הקדמה -
מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?
הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות. נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.
תסמונת התעלה הקרפלית
תסמונת זו באה לידי ביטוי בלחץ על העצב המדיאני העובר בשורש פרק היד. כתוצאה מהלחץ, נפגעת אספקת הדם לעצב ונגרמת חולשה של שרירי כף היד (באה לידי ביטוי בשמיטת חפצים) התעייפות והפרעות תחושתיות (כאבים, עקצוצים, נימולים, הירדמויות).
פריט 26 לחלק א' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954, מאזכר את מחלת המקצוע הרלוונטית לענין זה: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק".
המחלה נקבעה כמחלת מקצוע אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב: "עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות".
בדב"ע נד/0-155 דוד פור משה נ' המוסד לביטוח לאומי עבודה ארצי כרך א(2) 741, סקר בית הדין הארצי את יישומה של תורת המיקרוטראומה לגבי תסמונת התעלה הקרפלית וכך נקבע:
"התסמונת שכיחה ביותר בדרך כלל על ידי פעולות חוזרות של הידיים של כיפוף ויישור משך זמן רב, ובמיוחד כאשר הן קשורות להפעלת כוח, עמידה לא נכונה ומכשירים רוטטים. כמו כן נאמר, כי לצורך הבנת התופעה אצל עובד יש לברר את העובדות הבאות: מתי הופיעו הסימנים של המחלה, מתי הסימנים נעלמים או פחות קשים, האם הסימנים של המחלה מתגברים בזמן העבודה ופוחתים כשהעובד אינו בעבודה"
בענין פור הנ"ל, התקבלה תביעתו של יהלומן אשר במשך כעשרים שנה עסק, מדי יום, משך כל היום, בפעולת ליטוש יהלומים שהייתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות בידיו, משך זמן ממושך.
תביעה דומה התקבלה גם במקרה של עובד שעסק במשך יותר משש שנים, בעבודת הידוק נייר באמצעות מהדק סיכות, עבודה שבוצעה על ידו מידי יום, משך כל היום.
נקבע שם כי בעבודתו היו פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, אשר בהצטברותן גרמו לנזק בידיו של התובע. דב"ע מט/ 0-56 המוסד לביטוח לאומי- ג'ירפי, פד"ע כ"א 15
בב"ל 3039/99 סגרון אילנה- המוסד לביטוח לאומי היה מדובר בתביעה של עובדת נקיון להכיר בבעיות בפרקי ידיה שאובחנו כ"תסמונת התעלה הקרפלית" כ"פגיעה בעבודה". התובעת עבדה כעובדת נקיון 6 ימים בשבוע 5.5 שעות כל יום. עבודתה כללה נקיון כיתות, פרוזדורים ושירותים בבתי ספר. היא ביצעה פעולת סחיטה מספר רב של פעמים במשך היום, ללא ככפות ותוך מגע עם מים קרים.
המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין חיווה דעתו כי עבודת הנקיון לא תרמה להופעת המחלה ואין המדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. המומחה הבהיר כי סחיטת הסמרטוטים אינה גורמת לתנוחה קיצונית של שורש כף היד וגם אם כן, אז לחלקי שניה ועל כן, פעולה זו אינה יכולה לגרום לתסמונת תעלה קרפלית. על יסוד חוות הדעת, נדחתה התביעה.
בתב"ע נה/0-408 סימונה אסרף נ' המוסד לביטוח לאומי עבודה אזורי, כרך יא, 236, היה מדובר בתובעת שעיקר עבודתה הייתה גיהוץ באמצעות מגהץ קיטור. המומחה הרפואי שמונה שלל קשר סיבתי בין עבודת התובעת למחלות מהן היא סובלת. שכן, התנועות הדרושות למלאכת הגיהוץ אינן רצף תנועות של שורש כף היד בבחינת יישור וכיפוף או תנועת שורש כף היד לכיוונים שונים אלא שורש כף היד נמצא בתנוחה קבועה והתנועה היא של היד כולה, כולל הזרוע והאמה, תוך כדי תנועות של הכתף, ובמידה מסויימת של המרפק.
במקרה של מפעיל טרקטור להכיר בפגימה של תסמונת התעלה הקרפלית בכפות ידיו כפגיעה שאירעה עקב תנאי עבודתו- מונה מומחה רפואי אשר התבקש להשיב האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בדרך של מיקרוטראומה
ב"ל 1888/01 דוד צברי נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 3/12/2003 (מפי השופט ח.ארמון)
מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין מצב הידיים מונה גם בתביעה שהוגשה על ידי מסגר-רתך שעבד במשך 30 שנה בחיתוך פחים על ידי מכונת חיתוך, בכיפוף ברזלים באמצעות מכונת "פרייס" וכן ביצע עבודות באמצעות פטיש חשמלי כבד, בנוסף לעבודה בידיות ריתוך והשחזה, ב"ל 2808/02 רשיד ברכה נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 11/3/04 מפי השופטת ע. קוטן)
במקרה נוסף של מסגר- רתך שעסק בהכנת מיכלי מתכת, נקבע על ידי בית הדין כי התובע הצליח להוכיח תשתית ראשונית, בדבר קיומן של תנועה/תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה ובמשך זמן ממושך במהלך עבודתו. מתוך סדר יומו של התובע בתקופות השונות לעבודתו, ניתן להצביע על התנועות המסוימות של הכאה בפטיש החוזרות על עצמן בפרקי זמן ובתקופות הניתנות להגדרה, ועל ההחזקה בשתי ידיים תוך דחיפה של מכשירים רוטטים.
