נושא המנהיגות היה מאז ומעולם נושא לא לגמרי מובן, מסתורי ומלא בהשערות.
האם מנהיגים נולדים או נהיים כאלה?
האם מנהיגים מגיבים למצבים או צרכים, בזמן המתאים וכך נהיים מנהיגים?
האם מנהיגות מבוססת אופי או מבוססת עשייה?
האם כל אחד יכול להיות מנהיג בהינתן נסיבות מסוימות?
אין נושא שנחקר יותר מנושא המנהיגות. תורות רבות נבנו בתחום המנהיגות. חלק מן התורות מבוססות עשייה, לדוגמא, מנהיג משרה אמון, מנהיג מחבר לחזון, מנהיג מכוון מערכות, מנהיג מטפח כשרון (S. Covey 2008). הרעיון הבסיסי בגישות אלו הוא שכאשר אדם ממלא פונקציות אלו בעבודתו עם אנשים אחרים הרי הוא ממלא פונקציות של מנהיגות ומתוך כך נהייה מנהיג.
גישות אחרות מבוססות על התנהגות במצבים - Situational Leadership (Blanchard) .
גישות נוספות מבוססות יותר על אתיקה של אופי. גישות אלו טוענות שמנהיג הינו בעל תכונות אופי כגון אחריות, יוזמה, נחישות וכיו"ב. משפיתח אדם תכונות אופי שכאלו, יש סיכוי שיעשה למנהיג.
במאמר זה הייתי רוצה להציג גישה שונה מעט למנהיגות. גישה זו מבוססת על הרעיון של מנהיגות מבפנים החוצה.
הרעיון הבסיסי הוא שמנהיגות מתחילה בנקיטת עמדות פנימיות מול המציאות המתחוללת. עמדות אלו קיימות בדרך כלל לפני שנוצר הצורך החיצוני. בהתחולל הצורך החיצוני, העמדות הבסיסיות של האדם יכולות להפוך אותו למנהיג.
לפי תפיסה זו העמדות הבסיסיות של מי שיוכל להתפתח להיות מנהיג הן:
א. אני אחראי
אדם שיהפוך למנהיג תופש את עצמו כאחראי למה שמתחולל סביבו. הוא מאמין שגם אם הוא לא יצר את הנסיבות, הוא אחראי להתמודדות איתן ולטיפול בהן. האחריות שלו אינה תיאורטית אלא מעשית ומיידית. הוא לעולם לא יצביע על אחרים כאחראיים (למרות ששורש המילה בעברית הוא א.ח.ר). הוא לא יאשים ולא יתלונן, הוא ינקוט עמדה של אחריות מעשית שמרוכזת ביכולתו להשפיע ולפתור כל מצב שנוצר.
גנדי הינו דוגמא נפלאה לאדם שנקלע למצב בו בריטניה שלטה מאות שנים בהודו מסוכסכת ומפולגת. גנדי לקח אחריות אישית לפתור מצב זה בסדרה של מהלכים מורכבים ומתוחכמים שנמשכו שנים רבות.
ב. אני יוצר את המציאות העתידית
אדם שיהפוך למנהיג מאמין באמונה שלמה שהוא יכול ליצור מציאות עתידית רצויה. הוא אינו מתמקד במציאות העכשווית, קשייה ובעיותיה. הוא רואה בה נקודת מוצא בלבד. האחריות שלו הינה יצירתית. מעמדה זו הוא יוצר חזון, או מציאות עתידית רצויה ואז מתווה דרך להגיע לאותה מציאות. הוא רואה במציאות העכשווית חומר גלם ליצירה שונה. אם אותו אדם עקבי בתפישתו זו, הוא מניע אחריו רבים אחרים הרוצים במציאות עתידית זו.
דוגמא טובה למנהיג כזה הינה מרטין לותר קינג, שראה בחלומו מציאות עתידית שונה לשחורים בארה"ב. מציאות שאכן נוצרה לאחר עשרות שנים עם היבחרו של אובמה לנשיא.
