כמות תאי עצב במוח עולה פי חמש על כמות האנשים על כדור הארץ. ואם מחברים אותם אפשר להקיף את כדור הארץ ארבעים פעמים. אז למה אנחנו מתקשים לעבור את הבחינות?
בבתי ספר ובאוניברסיטאות לא מלמדים אותנו ללמוד נכון. אסטרטגיות הלימוד הנכון בנויות מקריאה נכונה, רישום קצר ומדויק ושחזור של החומר במהלך הקורס. ולכן מי שלא עבד נכון במהלך הקורס עלול להיתקל בבעיות לקראת הבחינה. במהלך הלימודים אנחנו מבצעים מפעילים בעיקר את חלקים הלוגיים של המוח. שילוב היצירתיות בתהליך הלימודי גורם להכפלת יכולת הלימוד.
המגבלה השנייה נראית תמימה למדי: הקריאה, ככל שמהירה ויעילה לא תהיה, עדיין תוכתב על ידי קצב הדיבור וקצב החשיבה שלנו. מי שתרגל קריאה מהירה יכול להגיע למהירות קריאה גבוה מ-300 מילים לדקה, בעוד שסטודנט ממוצע קורא כ-120 מילים לדקה ובנוסף מבזבז 20% מהזמן על החזרות בקריאה. הבעיה חמורה אף יותר באוכלוסיה הדיסלקטית. הטכנולוגיות שמאפשרות להתגבר על בעיה זו מורכבות ודורשות אימון רב.
הבעיה השלישית היא בעיית הריכוז. לפני הבחינות רוב האנשים מקבלים חרדת בחינות, ובמקום להתרכז על החומר הנלמד מתרכזים בפחדים האישיים. טכניקות הרגעה, ריכוז וחשיבה חיובית עוזרות להתמודד עם הבעיה.
במאמר זה אנחנו לא באים לשנות בצורה קיצונית את הרגלי לימוד והחשיבה. כל מה שנוכל לעשות זה לתת מספר טיפים פשוטים לנבחנים. אם כל מה שחסר לכם הוא מספר נקודות בציון, מומלץ בחום לעשות את כל התרגילים המוצעים. תעשו את כל התרגילים, בעודכם יושבים על הכיסא ליד שולחן עבודה. תנסו לבדוק את קצב התקדמותכם מול השעון. תנסו להעריך את הצלחתכם. תבקשו חוות דעת של חבריכם ללימודים.
תרגיל ראשון: ריכוז והרגעה.
חשיבה חיובית עוזרת להצלחה. במקום לחשוב "אני הולך להיכשל" תחשבו "איך אצליח במשימה". תבצעו תרגילי הרפיה וריכוז במידת הצורך. תנסו לא להילחץ. במידה ולמדתם את החומר, תהיו בטוחים שתצליחו. תשבו זקוף ותנשמו עמוק. אחד הבעיות השכיחות היא נשימה שטחית שלא מזרימה מספיק חמצן למוח. תתרכזו על החומר הנלמד. אם התעייפתם - תנוחו. תנסו לא להמעיט בשינה, כי שינה מועטה פוגעת גם ביצירתיות וגם בזיכרון. תייצרו עניין בחומר הנלמד "למה זה חשוב לי או מעניין אותי?" "למה שמו את החומר בתוכנית הלימודים?" "איך הדברים יכולים לעזור לי בעתיד?"
תרגיל שני: קריאת החומר.
לפני קריאת הטקסט, תמצאו מקום נוח ומאור. תעשו תרגילי ריכוז ותתמלאו בביטחון עצמי. תקראו את הכותרת, משפטי פתיחה וסיום, ראשי פרקים. תנסו לדמיין איך אתם הייתם כותבים את הטקסט. במהלך הקריאה תשלטו על קצב הקריאה. תתאימו את מהירות הקריאה לקצב החשיבה שלכם. תהיו קשובים לזרימת הטקסט. תקראו את כל החומר ואל תדלגו. אם משעמם לכם, תנסו להאיץ. אם לא הבנתם משהו, תחזרו על הפרק מהתחלה ותאטו את הקצב.
