נניח שיש לכם רעיון לסטארט-אפ הבא של ישראל. אולי רשמתם פטנט או שיש לכם בינתיים רק תוכנית עסקית. אולי מדובר בכלל במיזם עסקי בתחום התקשורת או האינטרנט או שאתם בכלל מתחום המזון וחשבתם להקים את "הבאר" שיהיה מקום הבילוי של תל אביב. בכל אופן, לכל המיזמים הללו דבר אחד משותף- כולם זקוקים למשקיע ורוצים לראות כסף ביד ומיד. כי בלי כסף, קשה מאוד להפוך חלום עסקי למציאות. אלא שאותם משקיעים שאתם כל כך מחפשים, או במילים אחרות- בעלי המאה, הם כמובן גם בעלי הדעה. לפני שהרעיון הגדול שלכם ימצא את אותו משקיע מיוחל שיפתח עבורכם את הכיס (כי הבנקים בישראל אינם ממהרים להלוות כספים ללא ביטחונות), תמצאו את עצמכם ברוב המקרים נאלצים לחתום על הסכם השקעה- אותו חוזה משפטי המסדיר עניינים משפטיים שעשויים להתרחש בעתיד בשותפות החדשה. במילים פשוטות- לא תראו אפילו שקל אחד מבלי שחתמתם על הסכם השקעה המסדיר פרטים משפטיים בעסק החדש שלכם, שכרגע, במזל טוב, הצטרף אליו שותף... הסכמי השקעה, למי שאינו מתמצא משפטית, יכולים להיות טריקיים מאוד, ולהפיל בפח כל יזם מתחיל. ניהול לא נכון של עסקת השקעה, המסתיימת בחתימה על הסכם השקעה בחיוכים ובהרמת כוסית במסעדת יוקרה, עשויה להיות עבורכם עסקה גרועה ביותר. מאידך, ניהול נכון של עסקת השקעה, עשוי להשיג עבורכם רווחים רבים, אפילו כספיים, שיזמים רבים אינם מודעים להם. מפתיע עד כמה יזמים נופלים שוב ושוב באותם פחים משפטיים, או כמו שנהוג לומר- עד כמה כסף מעוור עיני חכמים. בסופו של דבר, במקרים רבים, לאחר שההתלהבות שוכחת והכסף כבר הוזרם לחברה החדשה, מגלים רבים כי שום דבר לא נתקבל בחינם וכי במקרה הטוב יכלו להשיג הרבה יותר או במקרה הרע- נפלו בפח. לשם דוגמא, נניח שיזם בתחום היי- טק מעוניין להקים חברה שתיצור מנוע חיפוש חדשני, כזה שיתחרה במנועי החיפוש מובילים. נניח אפילו שיש בידו אלגוריתם חדשני למנוע חיפוש שמצליח לאתר באינטרנט תוצאות טובות וממוקדות הרבה יותר מזה של "גוגל" או מנועים כדוגמתו. במקרה כזה, ברור כי קיים סיכוי לא רע בכלל שאותו יזם ימצא משקיע שיזרים דלק, בדמות סכום ראשוני במזומן, לפתח גרסה ראשונית של אותו מנוע חיפוש. אלא שבעל רעיון כזה, בוודאי יתלהב מאוד לראות כסף מוזרם לחברה החדשה שלו (זו שיאלץ להקים), והוא עשוי לגלות כי חתם על הסכם השקעה גרוע ביותר. בדיעבד, לאחר התפתחות החברה, כמו יזמים רבים בישראל, לא פעם יצטער שבכלל שחתם... לשם דוגמא עשוי ממציא כזה למצוא את עצמו מדולל בכמות המניות שהחזיק, בין בשלב הראשוני או מדולל בהשקעות עתידיות, זאת אם לא ינהל נכון את כמות ההחזקות שלו בחברה, בהתאם לצפי התפתחות החברה אובלי מחשבה על השקעות עתידיות. אותו יזם, אם הוא חסר הבנה משפטית, בדרך כלל לא ידע להעריך נכון את ערך החברה שלו, ויתן הרבה תמורת מעט. אם כך, הסכמי השקעה עשויים להפיל יזמים בפח. ממציא עשוי למשל לגלות שכוחו בדירקטוריון החברה הוחלש מאוד. ישיבת דירקטוריון ראשונה עשויה ללמד אותו שכוחו המשפטי שונה מאוד ממה שסבר. דוגמא אחרת- סעיף של הקצאת מניות או רכישה ומכירה של מניות שמאפשר למשקיע השקעה נוספת, עשוי להוות פתח לבעל ממון לדלל יזם הרבה מעבר למה שהיה מסכים, כל זאת מבלי יכולת להתחרות בכיסו העמוק של אותו משקיע, שיירצה בוודאי נתחים נוספים בחברה בהכבר הפך שותף. אלו רק שתי דוגמאות מיני רבות אך לכולם עקרון אחד משותף- יזם שאינו מיוצג כראוי, או כזה שלא יעגן נושאים עקרוניים מהותיים בהסכם ההשקעה (למשל עניינים מהותיים עליהם יוכל להטיל וטו), עשוי לגלות שהחברה שהקים, והרעיון הנפלא שלו, הולכים ונשמטים לו מתוך הידיים זמן קצר מאוד לאחר שהוזרמו אליו כספים ושניהול החברה בפועל כבר נמצא בידי המשקיע. אדרבא, משקיעים רבים מודעים לחולשה הפסיכולוגית של יזם שכל עניינו לפתח רעיון, ולראות כבר כסף בקופה. אם כך, תוך כדי תהליך ההשקעה, משיגים משקיעים תנאים טובים יותר ויותר תוך שהם לוחצים יזמים אל הקיר לא פעם על ידי ניצול מצבו הכלכלי הירוד יחסית של יזם או חוסר הבנתו המשפטית. כך, נאלצים יזמים לוותר על עניינים שיש להם חשיבות עצומה, הכל מחוסרהבנה או מודעות, אותה ירכשו רק לאחר שיחסי השותפות החדשים ייצאו לדרך, וההסכם החגיגי עליו חתמו יהפך עבורם חרב פיפיות. ייצוג נכון של עורך דין בהסכם השקעה, לרבות תמחור נכון של ערך החברה בדגש על השקעות עתידיות נוספות, חלוקת מניות הוגנת, הגנות מפני דילול, שמירה על כוח נכון בדירקטוריון החברה, עיגון נושאים מהותיים בהם יהיה למשקיע זכויות וטו, אפשרות לשמר כוח בהחלטות קריטיות בנושאים של שיווק ופיתוח ועוד נושאים רבים אחרים- כולם חשובים ביותר. לסיכום- אם מציעים לכם גזר, בדקו תמיד היכן מסתתר המקל. נסו להיות מיוצגים כראוי ודאגו לחפש אופציות השקעה מצד משקיעים נוספים, כל זאת על מנת לשמר את כוחכם במשא ומתן בכדי שהרעיון הנפלא שלכם לא יהיה בסופו של דבר בידיו של אחר. הכותב: עו"ד יניב בן שחר, בוגר בהצטיינות מנהל עסקים ומשפטים, בעל משרד עצמאי מבית כלל תל אביב (0544863410)
