החלטת בית המשפט העליון בנוגע לסעיף 56 לפקודת התעבורה 

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הנהגים שנפסלו בעקבות יישום מדיניותו של שר התחבורה הקודם, ח"כ שאול מופז, שהורה על הפעלת סעיף "רדום" בפקודת התעבורה המאפשר שלילת רשיונות מנהגים, כאשר קיים חשש שהם "פרועים ומופרעים" (סעיף 56 לחוק).

כזכור החליט שר התחבורה, שאול מופז, לצאת למאבק בתאונות הדרכים ולהכניס חיים לתוך הסעיף הרדום; עם קבלת ההחלטה פרסמו אנשי משרדו הודעה לתקשורת, ממנה עלה כי המדובר בהנחיה מפורשת של שר התחבורה, לשלול "בהליך מזורז" רישיונות נהיגה של "נהגים בעייתיים" לתקופות ארוכות. בעקבות הנחיה "נמצאו" כ-120 נהגים ש"התאימו להגדרה", והם קיבלו הודעה על הכוונה להביא פסול את רישיון הנהיגה שלהם לפרקי זמן ארוכים.

בפסק דין ארוך ומנומק דחה השופט ג'ובראן את מרבית טענות הנהגים שערערו, שנגעו לאופן פרשנות החוק המקורי לפי תכליתו וכן לעניין הזכויות החוקתיות, וקיבל כאמור רק את טענתם כנגד ההליך עצמו. בית המשפט הצביע על כך שלפני פקיד רשות הרישוי אשר ישב בשימוע שנערך לכל נהג לפני שהורה על פסילתו, "לא היו כללים כלשהם המנחים אותו כיצד להפעיל את שיקול דעתו", כלומר "באלו נתונים מתוך עברו התעברותי של הנהג עליו להתחשב יותר או פחות", ו"מה משקלם של נסיבותיו האישיות לצורך העניין". משרד התחבורה לא הציג בפני הפקיד הפוסל "סרגל כלשהו" על פיו יחליט לכמה זמן ייפסל הרישיון, אם וכאשר. וכל אשר היה לפניו היה גיליון הרשעותיו של הנהג, וכמובן "הידיעה כי הוא מצוי ברשימה של נהגים מסוכנים אשר גובשה בידי אגף התנועה במשטרת ישראל".

מסקנתו של השופט ג'ובראן הייתה כי "ללא אמות מידה וכללים ברורים, אשר לאורם על רשות הרישוי להחליט האם לפסול את רישיונו של נהג, על פי סמכותה בסעיף 56 לפקודת התעבורה, הרי שהחלטותיה חוטאות בחוסר שוויון ולעיתים בשרירותיות מעצם טיבן, ונוגדות את כללי המינהל התקין". לאור זאת קבע בית המשפט שללא יצירת קריטריונים ברורים אין משרד התחבורה יכול להוציא אל הפועל את סמכותו לפי סעיף 56 לפקודת התעבורה, ורק לאחר שייקבעו כללים אובייקטיבים, ענייניים וברורים, תוכל זו לממש את סמכותה הכתובה לפי החוק.

גורמים משפטיים מציינים כי כעת יש לנהגים שנפסלו לפרק זמן ארוך מאוד לשווא עילה לתבוע פיצויים ממשרד התחבורה על הנזקים שנגרמו להם לאחר שבית המשפט קבע כי נפל פגם בהחלטת רשות הרישוי בעניינם.

עו"ד דוד גולן, העוסק בדיני התעבורה אשר ייצג את שני נהגים בהליך זה מסר כי "מדובר ללא ספק במהלומה משפטית משמעותית ליוזמה שנקט שר התחבורה דאז. אני מברך על החלטות בית המשפט העליון שקבע שחזר על העיקרון ששיקול הדעת של פקיד רשות חייב להיות תחום בקריטריונים ברורים ועליו לפעול על פי פרמטרים שנקבעו מראש. הפעלת הסעיף הרדום הייתה חפוזה ונמהרת, שלא לנקוט במונח קפריזית, מבלי שהתשתית הארגונית של משרד התחבורה הספיקה להיערך לנושא ולהסדירו נורמטיבית וארגונית בצורה הולמת".