ג. אני מוביל
אדם שיהפוך למנהיג מאמין שחובת ההובלה היא עליו. הובלה הינה תנועה ממבנים ומצבים קיימים למבנים ומצבים עתידיים. התנועה מצריכה אנרגיה וכיוון. מנהיג לוקח אחריות להובלה. כל הובלה מתחילה בהובלה עצמית. לכן מנהיג ממוקד בראש ובראשונה בהובלת עצמו ממבנים ומצבים לא רצויים למבנים ומצבים רצויים. מתוך ההובלה העצמית הוא בונה נוכחות של מוביל. נוכחות זו מאפשרת לו עם בוא הזמן להוביל גם אחרים למציאות עתידית רצויה. כך הוא הופך להיות דוגמא אישית למה שהוא מייצג.
הוא אינו קופא על השמרים, אלא מניע ויוזם. ההנעה העצמית והחיצונית נובעת משני מקורות אפשריים: מתוך משיכה לעתיד רצוי או מתוך דחייה של הווה לא רצוי.
דוגמא למנהיגים כאלה:
אימא תרזה, שצמחה ממשכנות עוני באלבניה והפכה למובילת תנועה עולמית של סיוע למצורעים בהודו. ג'ק וולש שהוביל את עצמו ממשרת מהנדס מתחיל למשרת מנכ"ל על של GE והוביל אותה משך כעשרים שנה לתוצאות מופלאות. לי איאקוקה שהוביל את עצמו מילד עני בברונקס למוביל של קרייזלר בשעותיה היפות.
ד. אני לומד ומתפתח
אדם שיהפוך למנהיג מאמין שהוא לומד ומתפתח כדרך חיים. כלומר הוא פתוח ללמידה, משוב, התבוננות, שיפור עצמי והתפתחות. הוא לא נהייה פרסונאלי מדי ומעורב רגשית מדי בכל הצלחה או כשלון, אלא רואה בהם הזדמנות לצמוח ולהתפתח. דבר זה מגביר את האמון כלפיו ואת יכולתם של אחרים לשתף איתו פעולה. עמדה זו מאפשרת לו לצמוח לפני תקופת מנהיגותו וכמו כן לצמוח ולהתפתח לאורך שנות מנהיגותו. כך הוא משתפר בתפקידו ובדרך כלל זקנתו אינה מביישת את נעוריו.
דוגמא למנהיג כזה הוא נלסון מנדלה. מנדלה נכלא בצעירותו כטרוריסט של תנועת ה-ANC. משך שנותיו בכלא למד והתפתח והפך למנהיג ערכי ומוסרי שהצליח לפרק את שלטון האפרטהייד ללא טיפת דם, נקמה או טינה.
ה. בי ובאחרים טמונה גדולה פוטנציאלית
אדם שיהיה מנהיג מאמין שבאנשים טמונה גדולה שעדין לא באה לידי ביטוי. הוא רואה זאת בעצמו ולכן הוא מסוגל לצמוח ולהתפתח להיות "גדול" יותר. הוא רואה זאת גם באחרים. מנהיג מאמין שאנשים מסוגלים ליותר, לתרום יותר, לעזור יותר, להניע יותר. חלק ממנהיגותו הינה לאפשר לאנשים לבטא את הגדולה והפוטנציאל שלהם בתנועה לקראת מציאות עתידית טובה יותר.
עמדה זו מאפשרת לאנשים מסביבו מרחב עשייה, תרומה והתפתחות ומייצרת משיכה למרחב זה. עמדה זו יוצרת גם את הבסיס לכריזמה - מתת אל ביוונית.
נאמר שלמנהיגים יש כריזמה (מתת אל מיוחדת).
יחד עם זאת לכל אדם יש אוסף מתנות מלידה: יכולות שונות, כישרונות שונים. מנהיג הינו מישהו שמזהה בעצמו את מתת האל - את הכישרון, היכולת והגדולה. זיהוי זה מאפשר לו להגביר את נוכחות הגדולה הזו, לעבוד איתה, ליצור איתה עד שהיא מזוהה על ידי אחרים.
