האם יתכן שהכיסא של סבתא זלדה יכול לעלות עוד 02 שנה חצי מיליון דולר? תחשבו על זה
עם כיסא היה פשוט כיסא. חפץ שיש לו תפקוד בסיסי אחד - יושבים עליו, ולכן ערכו נמדד על פי חוזקו ונוחותו. אבל כיום כיסא הוא לעתים קרובות יצירת אמנות, אשר זוכה להערצה בזכות המראה שלה בלבד.
בין הפסלים והתמונות שבמוזיאונים ובגלריות, ניתן למצוא גם כסאות שמותר רק להתבונן בהם. ובגרמניה אפילו הוקדש לכיסאות מוזיאון שלם - מוזיאון הוויטרה, בו מוצגים למעלה מ-0081 כיסאות. כוח המשיכה שלהם נעשה רב כל כך, עד שכמעט כל מעצב או אדריכל בעל שם התפתה באיזה שלב לנסות את כוחו בעיצובם.
בשנות ה-08 אמן הפופ-ארט בעל הפנטזיות הארוטיות, אלן ג''ונס, עיצב כיסא בעל צורה נשית מעץ בוק ודיקט. ואילו כמעט 07 שנה מוקדם יותר, היה זה המעצב ההולנדי גריט ריטוולד, שהימם את הממסד עם כיסא בעל קווים פשוטים וישרים, שבמבט מהצד מזכיר את הקומפוזיציות של הקווים המאונכים והמאוזנים של הצייר הידוע מונדריאן. כיום הכיסא הזה נחשב לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של יישום עקרונות העיצוב המודרני בכיסאות, וכמו הכיסא שעיצב ג''ונס, הוא נחשב ליצירת מופת.
כיסא בחתימה אישית
על ערכם החדש של הכיסאות של ג''ונס וריטוולד, וכסאות בכלל, אפשר היה ללמוד במכירה פומבית שנערכה לאחרונה בסניף הלונדוני של "כריסטיס". במכירה, שהוקדשה לכסאות בלבד, הוצעו לכל המרבה במחיר 221 יצירות,
שעוצבו מאז מחצית המאה ה-91 ועד ימינו. בנוסף לכיסאות של ג''ונס וריטוולד, אפשר היה למצוא שם גם יצירות של מפורסמים רבים אחרים, כמו לה-קורבזייה, מרסל ברואר, צ''רלס רנה מקינטוש, שירו קוראמאטה, והמעצב הישראלי רון ארד. וכמו ביצירות אמנות אחרות, חלק מהכסאות היוו עותק יחיד, חלקם היו פריטים מתוך מהדורה מוגבלת, ואחדים אפילו נשאו את חתימתו האישית של האמן.
מבחר הסגנונות היה עצום. אפשר היה לבחור בין כסאות עתיקים יחסית שעיצובם סולידי, לבין כיסאות שעוצבו ב-05 השנים האחרונות, אשר תכופות, עיצובם מופשט למדי, והם עשויים מחומרים נועזים יותר, כמו זכוכית ואבן למשל. בין הכסאות העתיקים יותר היה, לדוגמה, כיסא מעץ אלון, שאותו עיצב מקינטוש עיצב בשנת 0091 עבור חדרי הביליארד וחדרי העישון של ה"ארגייל סטריט טי רומס" בגלזגו.
אפשר היה למצוא שם גם כס מלכות, שלמרות שעוצב מזמן כל-כך, ב-9291, יש לו חזות מודרנית להפתיע, והוא עשוי ממתכת, כרום ועור. הכיסא, שכונה "כיסא ברצלונה", עוצב על ידי המעצב יליד גרמניה לודוויג מי ואן דר רוה, כדי שישמש כס מלכות למלך ולמלכת ספרד ביריד הבינלאומי שנערך בברצלונה ב-1391. תוך זמן קצר הפך כיסא ברצלונה לסמל סטטוס, והעתקים שלו הוצבו ברבבות בתי עסקים, כסמל לגישה המודרנית שלהם.
