תמ"ש 12500/07, ג.י. נ' ד.א.
כב' השופט פאול שטרק
בשם התובע עו"ד ענת אסידו; בשם הנתבעים עו"ד נאוה פרס
06.07.2009
העובדות
ביום 5.3.2002 ניתן פסק דין לקביעת מזונות בבית משפט לענייני משפחה באשדוד. התובענה הנוכחית הוגשה בבית משפט לענייני משפחה במחוז בתל אביב (רמת גן) לאחר שבקשת האב להעברת מקום הדיון נתקבלה. במסגרת ההליך דנן עתר האב להקטנת המזונות בהן חויב בשיעור של 1,470 ש"ח. בעת מתן פסק הדין האב עבד כנהג וגובה משכורתו נטו הייתה 4,020 ש"ח. באותה תקופה היה האב רווק. האם לא עבדה מאז לידתו של התובע. לפני לידתו עבדה כפקידה והשתכרה כ-1,800 ש"ח לחודש. בחלוף השנים האב נישא כדמו"י לאשתו הנוכחית ומנישואין אלה נולדו לאב 3 ילדים. אשתו השנייה של האב משתכרת סך 6,500 ש"ח. לאב יכולת כלכלית גבוהה למדי. הקטין היום הינו בן 8 וחצי שנים. הוא לומד בבית ספר בכיתה ב'. הקטין משתתף בחוגים ותוכניות העשרה, כגון חוג מדעים, חוג כדורגל, חוג ג'ודו, כשסה"כ שולמו בגין חוגים אלה סך של כ-384 ש"ח לחודש. האם מתכוונת לרשום את הקטין גם לחוג רובוטיקה בעלות חודשית של כ-100 ש"ח.
החלטה:
א. על פי הפסיקה, העילה להפחתת מזונות היא, רק בשינוי נסיבות מהותי המצדיק הקטנת/הגדלת דמי המזונות, כאשר על הצד העותר לשינוי דמי המזונות מוטל נטל ההוכחה, להוכיח שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדמי מזונות המוסכמים על הצדדים. השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני. כמו כן, שינוי נסיבות יכול שיהא באחד מרכיבים אלו: עצם החיוב במזונות, שיעור החיוב, צרכי הזכאי, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן ורכושו של הקטין.
ב. האב טוען, שאין ביכולתו עוד לעמוד בנטל המזונות. זאת הואיל ונישא בשנית ומשכך הוצאותיו גדלו. לקביעת מזונות בתביעה ראשונית בעניין דנן חל על הצדדים ס' 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה, לפיו חל על הצדדים הדין האישי. לפי הוראות הדין האישי החל עליו, אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מן הדין. בפסיקה נקבע, כי ככל שהקטין בו יש לטפל, הינו בגיל צעיר יותר, גובה הפסיקה יהיה גבוה יותר כאשר דמי הטיפול בעבור קטני קטינים (על גיל 6) יחול רק על האב. תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד הרחיבו את חובת האב למזונות ההכרחיים של ילדיו עד לגיל 15 ואכן, לעניין שיעור המזונות, חובתו הבסיסית של האב הינה לספק לילדיו "כדי צרכם ההכרחי".
ג. בית המשפט קיבל טענת האב בעניין הצורך באיזון בנטל הוצאות מזונות ילדי הצדדים. כבר נקבע, כי יש להתחשב בהכנסות שני בני הזוג ולאזן ביניהם כאשר חובת האב לזון את הקטין מצטמצמת לצרכיו ההכרחיים של הקטין. בתוך כך, יהיה מקום להשית על שני בני הזוג את החיוב בהוצאות הקטין באופן שווה תוך שימת לב לעצם היותה של האם ההורה המשמורן שנדרשת לשאת בהוצאות נלוות שוטפות של הקטין.
ד. באיזון בין כל הנתונים הקיימים במקרה דנן, אין שינוי נסיבות של ממש ביכולת הכלכלית של האב להמשיך לשאת במזונות הקטין. שכן, הדבר יגרום לקביעת סכום מזונות נמוך מסכום מזונות הסף. השינויים שהאב מפנה אליהם כשינוי נסיבות מהותיים בנימוק של במסגרת משפחתית חדשה, מתאזנים בשינויים אחרים בחייו של הקטין. ברם, כאשר מדובר בקביעת מזונות קטין מתחת לרף המינימום, אין מקום לטענה. כמו כן, אילו ביהמ"ש היה קובע סכום מזונות ילדי האב באופן מדורג, אזי סך המזונות אשר היו נקבעים היו נופלים מתחת לסף הנדרש.