ב"ל 760/01 יחזקאל מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 17/12/03 בפני הש' א. רימון-קפלן)
בב"ל3175/01 אג'י ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 12/1/04 בפני סגן השופט הראשי, א. קציר.
היה מדובר בחקלאי שעבד במשק חקלאי שבבעלותו במשך שנים רבות וביצע את כל העבודות השוטפות במשק בעצמו. בין השנים 1990-1998 עבד כמקדם מכירות 8 שנים במקביל לעבודתו במשק החקלאי.
במסגרת עבודותיו במשק הוא ביצע עבודות בעזרת מזמרה לגיזום גפנים ובציר גפנים.
מומחה רפואי מטעם בית הדין קבע כי קיים קשר סיבתי רפואי בין עבודתו של התובע כחקלאי לבין הופעת תסמונת התעלה הקרפלית. ובית הדין אימץ קביעה זו.
באשר להקלדה,
בפסק הדין בענין מרים זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי, דב"ע מז/0-21, פד"ע יט 91, הוכרה תסמונת התעלה הקרפלית כפגיעה בעבודה, שנגרמה לקלדנית, עקב נסיבות עבודתה, בדרך של מיקרוטראומה.
מאידך- בב"ל 212/01(ח"י) שושנה סיפלד נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי, כרך יג' 661, היה מדובר בתובעת שעבדה 23 שנים בחברת "תנובה" כקלדנית. בשנים הראשונות היא עבדה על מכונת כתיבה מסוג ישן, בעלת מקשים "קשים", כך שההדפסה הייתה כרוכה במאמץ פיזי, בכל נקישה של האצבעות על מקשי מכונת הכתיבה, ובשנים שלאחר מכן עברה להקלדה במקלדת הדורשת פחות מאמץ.
המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין איבחן את העובדות בפסק הדין בענין מרים זוהר, מעובדות המקרה שבפניו בקובעו כי לא די בקביעה שהתובעת עבדה שנים רבות בקלדנות, וביצעה פעולות חוזרות ונשנות של הידיים והאצבעות, ולקתה במחלה של תסמונת התעלה הקרפלית, כדי לקבוע שמדובר בפגיעה בעבודה.
בנסיבות המקרה, המומחה הרפואי שלל באופן נחרץ קשר סיבתי כלשהו בין התופעה ובין העבודה. לשיטתו, עבודה בתנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור של פרק כף היד יכולה אמנם, בנסיבות מסוימות, לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית, גם אם העבודה אינה כרוכה בהפעלת מכשירים רוטטים, אלא שזאת רק במצב של "כפיפה ויישור קיצוניים" ולא זה המצב בעבודת הקלדנות. אצל קלדניות- התנוחה היא בדרך כלל בעמדה ניטרלית או של מעט יישור. המומחה הוסיף כי לא מקובל עליו שקלדניות סובלות מתסמונת התעלה הקרפלית עקב עבודה. לדבריו, יש מספר עצום של נשים, עקרות בית וכו' שסובלות מן התסמונת ללא קשר לתנוחות ועבודות ממושכות".
המומחה קבע כי התסמונת התפתחה אצל התובעת על רקע תחלואתי שאינו קשור לנסיבות העבודה.
שלילת הקשר הסיבתי בין הקלדה לבין תסמונת התעלה הקפרלית, באה לידי ביטוי גם בב"ל 2598/00 טייר רות נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי, כרך יד' 274 וכן בבל 1522/02 לוי קטי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 26/2/2004). המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית הדין קבעו כי בהקלדה (על טלפרינטר או מקלדת מחשב) אין תנועה רבע של שורש כף היד, אלא של האצבעות. תנוחת הפרק ביישור או כיפוף היא של 10-20 מעלות ובתנוחה זו לא נגרם עומס או לחץ בתוך תעלה הקרפלית.
מקרים שהוכרו בבר מדיקס: פועל עם מקדחה, ספר, קלדנית, טבחית, סדרנית בסופר שמטביעה מחירים על המוצרים.
משמש כמנהל רפואי בחברת
בר מדיקס - החברה הראשונה למימוש זכויות רפואיות
המסייעת לחולים ונפגעים לקבל מה את מה שמגיע להם בוועדות הרפואיות - ביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון (קצין התגמולים), קרן הפנסיה, חברת הביטוח.
בר מדיקס מסייעת בהצלחה מרובה בהליכים לקביעת זכאות כספית, כתוצאה מהבעיה הרפואית - כושר עבודה, נכות רפואית, נכות תפקודית, נכות כללית, שירותים מיוחדים, תקנה 15, נכות מעבודה, מחלת מקצוע, נפגעי איבה, ניידות, פנסיית נכות, פנסיה מוקדמת, מחלות קשות, פגיעה בשירות ביטחון, החמרת מצב, נכות נובעת
