תכנון, רעיון, בחירה והשראה, הרהורים שלפני
ראשית דבר, לפני הבריאה קודמת לכך מחשבה, חזון הרוח. ישנן אינספור אפשרויות לבחירה. אך מה נבחר, מה נעשה , השפע כל כך מבלבל. מהי הבחירה הנכונה לנו. זו שתעורר ותבטא את קולנו, תיגע בליבנו ושנרצה להתמיד בה. הרי את הרוב כבר עשו, הכל כבר קיים. ישנם הרוצים להיות מקוריים בכל מחיר ולא מוכנים ללמוד טכניקות בסיסיות ההכרחיות ללמידה, או מחכים עד שיופיע הרעיון הנשגב, ובינתיים בעודם ממתינים לדבר המיוחל מאבדים מכושרם היצירתי, אינם מתפתחים ולבסוף אינם עושים דבר. אין ספק לגבי מקוריות אך כשלצידה פיתוח יכולת הטכניקה שלנו ופתיחות לידע. כאשר נהיה בשלים נוכל להביא לידי ביטוי את מלוא כישורינו. אז איך נדע מה נכון לנו, מה יבטא אותנו. צריך להתחיל במשהו. להקשיב לעצמנו, מה אנו אוהבים, אילו צבעים, צורות, תכנים ותחומים מדברים אל ליבנו. מהו הצליל שלנו. ישנם עוד הרבה אנשים הדומים לנו בהעדפותיהם. משיכתנו ליצירה של אמן כלשהו או תחום משקפת לנו שיש בתוכנו את אותה המהות שרוצה לבוא לידי ביטוי. כלומר כל מהות שאנו אוהבים מחוץ לנו למעשה נמצאת ראשית בתוכנו. אז איך זה יכול להיות שאנו מחקים מהות של מישהו. "הכל כבר קיים תחת השמש" ואין אנו מחדשים דבר אך ביכולתנו ליצור את הדבר המסוים בדרך שלנו. להטביע את חותמנו. הרי אין יצירות דומות בדיוק, אם עדיין אין בנו את הרעיון המקורי שאנו מייחלים לו, עלינו להבין שהרבה יותר חשוב להיות במעשה, ליצור, להתאמן ע"י לימוד / "חיקוי" בהמשך יגיע הרעיון שאנו מצפים לו, התפקיד המיוחל, הדרך המיוחדת. (אם יגיע או לא יגיע, עצם השאיפה אליו מניעה אותנו ללכת את כל הדרך, לחוות, ללמוד בעיקר על עצמנו ולהתפתח אישית). החשוב מכל להתמקד במחשבה על הפעולה. העונג שאנו שואבים ממנה, בעיקר לשים לב להרגשה שלנו, לשים דגש על המסע עצמו שמפיח בנו רוח חיים ומשנה אותנו מבפנים. נוסח בנו ביטחון בפועלנו ומצדיק את בחירתנו כנכונה לנו ומחזק אותנו. זה צריך לעמוד מול עינינו כחוד החנית. עצם ההתמקדות על תחושת ההנאה והאושר בפעולת היצירה תביא את הרעיונות באופן טבעי. התוצאה כבר תגיע אם נרצה או לא. לפני שאנו בוחרים ברעיון עלינו להיות מודעים לכל" המכשולים"הפנימיים הללו החוסמים אותנו מלבוא לידי ביטוי , כמו השאיפה לשלמות, ציפייה לתוצאה מסוימת, השוואה, הרצון להיות מקורי ולא לחקות, התניות, אישור הזולת וכדו'. אין אנו מודעים לכל המחסומים הפנימיים הללו בד"כ. העבודה בחימר היא כלי המשקף לנו את פנימיותנו (בעיקר בקדרות-עבודה על אבניים). התגובות והרגשות שלנו בעת שלבי היצירה בחימר משקפים לנו איך אנו שופטים את עצמנו מבפנים. ואם אין אנו מרגישים טוב עם עצמנו, מרגישים תקועים, לא מסופקים, צריך לברר מדוע, מהי המחשבה והאמונה העומדות מאחורי התחושה הזו. על מה אנו