בשבוע שעבר דיווחנו (http://www.pcon.co.il/v5/NewsMeanItem.asp?id0=600) על עימות חזיתי שהולך ומתקרב בין גוגל למיקרוסופט. גוגל, שהודיעה על התחלת פיתוחה של Chrome OS, מערכת הפעלה חדשה מביתה, הכריזה בכך למעשה באופן רשמי על פתיחה במלחמה של "ראש בראש" מול מיקרוסופט. שתי ידיעות נוספות שהתפרסמו לאחרונה מצביעות על תפנית גדולה ועמוקה אפילו עוד יותר.
אפל ואינטל מצטרפות לקלחת
הידיעה הראשונה היא ההכרזה של אפל על כוונתה להשיק מחשבי נטבוק חדשים בעלי מסך מגע. במחשבים אלו תותקן מערכת הפעלה חדשה, שמפתחת כיום אפל, אשר תותאם במיוחד לשימוש עם מסכי מגע. הכוונה של החברה היא לחולל מהפכה בשוק הנטבוקים בדומה למהפכה שחוללה בשוק הטלפונים הניידים עם האייפון שלה.
הידיעה השנייה, ואולי המשמעותית ביותר, היא ההכרזה של אינטל על השקת גרסת הביטא למערכת ההפעלה החדשה שלה בשם Moblin, המיועדת למחשבי נטבוק ולטלפונים ניידים חכמים. המערכת מתבססת על לינוקס פדורה והיא תסופק בחינם לכל דורש. בכך, למעשה, פותחת גם אינטל חזית מול מיקרוסופט.
נדגיש כי מובלין לטלפונים סלולאריים כבר מוכרת יותר משנה. התפנית של התאמתה למחשבי נטבוק היא הדבר החשוב, שכן מחשבי נטבוק הם צומת דרכים שיכולה להוביל לטלפונים סלולאריים מתקדמים מחד, אבל חשוב מזה לכיוון הניידים ומחשבי הדסקטופ מצד שני.
עומדים לפני תפנית משמעותית
כאשר נצרף לכך גם את הידיעה על גוגל שמפתחת מערכת הפעלה חדשה ואת העובדה, שנחשפה לאחרונה, לפיה אינטל סייעה לגוגל בפיתוח המערכת, נגיע למסקנה ששוק מערכות ההפעלה רוחש פעילות והוא עומד בפני תפנית.
על הפוטנציאל הגדול הגלום בתפנית הזו ניתן ללמוד מעוצמתן של החברות הפועלות בתחום. לא מדובר בחברות קטנות וקיקיוניות אלא במתחרות ענקיות ובמשקל כבד - השופרא דה שופרא של שוק המחשוב.
רבים מכירים את אינטל כמובילה בתחום החומרה, אך לא רבים יודעים כי לחברה יש גם מערך רב עוצמה של מפתחי תוכנה, הכולל למעלה משלושת אלפים עובדים. ההתמחות שלה בתחום החומרה והעובדה כי המעבדים שלה נמצאים על מרבית המחשבים בעולם, מקנים לה יתרון משמעותי בפיתוח מערכת הפעלה שתתאים להם. כמו כן, עצם העובדה שלאחר שנים של שותפות עם מיקרוסופט גם היא נכנסת לזירה, אומר משהו על הפוטנציאל הגלום בתחום.
למען הדיוק העובדתי נציין כי מהדיווחים שאספנו, טרם ברור עד כמה תהיה אינטל כוח בעל עניין ל"דחיפתה" האגרסיבית של מובלין, שכן חלק מהדיווחים מדברים על כך שהיא מעבירה את היוזמה לקרן הקוד הפתוח.
על עוצמתה הכלכלית ויכולותיה בתחום התוכנה של גוגל ניתן לספר רבות. נזכיר כאן את מערכת ההפעלה אנדרואיד, שהיא מציעה לטלפונים ניידים וכיום יש כבר ספקיות שמתאימות אותו לנטבוק, וכן את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ואת חבילת התוכנות Google App.
את יכולותיה של אפל לחולל מהפיכות בתחום הטכנולוגיה כולנו מכירים עם האייפון, האייפוד ומכשירים נוספים.
ולבסוף חשוב להזכיר כי יש עוד מערכות הפעלה דוגמת אובנטו או סולאריס של SUN, שגם הן נמצאות כבר בזירה.
מה הן המשמעויות?