חמשת עמדות אלו יוצרות את העמדה הפנימית שמובילה למנהיגות. השורש העברי של מנהיגות הוא נ.ה.ג
באופן מעניין שלוש מילים בעברית שמאפיינות מנהיגות מתחילות באותיות אלה:
נוכחות, הובלה, גדולה.
מתוך עמדות אלו יכול אדם לפגוש מציאות ולהפוך למנהיג בתהליך הטרנספורמציה של מציאות זו למציאות עתידית רצויה. בתוך התהליך עובר גם המנהיג טרנספורמציה ומתרגם עמדות אלה לעשייה.
עשייתו של מנהיג נובעת מעמדות אלו ולא סוטה מהן, גם מול מלכודות שונות שנקרות לו.
בדרכו של מנהיג טמונות מספר מלכודות שאם ייפול בהן לא יהפוך למנהיג אמיתי.
א. מלכודת האגו -
מנהיגות אינה עוסקת בעצמי. מנהיגות אמת תמיד ממוקדת בהובלה לחזון כלשהו, למטרה כלשהי, לפוטנציאל כלשהו. היא ממוקדת במשהו הגדול מהאדם עצמו. מיקוד בעצמי ובחשיבותו מובילה למנהיגות פתטית ומסוכנת. לכן במנהיגים גדולים יש פשטות וצניעות בסיסית. הם רואים עצמם ככלי או כקטליזאטור שמאפשר למציאות הרצויה להתרחש
דוד בן גוריון הוא דוגמא למנהיג צנוע שהוביל את ישראל לחזון העצמאות ובניית המדינה.
ב. מלכודת הפופולאריות -
רייטינג הוא האנטיתזה של מנהיגות. מנהיג אינו מוביל לרייטינג. הוא גם אינו עוסק בפופולאריות. עיסוקו הוא בהובלה והגשמה של אותם דברים בהם הוא מאמין ובהם הוא דוגל. הלהט וההשראה שלו אינם מצריכים רייטינג כלשהו.
ג. מלכודת התדמית -
למנהיגים מודרניים יש צורך בתדמית מנהיגותית. תדמית זו מורכבת מלבוש, התנהגות סמלי סטאטוס וכיו"ב. המנהיג מובל על ידי יועצי תדמית שבונים לו את העטיפה הרצויה לפי דעתם ו"דעת הקהל". מלכודת זו קשורה לשתי המלכודות הקודמות. מנהיגות גדולה לא צריכה תדמית (בן גוריון, גנדי, מנדלה) היא פועלת מבפנים החוצה ולא מן החוץ פנימה.
ד. מלכודת הזיגזג -
מנהיג בעת פועלו מוביל בכיוון ברור. הוא איננו מזגזג על פי פופולאריות, נסיבות או דעות של אחרים. מנהיג מזגזג יוצר אי אמון ומבטל את מנהיגותו.
ה. מלכודת העוצמה והשחיתות -
"כח - משחית, כח מוחלט - משחית לחלוטין" אמרה לטינית זו יפה גם היום. מנהיגים רבים בהגיעם לעמדה בכירה שוכחים רעיון זה. הם נהיים שיכורי כח ועוצמה. הם נוטים לשחיתות קטנה כגדולה ומאבדים קשר עם שליחותם וחזונם.
בשלב הבא הם משקיעים את כל מרצם בשימור מקומם ועמדתם תוך המשך טיפוח הכוח וטובות ההנאה שבצידו (אידי אמין, רוברט מוגאמבה, צ'אושסקו ורבים אחרים).
מנהיג מצליח לחמוק ממלכודות אלה על ידי ערנות, ומודעות תוך מיקוד רב בחזון ובאפשרות הגדולה ממנו. מנהיגים כאלה מובילים עסקים, ארגונים ומדינות לעתיד טוב יותר. ההגדרה המקובלת לכך היא "מנהיג מוסרי" - Moral Leader
יש כיום בעולם צמא למנהיגים כאלה, מחסור כרוני בהם ותקווה לצמיחתם בתקופתנו.
אולי זהו גם הסבר חלקי לתקווה שליוותה את בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב.
האם מנהיגים נולדים או נהיים כאלה?