בעיצובם של חלק מהכיסאות היותר חדשניים אפילו שולבה אמירה אמנותית של ממש, כמו למשל בכיסא שעיצב פביו דה סנקטיס ב-6391. הכיסא אמור להעלות במתבונן בו רגשות עמוקים ומודחקים. ובעוד הוא נראה נוח למדי, הרי אצל חלק מהכיסאות האחרים שעוצבו ב-05 השנים האחרונות, המראה בא על חשבון הנוחות.
טום דיקסון, לדוגמה, עיצב ב-1991 את "כיסא הפיילון", שעשוי ממתכת מרושתת. קשה להאמין שיהיה נוח לבלות עליו זמן רב, אבל הוא בהחלט יראה מרשים כשיוצב במתכונת של פסל, בפינת הסלון של הרוכש המאושר. ומכיוון שאותו רוכש מאושר שילם עבור הכיסא בן שמונה השנים הזה 520,4 לירות שטרלינג, קל להיווכח שהפוטנציאל שלו חורג מתפקודו כחפץ שימושי או קישוטי אפילו. מחירו מוכיח, שלעתים הרכישה של הכיסא הנכון יכולה להיות פשוט השקעה משתלמת.
שרפרף ב- 000,4 ליש"ט
רוב הסיכויים שאת הכיסא שקניתם לאחרונה בחנות הרהיטים היוקרתית, תשגרו בעוד כמה שנים למזבלה העירונית, או תעניקו אותו למכר צעיר וחסר אמצעים. עם קצת מזל, תצליחו למכור אותו לאחרים בחצי המחיר. אבל הרוכשים כיסא שעיצב אמן מפורסם יכולים למכור אותו בעוד כמה שנים במכירה פומבית אחרת, תמורת סכומים הגבוהים בהרבה ממה ששילמו עבורו כיום.
221 הכיסאות נמכרו במכירה הפומבית תמורת סכום העולה על מיליון לירות שטרלינג (ליתר דיוק, 027,323,1?. ובדולרים - 789,851,2ש"ח). הסכום הגדול ביותר שהוצע במכירה עבור כיסא היה 000,551?. אין זה פלא, שהסכום הנכבד הזה שולם תמורת הכיסא לחדרי הביליארד והעישון, שעיצב מקינטוש. אחרי הכול, מקינטוש נחשב לגדול האדריכלים והמעצבים הבריטיים במאה השנים האחרונות.
יש להניח, שרוכש הכיסא של מקינטוש לא יתקשה להרוויח ממכירתו הלאה בעוד כמה שנים עוד כמה אלפי לירות שטרלינג נוספים, אבל מתברר שיותר משתלם לרכוש כיסאות מופת כשהם מוצגים לראשונה, הרבה לפני שמחיריהם מרקיעים שחקים.
השרפרף מעץ האלון שעיצב לה קורבזיה ב-7591, נראה כמו אחד מארגזי העץ שמוצאים אצל הירקן. מאחורי העיצוב שלו יש היגיון פשוט. לה קורבזייה נהג לבקר את אמני הארט דקו, ולטעון שהרהיטים שהם עיצבו מיועדים רק לקליינטים מעטים ובעלי ממון. הוא האמין שיש לייצר רהיטים המיועדים לכול, ושעליהם להיות פונקציונליים ומתאימים לייצור המוני. ואכן, הרהיטים שהוא עיצב בדרך כלל תואמים את הגדרותיו, ואינם חסרי חן. בשרפרף העץ, לעומת זאת, קשה למצוא חן כלשהו, אך בתקופה בה יוצר הוא בהחלט ענה על תפקודו הבסיסי - הוא שימש לישיבה, והיה זול לייצור. מי שרכש אותו באותם ימים שילם תמורתו סכום נמוך.
