חבר בתנועה הרוויזיוניסטית והיה מועמד מטעמה לכהונת נשיא המדינה ב-1952.
קלוזנר היה נשוי לציפורה, והשניים היו חשוכי ילדים. בשנת 1958 קיבל את פרס ישראל למדעי היהדות. נפטר באותה שנה בירושלים.

קלוזנר פירסם ספרים רבים. ספרו החשוב הוא "המשיחיות בישראל" בו הוא סוקר את גילגול המשיחיות מאז המקרא ועד הנצרות. כן כתב סדרת ספרים על תקופת הבית השני. ספרו על ישו הקנה לו שם עולמי ובו תיאר את ישו באהדה רבה, כאיש מוסר המחויב לערכיה הנעלים של היהדות שנתקל במשטמת כוהני הדת וכי דרכו מסולפת בידי ממשיכיה-לכאורה.

נודע ככותב מסות ומחקרים פורה ביותר. עסק בביקורות ספרותיות ובתגובות על ארועים. נודע כמבקר חריף ביותר.

כסופר צעיר התוודע שמיר לנחת זרועה של הביקורת ובמיוחד ספג ביקורת קשה מפרופ' יוסף קלוזנר על ספרו "מלך בשר ודם", שגיבורו הוא המלך אלכסנדר ינאי. לימים כאשר משה שמיר הפך להיות חבר כנסת וחצה קו פוליטי משמאל לימין, והתנגד להסכם השלום עם מצרים, תקף אותו בכנסת ראש הממשלה דאז מנחם בגין, וברצונו לציין את חוסר המודעות למהלכים ההיסטוריים המתרחשים, להם התנגד שמיר, הזכיר בגין את דברי קלוזנר. וכך אמר למשה שמיר:

בוודאי זכור לך כי בזמנו כתב פרופ' יוסף קלוזנר המנוח, בעת שהוצאת את ספרך "מלך בשר ודם" את המלים: "יש ולפעמים סופר אינו היסטוריון, אבל עד כדי כך?", וכעת אומר לך: "יש ולפעמים פוליטיקאי אינו מבין את משק כנפי ההיסטוריה ,אבל עד כדי כך?".


דמותו של קלוזנר ובכללה , זכתה לתיאור נרחב בספרו של עמוס עוז שפרופ. קלוזנר היה דודו,"סיפור על אהבה וחושך".