רפורמות רבותי, רפורמות 

רפורמות רבותיי, רפורמות  /  נמרוד נוי

25/7/2009

לא אחדש לאיש עם אפתח ואומר כי אנו חיים בעולם של תמורות. יותר מכך, קצב השינויים רק הולך ומתגבר וכמעט ואין תחום בחיינו שאינו משתנה לנגד עינינו. ההשתמעויות עלינו הן כה מרובות ונוכחותו של השינוי כה חזקה עד כי הוא נהפך לערך מרכזי שלא ניתן להתעלם ממנו עוד. כל אחד מאיתנו יודע באופן אישי כי אם לא יתאים את עצמו לתנאי המציאות החדשים הוא ישא בהפסדים רבים. גם חברה ומדינה שלא ישכילו לחיות בעולם של תמורות ולא יתאימו עצמן באופן שוטף לתנאים המשתנים ישאו בהפסדים רבים עד כדי איום ממשי על עצם שרידותן.

במדינת ישראל נדמה כי התחום הציבורי של חיינו הוא האחרון תמיד לאמץ חידושים ולהתאים את עצמו לחיים בעולם של תמורות. ככך אנו סובלים מהפסדים רבים. כל מה שנוגע למערכת הפוליטית במדינה, לממשל ולגופים הסמוכים לו לוקה בשיתוק חלקי באשר ליכולתם להשתנות. נעשים דברים אך באיחור רב, במינון ובאיכות שאינם מספיקים ובקצב שאינו מהיר דיו.

כך כותב פרופסור זאב צחור בספרו 'עיצוב הישראליות' על בן גוריון: "הוא נשען על האינטואיציה המופלאה שלו והקדים תמיד את עמיתיו בהבנת המשמעות הפוליטית של התמורות ההיסטריות. כך גם בתגובתו הרעיונית והפרקטית לשינויים אלו. הוא הבין שתמורות הן יסוד היסטורי של קבע וכונן את מנהיגותו על התאמת הפוליטיקה הציונית לתנאים המשתנים תדיר. גמישותו הפוליטית היתה היפוכה של נוקשותו האישית. את האידיאולוגיה הכפיך למציאות, ואת הכלים הארגוניים לשיקולים פוליטיים".

משהו השתבש בקרבנו. נקלענו לצומת דורות המשדר חולשה ועיוולת אל כל עבר. הרי מה יותר פשוט מאשר לקום בבוקר ולראות מה אנו יכולים וצרכים לעשות טוב יותר כדי שנחיה כאן ביחד איש עם רעהו, וכיצד בתבונה, בשכל טוב ובמקצוענות נתמודד עם איומיי הסביבה החיצונית ונענה לאתגריה ולהזדמנויות הגלומות בה.

שני כלים רבי עוצמה עמדו לדוד בן גוריון בתהליך הקמת המדינה ובהתבססותה הראשונית. האחד הוא האתוס החלוצי המגייס והמלכד והשני הוא ייסודה של 'חברה פותרת הבעיות' המתמודדת עם המציאות על דרך היצירה. היכן שהוא, עם העלמות דור החלוצים-המיסדים, חלה טרנספוזיציה תרבותית בישראל והפכנו מחברה פותרת הבעיות, שהקימו כאן האבות המיסדים, לחברה המרוממת את עצמה בשרוכי הנעלים של כאילו אידאולוגיות וכאילו ערכים מימין משמאל ומשמיים - חברה המוטה יתר ערכית ואידאולוגית.

אני מציע בזאת לראשונה למדינת ישראל  פרדיגמה חדשה: 1) חזרה למתכונת של 'חברה פותרת הבעיות', כפי שהקימו כאן בעבר דוד בן גוריון וחבורתו; 2) אימוץ אתוס לאומי חדש, מלכד ומגייס, שעיקרו החדשנות כערך מרכזי בחיינו.

שינויים יכולים להיות הדרגתיים ומתמשכים ויש שצריך לחולל שינויים מקיפים ומרחיקי לכת, קרי רפורמות. אני בדעה כי מרבית עניניינו הציבוריים צריכים לקבל תשובה הולמת דרך דיונים עניניים ומקצועיים. אני גם בדעה שברוב המקרים בחיינו הציבוריים האינטרס הפרטי או הקבוצתי הוא אשלייתי בלבד ואינו יכול לאורך זמן לסתור את האינטרס המשותף הכולל. שימוש היתר, הבלתי מושכל ובלתי זהיר, במונח אידאולוגיה ובניפנוף בדגל הערכים עומד לנו לרועץ ומשמש כמסיח המסיט את דעתנו מן העיקר וברוב המקרים אף אינו עומד במבחן המוסרי העליון של התוצאות המתקבלות.

על הפרק כיום במדינה מספר מוקדים המחייבים שינויים מן היסוד: הנמלים, חברת החשמל, מנהל מקרקעי ישראל, רשות שדות התעופה, החינוך ועוד. כדי לחולל שינויים רבים וחשובים כמו אלה נדרש לרכז עוצמה דמוקרטית במדינה. ללא עוצמה שכזו רב החשש שמה שהיה הוא שיהיה וכולנו נמשיך לדרוך במקום ולשלם על כך מחירים גבוהים. ה'איך' הוא מאוד חשוב כאן. כאמור לעיל, לא כל שינוי חייב ברופורמה כוללת וניתן בתהליכים שקטים, מקצועיים ומובנים היטב להגיע עמם רחוק. אך יש וצריך  לעסוק בהבנייה מחדש של מערכותינו תוך שימוש בתהליכים של הרס יוצר. ללא מנהיגות מכוננת וללא ריכוז עוצמה דמוקרטית במדינה אין סיכוי לחולל תמורה ממשית במקומות אלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב להשתמש בביטויים כמו 'אם כל ההפרטות' ו- 'אם כל הרפורמות'. אלה הן סיסמאות שיש להיות זהיר בשימוש בהן, כי ביכולתן לקומם לשוא ציבורים נרחבים ולהסיט את כולנו מן הדיון הענייני והמקצועי הנדרש. לא תהיה לנו יכולת לרכז במדינה עוצמה דמוקרטית ללא רפורמה מרחיקת לכת במערכת הפוליטית שלנו. על חולשת המערכת הפוליטית בישראל הרביתי לכתוב במאמריי שהמיטב שביניהם מרוכזים כיום באתרים הארציים 'מאמרים' ו- READER וניתן בקלות רבה דרך הקשת שמי המלא בגוגל לראותם.

מבחירות לבחירות אנו רואים כיצד המערכת הפוליטית הולכת ושוקעת ויכולתה להוביל את מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים רק דועכת. אינני מאמין שנצליח לחולל שינויים מהותיים כלשהם בחיינו הציבוריים כאן ללא התמודדות ראויה לשמה עם חולשת המערכת הפוליטית. לשם כך נדרשת מנהיגות אמיתית, נדרש אומץ לב, תעוזת הרוח וגדולה החורגים הרבה מעבר לשיקולים ויכולות טכניים שונים ופתרונות אד-הוק למיניהם.