יום אחרי הגט "החיים" הם רק מתחילים.
אין לו סיבות להרגיש חדל אישים ואשם במה שקרה, לטענתו, הגירושין היו רק כורח הנסיבות. סקרים שראו אור לאחרונה מחזקים את הטענה 'אחד מכל שלושה זוגות בישראל מתגרש' למרות זאת רבים מעדיפים לחיות בתחושה של 'לי זה לא יקרה' ולהתעלם מאיתותים חשודים האמורים להדליק אצלם נורות אזהרה ולפנות לקבל הנחייה והדרכה ויעוץ בתחום הנישואין והמשפחה, הייעוץ וההנחייה נעשים בצורה מעמיקה, מתוך הבנת צרכי הצדדים, והכרת המבנה הנפשי של כל אחד ואחת. יש בכוחה לבנות מחדש את חיי הנישואין ולשקם את חיי המשפחה. מי שמעדיף להיות בת יענה, סופג בעוצמה גדולה את הטלטלה. מי שמוצא את עצמו באופן פתאומי בלתי מוכן אליה, עלול במקום להתעשת ולהתבונן עם הפנים קדימה, להרגיש שהוא צועד אחורה.
המרכיב הראשוני הוא הפגיעה בערך העצמי הוא נחלתו של כל מתגרש. אי אפשר לברוח מהרגשת האשמה של "כנראה לא הייתי מספיק טוב". לא פעם תוכחות וביקורות שקיבלו כל החיים צצות ומטרידות ברגעי משבר ומחזקות את תחושת הלא יוצלחיות של "למה דוקא אני", אליה נלוות גם התחושה שכאילו חייבים להתנצל כל הזמן ולהסביר איך זה קרה ומהי הגירסא הנכונה. בעיקר עם העיניים המרחמות של החברים מסביב ואפילו של ילדיו, הוא לא מסוגל להתמודד. הוא נאכל מבפנים ומתקשה להביט לאנשים בעיניים, אפילו הישיבה בחברת ידידים ותקים קשה עליו מול הלחשושים המעקים והמבטים הקודחים. 'אני מרגיש שעלי להשיב את כבודי הפגוע', הוא אומר. 'לא האמנתי שניסיון הגירושין הוא כל קשה.
כמו בכל משבר כדאי להימנע מהשתתפות מוגזמת בצערו. רחמים גדולים מרגיזים ומוספים להרגשת החסר וההחמצה, כל אדם במצב של אובדן והרס עצמי מצפה להבנה במקום לחמלה, השתתפות במקום ביקורת ולהרגיש שהסביבה הקרובה אליו מכילה את מה שהוא עבר ומזדהה עימו. זוהי רמת הציפיות הכי בסיסית שלו מסביבתו הקרובה.
תיק הגירושין אינו נגמר בהכרח בפסק דין על ידי בית הדין הרבני. גברים יהודים במדינת ישראל, מופלים לרעה, באשר לנשיאה בתשלום מזונות ילדיהם הקטינים. 'המה יאמרו' הוא פחות משמעותי לעומת ה'איך ומאיפה ישלם'. על פי דין מעמד הדין האישי חלה חובת המזונות על האב כלפי בניו עד הגיעם לגיל שמנה עשרה היא לפרנסם. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב. חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובה לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג ללא תלות במצבו הכלכלי. והוא המרכיב השני בהליך הגירושין לאחר הגט. מרכיב זה עלול להיות קריטי באופן מיוחד. מצב חשבון החובות עבור המזונות הצ'קים מתחילים לחזור וחוסר השליטה הכלכלית הופכת למצוקה של ממש.
מצב כלכלי חדש זה, הוא מייצר את רוב תחושת חוסר האונים, המבוכה והחרדה. תקופת הגירושין גוררת אחריה משבר כלכלי. תוצאות המשבר הוא מחייב שינוי בהרגלי הצריכה ויוביל לשינוי דרסטי ברמת חייו של הבעל והאב. מה שעלול לייצר גם קונפליקטים מודחקים ואוירה לא בריאה. ההוצאות ממשיכות לזרום וקשה להתרגל לויתורים כואבים שנחשבו עד כה לחלק אינטגראלי מרמת החיים.
כל עוד בית המשפט לא יקבע את גובה המזונות על פי הכנסותיהם ורכושם של שני ההורים, ויביא בחשבון אצל מי משני ההורים גדלים הילדים ועל מי משניהם חל עול גדול יותר מבחינת הוצאות גידולם. לא יהיה שוויון בין הגבר לאישה בנושא תשלום דמי מזונות. בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשות קריירה שמרוויחות משכורות גבוהות, ולכן אין כל סיבה כי במקרה של גירושין הן לא תשלמנה מזונות, במיוחד אם מצבו הכלכלי של האב גרוע.
עד למועד שינוי חוק המזנות השתדלו להתייעץ עם טוען רבני המתמחה בדיני משפחה בבית הדין הרבני, על מנת לבחון את מצבכם המשפטי, בטרם נקיטת הליכים כלשהם.
