היהודונים 

21 יולי 2009
היהודונים
בעיתון הארץ מתאריך 19 יולי 2009, התפרסמה כתבתו של עקיבא אלדר "מיהו יהודי שונא עצמו". אלדר, יהודי שונא עצמו לא קטן, לפחות בהתאם למאמריו מהשנים האחרונות, הפתיע לטובה והתעלה הפעם על עצמו בעודו מכוון אצבע מאשימה כנגד 'היהודונים' בממשלו של חוסיין אובמה, רם עימנואל ודוויד אקסלרוד, כמיצגי קבוצת האוטו-אנטישמים המתרוצצים בגובה העשב בין רגליו של העם היהודי מאז ומתמיד, כולל גם במקומותנו.
בתגובה לכתבתו של אלדר התפרסמו תגובות רבות אך אחת מהם בלטה בעוצמתה ובמסר המועבר ממנה לכל אדם בר דעת בינינו. מה חבל כי הכותב לא הזדהה בשמו וכך איננו יודעים למי לשייך את התגובון הבא. איכותה של התגובה מראה כי קיימים כוחות אינטלקטואלים רדומים בינינו אשר ראויים לחשיפה רבה יותר אך "היהודונים" אינם מאפשרים את פריצתם התקשורתית מהטעמים שהכותב-המגיב מפרטם כה נאה. דבריו של המגיב מובאים ללא עריכה או שינוי ולו המזערי ביותר, ומהווים כתב אישום חריף וחודרני היוצא מן הלב וניכנסים ללב, אשר מעטים דוגמתו.