ארבעים ושתיים שנה מאוחר יותר, הוא הצליח למכור אותו במכירה הפומבית תמורת 073,4? טבין ותקילין. ודוגמה נוספת - המעצב האוסטרלי מארק ניוסון, שכיסאותיו מקשטים את מסעדות לונדון היותר נחשבות, עיצב ב-5891 מהדורה מוגבלת של כיסא ארוך (שז לונג) מאלומיניום, אותו כינה "דה לוקהיד לאונג''". הכיסא, שהוא בעצם מיטת יום, עשוי אלומיניום מקועקע מעל בסיס של פיברגלס, ועיצובו האירודינמי מזכיר ברגע אחד כלי תעופה, וברגע אחר דמות אדם שוכב. הדגם שנמכר במכירה הפומבית הוא אחד מארבעת הפרוטוטייפים (אבי-טיפוס), והיה שייך בעבר לאמו של האמן. ב-58'', כשניוסון עיצב את הכיסא, אפשר היה לרכוש אותו תמורת 002,1? בלבד. בשנת 8891, נראה הכיסא מתחת לגופה החטוב של הזמרת מדונה, בסרטון הווידאו "גשם". בזכות אותו סרטון, הכיסא נמכר במכירה הפומבית תמורת 000,62?. חישוב מהיר מראה שמי שהשכיל לרכוש את אחד הכיסאות האלהב-58'', יכול כיום להרוויח ממכירתו רווח נקי של 008,42. לחפש את כיסא המחר
העובדות מוכיחות שמשתלם לרכוש את הכיסאות של מעצבים ידועים כשהם מוצגים לראשונה, אך את הרווח הכי גדול יכול להחזיר דווקא הימור פראי על כיסא זול יחסית, בעיצובו של מעצב טרי ובלתי מוכר. כדי להמר נכון, יש לעקוב אחרי יצירות של מעצבים חדשים, ולבחור בכיסא שנראה יפה, נוח, בעל אמירה ומימד חדשני. אפשר כמובן לנסות לרכוש את הכיסא ישירות מהמעצב, אך לעתים כיסא המחר מסתתר במכירות הפומביות של היום. וגם אם לא תמצאו במכירות האלה את הניוסון של המחר, או לעולם לא תמכרו שוב את הכיסא שרכשתם בהן - גם זה לא נורא. אחרי הכול, אם ממילא מבלים בערבים שעות על כורסה, למה לא לבלות אותן בישיבה על יצירת אמנות?
לא לבעלי עצבים רופפים
(מדריך לקניית כיסא בכריסטיס)
הצפייה במכירות הפומביות שמארגנת כריסטיס יכולה להיות חוויה מרתקת, שלא עולה מאום. בין המוצגים המוצעים למכירה, תכופות אפשר לראות פריטים נדירים שלא נמצאים אפילו במוזיאונים, והאווירה טעונה חשמל. תהליך המכירה מזכיר משחק פינג פונג רב משתתפים, בו במקום כדור נזרקים לחלל האוויר סכומים שגובהם גורם לראש להסתחרר. ובעוד השחקנים במשחק, הרוכשים, משתדלים להיראות קרי רוח, קל לזהות את אושרם של הזוכים בפרס הגדול - הפריט הנחשק, ואת אכזבתם העמוקה של המפסידים.
מי שמעדיף לא רק לצפות צפייה פסיבית, אלא לחוות את העניין על בשרו, חייב להצטייד מראש בעצבים חזקים ובהרבה משמעת עצמית. מרגע שהמכירה מתחילה עולה לחץ הדם, וכשהפריט בו חשקתם עומד להימכר לאחרים, קיים פיתוי אדיר לחרוג מהסכום שקבעתם מראש כסכום המירבי שתהיו מוכנים (או מסוגלים) לשלם. בחו"ל מאוד מקובל לרכוש במכירות פומביות מעציצים ועד בתים, וכריסטיס נחשבת לאחת החברות המובילות בתחום המכירות הפומביות של אמנות יפה. החברה פועלת ב- 73 מדינות, כולל ישראל, וניתן לרכוש דרכה כל פריט - ממזלגות, כדים ותמונות ועד בתים, כאשר המשותף לכולם הוא ערכם ההיסטורי או האמנותי.