באמת צריכים לעבוד בתוכנו. ברגע שהבנו היכן החולשה שלנו, נוכל לעבוד עליה (בעודנו מתאמנים בפעולת היצירה ע"י דרכי פעולה מסוימות שאותן ארחיב בכתבה נוספת). למעשה אין דבר אחד נכון אלא אפשרויות רבות. החשוב יותר מבחירת האפשרות הוא להיות מודעים למכשולים הפנימיים הללו-דרכי החשיבה שלנו, לשים לב מהן האמונות והציפיות שלנו, מהו המניע שלנו ומהן דרכי הפעולה. המילה חיקוי היא זו אשר צריך להחליפה בלכסיקון שלנו להשראה מהטבע, מהסובב. ומה שחשוב הוא שכאשר בחרנו באפשרות מסוימת הקרובה לליבנו עלינו להתמקד בה. רעיונות צצים בד"כ כשאנו במצב של רוגע ושקט פנימי. בעת חלימה בהקיץ, הרהורים, כשאנו קוראים ספר מעורר השראה, מאזינים למוזיקה, כותבים, במקלחת, בעת נסיעה למרחקים, בעת צפייה בנוף מרהיב או ביצירה מרשימה, התפעלות מיופיו של הטבע וכדו'. עלינו "לתפוס" את הרגע הקסום הזה ולפעול. לכתוב אודותיו, ליצור אותו. כי אם לא נשים לב , נפספס את רגע הקסם הזה שבו הכל יכול לקרות. ההתחלה תמיד קשה. עלינו לאזור אומץ. מתוך ניצוץ של רעיון יבוא המשך. עלינו להאמין בהשראה שקיבלנו וכמו ילד המשחק להנאתו בתום, כך גם עלינו לשחק בביטחון עם הרעיון שצץ במוחנו. אם הרגשנו שזה נכון לנו, מדבר אל ליבנו וגורם לנו טוב, אז זה הדבר הנכון בשבילנו כעת. מפני שיהיו עוד רגעים שדברים נוספים וחדשים יהיו נכונים לנו בבוא העת.
ראשית דבר, לפני הבריאה קודמת לכך מחשבה, חזון הרוח. ישנן אינספור אפשרויות לבחירה. אך מה נבחר, מה נעשה , השפע כל כך מבלבל. מהי הבחירה הנכונה לנו. זו שתעורר ותבטא את קולנו, תיגע בליבנו ושנרצה להתמיד בה. הרי את הרוב כבר עשו, הכל כבר קיים. ישנם הרוצים להיות מקוריים בכל מחיר ולא מוכנים ללמוד טכניקות בסיסיות ההכרחיות ללמידה, או מחכים עד שיופיע הרעיון הנשגב, ובינתיים בעודם ממתינים לדבר המיוחל מאבדים מכושרם היצירתי, אינם מתפתחים ולבסוף אינם עושים דבר. אין ספק לגבי מקוריות אך כשלצידה פיתוח יכולת הטכניקה שלנו ופתיחות לידע. כאשר נהיה בשלים נוכל להביא לידי ביטוי את מלוא כישורינו. אז איך נדע מה נכון לנו, מה יבטא אותנו. צריך להתחיל במשהו. להקשיב לעצמנו, מה אנו אוהבים, אילו צבעים, צורות, תכנים ותחומים מדברים אל ליבנו. מהו הצליל שלנו. ישנם עוד הרבה אנשים הדומים לנו בהעדפותיהם. משיכתנו ליצירה של אמן כלשהו או תחום משקפת לנו שיש בתוכנו את אותה המהות שרוצה לבוא לידי ביטוי. כלומר כל מהות שאנו אוהבים מחוץ לנו למעשה נמצאת ראשית בתוכנו. אז איך זה יכול להיות שאנו מחקים מהות של מישהו. "הכל כבר קיים תחת השמש" ואין אנו מחדשים דבר אך ביכולתנו ליצור את הדבר המסוים בדרך שלנו. להטביע את חותמנו. הרי אין יצירות דומות בדיוק, אם עדיין אין בנו את הרעיון המקורי שאנו מייחלים לו, עלינו להבין שהרבה יותר חשוב להיות