"...רואים אותם צועדים ברחובות לונדון, ברלין ופריס ומפגינים נגד המלחמה בעיראק. הם לא משתנים לעולם. כותבים באותם העיתונים את אותם המאמרים מלאי הארס, ההתנשאות והשקר. מביטים אלינו ממרקע הטלויזיה ושופטים ממרומי בורותם את כולם ואת הכל.
הם המבקרים הבולטים את פקידי הממשל ומנהלי החברות הציבוריות על שכרם המוגזם, בזמן שמשכורתם אינה פחותה, אבל גם לא נושאים בשום אחריות. הם נושאי הדגל של האינטגרציה החינוכית והחברתית, אך ילדיהם לומדים בבתי ספר יוקרתיים ומשתתפים בחוגי העשרה לרוב. גרים בשכונות יוקרה מבודדות וככאלה המתאימים ביותר, לדעתם, להיות דוברי שכונות העוני ומחוסרי הדיור. הם אימת הפוליטיקאים, אנשי הציבור ובעלי התפקידים, בהיותם ממונים - מטעם עצמם - על שמירת טוהר המידות, מינהל תקין ושויון מוחלט.
חושפים כל מעידה קלה, כל תקלה וכל סטיה מדרך היושר, דבר שלא מונע מהם לשמור בקנאות על האינטרסים האישיים של קומץ חבריהם-שותפיהם לגילדה מיוחסת וסגורה, שתמיד מגינה על חבריה ולא יעלה על הדעת לבקר את מעשיהם והתנהגותם.
אחרי שהבטיחו לעצמם משרות נוחות שמתאפיינות בשפע של שעות פנאי ושכר מעולה ואחרי שחילקו בינם לבין עצמם את המילגות, שליחויות, כיבודים ופרסים למיניהם - הם פנויים לעסוק ב"מאבקים ציבוריים".
יושבים במערכות העיתונים, באולפני הטלויזיה והרדיו. הם אלה שמורישים את משרותיהם הנוחות באוניברסיטאות לבניהם ובני בניהם. משחקים בכסאות מוסיקליים במועצות מנהלים של מוזיאונים ותיאטראות, מארגנים פסטיבלים, ימי עיון ומשלחות לכל קצות תבל. הם השופטים שמחליטים מי לחסד, לפרסום, לרווחה וחיי נוחות ומי להשתקה, ביזוי ושיכחה.
הם גרועים מהגרועים שבעסקני המפלגות, מושחתים מהמושחתים של השרות הציבורי, חסרי כשרון והתאמה מהעלובים שבמינויים הפוליטיים - אבל פרטים זניחים אלה לא נודעים אף פעם - הרי הביקורת והמידע בידיהם. הם אלה שהניפו בימים עברו את הדגל האדום, שתקפו וביזו את מי שהעז לצאת או לפעול נגד הקומוניזם הנפלא ונגד שמש העמים החבר סטלין, שאינו טועה לעולם. הם בגדו בחברה שהעניקה להם כל טוב - וגם הגנה מפני כל - ושיתפו פעולה עם האויב, אך עשו זאת כמובן במצפון שקט ונקי, הרי זה היה בשם הקידמה והצדק, שאגב, לעולם רשומים על שמם בטאבו.
אחרי שנכשלו מאמציהם להרחיב את גבולות גדרות התייל של מחנות הריכוז הקומוניסטיות על פני כל היבשות, אחרי שעמי רוסיה ומזרח אירופה השתחררו מחשכת הטרור האדום, נאלצו להחליף מדי פעם את המסכה, אבל מתחתיה נשארו פני הריקנות הנוראה.
הוקיעו את הקולוניאליזם המדכא, הנצלן והמשפיל ודרשו בקולי קולות חופש ועצמאות לעמי אפריקה השחורה. מעניין, שבעשורים האחרונים, כשחלק ניכר מהמדינות הצעירות של היבשת שקעו בחשכת ימי הברבריות של מלחמות שבטיות וקניבליזם וטבעו בנהרות של דם ומגפות - אבירי חופש אלה הפסיקו להתעניין בנושא וכמובן מחקו מקומות אלה מיעדי ביקוריהם.
מה שהם לא רואים, הרי אינו קיים.
הם מלבי השנאה והפורענות עלי אדמות - תומכים בקוויבק נגד קנדה, אירלנד נגד אנגליה, ברוצחים השחורים נגד החוואים הלבנים ברודזיה וכמובן ברוצחי תינוקות יהודים של הטרור הערבי.
הם אנשי הקידמה, הדמוקרטיה וההומניזם - דבר שלא מפריע להם לתמוך בשליטים אכזריים ובשלטונות דיכוי חסרי רחמים. הם מפלטם האחרון של דיקטטורים צמאי דם שדירדרו את עמיהם לעוני, בערות וסבל - כמו השליטים של קובה, לוב, סוריה, וייטנאם, דרום אפריקה השחורה ומצרים.
הם נמצאים בארצות רבות, מובילים את הזרם השרלטני חסר הכשרון באומנויות, מתסיסים קבוצות מיעוט, מזהמים את הספרות וכותבים מחדש את ההסטוריה. הם אתאיסטים חסרי דת, שמדי עשור מנסים ליצור ולהמציא דת חדשה - שהם אמורים להיות כוהניה הגדולים.
הם הסרטן הגרוע והמסוכן ביותר של המין האנושי שמרעילים את היסודות של קיום כולנו. תחת דגלי הרמיה של פמיניזם, הומוסקסואליות ומהפכה מינית - מנסים לתקוע תריז בין בני זוג אוהבים, להרוס את התא המשפחתי, לכער את האהבה על כל גווניה וצורותיה ולהפוך את עולמנו לחסר רגש, מנוכר, מסוכסך ועויין.
הם אומנם חידקיי מחלה נוראה, אך ההחלמה פשוטה וקלה להפליא.
אין כל צורך להלחם בהם, כל השפעתם וכוחם בנויה מהסכמתנו ושיתוף הפעולה שבהשלמה.
כל מה שדרוש הוא להתעורר מהמצב ההיפנוטי, להביט ולהבין עד כמה עלובים וחדלי אישיים הם, נותני הטון של האנושות.
צריך פשוט להראותם במימדיהם האמיתיים, הזעירים, להתעלם מהם ולשכוח כמה שיותר מהר את ימי שלטונם, כמו חלום רע..."



ושוב, כה לחי לכותב האלמוני. יחשוב הקורא אשר יחשוב לגבי הנאמר, קשה להתעלם מהמסר המועבר בתגובה זו.
מחבר מאמר זה תאר את אותם 'יהודונים' בספרו "משנאי החינם בינינו", מהפן העובדתי. הקישור לספר (החינמי) מצורף להלן. ללא כל צל צילו של ספק, סיכויי שרידותה של מדינת ישראל מותנים בעיקרם בכך כי נקיא את המשנאים בינינו החוצה מהמחנה, עלינו לבוז להם ולבזותם, עלינו לבעטם הצידה מהדרך, אל להם לבוא בקהלנו.
קישור:
- עקיבא אלדר " יהודי שונא עצמו" . http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1101457.html

אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf