והנה פס"ד נוסף מבית היוצר הנזיקי של כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין.
עם כל הכבוד, נדמה כי בעשור האחרון מבסס כב' השופט ריבלין את מעמדו כמתווה הדרך של תורת הנזיקין בישראל כמי שאף שופט אחר לא עשה מלפניו.
והפעם פסק הדין דן בפרשנות חוק הפלת"ד לעניין קביעת מי אחראי לפיצוי ניזוקים ב ,,תאונה מעורבת".
מה היא תאונה מעורבת?
לפני שנבהיר מה היא תאונה מעורבת, חשוב להסביר כי האחריות לפיצוי נזקי גוף בגין תאונה רובצת לפתחה של המבטחת של הרכב שבו נכחו הנוסעים.
כך, בשונה מנזקי הרכוש לרכב, אין חשיבות כלל למי אשם בתאונה וכל ניזוק מקבל את הפיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב שבה הוא נכח בעת קרות התאונה.
בדריסה של הולך רגל, הפיצוי לנזקיו של הולך הרגל חלים על מבטחת הרכב הדורס.
העניינים מסתבכים כאשר מדובר באירוע דריסה, קרי פגיעת אדם מחוץ לכלי הרכב, ע"י מספר כלי רכב מעורבים.
רואים כלי רכב מעורב בתאונה כזו, אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
והעניינים מסתבכים עוד יותר כאשר עובר לקרות התאונה המעורבת אחד מכלי הרכב חונה בצד הכביש לצורכי תיקון דרך או לצורך אחר.
ואכן במחוזותינו אנו עדים לתאונות רבות המתרחשות בתסריט הבא:
כלי רכב תקול עומד בצד הדרך ורכב חולף בנסיעתו סוטה ופוגע ברכב התקול ובנוסעיו שעיתים הם מצויים מחוץ לרכב ועיתים בתוכו. כיצד מחילים את סעיף 3 (ב) לחוק הפלת"ד הדן בתאונה מעורבת כמקרה כזה?!
על כך דן פס"ד ביטוח ישיר נ' הפניקס ברע"א 3436/09 והמעשה שהיה כך היה:
ביום התאונה נהגה דניאל ברכבה, מכונית מסוג פורד, בדרך בין עירונית עד שתקלה גרמה להפסקת הנסיעה.
דניאל עצרה בצד את הרכב והתקשרה לאביה ניסן לבקש את עזרתו.
האחרון הגיע רכוב על אופנוע והחנה אותו בסמוך לפורד, התקשר לשירות גרר והמתין יחד עם ביתו לרכב החילוץ.
בזמן ההמתנה התיישבו האב וביתו בשולי הדרך. זמן מועט לאחר מכן סטה ממסלולו רכב מסוג מיצובישי ופגע בפורד. רכב הפורד נהדף ופגע בדניאל ובניסן.
בית משפט השלום ואף המחוזי כל אחד בדרכי נימוק שונים קבעו כי אין אחריות לפיצוי על מבטחת רכב הפורד- רכבם של הניזוקים אלא אך ורק על מבטחת הרכב המיצובישי, כלומר לשיטתם אין מדובר התאונה מעורבת על פי הגדרת החוק.
כב' בית המשפט העליון הפך את פסק דינם וקבע כי מדובר בתאונה מעורבת ומכאן לתחולת אחריות משותפת של מבטחות שני הרכבים הן של הניזוקים (הפורד) והן של הרכב הפוגע (המיצובישי).
כאשר מדובר במעורבות של רכב חונה בתאונה חלה על פי החוק החזקה המרבה בדבר חנייה במקום אסור.
מה פירוש?! החוק קובע רשימת שימושים לרכב מנועי שתאונה הקורה אגב אחד משימושים אלה תחשב כתאונת דרכים. כך לדוגמא נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו (להבדיל מחניה פאסיבית), דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך וכדומה יחשבו כשימוש ברכב מנועי.
ואולם מעבר לשימוש ההגדרה הבסיסיים מחיל החוק 3 חזקות מרבות נוספות להגדרת תאונת דרכים:
התפוצצות או התלקחות של הרכב, שימוש בכוח המכאני של המנוע וחניה במקום שאסור להחנות בו.
כאמור, בענייננו חלה החזקה המרבה לעניין חניה אסורה.
בניגוד לפסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע כי יש לבחון לצורך חלוקת האחריות לפי סעיף 3 (ב) לחוק- ,,תאונה מעורבת"- מעבר להתקיימות החזקה המרבית גם אם נעשה שימוש ברכב כהגדרתו בחוק, קובע כב' בית המשפט העליון שאין לפרשנות כזו כל בסיס בלשון החוק, בתכליתו או בפסיקה הנוהגת.
בית המשפט העליון קובע כי המערבות של כלי רכב נקבעת תחילה לפי קיומם של תנאי ההגדרה הבסיסיים או קיומה של חזקה מרבה, ואין צורך לוודא קיומו של ,,שימוש" בנוסף לקיומה אחת מהחזקות המרבות.