תהליך הרכישה הוא פשוט. לפני המכירה מותר לבקר ולראות את המוצגים, ולהתייעץ במומחים הנמצאים במקום. בשלב הזה אתם אמורים לסמן לעצמכם בקטלוג את המוצגים בהם אתם מעוניינים, ולקבוע ביניכם לבין עצמכם מה המחיר המירבי שתהיו מוכנים לשלם עבורם. אחר כך יהיה עליכם להירשם. אתם יכולים לבקר באחד הסניפים בעצמכם, להראות תעודה מזהה, ולקבל מספר מזהה (את המספר הזה אתם אמורים להניף באוויר כאשר מוזכרים הסכומים אותם אתם מוכנים לשלם עבור הפריט).
לחלופין, אפשר להירשם בכתב. מאחד מבתי המכירות הפומביות ישלחו אליכם טופס, אותו תמלאו ותשלחו חזרה בדואר או בפקס. על הטופס להגיע לבית המכירות מקסימום 42 שעות לפני המכירה.
אפשרות שלישית היא רכישה בעזרת הטלפון. עליכם לארגן זאת לפחות 42 שעות לפני המכירה, ולספק פרטים מזהים כמו באפשרות הראשונה. האפשרות הזו תקפה רק לגבי פריטים שהוערכו בסכום העולה על 000,2 לירות שטרלינג.
במלך המכירה עצמה, הפריטים יוצעו לכל המרבה במחיר בסדר מספרי עולה, שמצוין ליד תמונתם בקטלוג. מנהל המכירה מתחיל בסכום הנמוך מזה שמצוין בקטלוג. שווה לחכות, שכן הסכום יכול לרדת בהרבה, ולאחר מכן יתחיל לעלות בשיעורים של כ-01 אחוזים מדי פעם. עם קצת מזל, לא יהיו הרבה אנשים שיחשקו במיוחד בפריט בו אתם מעוניינים, ותקבלו אותו במחיר מציאה. אבל אם תתמודדו מול קונים נלהבים בעלי ארנק שמן - תאלצו למשכן כמה רחובות כדי לרכוש אותו.
אם הגעתם למכירה בעצמכם, יהיה עליכם להניף גבוה את המספר שבידיכם בכל פעם שאתם מעוניינים בסכום שהוכרז, למרות שרוכשים בעלי ניסיון מצליחים לתפוס את תשומת לב מנהל המכירה גם עם ניד עפעף. אם אף אחד אחר לא הציע סכום גבוה מזה שהצעתם אתם, מספרכם ייקרא בסיום המכירה.
אם פניתם בכתב, גם ההודעה על תוצאות המכירה תישלח אליכם בכתב. ואם ביצעתם את הרכישה בטלפון, יטלפנו אליכם מחדר המכירות לפני שהפריט שלך יעלה למכירה, כך שתדעו מייד מה עלה בגורלו.
מייד עם תום המכירה תקבלו חיוב לתשלום, אותו תצטרכו לפרוע תוך שבעה ימים. אם רכשתם את הפריט מסניף סאות'' קנסיגנטון שבלונדון, תאלצו לפרוע את החוב תוך יומיים. בנוסף לסכום המכירה תשלמו מע"מ ועמלה של כ-51 אחוז עבור 000,03 הראשונים, כ-01 אחוזים על הסכום שעולה עליו.
מייד אחרי שתפקידו את המזומנים בידי כריסטיס, היצירה תישלח אליכם, או תוכלו לאסוף אותה בעצמכם, ולהובילה אחר כבוד אל ביתכם.