האם מנהיגים מגיבים למצבים או צרכים, בזמן המתאים וכך נהיים מנהיגים?
האם מנהיגות מבוססת אופי או מבוססת עשייה?
האם כל אחד יכול להיות מנהיג בהינתן נסיבות מסוימות?
אין נושא שנחקר יותר מנושא המנהיגות. תורות רבות נבנו בתחום המנהיגות. חלק מן התורות מבוססות עשייה, לדוגמא, מנהיג משרה אמון, מנהיג מחבר לחזון, מנהיג מכוון מערכות, מנהיג מטפח כשרון (S. Covey 2008). הרעיון הבסיסי בגישות אלו הוא שכאשר אדם ממלא פונקציות אלו בעבודתו עם אנשים אחרים הרי הוא ממלא פונקציות של מנהיגות ומתוך כך נהייה מנהיג.
גישות אחרות מבוססות על התנהגות במצבים - Situational Leadership (Blanchard) .
גישות נוספות מבוססות יותר על אתיקה של אופי. גישות אלו טוענות שמנהיג הינו בעל תכונות אופי כגון אחריות, יוזמה, נחישות וכיו"ב. משפיתח אדם תכונות אופי שכאלו, יש סיכוי שיעשה למנהיג.
במאמר זה הייתי רוצה להציג גישה שונה מעט למנהיגות. גישה זו מבוססת על הרעיון של מנהיגות מבפנים החוצה.
הרעיון הבסיסי הוא שמנהיגות מתחילה בנקיטת עמדות פנימיות מול המציאות המתחוללת. עמדות אלו קיימות בדרך כלל לפני שנוצר הצורך החיצוני. בהתחולל הצורך החיצוני, העמדות הבסיסיות של האדם יכולות להפוך אותו למנהיג.
לפי תפיסה זו העמדות הבסיסיות של מי שיוכל להתפתח להיות מנהיג הן:
א. אני אחראי
אדם שיהפוך למנהיג תופש את עצמו כאחראי למה שמתחולל סביבו. הוא מאמין שגם אם הוא לא יצר את הנסיבות, הוא אחראי להתמודדות איתן ולטיפול בהן. האחריות שלו אינה תיאורטית אלא מעשית ומיידית. הוא לעולם לא יצביע על אחרים כאחראיים (למרות ששורש המילה בעברית הוא א.ח.ר). הוא לא יאשים ולא יתלונן, הוא ינקוט עמדה של אחריות מעשית שמרוכזת ביכולתו להשפיע ולפתור כל מצב שנוצר.
גנדי הינו דוגמא נפלאה לאדם שנקלע למצב בו בריטניה שלטה מאות שנים בהודו מסוכסכת ומפולגת. גנדי לקח אחריות אישית לפתור מצב זה בסדרה של מהלכים מורכבים ומתוחכמים שנמשכו שנים רבות.
ב. אני יוצר את המציאות העתידית
אדם שיהפוך למנהיג מאמין באמונה שלמה שהוא יכול ליצור מציאות עתידית רצויה. הוא אינו מתמקד במציאות העכשווית, קשייה ובעיותיה. הוא רואה בה נקודת מוצא בלבד. האחריות שלו הינה יצירתית. מעמדה זו הוא יוצר חזון, או מציאות עתידית רצויה ואז מתווה דרך להגיע לאותה מציאות. הוא רואה במציאות העכשווית חומר גלם ליצירה שונה. אם אותו אדם עקבי בתפישתו זו, הוא מניע אחריו רבים אחרים הרוצים במציאות עתידית זו.
דוגמא טובה למנהיג כזה הינה מרטין לותר קינג, שראה בחלומו מציאות עתידית שונה לשחורים בארה"ב. מציאות שאכן נוצרה לאחר עשרות שנים עם היבחרו של אובמה לנשיא.
