ספורט של מהירות
שחייה היא ספורט של מהירות. מי ששוחה הכי מהר מנצח את המירוץ. נקודה. מהי מהירות שחייה? ההגדרה הכי פשוטה היא המהירות בה הגוף נע במים. נשאלת השאלה אם זה כל כך פשוט... בפוסטים קודמים (במהירות הזן - Take One, במהירות הזן - Take Two) ניסיתי להבחין בין הזמן שלקח להשלים מרחק שחייה נתון לבין המאמץ שהושקע, אשר נובע מיעילות התנועה במים. בפוסט הזה אנסה להתייחס לשלושה נתונים - מהירות, מאמץ ורפיון. אנסה להראות שלעיתים קרובות אין מתאם גבוה בין מאמץ למהירות אבל יש קורלציה גבוהה בין רפיון למהירות.
אם נבקש מילד או שחיין לא מנוסה לשחות הכי מהר שהם יכולים, הם יחתרו ויבעטו בכל הכוח, תוך השקעת מאמץ, אולם מבלי שיגיעו למהירות גבוהה. הם יחרקו שיניים, יאמצו את שרירי הידיים, יעצרו את הנשימה ובאופן כללי 'יאבקו' במים. הרבה השפרצות, רעש ומאמץ - מעט מהירות. הרבה מאמץ, תוצאות לא מספקות. יש הבדל בין מאמץ למהירות. שחיינים מעולים לרוב מדווחים שכשהם שוחים מהר באמת, המהירות 'נוצרת' מבלי שהשקיעו הרבה מאמץ וכוח.
לקבוע שיא עולם בלי להתאמץ
בחרתי בציטוט של מייקל קלים (Michael Klim), שחיין רוסי שהיגר לאוסטרליה קלים מספר, מיד לאחר ששבר את שיא העולם ב- 100 מטר פרפר (אי שם בשנות התשעים):
"השחייה עצמה פשוט קרתה (just happened), בדיוק כמו שגנאדי המאמן אמר שיקרה, מבלי 'להכריח' אותה".
כשהכל קורה כמו שצריך, והשחיין מרגיש מהירות אמיתית, נראה כאילו המהירות 'באה' במאמץ נמוך מהממוצע. לפעמים, שחיינים מדווחים על הרגשת 'כובד', איטיות, למרות שהם השקיעו 100% מאמץ, הם שחו לאט יותר.
מתאם בין רפיון למהירות?
נראה שרפיון ומהירות קשורים האחד בשני. זה נשמע מוזר אבל בסוגי ספורט שונים בהם המצוינות נמדדת בכמה מהר אתלט יכול לזוז, האלופים מדווחים באופן עקבי שההופעות הטובות ביותר שלהם היו כשהם היו הכי רפויים.
כשהאצן האולימפי קרל לואיס היה בשיאו, הוא היה בלתי מנוצח. כשהמאמן שלו נשאל על סוד ההצלחה של לואיס, הוא אמר: ככל שאתלט רוצה להגביר מהירות, הוא צריך להיות יותר רפוי ורגוע (Relaxed).
קצת סדר בבלאגן
אלו מכם ששחו/שוחים במסגרת של קבוצה (טריאתלון, מאסטרס), מכירים את המונחים שמרבית מאמני השחייה משתמשים בהם: 'תקן4/5/6','סף', 'אנאירובי', 'All Out', 'מאמץ מקסימלי' ועוד.
בפעם הבאה שאתם שומעים או קוראים (במקרה שהן כתובות לכם בתכנית האימונים) את המילים הללו, תרשו לי להציע תרגום פרקטי שיבוא לידי ביטוי בשחייה שלכם:
לבצע את הסט תוך שמירה על רפיון, במינימום האפשרי של תנועות, ובטכניקה ללא רבב. אני משוכנע שאם תקפידו לחפש את הרפיון והדרך הקלה יותר 'לייצר' מהירות, הסטופר על היד או בקצה הבריכה ישתפו פעולה ואף ידהימו אתכם מפעם לפעם...
תרשו לי קצת נוסטלגיה
בחרתי בתמונה בה רואים את איאן ת'ורפ, פיטר ואן דן הוגנבנד ומייקל פלפס (בתמונה מלמעלה למטה) ממשחה ה- 200 מטרים באתונה 2004 (ברור שת'ורפ ניצח). למרות העובדה שמדובר בתמונה ולא בוידאו, בחלקיק השנייה בה צולמה התמונה ניתן להבחין עד כמה ידיהן של ת'ורפ ופלפס רפויות. הקישו כאן לניתוח מקיף יותר (כולל ודאו) של הסגנון של ת'ורפ.
הפוסט הזה מבוסס על המאמר Speed vs. Effort שנכתב על ידי מאמן Wayne Goldsmith.
בפוסט הבא אנסה להסביר קצת יותר על רפיון: על, מהירות, מאמץ ורפיון - חלק II
