דלקת בדרכי השתן 

דלקות בדרכי השתן

דלקות בדרכי השתן ובעיקר בשלפוחית הן בעיות הזיהום הנפוצות ביותר ושכיחותן בקרב נשים גבוהה מאשר בגברים בגלל המבנה האנטומי.
בעבר היתה מכונה הדלקת "מחלת ירח הדבש" מכיוון שהיתה שכיחה יותר אצל נשים שהיו מקיימות יחסי-מין. (מיותר לציין שהיום השם הנ"ל כבר לא אקטואלי...)
באופו טיפוסי, נשים בעלות היסטוריה של דלקות נשנות בדרכי השתן, סובלות מדלקת כזו לפחות פעם בשנה.
זיהומים חוזרים בשלפוחית יכולים להוות בעיות רצינית מפני שאצל כמחצית מהנשים עלול הזיהום להוביל בסופו של דבר לזיהום בכליות (pyelonephritis) ולבעיות יותר רציניות כמו סרטן שלפוחית השתן.
במקרים מסוימים דלקות חוזרות יכולות להעיד גם על סטייה אנטומית או מערכת חיסונית לקויה.
אצל גברים, דלקות בדרכי השתן פחות שכיחות, בדרך כלל יכולות להעיד על שינוי מבני או זיהום בבלוטת הערמונית.

סיבות לזיהום בדרכי השתן
החיידקים יכולים להגיע לשופכה כתוצאה מזיהום צואתי, ע"פ רוב מסוג e.colli הנודדים מפי הטבעת או מהפרשות ואגינליות. עקב ניקוי לא נכון לאחר התפנות בשירותים

גורמים נוספים המביאים להתגברות הזיהום או להנצחתו הם סתימות מבניות או תפקודיות של הזרימה ומערכת חיסון חלשה.

מנגנונים: לגופנו יש מנגנונים רבים כנגד צמיחת החיידקים בדרכי השתן.
זרימת שתן: שוטפת את החיידקים הפתוגניים החוצה ומונעת את אחיזתם על דפנות דרכי השתן.
לפני השטח של השלפוחית יש תכונות אנטי- בקטריאליות: ה-P.H (החומציות, או במקרה זה- הבסיסיות של השתן מעכבת צמיחה של חיידקים רבים).
הנוזל בערמונית אצל גברים מכיל חומרים אנטי- בקטריאלים רבים והגוף מפריש כדוריות דם לבנות שיפקחו על החיידקים.


גורמים המגבירים סיכון
גורמים רבים קשורים לסיכון מוגבר ללקות בזיהום בשלפוחית:

*הריון: מעלה את הסיכון ב-50%. לכאורה עקב לחץ על האיברים על מערכת השתן, ובעיקר על השופכן וחוסר יכולת השלפוחית להתרוקן לחלוטים כתוצאה מכך. במקרים אלו קיים הסיכון להפלה או לידה מוגברת.

*מחלת הסוכרת: עקב רמת הסוכר הגבוהה בשתן ובית הגידול העשיר בסוכר הדרוש לחיידקים, ובנוסף לכך רמת סוכר גבוהה בדם פוגעת בפעילות היעילה של התאים הלבנים של מערכת החיסון.

*יחסי-מין: מעבר של חיידקים מפי הטבעת לנרתיק ולדרכי השתן בעת קיום יחסי מין אנאליים לפני החדירה לנרתיק.

*מום מבני: מומים מבניים של דרכי השתן החוסמים את זרימתו החופשית.

*חולשה של מערכת החיסון.

זיהום ודלקות עלולים להתרחש גם עקב שימוש בקטטר לצורך ניקוז שתן, ואילו זיהומים חוזרים ונשנים עלולים להיות קשורים לחסימות עקב אבנים בדרכי השתן.

