מבין הנבחרות מיעוטן מתפקדות כסגניות ראשי ערים, או מכהנות כראשי רשויות (2)או מועצות (3) וגם הן נבחרו מתוך 34 שהתמודדו בכלל על התפקיד(2002רכוז נתונים).
נשים ופוליטיקה היא סוגיה משמעותית, השבה ועולה בהקשרים רבים. פריצת הדרך בתחום זה אינה רבה אך יש שינויים אחדים.
כניסתן של נשים לחיים הפוליטיים ראשיתה בהשגת זכות הבחירה לנשים והזכות להיבחר (בתחילת המאה ה- 20), אולם מימוש זכויות אלו כשלעצמם לא בהכרח מבטיחים שינוי חברתי. הבטחת ייצוג נאות לנשים בפוליטיקה הכלל ארצית והמקומית, מתחייב מכך שההליך הדמוקרטי מתבסס על ייצוג. (דאור 1988 ). מספרן המזערי של נשים בכנסת ובשלטון המקומי, מדגישים את השאלה "אם כן מי מייצג את הנשים"?, " האם הגברים יכולים לייצג נשים נאמנה"?
על רקע זה כנראה,הועלתה ההצעה להקים "מועצת נשים" בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
המידע על נשים מכהנות כנבחרות ציבור אינו זמין ואינו קל להשגה, על אחת כמה וכמה אין בנמצא חומר רב על נושא "מועצות הנשים" ובודאי לא חומר מרוכז וסיסטמאתי. על כן יש לבחון את הקיים בשטח, כאמצעי למידה והפקת לקחים.
חיפה הייתה הראשונה בה הוקמה מועצת נשים ליד ראש העיר, כבר בראשית שנות ה70, " המועצה תראה תעודתה להפעיל וליזום מעורבות נשים בפעילות אזרחית וציבורית הן בדרג של קבלת ההחלטות והן בדרג של ביצוע פעולות התנדבותיות (מתוך החלטת הנהלת עירית חיפה 17.3.74 )
בשנת 1987 ,פעלו ברחבי הארץ, 8 מועצות נשים בלבד. רק בשנות ה90- בסיוע שדולת הנשים ונשים בולטות בפוליטיקה המקומית והארצית, החלו לקום מועצות נשים ברשויות מקומיות רבות. (מתוך אתר האינטרנט של עיריית חיפה).
"מועצת נשים" מהי?
בראש וראשונה זהו גוף א- פורמאלי, שקיומו לא עוגן בשום חוק, תקנה או כל אמצעי סטטוטורי אחר.ההצעה להקים גוף מעין זה יצאה מהמרכז לשלטון מקומי בהנחיית היועצת הראשונה למעמד האישה בשלטון המקומי (1994,5 )? אילנה צ'רנוברודה ז"ל, ששימשה לפני כן כיועצת למעמד האישה בחיפה. הקשר ברור. לא הגיעו לידי מסמכים המתארים את כוונתה של אילנה ויתכן והם נמצאים בתיקי השלטון המקומי. כן הגיע לידי מסמך שנכתב ע"י נדיה חילו אשר החליפה את אילנה, על המסמך לא מופיע התאריך בו נכתב אולם מחישובים כלליים ניתן לשער שחובר סביב אותה שנה (1995).
המסמך מנסה להגדיר את "מועצת הנשים", להבדיל אותה מהתארגנויות נשים אחרות ולתת מתווה עבודה ויחסי גומלין עם ראש הרשות, ארגוני הנשים והנשים עצמן. זהו ניסיון ראשון ויחיד להתמודד עם הסוגיה ובכך חשיבותו אולם מקריאה דקדקנית בו מתגלים קשיים אחדים:
א. חוסר בהירות במושגים ובהגדרות.
ב. העדר התייחסות לקשיים ולמציאות בשטח, תוך יצירת מטווה אוטופי .