ג. אני מוביל
אדם שיהפוך למנהיג מאמין שחובת ההובלה היא עליו. הובלה הינה תנועה ממבנים ומצבים קיימים למבנים ומצבים עתידיים. התנועה מצריכה אנרגיה וכיוון. מנהיג לוקח אחריות להובלה. כל הובלה מתחילה בהובלה עצמית. לכן מנהיג ממוקד בראש ובראשונה בהובלת עצמו ממבנים ומצבים לא רצויים למבנים ומצבים רצויים. מתוך ההובלה העצמית הוא בונה נוכחות של מוביל. נוכחות זו מאפשרת לו עם בוא הזמן להוביל גם אחרים למציאות עתידית רצויה. כך הוא הופך להיות דוגמא אישית למה שהוא מייצג.
הוא אינו קופא על השמרים, אלא מניע ויוזם. ההנעה העצמית והחיצונית נובעת משני מקורות אפשריים: מתוך משיכה לעתיד רצוי או מתוך דחייה של הווה לא רצוי.
דוגמא למנהיגים כאלה:
אימא תרזה, שצמחה ממשכנות עוני באלבניה והפכה למובילת תנועה עולמית של סיוע למצורעים בהודו. ג'ק וולש שהוביל את עצמו ממשרת מהנדס מתחיל למשרת מנכ"ל על של GE והוביל אותה משך כעשרים שנה לתוצאות מופלאות. לי איאקוקה שהוביל את עצמו מילד עני בברונקס למוביל של קרייזלר בשעותיה היפות.
ד. אני לומד ומתפתח
אדם שיהפוך למנהיג מאמין שהוא לומד ומתפתח כדרך חיים. כלומר הוא פתוח ללמידה, משוב, התבוננות, שיפור עצמי והתפתחות. הוא לא נהייה פרסונאלי מדי ומעורב רגשית מדי בכל הצלחה או כשלון, אלא רואה בהם הזדמנות לצמוח ולהתפתח. דבר זה מגביר את האמון כלפיו ואת יכולתם של אחרים לשתף איתו פעולה. עמדה זו מאפשרת לו לצמוח לפני תקופת מנהיגותו וכמו כן לצמוח ולהתפתח לאורך שנות מנהיגותו. כך הוא משתפר בתפקידו ובדרך כלל זקנתו אינה מביישת את נעוריו.
דוגמא למנהיג כזה הוא נלסון מנדלה. מנדלה נכלא בצעירותו כטרוריסט של תנועת ה-ANC. משך שנותיו בכלא למד והתפתח והפך למנהיג ערכי ומוסרי שהצליח לפרק את שלטון האפרטהייד ללא טיפת דם, נקמה או טינה.
ה. בי ובאחרים טמונה גדולה פוטנציאלית
אדם שיהיה מנהיג מאמין שבאנשים טמונה גדולה שעדין לא באה לידי ביטוי. הוא רואה זאת בעצמו ולכן הוא מסוגל לצמוח ולהתפתח להיות "גדול" יותר. הוא רואה זאת גם באחרים. מנהיג מאמין שאנשים מסוגלים ליותר, לתרום יותר, לעזור יותר, להניע יותר. חלק ממנהיגותו הינה לאפשר לאנשים לבטא את הגדולה והפוטנציאל שלהם בתנועה לקראת מציאות עתידית טובה יותר.
עמדה זו מאפשרת לאנשים מסביבו מרחב עשייה, תרומה והתפתחות ומייצרת משיכה למרחב זה. עמדה זו יוצרת גם את הבסיס לכריזמה - מתת אל ביוונית.
נאמר שלמנהיגים יש כריזמה (מתת אל מיוחדת).
יחד עם זאת לכל אדם יש אוסף מתנות מלידה: יכולות שונות, כישרונות שונים. מנהיג הינו מישהו שמזהה בעצמו את מתת האל - את הכישרון, היכולת והגדולה. זיהוי זה מאפשר לו להגביר את נוכחות הגדולה הזו, לעבוד איתה, ליצור איתה עד שהיא מזוהה על ידי אחרים.
חמשת עמדות אלו יוצרות את העמדה הפנימית שמובילה למנהיגות. השורש העברי של מנהיגות הוא נ.ה.ג
באופן מעניין שלוש מילים בעברית שמאפיינות מנהיגות מתחילות באותיות אלה:
נוכחות, הובלה, גדולה.