תסמינים של דלקות בדרכי השתן ואבחנה
לא תמיד ניתן לזהות זיהומים בדרכי השתן, אולם בד"כ יגרמו הזיהומים לתופעות שונות:
*כאבים בשיפולי ובצידי הבטן והגב התחתון.
*חום.
*צמרמורות,בחילות, הקאות.
*תחושות צריבה ועיקצוץ בעת מתן השתן.
*צורך פתאומי ודחף להשתין המופיע לעיתים תכופות גם כאשר השלפוחית ריקה.
*כאבים בחלק העליון של המפשעה.
*שתן בעל ריח לא נעים.
*חוסר שליטה על מתן שתן.
מעבר לתחושות שלעיל נעשית אבחנת הזיהומים בדרכי השתן בעזרת בדיקות שתן במעבדה שבה ניתן להבחין ברמות גבוהות של תאי דם לבנים המעידים על זיהום.
ניתן לקחת תרבית שתן שתספק תשובה ברורב להיעדר חיידקים בשתן, וניתן גם לבצע בדיקת רנטגן עם הזרקת יוד (IVP-intravenous pyelogram) של כל דרכי השתן או בדיקת שלפוחית השתן בעזרת סיב אופטי בבדיקה בשם ציסטוסקופיה. כמו-כן, לעיתים מומלצת גם בדיקת אולטרא-סאונד של דרכי השתן שיכולה להדגים בעיות שונות כמו אבנים בדרכי השתן.

טיפול

קונבנציונאלי:
ברפואה הקונבנציונאלית נעשה שימוש בעיקר בשתי תרופות לשם הכחדת החיידקים.
האחת היא חומצה נאלידיקסית (nalidixic acid) תרופה נוגדת חיידקים שאיננה מצטברת בגוף אלא מופרשת בשתן ומסייעת בהרג החיידקים.
התרופה השנייה היא תרופה אנטיביוטית מסוג אמינוגליקוזיד בשם גנטאמיצין (gentamicin) הידועה בשמות מסחריים שונים אשר משמשת לטיפול בזיהומים מסוגים רבים וניתנת לשם טיפול בדלקות בדרכי השתן בהזרקה.
לתרופות אלו יכולות להיות תופעות לואי כגון:בחילות ,סחרחורות,כאבי ראש,טינטון (צפצופים באוזנים)
קושי בהשתנה,גרד ופריחה
ואפשרי שבנוסף לתרופות אלו יצרפו גם תרופות לשכוך כאבים.