תרגיל שלישי: סיכום החומר.
ההפך מלשכוח הוא לרשום. רישום וסימון הטקסט משפרים את ההבנה גם בהווה וגם בעתיד. תבינו מהם הרעיונות החשובים בטקסט. תסכמו כל פרק במספר מילים בודדות, תדגישו את מה שתצטרכו לזכור בפירוט רב יותר. תבנו את החומר בצורה מובנית. כך כשתצטרכו לחזור על הטקסט בנסיבות אחרות, תוכלו להבין את הרעיונות הבסיסיים גם בלי לקרוא את כל הטקסט מחדש. תשלבו את הרישום בטקסט עם הרישום מההרצאות. חשוב להדגיש את כל פרטי המידע שיכולים להופיע במבחן. בנוסף, אם אתם יכולים לצייר את החומר - עשו זאת. בניית איורים גראפיים עוזרת להבנה ולזיכרון.
תרגיל רביעי: שחזור של החומר.
זיכרון לטווח קצר של מה שקראנו תוקף לעשר דקות. אחרי עשר דקות יש איבוד מהיר של האינפורמציה. לאחר זמן מה רק חלקי אחוז מהחומר הנלמד נשאר בזיכרון. על ידי שחזור החומר הנלמד ניתן לחסוך לימוד מחדש, לוודא בסיס ידע רחב ולשפר את יציבות הקשרים בזיכרון. את השחזור כדאי לבצע מייד לאחר סיום הקריאה, ואז אחרי שעתיים, יום, וארבעה ימים. תנסו לשפר את הרישומים ולהשוות את החומר הזכור עם החומר הרשום. על ידי שחזור שיטתי ניתן להגיע לזיכרון של למעלה מ-90% מהחומר הנלמד. הפרש זמן הולך וגדל בין שחזור לשחזור מבטיח לא רק שהחומר הישן לא ישכח, אלא גם שהחומר החדש יתחבר אליו בצורה הטובה ביותר.
תרגיל חמישי: הפעלת יצירתיות.
חישבו על צורות שונות של הצגת החומר. למשל,תדמיינו איזה שאלות תקבלו במבחן, איך תענו על השאלות הללו? איך המרצה שלכם היה עונה על אותן השאלות? אם הייתם מרצים, איזה שאלות הייתם שמים במבחן? נניח ופגשתם את השכן שלכם, איך הייתם מסבירים לו את החומר במילים פשוטות? תדמיינו מה הרגישו החוקרים כשהם גילו את אותם הדברים שלמדתם. מה גרם לאנשים להשקיע שנים של עבודה קשה על מנת לגלות את מה שלמדתם, לסכם אותו להביא אותו בפניכם? על ידי סקרנות בלבד ניתן להעלות את המוטיבציה ללמוד ולהצליח.
תרגיל שישי: סימולציות.
לפני הטיסה הטייסים מבלים שעות על גבי שעות בחדרי הסימולציות. האומנים מבצעים אינספור חזרות לפני הצגת בכורה. אם חשבתם שתצליחו בבחינה בלי סימולציות - טעות בידכם. תנסו לעשות את הדבר הקרוב ביותר לבחינה. תעשו זאת שוב ושוב. כדאי להיעזר בדוגמאות של מבחנים קודמים של המרצים שלכם.
תרגיל שביעי: מנוחה.
רוב הסטודנטים עושים טעות נפוצה ולומדים עד הרגע האחרון לפני המבחן. ביום של המבחן חובתכם היא לנוח. המנוחה עוזרת לסדר את החומר בזיכרון ארוך הטווח ומייצרת משאבים נפשיים שתזדקקו להם במהלך הבחינה. תפנקו את עצמכם בשינה טובה וארוחה טובה לפני המבחן. כוס קפה ועוגייה חצי שעה לפני המבחן ישפרו את מצב רוחכם ויספקו את האנרגיה הדרושה על מנת לעבור את המבחן בהצלחה.
