הגן האנושי
לא זאת לא הולכת להיות כתבה על גנטיקה, גם לא על מחקרים אנושיים כאלו או אחרים.
זאת הולכת להיות כתבה עלינו ועל הדרך שבה החיים מובילים אותנו, או אנחנו אותם.
כמי שעובדת עם אנשים כל יום, כל היום ושומעת אין ספור סיפורים על חוויות חיים, בחירות, הצלחות , כישלונות, אומללות, אושר, חוזק, חולשות ועוד , לא פעם אני מוצאת את עצמי מתלבטת בשאלה הגורלית מה הופך את חלק מהאנשים לאנשים מרוצים, שמחים, שלמים, ואת החלק האחר לאנשים עצובים, ממורמרים, מפורקים.
תגידו , ובצדק, החיים הם לא שחור לבן. הרוב הריי אפור, ואנשים לפעמים עצובים, לפעמים שמחים, לפעמים שלמים עם עצמם,לפעמים מפורקים ולפעמים סתם נעים בין הקצוות.
אז נכון הדבר ,רוב האנשים נעים בין הקצוות אבל לרובם יש קו אחד דומיננטי יותר באישיותם המוביל אותם למקומות טובים יותר, או טובים פחות.
ואם נחזור לשאלה מה היא בעצם הסיבה לכך אומר, כי על פי הבנתי יש לזה קשר רב לגן האנושי.
לכל אדם , במיוחד לאנשים שאני פוגשת בגיל השלישי, יש עבר של חוויות התנסויות, התמודדויות כאלו ואחרות שמתוכם הוא לומד, ובונה את עצמו ואת יחסו לחיים.
אולם לא פעם תראו אנשים שונים שעברו חוויות דומות והפיקו מהן לקחים שונים לחלוטין.
אנשי הגיל השלישי, שחיים בקרבנו ,הם אנשים שחייהם לרוב היו רצופים אירועים היסטוריים לא פשוטים ,הם עברו מלחמות, הגירה, הקמת מדינה , תקופות צנע מאבקים אין ספור . נוסיף לכך אירועים אישיים לא קלים של אובדנים , קשיים כלכליים , קשיים משפחתיים.
ונקבל אדם עמוס בחוויות וניסיון -השאלה הגדולה היא כיצד יכול אדם אחד לקחת את מכלול החוויות הללו ולראות בהם מנוף לבניה, לעשייה לאופטימיות והתפתחות, בעוד האחר עומס את החוויות הללו על גבו כמטען חורג שהופך את חייו לקשים, ומעקבים ברמה מסוימת את התפתחותו האישית.
כמי שמטפלת באנשים מעסיקה אותי החידה הזו שוב ושוב וברור לי כי יש במקום כלשהו, בגנים שלנו את הגורם הזה, שמאפר לנו לראות מציאות מסוימת לכאן ,או לכאן.
אך גם מי שהגנטיקה מובילה אותו לעיתים למקומות שאינו רוצה להיות בהם אין זה סוף פסוק.
כאן נכנס הגורם האמיתי של הרצון האנושי וכידוע אין חזק ממנו.
בסופו של דבר ברוב המקרים ,אין זו קלישאה ,הרצון האנושי הוא דבר חזק מאין כמוהו. אדם שרוצה לחיות חיים שלמים, פעילים , מספקים , וכן מאושרים יכול להשתמש בכל הכלים העומדים לראשותו על מנת לעשות זאת .
ראיתי אנשים מלמדים את עצמם ליהנות מהדברים הקטנים של החיים כמו חיוך של הנכד, קפה של בוקר עם חברות , דבר חדש שהצלחתי ללמוד במחשב היום ואפילו סתם מהשמש שזורחת היום בחוץ( ואת זה הריי יש לנו בשפע).
כדאי לזכור תמיד כי האמונה ביכולתנו לשנות ולהשתנות היא המפתח לחיים מלאים יותר ורבי משמעות וכבר אמר אדם חכם ממני כי: " האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם ,אלא מציבה אותם במקומות שאין בהם הרים כלל"(פרידריך ניטשה).
נכתב ע"י: קליין גלי בעלת" המרכז להדרכת הסגל" העוסק בטיפול יעוץ והכוונה של בני הגיל השלישי, משפחות ומטפלים.
לא זאת לא הולכת להיות כתבה על גנטיקה, גם לא על מחקרים אנושיים כאלו או אחרים.
זאת הולכת להיות כתבה עלינו ועל הדרך שבה החיים מובילים אותנו, או אנחנו אותם.