כרגע נראה כי כל החברות הללו מרכזות את מאמציהן בתחום הנטבוקים - מערך מחשוב פשוט וזול שמשמש עבורן כשדה הניסויים לקראת הדבר הבא - המחשבים השולחניים, ובעתיד הרחוק יותר, אולי גם השרתים. אם מסתכלים על כל הפתרונות הקיימים והעתידיים בתחום: XP, ויסטה ו-Windows 7 של מיקרוסופט, אנדרואיד ו-Chrome OS של גוגל, מובלין של אינטל ומערכת ההפעלה המתוכננת ונטולת השם (לרגע זה) של אפל, ניתן להבחין במספר מגמות מעניינות:
1. מערכות ההפעלה החדשות יהיו פשוטות יותר וחסכוניות במשאבים. גוגל, מיקרוסופט, אינטל וגם אפל מעוניינות לכבוש את שוק הנטבוקים, אשר הולך וצומח במהירות מסחררת. לשם כך, הן ידרשו להציע מערכות הפעלה קלות במיוחד.
2. מעבר למערכות בקוד פתוח - גוגל ואינטל עשויות לספק לקוד הפתוח את התרומה הגדולה ביותר שקיבל עד היום, אם מערכות ההפעלה המתבססות עליו אכן תצלחנה.
3. מעבר למערכות מוכוונות ענן - Chrome OS ומובלין יתבססו בעיקר על שירותים הזמינים בענן (מה שמכונה Cloud computing). מיקרוסופט מתכננת להשיק בשנה הבאה את Windows Azure - מערכת הפעלה שכל כולה תהיה בענן.
4. מעבר למערכות שמוכנות לשדרוג תמידי - הן הקוד הפתוח והן שיטת המחשוב בענן יאפשרו להאיץ את תהליך השדרוג של המערכות באופן משמעותי. מאחורי הקוד הפתוח עומדת קהילה גדולה של מפתחים שמוכנים בכל רגע לפתח עדכונים חשובים. בשיטת המחשוב בענן, לעומת זאת, ניתן לעדכן את כל המנויים לשירות מסוים בבת אחת, מאחר והשירות יושב על שרתי החברה (למשל, השדרוגים ב-Gmail שנעשים באופן שוטף כל הזמן).
5. מערכות עם אבא ואימא - שלא כמו בעבר, כעת יעמדו מאחורי המערכות בקוד הפתוח חברות ענק, כמו גוגל ואינטל, שיתמכו במוצרים שלהם.
מה הן ההשלכות?
המשמעות של כל אלה היא שינוי ממשי בפרדיגמה המוכרת של מערכות ההפעלה. ממערכות שהלכו ותפחו עם השנים (מבחינת נפח וצריכת משאבים) הן צפויות להפוך לקלות ופשוטות יותר ולהתאים לכל מחשב, רב עוצמה או בסיסי בלבד. המערכות עצמן יצרכו כוח מחשוב גמיש ואילו כוח מחשוב משלים, יסופק למשתמשים דרך הרשת, על גבי העננים.
משמעות נוספת וחשובה לא פחות היא התרחבות ההיצע בתחום. משוק שבו שלטה מיקרוסופט כמעט ללא עוררין, לראשונה יש סיכוי לשינוי במפת השוק ולכניסתן של מספר מתחרות חדשות ודומיננטיות. כך למשתמשים יוצעו יותר אלטרנטיבות אטרקטיביות ואפשרויות הבחירה תגדלנה.
המלצות אופרטיביות
אנחנו ממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות השונות בתחום ולהיות מודעים לחלופות שיוצעו. אם בעבר הבחירה הטבעית הייתה באחת מגרסאות Windows, הרי שבקרוב כדאי יהיה לשקול גם את החלופות האחרות, בזמן רכישה של מחשב חדש או לפני ההגירה. כל חלופה תציע יתרונות משלה ולכל אחת יהיו פתרונות שיענו טוב יותר על צרכים מסוימים. כך יתכן מאוד שלמשתמש אחד תתאים מערכת מסוימת ולאחר ממערכת אחרת.
השורה הסופית - הולך להיות מרתק. צפו לבאות.
פרשנויות שבועיות נוספות, על המשמעויות של חדשות חשובות, בעולם המחשוב ואינטרנט ניתן לקרוא בקישור זה: http://www.pcon.co.il/data/abm/abmc.asp?b=955&z=
קובי שפיבק הוא העורך הראשי של pCon - תחקירים מקצועיים במחשוב שיוצרים יותר זמן פנוי ומסייעים להפחית הוצאות.http://www.pcon.co.il/data/abm/abmc.asp?b=880&z=
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