כב' בית המשפט קובע כי רכב שלא חונה כדין (בניגוד לרכב שחונה כדין- שבמקרה כזה הוא לא יחשב כמי שנעשה בו ,,שימוש") מפעיל מעצם הגדרת החוק את החזקה המרבה והוא יחשב כרכב מעורב לפי סעיף 3 לחוק.
לסיכום- מתווה כב' בית המשפט את הדרך שבה יש לדון במעורבותם של מספר כלי רכב הקשורים בתאונה.
ראשית- יש לבחון כל כלי רכב בנפרד האם הוא עונה להגדרה הבסיסית של ,,שימוש" או לחילופין שחלה לגביו אחת מ- 3 החזקות המרבות.
כל רכב שימצא מתאים להגדרה הבסיסית או לחזקה מרבה יחשב כמעורב.
אם ימצא אך רכב אחד שעונה לתחולת החוק כי אז הוא יישא במלוא הפיצויים לבדו.
אם ימצאו 2 ויותר רכבים, יש לבחון באם הנפגעים שהו ברכב כנוסעים, ובמקרה הנדון גם ישיבה בתוך הרכב החונה, תחשיב אותם כנוסעים- ובמקרה כזה כל מבטחת תהא אחראית לפצות רק את נוסעי הרכב המבוטח על ידה.
בשלב השלישי- כאשר מדובר בנפגעים שאינם נוסעים (מצויים מחוץ לרכב בעת קרות התאונה) ומתקיים מגע פיזי בין המכוניות או בין המכוניות לבין הנפגעים, חברות הביטוח יתחלקו באחריות בניהם יחד ולחוד לפי סעיף 3 (ב) לחוק.
במקרה הנדון הוחלט כי גם חברת הביטוח של הפורד- רכבם של הנפגעים תשתתף בחלוקת הנזק ותחשב כרכב מעורב לפי הוראות סעיף 3 לחוק.
על הכותב: עו"ד דניאל שבח הינו שותף מנהל במשרד עו"ד שושי שבח,משרד גדול עם מוניטין המתמחה בייצוג תביעות ביטוח. מייצג רק תובעים ולא חברות ביטוח. משרדים בחיפה, ת"א וירושלים.
טל: 0722200600, פקס: 0775250218
חיפה: ברח' יפו 121 בחיפה
ת"א: שד' שאול המלך 35, בית אמריקה
י"ם : רח' קרית המדע 11, הר החוצבים
www.law4u.co.il
law4u@bezeqint.net
עם כל הכבוד, נדמה כי בעשור האחרון מבסס כב' השופט ריבלין את מעמדו כמתווה הדרך של תורת הנזיקין בישראל כמי שאף שופט אחר לא עשה מלפניו.
והפעם פסק הדין דן בפרשנות חוק הפלת"ד לעניין קביעת מי אחראי לפיצוי ניזוקים ב ,,תאונה מעורבת".
מה היא תאונה מעורבת?
לפני שנבהיר מה היא תאונה מעורבת, חשוב להסביר כי האחריות לפיצוי נזקי גוף בגין תאונה רובצת לפתחה של המבטחת של הרכב שבו נכחו הנוסעים.
כך, בשונה מנזקי הרכוש לרכב, אין חשיבות כלל למי אשם בתאונה וכל ניזוק מקבל את הפיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב שבה הוא נכח בעת קרות התאונה.
בדריסה של הולך רגל, הפיצוי לנזקיו של הולך הרגל חלים על מבטחת הרכב הדורס.
העניינים מסתבכים כאשר מדובר באירוע דריסה, קרי פגיעת אדם מחוץ לכלי הרכב, ע"י מספר כלי רכב מעורבים.
רואים כלי רכב מעורב בתאונה כזו, אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
והעניינים מסתבכים עוד יותר כאשר עובר לקרות התאונה המעורבת אחד מכלי הרכב חונה בצד הכביש לצורכי תיקון דרך או לצורך אחר.
ואכן במחוזותינו אנו עדים לתאונות רבות המתרחשות בתסריט הבא:
כלי רכב תקול עומד בצד הדרך ורכב חולף בנסיעתו סוטה ופוגע ברכב התקול ובנוסעיו שעיתים הם מצויים מחוץ לרכב ועיתים בתוכו. כיצד מחילים את סעיף 3 (ב) לחוק הפלת"ד הדן בתאונה מעורבת כמקרה כזה?!
על כך דן פס"ד ביטוח ישיר נ' הפניקס ברע"א 3436/09 והמעשה שהיה כך היה:
ביום התאונה נהגה דניאל ברכבה, מכונית מסוג פורד, בדרך בין עירונית עד שתקלה גרמה להפסקת הנסיעה.
דניאל עצרה בצד את הרכב והתקשרה לאביה ניסן לבקש את עזרתו.
האחרון הגיע רכוב על אופנוע והחנה אותו בסמוך לפורד, התקשר לשירות גרר והמתין יחד עם ביתו לרכב החילוץ.