מתוך עמדות אלו יכול אדם לפגוש מציאות ולהפוך למנהיג בתהליך הטרנספורמציה של מציאות זו למציאות עתידית רצויה. בתוך התהליך עובר גם המנהיג טרנספורמציה ומתרגם עמדות אלה לעשייה.
עשייתו של מנהיג נובעת מעמדות אלו ולא סוטה מהן, גם מול מלכודות שונות שנקרות לו.
בדרכו של מנהיג טמונות מספר מלכודות שאם ייפול בהן לא יהפוך למנהיג אמיתי.
א. מלכודת האגו -
מנהיגות אינה עוסקת בעצמי. מנהיגות אמת תמיד ממוקדת בהובלה לחזון כלשהו, למטרה כלשהי, לפוטנציאל כלשהו. היא ממוקדת במשהו הגדול מהאדם עצמו. מיקוד בעצמי ובחשיבותו מובילה למנהיגות פתטית ומסוכנת. לכן במנהיגים גדולים יש פשטות וצניעות בסיסית. הם רואים עצמם ככלי או כקטליזאטור שמאפשר למציאות הרצויה להתרחש
דוד בן גוריון הוא דוגמא למנהיג צנוע שהוביל את ישראל לחזון העצמאות ובניית המדינה.
ב. מלכודת הפופולאריות -
רייטינג הוא האנטיתזה של מנהיגות. מנהיג אינו מוביל לרייטינג. הוא גם אינו עוסק בפופולאריות. עיסוקו הוא בהובלה והגשמה של אותם דברים בהם הוא מאמין ובהם הוא דוגל. הלהט וההשראה שלו אינם מצריכים רייטינג כלשהו.
ג. מלכודת התדמית -
למנהיגים מודרניים יש צורך בתדמית מנהיגותית. תדמית זו מורכבת מלבוש, התנהגות סמלי סטאטוס וכיו"ב. המנהיג מובל על ידי יועצי תדמית שבונים לו את העטיפה הרצויה לפי דעתם ו"דעת הקהל". מלכודת זו קשורה לשתי המלכודות הקודמות. מנהיגות גדולה לא צריכה תדמית (בן גוריון, גנדי, מנדלה) היא פועלת מבפנים החוצה ולא מן החוץ פנימה.
ד. מלכודת הזיגזג -
מנהיג בעת פועלו מוביל בכיוון ברור. הוא איננו מזגזג על פי פופולאריות, נסיבות או דעות של אחרים. מנהיג מזגזג יוצר אי אמון ומבטל את מנהיגותו.
ה. מלכודת העוצמה והשחיתות -
"כח - משחית, כח מוחלט - משחית לחלוטין" אמרה לטינית זו יפה גם היום. מנהיגים רבים בהגיעם לעמדה בכירה שוכחים רעיון זה. הם נהיים שיכורי כח ועוצמה. הם נוטים לשחיתות קטנה כגדולה ומאבדים קשר עם שליחותם וחזונם.
בשלב הבא הם משקיעים את כל מרצם בשימור מקומם ועמדתם תוך המשך טיפוח הכוח וטובות ההנאה שבצידו (אידי אמין, רוברט מוגאמבה, צ'אושסקו ורבים אחרים).
מנהיג מצליח לחמוק ממלכודות אלה על ידי ערנות, ומודעות תוך מיקוד רב בחזון ובאפשרות הגדולה ממנו. מנהיגים כאלה מובילים עסקים, ארגונים ומדינות לעתיד טוב יותר. ההגדרה המקובלת לכך היא "מנהיג מוסרי" - Moral Leader
יש כיום בעולם צמא למנהיגים כאלה, מחסור כרוני בהם ותקווה לצמיחתם בתקופתנו.
אולי זהו גם הסבר חלקי לתקווה שליוותה את בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב.
מומחה בעל שם עולמי בתחום פיתוח ויישום מודלים להתפתחות אישית וארגונית; מייסד קבוצת מומנטום; יושב ראש ; מרצה בכיר בארץ ובעולם; סופר, מפתח מודלים בהדרכה, חונך ומאמן.
http://www.momentum.org.il
http://www.momentum.org.il