כב' השופט פאול שטרק
בשם התובע עו"ד ענת אסידו; בשם הנתבעים עו"ד נאוה פרס
06.07.2009
העובדות
ביום 5.3.2002 ניתן פסק דין לקביעת מזונות בבית משפט לענייני משפחה באשדוד. התובענה הנוכחית הוגשה בבית משפט לענייני משפחה במחוז בתל אביב (רמת גן) לאחר שבקשת האב להעברת מקום הדיון נתקבלה. במסגרת ההליך דנן עתר האב להקטנת המזונות בהן חויב בשיעור של 1,470 ש"ח. בעת מתן פסק הדין האב עבד כנהג וגובה משכורתו נטו הייתה 4,020 ש"ח. באותה תקופה היה האב רווק. האם לא עבדה מאז לידתו של התובע. לפני לידתו עבדה כפקידה והשתכרה כ-1,800 ש"ח לחודש. בחלוף השנים האב נישא כדמו"י לאשתו הנוכחית ומנישואין אלה נולדו לאב 3 ילדים. אשתו השנייה של האב משתכרת סך 6,500 ש"ח. לאב יכולת כלכלית גבוהה למדי. הקטין היום הינו בן 8 וחצי שנים. הוא לומד בבית ספר בכיתה ב'. הקטין משתתף בחוגים ותוכניות העשרה, כגון חוג מדעים, חוג כדורגל, חוג ג'ודו, כשסה"כ שולמו בגין חוגים אלה סך של כ-384 ש"ח לחודש. האם מתכוונת לרשום את הקטין גם לחוג רובוטיקה בעלות חודשית של כ-100 ש"ח.
החלטה:
א. על פי הפסיקה, העילה להפחתת מזונות היא, רק בשינוי נסיבות מהותי המצדיק הקטנת/הגדלת דמי המזונות, כאשר על הצד העותר לשינוי דמי המזונות מוטל נטל ההוכחה, להוכיח שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדמי מזונות המוסכמים על הצדדים. השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני. כמו כן, שינוי נסיבות יכול שיהא באחד מרכיבים אלו: עצם החיוב במזונות, שיעור החיוב, צרכי הזכאי, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן ורכושו של הקטין.
ב. האב טוען, שאין ביכולתו עוד לעמוד בנטל המזונות. זאת הואיל ונישא בשנית ומשכך הוצאותיו גדלו. לקביעת מזונות בתביעה ראשונית בעניין דנן חל על הצדדים ס' 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה, לפיו חל על הצדדים הדין האישי. לפי הוראות הדין האישי החל עליו, אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מן הדין. בפסיקה נקבע, כי ככל שהקטין בו יש לטפל, הינו בגיל צעיר יותר, גובה הפסיקה יהיה גבוה יותר כאשר דמי הטיפול בעבור קטני קטינים (על גיל 6) יחול רק על האב. תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד הרחיבו את חובת האב למזונות ההכרחיים של ילדיו עד לגיל 15 ואכן, לעניין שיעור המזונות, חובתו הבסיסית של האב הינה לספק לילדיו "כדי צרכם ההכרחי".
ג. בית המשפט קיבל טענת האב בעניין הצורך באיזון בנטל הוצאות מזונות ילדי הצדדים. כבר נקבע, כי יש להתחשב בהכנסות שני בני הזוג ולאזן ביניהם כאשר חובת האב לזון את הקטין מצטמצמת לצרכיו ההכרחיים של הקטין. בתוך כך, יהיה מקום להשית על שני בני הזוג את החיוב בהוצאות הקטין באופן שווה תוך שימת לב לעצם היותה של האם ההורה המשמורן שנדרשת לשאת בהוצאות נלוות שוטפות של הקטין.
ד. באיזון בין כל הנתונים הקיימים במקרה דנן, אין שינוי נסיבות של ממש ביכולת הכלכלית של האב להמשיך לשאת במזונות הקטין. שכן, הדבר יגרום לקביעת סכום מזונות נמוך מסכום מזונות הסף. השינויים שהאב מפנה אליהם כשינוי נסיבות מהותיים בנימוק של במסגרת משפחתית חדשה, מתאזנים בשינויים אחרים בחייו של הקטין. ברם, כאשר מדובר בקביעת מזונות קטין מתחת לרף המינימום, אין מקום לטענה. כמו כן, אילו ביהמ"ש היה קובע סכום מזונות ילדי האב באופן מדורג, אזי סך המזונות אשר היו נקבעים היו נופלים מתחת לסף הנדרש.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