בזמן ההמתנה התיישבו האב וביתו בשולי הדרך. זמן מועט לאחר מכן סטה ממסלולו רכב מסוג מיצובישי ופגע בפורד. רכב הפורד נהדף ופגע בדניאל ובניסן.
בית משפט השלום ואף המחוזי כל אחד בדרכי נימוק שונים קבעו כי אין אחריות לפיצוי על מבטחת רכב הפורד- רכבם של הניזוקים אלא אך ורק על מבטחת הרכב המיצובישי, כלומר לשיטתם אין מדובר התאונה מעורבת על פי הגדרת החוק.
כב' בית המשפט העליון הפך את פסק דינם וקבע כי מדובר בתאונה מעורבת ומכאן לתחולת אחריות משותפת של מבטחות שני הרכבים הן של הניזוקים (הפורד) והן של הרכב הפוגע (המיצובישי).
כאשר מדובר במעורבות של רכב חונה בתאונה חלה על פי החוק החזקה המרבה בדבר חנייה במקום אסור.
מה פירוש?! החוק קובע רשימת שימושים לרכב מנועי שתאונה הקורה אגב אחד משימושים אלה תחשב כתאונת דרכים. כך לדוגמא נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו (להבדיל מחניה פאסיבית), דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך וכדומה יחשבו כשימוש ברכב מנועי.
ואולם מעבר לשימוש ההגדרה הבסיסיים מחיל החוק 3 חזקות מרבות נוספות להגדרת תאונת דרכים:
התפוצצות או התלקחות של הרכב, שימוש בכוח המכאני של המנוע וחניה במקום שאסור להחנות בו.
כאמור, בענייננו חלה החזקה המרבה לעניין חניה אסורה.
בניגוד לפסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע כי יש לבחון לצורך חלוקת האחריות לפי סעיף 3 (ב) לחוק- ,,תאונה מעורבת"- מעבר להתקיימות החזקה המרבית גם אם נעשה שימוש ברכב כהגדרתו בחוק, קובע כב' בית המשפט העליון שאין לפרשנות כזו כל בסיס בלשון החוק, בתכליתו או בפסיקה הנוהגת.
בית המשפט העליון קובע כי המערבות של כלי רכב נקבעת תחילה לפי קיומם של תנאי ההגדרה הבסיסיים או קיומה של חזקה מרבה, ואין צורך לוודא קיומו של ,,שימוש" בנוסף לקיומה אחת מהחזקות המרבות.
כב' בית המשפט קובע כי רכב שלא חונה כדין (בניגוד לרכב שחונה כדין- שבמקרה כזה הוא לא יחשב כמי שנעשה בו ,,שימוש") מפעיל מעצם הגדרת החוק את החזקה המרבה והוא יחשב כרכב מעורב לפי סעיף 3 לחוק.
לסיכום- מתווה כב' בית המשפט את הדרך שבה יש לדון במעורבותם של מספר כלי רכב הקשורים בתאונה.
ראשית- יש לבחון כל כלי רכב בנפרד האם הוא עונה להגדרה הבסיסית של ,,שימוש" או לחילופין שחלה לגביו אחת מ- 3 החזקות המרבות.
כל רכב שימצא מתאים להגדרה הבסיסית או לחזקה מרבה יחשב כמעורב.
אם ימצא אך רכב אחד שעונה לתחולת החוק כי אז הוא יישא במלוא הפיצויים לבדו.
אם ימצאו 2 ויותר רכבים, יש לבחון באם הנפגעים שהו ברכב כנוסעים, ובמקרה הנדון גם ישיבה בתוך הרכב החונה, תחשיב אותם כנוסעים- ובמקרה כזה כל מבטחת תהא אחראית לפצות רק את נוסעי הרכב המבוטח על ידה.
בשלב השלישי- כאשר מדובר בנפגעים שאינם נוסעים (מצויים מחוץ לרכב בעת קרות התאונה) ומתקיים מגע פיזי בין המכוניות או בין המכוניות לבין הנפגעים, חברות הביטוח יתחלקו באחריות בניהם יחד ולחוד לפי סעיף 3 (ב) לחוק.
במקרה הנדון הוחלט כי גם חברת הביטוח של הפורד- רכבם של הנפגעים תשתתף בחלוקת הנזק ותחשב כרכב מעורב לפי הוראות סעיף 3 לחוק.
על הכותב: עו"ד דניאל שבח הינו שותף מנהל במשרד עו"ד שושי שבח,משרד גדול עם מוניטין המתמחה בייצוג תביעות ביטוח. מייצג רק תובעים ולא חברות ביטוח. משרדים בחיפה, ת"א וירושלים.
טל: 0722200600, פקס: 0775250218
חיפה: ברח' יפו 121 בחיפה
ת"א: שד' שאול המלך 35, בית אמריקה
י"ם : רח' קרית המדע 11, הר החוצבים
www.law4u.co.il
law4u@bezeqint.net
עו"ד דניאל שבח
http://www.law4u.co.il
http://www.law4u.co.il