אין דבר שיכול להבטיח הצלחה, אבל קל לשפר את סיכויי ההצלחה. אל תפגעו בהצלחתכם: תתכוננו נכון לבחינה!
בבתי ספר ובאוניברסיטאות לא מלמדים אותנו ללמוד נכון. אסטרטגיות הלימוד הנכון בנויות מקריאה נכונה, רישום קצר ומדויק ושחזור של החומר במהלך הקורס. ולכן מי שלא עבד נכון במהלך הקורס עלול להיתקל בבעיות לקראת הבחינה. במהלך הלימודים אנחנו מבצעים מפעילים בעיקר את חלקים הלוגיים של המוח. שילוב היצירתיות בתהליך הלימודי גורם להכפלת יכולת הלימוד.
המגבלה השנייה נראית תמימה למדי: הקריאה, ככל שמהירה ויעילה לא תהיה, עדיין תוכתב על ידי קצב הדיבור וקצב החשיבה שלנו. מי שתרגל קריאה מהירה יכול להגיע למהירות קריאה גבוה מ-300 מילים לדקה, בעוד שסטודנט ממוצע קורא כ-120 מילים לדקה ובנוסף מבזבז 20% מהזמן על החזרות בקריאה. הבעיה חמורה אף יותר באוכלוסיה הדיסלקטית. הטכנולוגיות שמאפשרות להתגבר על בעיה זו מורכבות ודורשות אימון רב.
הבעיה השלישית היא בעיית הריכוז. לפני הבחינות רוב האנשים מקבלים חרדת בחינות, ובמקום להתרכז על החומר הנלמד מתרכזים בפחדים האישיים. טכניקות הרגעה, ריכוז וחשיבה חיובית עוזרות להתמודד עם הבעיה.
במאמר זה אנחנו לא באים לשנות בצורה קיצונית את הרגלי לימוד והחשיבה. כל מה שנוכל לעשות זה לתת מספר טיפים פשוטים לנבחנים. אם כל מה שחסר לכם הוא מספר נקודות בציון, מומלץ בחום לעשות את כל התרגילים המוצעים. תעשו את כל התרגילים, בעודכם יושבים על הכיסא ליד שולחן עבודה. תנסו לבדוק את קצב התקדמותכם מול השעון. תנסו להעריך את הצלחתכם. תבקשו חוות דעת של חבריכם ללימודים.
תרגיל ראשון: ריכוז והרגעה.
חשיבה חיובית עוזרת להצלחה. במקום לחשוב "אני הולך להיכשל" תחשבו "איך אצליח במשימה". תבצעו תרגילי הרפיה וריכוז במידת הצורך. תנסו לא להילחץ. במידה ולמדתם את החומר, תהיו בטוחים שתצליחו. תשבו זקוף ותנשמו עמוק. אחד הבעיות השכיחות היא נשימה שטחית שלא מזרימה מספיק חמצן למוח. תתרכזו על החומר הנלמד. אם התעייפתם - תנוחו. תנסו לא להמעיט בשינה, כי שינה מועטה פוגעת גם ביצירתיות וגם בזיכרון. תייצרו עניין בחומר הנלמד "למה זה חשוב לי או מעניין אותי?" "למה שמו את החומר בתוכנית הלימודים?" "איך הדברים יכולים לעזור לי בעתיד?"
תרגיל שני: קריאת החומר.
לפני קריאת הטקסט, תמצאו מקום נוח ומאור. תעשו תרגילי ריכוז ותתמלאו בביטחון עצמי. תקראו את הכותרת, משפטי פתיחה וסיום, ראשי פרקים. תנסו לדמיין איך אתם הייתם כותבים את הטקסט. במהלך הקריאה תשלטו על קצב הקריאה. תתאימו את מהירות הקריאה לקצב החשיבה שלכם. תהיו קשובים לזרימת הטקסט. תקראו את כל החומר ואל תדלגו. אם משעמם לכם, תנסו להאיץ. אם לא הבנתם משהו, תחזרו על הפרק מהתחלה ותאטו את הקצב.
תרגיל שלישי: סיכום החומר.
