יש בהחלט דברים מעניינים לשמוע ולומר על הדיסק הזה,
נפתח בעמדת מוצא אחת: אביתר בנאי הוא פנומן מוסיקלי וזמר מרגש במיוחד,לאחר שאמרתי זאת- עדיין יש כמה בעיות באלבומו החדש והמדובר "לילה כיום יאיר".
אני אולי מסתכן בסקילה אבל לא שמעתי באלבום החדש התפתחות מוסיקלית כלשהי.באלבום הראשון בנאי היה חד וקאמרי כאחד והיצירתיות שבו התפרצה החוצה ,בשני,העוד פחות מסחרי נסיוני ונועז,ובשלישי,הבוגר מכולם, סוחף ומרגש במיוחד.
בדיסק החדש,הרביעי במספר של בנאי,מספר שירים בולטים:
אותיות פורחות באוויר, בועת רגש של בנאי שמבטא באומץ בשיר זה את מעבר הפאזה שהוא חווה בתקופה האחרונה לכיוון חיי האמונה . המנעד של המבצע תפור למנגינה בשיר זה- יופי של שיר.
"עד מחר" הוא שיר אהבה יפהפה, לאו דווקא רומנטי. אין בו שביב דת גלוי אך יש בו רוח יצירתית לא מוגבלת,"עד מחר" מזכיר בפרץ הרגש שבו את "פקק תנועה" הנהדר והסוחף מאלבומו הקודם של בנאי "עומד על נייר".
כדאי לציין גם את "מחיאות כפיים", אולי החידוש המוסיקלי הסגנוני היחיד באלבום זה ואת ההברקה של "כוכבי בוקר" בו משתף פעולה אביתר עם אביו יצחק בפיוט.
מדובר בה בעת על אלבום טוב אך מאכזב. בנאי כפי שידוע לכל הוא יוצר מחונן ומבצע בעל יכולות והאלבום כמכלול נעים ומעניין להאזנה אך נדמה לי שבנאי עסוק רובו בכולו בחוייה יצירתית אחרת בחייו-כזו שמשתלטת על יצירתו האמנותית אך אין היא בשלה,מה שלא ניתן לומר למשל על אלבומו המופתי של שולי רנד,לתפוס את מקום ההשראה היצירתית של האלבומים הקודמים.אולי בעתיד.
בשלש מלים:יש לי סבלנות.
נפתח בעמדת מוצא אחת: אביתר בנאי הוא פנומן מוסיקלי וזמר מרגש במיוחד,לאחר שאמרתי זאת- עדיין יש כמה בעיות באלבומו החדש והמדובר "לילה כיום יאיר".
אני אולי מסתכן בסקילה אבל לא שמעתי באלבום החדש התפתחות מוסיקלית כלשהי.באלבום הראשון בנאי היה חד וקאמרי כאחד והיצירתיות שבו התפרצה החוצה ,בשני,העוד פחות מסחרי נסיוני ונועז,ובשלישי,הבוגר מכולם, סוחף ומרגש במיוחד.
בדיסק החדש,הרביעי במספר של בנאי,מספר שירים בולטים:
אותיות פורחות באוויר, בועת רגש של בנאי שמבטא באומץ בשיר זה את מעבר הפאזה שהוא חווה בתקופה האחרונה לכיוון חיי האמונה . המנעד של המבצע תפור למנגינה בשיר זה- יופי של שיר.
"עד מחר" הוא שיר אהבה יפהפה, לאו דווקא רומנטי. אין בו שביב דת גלוי אך יש בו רוח יצירתית לא מוגבלת,"עד מחר" מזכיר בפרץ הרגש שבו את "פקק תנועה" הנהדר והסוחף מאלבומו הקודם של בנאי "עומד על נייר".
כדאי לציין גם את "מחיאות כפיים", אולי החידוש המוסיקלי הסגנוני היחיד באלבום זה ואת ההברקה של "כוכבי בוקר" בו משתף פעולה אביתר עם אביו יצחק בפיוט.
מדובר בה בעת על אלבום טוב אך מאכזב. בנאי כפי שידוע לכל הוא יוצר מחונן ומבצע בעל יכולות והאלבום כמכלול נעים ומעניין להאזנה אך נדמה לי שבנאי עסוק רובו בכולו בחוייה יצירתית אחרת בחייו-כזו שמשתלטת על יצירתו האמנותית אך אין היא בשלה,מה שלא ניתן לומר למשל על אלבומו המופתי של שולי רנד,לתפוס את מקום ההשראה היצירתית של האלבומים הקודמים.אולי בעתיד.
בשלש מלים:יש לי סבלנות.
מורה לאנגלית ולתאטרון בתיכון רכז פרוייקט האומנויות "חלון פתוח" ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.