אין לו סיבות להרגיש חדל אישים ואשם במה שקרה, לטענתו, הגירושין היו רק כורח הנסיבות. סקרים שראו אור לאחרונה מחזקים את הטענה 'אחד מכל שלושה זוגות בישראל מתגרש' למרות זאת רבים מעדיפים לחיות בתחושה של 'לי זה לא יקרה' ולהתעלם מאיתותים חשודים האמורים להדליק אצלם נורות אזהרה ולפנות לקבל הנחייה והדרכה ויעוץ בתחום הנישואין והמשפחה, הייעוץ וההנחייה נעשים בצורה מעמיקה, מתוך הבנת צרכי הצדדים, והכרת המבנה הנפשי של כל אחד ואחת. יש בכוחה לבנות מחדש את חיי הנישואין ולשקם את חיי המשפחה. מי שמעדיף להיות בת יענה, סופג בעוצמה גדולה את הטלטלה. מי שמוצא את עצמו באופן פתאומי בלתי מוכן אליה, עלול במקום להתעשת ולהתבונן עם הפנים קדימה, להרגיש שהוא צועד אחורה.
המרכיב הראשוני הוא הפגיעה בערך העצמי הוא נחלתו של כל מתגרש. אי אפשר לברוח מהרגשת האשמה של "כנראה לא הייתי מספיק טוב". לא פעם תוכחות וביקורות שקיבלו כל החיים צצות ומטרידות ברגעי משבר ומחזקות את תחושת הלא יוצלחיות של "למה דוקא אני", אליה נלוות גם התחושה שכאילו חייבים להתנצל כל הזמן ולהסביר איך זה קרה ומהי הגירסא הנכונה. בעיקר עם העיניים המרחמות של החברים מסביב ואפילו של ילדיו, הוא לא מסוגל להתמודד. הוא נאכל מבפנים ומתקשה להביט לאנשים בעיניים, אפילו הישיבה בחברת ידידים ותקים קשה עליו מול הלחשושים המעקים והמבטים הקודחים. 'אני מרגיש שעלי להשיב את כבודי הפגוע', הוא אומר. 'לא האמנתי שניסיון הגירושין הוא כל קשה.
כמו בכל משבר כדאי להימנע מהשתתפות מוגזמת בצערו. רחמים גדולים מרגיזים ומוספים להרגשת החסר וההחמצה, כל אדם במצב של אובדן והרס עצמי מצפה להבנה במקום לחמלה, השתתפות במקום ביקורת ולהרגיש שהסביבה הקרובה אליו מכילה את מה שהוא עבר ומזדהה עימו. זוהי רמת הציפיות הכי בסיסית שלו מסביבתו הקרובה.
תיק הגירושין אינו נגמר בהכרח בפסק דין על ידי בית הדין הרבני. גברים יהודים במדינת ישראל, מופלים לרעה, באשר לנשיאה בתשלום מזונות ילדיהם הקטינים. 'המה יאמרו' הוא פחות משמעותי לעומת ה'איך ומאיפה ישלם'. על פי דין מעמד הדין האישי חלה חובת המזונות על האב כלפי בניו עד הגיעם לגיל שמנה עשרה היא לפרנסם. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב. חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובה לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג ללא תלות במצבו הכלכלי. והוא המרכיב השני בהליך הגירושין לאחר הגט. מרכיב זה עלול להיות קריטי באופן מיוחד. מצב חשבון החובות עבור המזונות הצ'קים מתחילים לחזור וחוסר השליטה הכלכלית הופכת למצוקה של ממש.
מצב כלכלי חדש זה, הוא מייצר את רוב תחושת חוסר האונים, המבוכה והחרדה. תקופת הגירושין גוררת אחריה משבר כלכלי. תוצאות המשבר הוא מחייב שינוי בהרגלי הצריכה ויוביל לשינוי דרסטי ברמת חייו של הבעל והאב. מה שעלול לייצר גם קונפליקטים מודחקים ואוירה לא בריאה. ההוצאות ממשיכות לזרום וקשה להתרגל לויתורים כואבים שנחשבו עד כה לחלק אינטגראלי מרמת החיים.
כל עוד בית המשפט לא יקבע את גובה המזונות על פי הכנסותיהם ורכושם של שני ההורים, ויביא בחשבון אצל מי משני ההורים גדלים הילדים ועל מי משניהם חל עול גדול יותר מבחינת הוצאות גידולם. לא יהיה שוויון בין הגבר לאישה בנושא תשלום דמי מזונות. בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשות קריירה שמרוויחות משכורות גבוהות, ולכן אין כל סיבה כי במקרה של גירושין הן לא תשלמנה מזונות, במיוחד אם מצבו הכלכלי של האב גרוע.
עד למועד שינוי חוק המזנות השתדלו להתייעץ עם טוען רבני המתמחה בדיני משפחה בבית הדין הרבני, על מנת לבחון את מצבכם המשפטי, בטרם נקיטת הליכים כלשהם.
חזקיהו חנימוב הינו מגשר מוסמך וטוען רבני עתיר ניסיון בהליכים המנחים את שיקול דעתם של הדיינים בתיקים מורכבים. בנושאי: שווי דמי הכתובה, אחזקת הילדים, הסדרי ראיה, דמי מזונות ומדור,צווי הגנה, עילה לגט והסכמי גירושין.
ליעוץ משפטי ויצוג הולם: 0525320812 (יוני)
לימי עיון והרצאות: 0525119011 (שרה)
ליעוץ משפטי ויצוג הולם: 0525320812 (יוני)
לימי עיון והרצאות: 0525119011 (שרה)