ההפך מלשכוח הוא לרשום. רישום וסימון הטקסט משפרים את ההבנה גם בהווה וגם בעתיד. תבינו מהם הרעיונות החשובים בטקסט. תסכמו כל פרק במספר מילים בודדות, תדגישו את מה שתצטרכו לזכור בפירוט רב יותר. תבנו את החומר בצורה מובנית. כך כשתצטרכו לחזור על הטקסט בנסיבות אחרות, תוכלו להבין את הרעיונות הבסיסיים גם בלי לקרוא את כל הטקסט מחדש. תשלבו את הרישום בטקסט עם הרישום מההרצאות. חשוב להדגיש את כל פרטי המידע שיכולים להופיע במבחן. בנוסף, אם אתם יכולים לצייר את החומר - עשו זאת. בניית איורים גראפיים עוזרת להבנה ולזיכרון.
תרגיל רביעי: שחזור של החומר.
זיכרון לטווח קצר של מה שקראנו תוקף לעשר דקות. אחרי עשר דקות יש איבוד מהיר של האינפורמציה. לאחר זמן מה רק חלקי אחוז מהחומר הנלמד נשאר בזיכרון. על ידי שחזור החומר הנלמד ניתן לחסוך לימוד מחדש, לוודא בסיס ידע רחב ולשפר את יציבות הקשרים בזיכרון. את השחזור כדאי לבצע מייד לאחר סיום הקריאה, ואז אחרי שעתיים, יום, וארבעה ימים. תנסו לשפר את הרישומים ולהשוות את החומר הזכור עם החומר הרשום. על ידי שחזור שיטתי ניתן להגיע לזיכרון של למעלה מ-90% מהחומר הנלמד. הפרש זמן הולך וגדל בין שחזור לשחזור מבטיח לא רק שהחומר הישן לא ישכח, אלא גם שהחומר החדש יתחבר אליו בצורה הטובה ביותר.
תרגיל חמישי: הפעלת יצירתיות.
חישבו על צורות שונות של הצגת החומר. למשל,תדמיינו איזה שאלות תקבלו במבחן, איך תענו על השאלות הללו? איך המרצה שלכם היה עונה על אותן השאלות? אם הייתם מרצים, איזה שאלות הייתם שמים במבחן? נניח ופגשתם את השכן שלכם, איך הייתם מסבירים לו את החומר במילים פשוטות? תדמיינו מה הרגישו החוקרים כשהם גילו את אותם הדברים שלמדתם. מה גרם לאנשים להשקיע שנים של עבודה קשה על מנת לגלות את מה שלמדתם, לסכם אותו להביא אותו בפניכם? על ידי סקרנות בלבד ניתן להעלות את המוטיבציה ללמוד ולהצליח.
תרגיל שישי: סימולציות.
לפני הטיסה הטייסים מבלים שעות על גבי שעות בחדרי הסימולציות. האומנים מבצעים אינספור חזרות לפני הצגת בכורה. אם חשבתם שתצליחו בבחינה בלי סימולציות - טעות בידכם. תנסו לעשות את הדבר הקרוב ביותר לבחינה. תעשו זאת שוב ושוב. כדאי להיעזר בדוגמאות של מבחנים קודמים של המרצים שלכם.
תרגיל שביעי: מנוחה.
רוב הסטודנטים עושים טעות נפוצה ולומדים עד הרגע האחרון לפני המבחן. ביום של המבחן חובתכם היא לנוח. המנוחה עוזרת לסדר את החומר בזיכרון ארוך הטווח ומייצרת משאבים נפשיים שתזדקקו להם במהלך הבחינה. תפנקו את עצמכם בשינה טובה וארוחה טובה לפני המבחן. כוס קפה ועוגייה חצי שעה לפני המבחן ישפרו את מצב רוחכם ויספקו את האנרגיה הדרושה על מנת לעבור את המבחן בהצלחה.
אין דבר שיכול להבטיח הצלחה, אבל קל לשפר את סיכויי ההצלחה. אל תפגעו בהצלחתכם: תתכוננו נכון לבחינה!