עם כיסא היה פשוט כיסא. חפץ שיש לו תפקוד בסיסי אחד - יושבים עליו, ולכן ערכו נמדד על פי חוזקו ונוחותו. אבל כיום כיסא הוא לעתים קרובות יצירת אמנות, אשר זוכה להערצה בזכות המראה שלה בלבד.
בין הפסלים והתמונות שבמוזיאונים ובגלריות, ניתן למצוא גם כסאות שמותר רק להתבונן בהם. ובגרמניה אפילו הוקדש לכיסאות מוזיאון שלם - מוזיאון הוויטרה, בו מוצגים למעלה מ-0081 כיסאות. כוח המשיכה שלהם נעשה רב כל כך, עד שכמעט כל מעצב או אדריכל בעל שם התפתה באיזה שלב לנסות את כוחו בעיצובם.
בשנות ה-08 אמן הפופ-ארט בעל הפנטזיות הארוטיות, אלן ג''ונס, עיצב כיסא בעל צורה נשית מעץ בוק ודיקט. ואילו כמעט 07 שנה מוקדם יותר, היה זה המעצב ההולנדי גריט ריטוולד, שהימם את הממסד עם כיסא בעל קווים פשוטים וישרים, שבמבט מהצד מזכיר את הקומפוזיציות של הקווים המאונכים והמאוזנים של הצייר הידוע מונדריאן. כיום הכיסא הזה נחשב לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של יישום עקרונות העיצוב המודרני בכיסאות, וכמו הכיסא שעיצב ג''ונס, הוא נחשב ליצירת מופת.
כיסא בחתימה אישית
על ערכם החדש של הכיסאות של ג''ונס וריטוולד, וכסאות בכלל, אפשר היה ללמוד במכירה פומבית שנערכה לאחרונה בסניף הלונדוני של "כריסטיס". במכירה, שהוקדשה לכסאות בלבד, הוצעו לכל המרבה במחיר 221 יצירות,
שעוצבו מאז מחצית המאה ה-91 ועד ימינו. בנוסף לכיסאות של ג''ונס וריטוולד, אפשר היה למצוא שם גם יצירות של מפורסמים רבים אחרים, כמו לה-קורבזייה, מרסל ברואר, צ''רלס רנה מקינטוש, שירו קוראמאטה, והמעצב הישראלי רון ארד. וכמו ביצירות אמנות אחרות, חלק מהכסאות היוו עותק יחיד, חלקם היו פריטים מתוך מהדורה מוגבלת, ואחדים אפילו נשאו את חתימתו האישית של האמן.
מבחר הסגנונות היה עצום. אפשר היה לבחור בין כסאות עתיקים יחסית שעיצובם סולידי, לבין כיסאות שעוצבו ב-05 השנים האחרונות, אשר תכופות, עיצובם מופשט למדי, והם עשויים מחומרים נועזים יותר, כמו זכוכית ואבן למשל. בין הכסאות העתיקים יותר היה, לדוגמה, כיסא מעץ אלון, שאותו עיצב מקינטוש עיצב בשנת 0091 עבור חדרי הביליארד וחדרי העישון של ה"ארגייל סטריט טי רומס" בגלזגו.
אפשר היה למצוא שם גם כס מלכות, שלמרות שעוצב מזמן כל-כך, ב-9291, יש לו חזות מודרנית להפתיע, והוא עשוי ממתכת, כרום ועור. הכיסא, שכונה "כיסא ברצלונה", עוצב על ידי המעצב יליד גרמניה לודוויג מי ואן דר רוה, כדי שישמש כס מלכות למלך ולמלכת ספרד ביריד הבינלאומי שנערך בברצלונה ב-1391. תוך זמן קצר הפך כיסא ברצלונה לסמל סטטוס, והעתקים שלו הוצבו ברבבות בתי עסקים, כסמל לגישה המודרנית שלהם.
