מעשה בתפוח, אוטובוס, בחור ישיבה וחתיכה
חלק א ': זה קרה ביום ראשון בבוקר באוטובוס שנסע מבני-ברק לירושלים והיה מלא בתלמידי ישיבה חרדים. בתחנה האחרונה בבני-ברק עלתה בחורה בלבוש "מאד לא צנוע" והתיישבה במקום היחיד שהיה פנוי: ליד בחור ישיבה. הבחור לא איבד את עשתונותיו, הוציא מיד מתיקו תפוח והגיש אותו לבחורה. היא הייתה מופתעת מאד ושאלה אותו מדוע הוא נותן לה תפוח. השיב הבחור: "מכיוון שעד שחווה אימנו לא אכלה את הפרי, היא לא ידעה שהיא עירומה!"
(" ותיקח מפריו ותאכל, ותיתן גם לאישה עימה ויאכל. ותיפקחנה עיני שניהם ויידעו כי עירומים הם. ויתפרו עלה תאנה , ויעשו להם חגורות." בראשית ג')
חלק ב ': חלף שבוע והגיע שוב יום ראשון בבוקר. באותו אוטובוס ובאותה תחנה עלתה אותה בחורה. הפעם היא הייתה לבושה "כמו שצריך". היא התיישבה ליד אותו בחור חרדי ולאחר כמה רגעים הגישה לו תפוח. שאל הבחור הנדהם: "למה?" ענתה הצעירה: "כי עד שאדם הראשון לא אכל את הפרי, הוא לא ידע שהוא צריך לעבוד כדי להתקיים." ("לאדם אמר: כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ.... בזיעת אפיך תאכל לחם." בראשית ג')
נפלא, נכון?
זו דוגמא יפה לפער ההולך וגדל בחברתנו השסועה זה מכבר.לא צחקתי כשקראתי זאת.הבנתי באיזה מצב קשה מצוייה היום החברה הישראלית."חיה ותן לחיות" הוא ביטוי נכון שגם כדאי לאמץ אותו ולנהוג לפיו.לא תמיד השונה והמרוחק מאיתנו צריך להיות מושא ללעג, בוז, אירוניה או לגלוג.אם היינו כולנו משכילים לקבל את השונה ,לא להסכים איתו אבל לדעת שהוא קיים והוא חלק מאיתנו.היינו במצב הרבה יותר טוב.
חבל- הלא כן?
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