נטורופתי:
תוספים טבעיים ותזונה, בנוסף צעדים כלליים למניעה כגון:
-שתייה מרובה.
-הימנעות מעיכוב בהטלת שתן.
-שמירה על האיזור הגניטלי ופי הטבעת נקיים.
*לנגב את פי הטבעת לאחר עשיית צרכים מקדימה לאחור.
*להטיל שתן לפני ואחרי קיום יחסי מין ולשטוף את הואגינה.
*ללבוש לבנים העשויים מ-100% כותנה לבנה.
*לא להשתמש בספריי, טמפונים ופדים מבושמים- הכימיקאלים שבמוצרים אלה יכולים לגרום לגירוי.
*הימנעות משטיפות ואגינליות תכופות.
-תמצית חמוציות-cranbery:תמצית חמוציות מסיעת לטיפול בזיהומים ודלקות בדרכי השתן בכך שממונעת מחיידקים להתיישב על דפנות דרכי השתן ולא מאפשרת את שגשוגם.יש להימנע ככול האפשר מתוספת סוכר (מזון לחיידקים) ישנה עדיפות ביעילות לטבליות חמוציות. אצל נשים שסובלות באופן כרוני כדאי להמשיך עם הכדור גם לאחר מכן (כדור ליום). מומלץ להוסיף לטיפול הנ"ל עוד שני תוספים:
-ויטמין c 500 מ"ג וביופלבנואידים 500 גר': ויטמין c חומצי תורם לשמירת חומציות השתן ובכך מעכב את התפתחות חיידקים הגורמים לדלקת. כמו-כן מחזק את מערכת החיסון ומפחית שכיחות של זיהום ודלקות.
תוספת ביופלבנואידים המצויים באופן טבעי עם ויטמין c בפירות וירקות משפרת את הטמעתו ופעילותו של ויטמין c.
המלצות נוספות:
-שום ובצל: שן שום 3-4 פעמים ביום (לבלוע כמו כדור) משמש כאנטיביוטי
-חרדל: שימוש בזרעים-להרתיח ולשתות, או חרדל איכותי 2-3 כפיות ביום.
-ויטמין A: דרך תזונה
רוב הטיפולים בזיהומים אקוטיים וכרוניים בדרכי השתן כוללים שימוש באנטיביוטיקה בהשלמה עם הקונבנציונאלי. ולכן יש לדאוג לשיקום פלורת- מעיים חיובית בזמן ולאחר נטילת האנטיביוטיקה. השלמה מומלצת:
-מוצרים פרו-ביוטיים+ -fos ((frocto-olig-sacarid, סיב עדין ביותר המטפל בין היתר בניקוי ושיקום פלורת- המעי.
-צמחים משתנים,אדפטוגנים ןבעלי זיקה לחיידק.
-מריחה חיצונית של יוגורט העשיר בחיידקים באיזור הנרתיק. אפשר להוסיף אבקת אצידופוליס.
-שמן עץ התה: אנטיבקטריאלי טבעי. בשטיפה פנימית או לטפטף כמה טיפות על טמפון ולהכניס למס' דקות (שורף מאוד).
-חומץ תפוחים: מדללים 1:1 ושוטפים את האיזור ע"מ לאזן PH.

רפואה סינית:
שלפוחית השתן מקבלת נוזלים מהכליות (kid) והמעי הדק (si). ייתכן חוסר איזון במרידיאן השלפוחית או במעי הדק.
סינדרומים הקשורים ל-Bl, שלפוחית השתן
אחד התפקידים של ה-kid הוא שליטה המעברי המים המחמם התחתון.
-חום ולחות בשלפוחית השתן: יכול להתבטא בהשתנה תכופה ,לעיתים גם כאב בהשתנה.
-קור ולחות בשלפוחית השתן: השתן יהיה עכור וחיוור ובמקום כאב תהיה תחושת כבדות באזור הבטן התחתונה.
פלישת לחות לגוף יכולה להיגרם עקב ישיבה על משטחים לחים או לבוש רטוב /לח. יש להמנע מכך.
הטיפול ע"פ תזונה סינית:
הימנעות ממזונות שיוצרים ליחה ולחות כגון: מוצרי חלב בוטנים, ארוחות כבדות, סוכר מעובד,מזון שומני
העדפה למזון בעל טעם מר ומזונות משתנים כגון:מרווה, מלפפון עם הקליפה.

טיפול בשיאצו: באופן כללי יחזק את מרידיאן ה-bl וה-kid.
בתשאול ואבחון המגע יש לשלול גם אפשרות לחום במעי הדק ועודף במרידיאן הלב
-חום במעי הדק: כאבי בטן, אפטות(פצעים בפה), שתן מועט וכהה, ייתכן כאב ודם בהשתנה, חום בחזה
המעי הדק הוא בן-זוגו של ה-ht (אש). כאשר יש בעיות רגשיות וחרדות לאורך זמן הדבר יגרום לאש בלב (יתבטא באפטות וחום בחזה).



חשוב!
במקרה והמצב מחמיר והטיפולים הטבעיים אינם מועילים, לא לתת למצב להסתבך מכיוון שעלול הדבר לפגוע בכליות ויש לקחת את הטיפול הקונבנציונלי על אף מגרעותיו.


-מידע זה הוא כללי ואין לראות בו הנחיה רפואית או תחליף לייעוץ או לטיפול-
בכל מקרה של מחלה יש לפנות לרופא המטפל.