בעיצובם של חלק מהכיסאות היותר חדשניים אפילו שולבה אמירה אמנותית של ממש, כמו למשל בכיסא שעיצב פביו דה סנקטיס ב-6391. הכיסא אמור להעלות במתבונן בו רגשות עמוקים ומודחקים. ובעוד הוא נראה נוח למדי, הרי אצל חלק מהכיסאות האחרים שעוצבו ב-05 השנים האחרונות, המראה בא על חשבון הנוחות.
טום דיקסון, לדוגמה, עיצב ב-1991 את "כיסא הפיילון", שעשוי ממתכת מרושתת. קשה להאמין שיהיה נוח לבלות עליו זמן רב, אבל הוא בהחלט יראה מרשים כשיוצב במתכונת של פסל, בפינת הסלון של הרוכש המאושר. ומכיוון שאותו רוכש מאושר שילם עבור הכיסא בן שמונה השנים הזה 520,4 לירות שטרלינג, קל להיווכח שהפוטנציאל שלו חורג מתפקודו כחפץ שימושי או קישוטי אפילו. מחירו מוכיח, שלעתים הרכישה של הכיסא הנכון יכולה להיות פשוט השקעה משתלמת.
שרפרף ב- 000,4 ליש"ט
רוב הסיכויים שאת הכיסא שקניתם לאחרונה בחנות הרהיטים היוקרתית, תשגרו בעוד כמה שנים למזבלה העירונית, או תעניקו אותו למכר צעיר וחסר אמצעים. עם קצת מזל, תצליחו למכור אותו לאחרים בחצי המחיר. אבל הרוכשים כיסא שעיצב אמן מפורסם יכולים למכור אותו בעוד כמה שנים במכירה פומבית אחרת, תמורת סכומים הגבוהים בהרבה ממה ששילמו עבורו כיום.
221 הכיסאות נמכרו במכירה הפומבית תמורת סכום העולה על מיליון לירות שטרלינג (ליתר דיוק, 027,323,1?. ובדולרים - 789,851,2ש"ח). הסכום הגדול ביותר שהוצע במכירה עבור כיסא היה 000,551?. אין זה פלא, שהסכום הנכבד הזה שולם תמורת הכיסא לחדרי הביליארד והעישון, שעיצב מקינטוש. אחרי הכול, מקינטוש נחשב לגדול האדריכלים והמעצבים הבריטיים במאה השנים האחרונות.
יש להניח, שרוכש הכיסא של מקינטוש לא יתקשה להרוויח ממכירתו הלאה בעוד כמה שנים עוד כמה אלפי לירות שטרלינג נוספים, אבל מתברר שיותר משתלם לרכוש כיסאות מופת כשהם מוצגים לראשונה, הרבה לפני שמחיריהם מרקיעים שחקים.
השרפרף מעץ האלון שעיצב לה קורבזיה ב-7591, נראה כמו אחד מארגזי העץ שמוצאים אצל הירקן. מאחורי העיצוב שלו יש היגיון פשוט. לה קורבזייה נהג לבקר את אמני הארט דקו, ולטעון שהרהיטים שהם עיצבו מיועדים רק לקליינטים מעטים ובעלי ממון. הוא האמין שיש לייצר רהיטים המיועדים לכול, ושעליהם להיות פונקציונליים ומתאימים לייצור המוני. ואכן, הרהיטים שהוא עיצב בדרך כלל תואמים את הגדרותיו, ואינם חסרי חן. בשרפרף העץ, לעומת זאת, קשה למצוא חן כלשהו, אך בתקופה בה יוצר הוא בהחלט ענה על תפקודו הבסיסי - הוא שימש לישיבה, והיה זול לייצור. מי שרכש אותו באותם ימים שילם תמורתו סכום נמוך.