במעשה, ליצור, להתאמן ע"י לימוד / "חיקוי" בהמשך יגיע הרעיון שאנו מצפים לו, התפקיד המיוחל, הדרך המיוחדת. (אם יגיע או לא יגיע, עצם השאיפה אליו מניעה אותנו ללכת את כל הדרך, לחוות, ללמוד בעיקר על עצמנו ולהתפתח אישית). החשוב מכל להתמקד במחשבה על הפעולה. העונג שאנו שואבים ממנה, בעיקר לשים לב להרגשה שלנו, לשים דגש על המסע עצמו שמפיח בנו רוח חיים ומשנה אותנו מבפנים. נוסח בנו ביטחון בפועלנו ומצדיק את בחירתנו כנכונה לנו ומחזק אותנו. זה צריך לעמוד מול עינינו כחוד החנית. עצם ההתמקדות על תחושת ההנאה והאושר בפעולת היצירה תביא את הרעיונות באופן טבעי. התוצאה כבר תגיע אם נרצה או לא. לפני שאנו בוחרים ברעיון עלינו להיות מודעים לכל" המכשולים"הפנימיים הללו החוסמים אותנו מלבוא לידי ביטוי , כמו השאיפה לשלמות, ציפייה לתוצאה מסוימת, השוואה, הרצון להיות מקורי ולא לחקות, התניות, אישור הזולת וכדו'. אין אנו מודעים לכל המחסומים הפנימיים הללו בד"כ. העבודה בחימר היא כלי המשקף לנו את פנימיותנו (בעיקר בקדרות-עבודה על אבניים). התגובות והרגשות שלנו בעת שלבי היצירה בחימר משקפים לנו איך אנו שופטים את עצמנו מבפנים. ואם אין אנו מרגישים טוב עם עצמנו, מרגישים תקועים, לא מסופקים, צריך לברר מדוע, מהי המחשבה והאמונה העומדות מאחורי התחושה הזו. על מה אנו באמת צריכים לעבוד בתוכנו. ברגע שהבנו היכן החולשה שלנו, נוכל לעבוד עליה (בעודנו מתאמנים בפעולת היצירה ע"י דרכי פעולה מסוימות שאותן ארחיב בכתבה נוספת). למעשה אין דבר אחד נכון אלא אפשרויות רבות. החשוב יותר מבחירת האפשרות הוא להיות מודעים למכשולים הפנימיים הללו-דרכי החשיבה שלנו, לשים לב מהן האמונות והציפיות שלנו, מהו המניע שלנו ומהן דרכי הפעולה. המילה חיקוי היא זו אשר צריך להחליפה בלכסיקון שלנו להשראה מהטבע, מהסובב. ומה שחשוב הוא שכאשר בחרנו באפשרות מסוימת הקרובה לליבנו עלינו להתמקד בה. רעיונות צצים בד"כ כשאנו במצב של רוגע ושקט פנימי. בעת חלימה בהקיץ, הרהורים, כשאנו קוראים ספר מעורר השראה, מאזינים למוזיקה, כותבים, במקלחת, בעת נסיעה למרחקים, בעת צפייה בנוף מרהיב או ביצירה מרשימה, התפעלות מיופיו של הטבע וכדו'. עלינו "לתפוס" את הרגע הקסום הזה ולפעול. לכתוב אודותיו, ליצור אותו. כי אם לא נשים לב , נפספס את רגע הקסם הזה שבו הכל יכול לקרות. ההתחלה תמיד קשה. עלינו לאזור אומץ. מתוך ניצוץ של רעיון יבוא המשך. עלינו להאמין בהשראה שקיבלנו וכמו ילד המשחק להנאתו בתום, כך גם עלינו לשחק בביטחון עם הרעיון שצץ במוחנו. אם הרגשנו שזה נכון לנו, מדבר אל ליבנו וגורם לנו טוב, אז זה הדבר הנכון בשבילנו כעת. מפני שיהיו עוד רגעים שדברים נוספים וחדשים יהיו נכונים לנו בבוא העת.
אתי לובלסקי מורה לאמנות, מדעים וקדרית. מלמדת קדרות אבניים, עיצוב קרמי ופיסול.