כמי שעובדת עם אנשים כל יום, כל היום ושומעת אין ספור סיפורים על חוויות חיים, בחירות, הצלחות , כישלונות, אומללות, אושר, חוזק, חולשות ועוד , לא פעם אני מוצאת את עצמי מתלבטת בשאלה הגורלית מה הופך את חלק מהאנשים לאנשים מרוצים, שמחים, שלמים, ואת החלק האחר לאנשים עצובים, ממורמרים, מפורקים.
תגידו , ובצדק, החיים הם לא שחור לבן. הרוב הריי אפור, ואנשים לפעמים עצובים, לפעמים שמחים, לפעמים שלמים עם עצמם,לפעמים מפורקים ולפעמים סתם נעים בין הקצוות.
אז נכון הדבר ,רוב האנשים נעים בין הקצוות אבל לרובם יש קו אחד דומיננטי יותר באישיותם המוביל אותם למקומות טובים יותר, או טובים פחות.
ואם נחזור לשאלה מה היא בעצם הסיבה לכך אומר, כי על פי הבנתי יש לזה קשר רב לגן האנושי.
לכל אדם , במיוחד לאנשים שאני פוגשת בגיל השלישי, יש עבר של חוויות התנסויות, התמודדויות כאלו ואחרות שמתוכם הוא לומד, ובונה את עצמו ואת יחסו לחיים.
אולם לא פעם תראו אנשים שונים שעברו חוויות דומות והפיקו מהן לקחים שונים לחלוטין.
אנשי הגיל השלישי, שחיים בקרבנו ,הם אנשים שחייהם לרוב היו רצופים אירועים היסטוריים לא פשוטים ,הם עברו מלחמות, הגירה, הקמת מדינה , תקופות צנע מאבקים אין ספור . נוסיף לכך אירועים אישיים לא קלים של אובדנים , קשיים כלכליים , קשיים משפחתיים.
ונקבל אדם עמוס בחוויות וניסיון -השאלה הגדולה היא כיצד יכול אדם אחד לקחת את מכלול החוויות הללו ולראות בהם מנוף לבניה, לעשייה לאופטימיות והתפתחות, בעוד האחר עומס את החוויות הללו על גבו כמטען חורג שהופך את חייו לקשים, ומעקבים ברמה מסוימת את התפתחותו האישית.
כמי שמטפלת באנשים מעסיקה אותי החידה הזו שוב ושוב וברור לי כי יש במקום כלשהו, בגנים שלנו את הגורם הזה, שמאפר לנו לראות מציאות מסוימת לכאן ,או לכאן.
אך גם מי שהגנטיקה מובילה אותו לעיתים למקומות שאינו רוצה להיות בהם אין זה סוף פסוק.
כאן נכנס הגורם האמיתי של הרצון האנושי וכידוע אין חזק ממנו.
בסופו של דבר ברוב המקרים ,אין זו קלישאה ,הרצון האנושי הוא דבר חזק מאין כמוהו. אדם שרוצה לחיות חיים שלמים, פעילים , מספקים , וכן מאושרים יכול להשתמש בכל הכלים העומדים לראשותו על מנת לעשות זאת .
ראיתי אנשים מלמדים את עצמם ליהנות מהדברים הקטנים של החיים כמו חיוך של הנכד, קפה של בוקר עם חברות , דבר חדש שהצלחתי ללמוד במחשב היום ואפילו סתם מהשמש שזורחת היום בחוץ( ואת זה הריי יש לנו בשפע).
כדאי לזכור תמיד כי האמונה ביכולתנו לשנות ולהשתנות היא המפתח לחיים מלאים יותר ורבי משמעות וכבר אמר אדם חכם ממני כי: " האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם ,אלא מציבה אותם במקומות שאין בהם הרים כלל"(פרידריך ניטשה).
נכתב ע"י: קליין גלי בעלת" המרכז להדרכת הסגל" העוסק בטיפול יעוץ והכוונה של בני הגיל השלישי, משפחות ומטפלים.
בובה פורטל גיל הזהב - "הדרך הנוחה לדאוג להורים" מרכז מידע רלוונטי לגיל הזהב ומציע שירותים מגוונים לרווחת גיל הזהב, יעוץ בוטיק לדיור מוגן, התאמת מגורים לקשיש, ציוד ביטחון ובטיחותי, מורים פרטים, הפקת אירועים וסיפורי חיים, ארגון טיולי גיל הזהב, מוביל את מהפכת הנחות והטבות בכל בית העסק בהצגת כרטיס אזרח ותיק
http://www.bobe.co.il
http://www.bobe.co.il