ארבעים ושתיים שנה מאוחר יותר, הוא הצליח למכור אותו במכירה הפומבית תמורת 073,4? טבין ותקילין. ודוגמה נוספת - המעצב האוסטרלי מארק ניוסון, שכיסאותיו מקשטים את מסעדות לונדון היותר נחשבות, עיצב ב-5891 מהדורה מוגבלת של כיסא ארוך (שז לונג) מאלומיניום, אותו כינה "דה לוקהיד לאונג''". הכיסא, שהוא בעצם מיטת יום, עשוי אלומיניום מקועקע מעל בסיס של פיברגלס, ועיצובו האירודינמי מזכיר ברגע אחד כלי תעופה, וברגע אחר דמות אדם שוכב. הדגם שנמכר במכירה הפומבית הוא אחד מארבעת הפרוטוטייפים (אבי-טיפוס), והיה שייך בעבר לאמו של האמן. ב-58'', כשניוסון עיצב את הכיסא, אפשר היה לרכוש אותו תמורת 002,1? בלבד. בשנת 8891, נראה הכיסא מתחת לגופה החטוב של הזמרת מדונה, בסרטון הווידאו "גשם". בזכות אותו סרטון, הכיסא נמכר במכירה הפומבית תמורת 000,62?. חישוב מהיר מראה שמי שהשכיל לרכוש את אחד הכיסאות האלהב-58'', יכול כיום להרוויח ממכירתו רווח נקי של 008,42. לחפש את כיסא המחר
העובדות מוכיחות שמשתלם לרכוש את הכיסאות של מעצבים ידועים כשהם מוצגים לראשונה, אך את הרווח הכי גדול יכול להחזיר דווקא הימור פראי על כיסא זול יחסית, בעיצובו של מעצב טרי ובלתי מוכר. כדי להמר נכון, יש לעקוב אחרי יצירות של מעצבים חדשים, ולבחור בכיסא שנראה יפה, נוח, בעל אמירה ומימד חדשני. אפשר כמובן לנסות לרכוש את הכיסא ישירות מהמעצב, אך לעתים כיסא המחר מסתתר במכירות הפומביות של היום. וגם אם לא תמצאו במכירות האלה את הניוסון של המחר, או לעולם לא תמכרו שוב את הכיסא שרכשתם בהן - גם זה לא נורא. אחרי הכול, אם ממילא מבלים בערבים שעות על כורסה, למה לא לבלות אותן בישיבה על יצירת אמנות?
לא לבעלי עצבים רופפים
(מדריך לקניית כיסא בכריסטיס)
הצפייה במכירות הפומביות שמארגנת כריסטיס יכולה להיות חוויה מרתקת, שלא עולה מאום. בין המוצגים המוצעים למכירה, תכופות אפשר לראות פריטים נדירים שלא נמצאים אפילו במוזיאונים, והאווירה טעונה חשמל. תהליך המכירה מזכיר משחק פינג פונג רב משתתפים, בו במקום כדור נזרקים לחלל האוויר סכומים שגובהם גורם לראש להסתחרר. ובעוד השחקנים במשחק, הרוכשים, משתדלים להיראות קרי רוח, קל לזהות את אושרם של הזוכים בפרס הגדול - הפריט הנחשק, ואת אכזבתם העמוקה של המפסידים.
מי שמעדיף לא רק לצפות צפייה פסיבית, אלא לחוות את העניין על בשרו, חייב להצטייד מראש בעצבים חזקים ובהרבה משמעת עצמית. מרגע שהמכירה מתחילה עולה לחץ הדם, וכשהפריט בו חשקתם עומד להימכר לאחרים, קיים פיתוי אדיר לחרוג מהסכום שקבעתם מראש כסכום המירבי שתהיו מוכנים (או מסוגלים) לשלם. בחו"ל מאוד מקובל לרכוש במכירות פומביות מעציצים ועד בתים, וכריסטיס נחשבת לאחת החברות המובילות בתחום המכירות הפומביות של אמנות יפה. החברה פועלת ב- 73 מדינות, כולל ישראל, וניתן לרכוש דרכה כל פריט - ממזלגות, כדים ותמונות ועד בתים, כאשר המשותף לכולם הוא ערכם ההיסטורי או האמנותי.
תהליך הרכישה הוא פשוט. לפני המכירה מותר לבקר ולראות את המוצגים, ולהתייעץ במומחים הנמצאים במקום. בשלב הזה אתם אמורים לסמן לעצמכם בקטלוג את המוצגים בהם אתם מעוניינים, ולקבוע ביניכם לבין עצמכם מה המחיר המירבי שתהיו מוכנים לשלם עבורם. אחר כך יהיה עליכם להירשם. אתם יכולים לבקר באחד הסניפים בעצמכם, להראות תעודה מזהה, ולקבל מספר מזהה (את המספר הזה אתם אמורים להניף באוויר כאשר מוזכרים הסכומים אותם אתם מוכנים לשלם עבור הפריט).
לחלופין, אפשר להירשם בכתב. מאחד מבתי המכירות הפומביות ישלחו אליכם טופס, אותו תמלאו ותשלחו חזרה בדואר או בפקס. על הטופס להגיע לבית המכירות מקסימום 42 שעות לפני המכירה.
אפשרות שלישית היא רכישה בעזרת הטלפון. עליכם לארגן זאת לפחות 42 שעות לפני המכירה, ולספק פרטים מזהים כמו באפשרות הראשונה. האפשרות הזו תקפה רק לגבי פריטים שהוערכו בסכום העולה על 000,2 לירות שטרלינג.
במלך המכירה עצמה, הפריטים יוצעו לכל המרבה במחיר בסדר מספרי עולה, שמצוין ליד תמונתם בקטלוג. מנהל המכירה מתחיל בסכום הנמוך מזה שמצוין בקטלוג. שווה לחכות, שכן הסכום יכול לרדת בהרבה, ולאחר מכן יתחיל לעלות בשיעורים של כ-01 אחוזים מדי פעם. עם קצת מזל, לא יהיו הרבה אנשים שיחשקו במיוחד בפריט בו אתם מעוניינים, ותקבלו אותו במחיר מציאה. אבל אם תתמודדו מול קונים נלהבים בעלי ארנק שמן - תאלצו למשכן כמה רחובות כדי לרכוש אותו.
אם הגעתם למכירה בעצמכם, יהיה עליכם להניף גבוה את המספר שבידיכם בכל פעם שאתם מעוניינים בסכום שהוכרז, למרות שרוכשים בעלי ניסיון מצליחים לתפוס את תשומת לב מנהל המכירה גם עם ניד עפעף. אם אף אחד אחר לא הציע סכום גבוה מזה שהצעתם אתם, מספרכם ייקרא בסיום המכירה.
אם פניתם בכתב, גם ההודעה על תוצאות המכירה תישלח אליכם בכתב. ואם ביצעתם את הרכישה בטלפון, יטלפנו אליכם מחדר המכירות לפני שהפריט שלך יעלה למכירה, כך שתדעו מייד מה עלה בגורלו.
מייד עם תום המכירה תקבלו חיוב לתשלום, אותו תצטרכו לפרוע תוך שבעה ימים. אם רכשתם את הפריט מסניף סאות'' קנסיגנטון שבלונדון, תאלצו לפרוע את החוב תוך יומיים. בנוסף לסכום המכירה תשלמו מע"מ ועמלה של כ-51 אחוז עבור 000,03 הראשונים, כ-01 אחוזים על הסכום שעולה עליו.
מייד אחרי שתפקידו את המזומנים בידי כריסטיס, היצירה תישלח אליכם, או תוכלו לאסוף אותה בעצמכם, ולהובילה אחר כבוד אל ביתכם.