ג. סתירות מהותיות בהגדרת הגוף (א-פוליטי, המנוהל ע"י פוליטיקאית או בפקוח פוליטי) ; בתחומי פעילותו (הגדרתו כגוף מבצע /מייעץ/קובע מדיניות)
ד. הצבת יעדים ותחומי פעולה בהיקפים רחבים, ללא סמכות אמיתית .
ה. אי הגדרת מנגנונים לפתרון בעיות, משאבים ואמצעים.
ו. נושאי פעילות בעלי אג'נדה סטריאוטיפית נשית
מועצות הנשים שפעלו עד לשנת 2000 , מועד חקיקת חוק היועצות, פעלו באופן עצמאי ומקומי, ללא כל הכשרה מסודרת, ללא ימי עיון להקניית כלים, ללא פיקוח או בקרה.
בחוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) התש"ס 2000 מוזכרת "מועצות הנשים" ?"... פעלה ברשות המקומית מועצת נשים, תפעל (ללא הגדרת סוג הפעולה). היועצת לענייני מעמד האישה ( " יועצת לענייני מעמד האישה" - מי שמונתה לפי חוק זה להיות יועצת לענייני מעמד האישה..." (פרק ההגדרות) ) כאמור יחד עם מועצת הנשים." (סעיף 4 ג') ("מועצת נשים"- מועצה המייצגת את מי שפועלים לקידום מעמד האישה בתחום הרשות המקומית (פרק ההגדרות) ) בסך הכל - שימוש בלשון מעורפלת ביותר.
"...יש הסדר של מועצות נשים. לפי מיטב ידיעתי אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מועצות הנשים שפועלות כדי לכסות על תת הייצוג ועל הבעייתיות של תת הייצוג הזה...ברוב רובן של המועצות המקומיות ולמרות שהחוק מחייב קיומה של מועצת נשים(למעשה אין כזה חוק ומוזר שח"כ אינו יודע להבחין בין חוק לפעילות רווחת.) או שאין מועצת נשים בכלל או שמועצת הנשים היא לצרכי דקורציה בלבד. שום פעילות, ממנים נשים, מקיימים ישיבה אחת,...ובזה נגמר העניין..." (6/12/04 ח"כ זחאלקה, בכנסת)
במציאות פועלות "מועצות נשים" במס' תצורות:
1. יו"ר המועצה היא : - אחת מחברות המועצה/סגנית/מ"מ ראש העירייה; אישה מקרב חברות המועצה שנבחרה לתפקיד ; יועצת רה"ע בעצמה.
2. מספר חברות המועצה- כמספר חברי המועצה הנבחרת ; למעלה מחמישים ;
3. הרכב המועצה - נציגות ארגוני הנשים, חברות מועצת עיר, נשים "חזקות" מהיישוב.
4. אופן הפעילות - חלוקה לועדות עפ"י נושא (ועדות קבועות), ועדות עפ"י פרויקט (ועדות ייעודיות וזמניות). מתקיימות ישיבות אחת לפרק זמן נתון.
5. נושאי פעילות - בריאות וחינוך בעיקר.
מבחינת הסדר הכרונולוגי קדמו המועצות לתפקיד היועצות. כניסתן של היועצות לזירה, ללא הגדרות ברורות מחד של תפקיד וסמכויות היועצת ומאידך אי הגדרת תחומי הפעילות של המועצות ומערכת יחסי הגומלין ביניהן יצרו מצב של חיכוך, התנגדות ומאבק.
מועצות הנשים שהוקמו לפני כניסת חוק היועצות היו זירה ברורה של חברות המועצה הנבחרות, חלק מהיור"יות, מונו ע"י ראש הרשות או מינו עצמן בהסכמה שבשתיקה מצידו. חברות המועצה הנבחרות ראו את התחום העוסק בנשים כתחום בלעדי שלהן . הפעילות עם הנשים סיפקה להן מוקד כוח אלקטוראלי פוטנציאלי, אך העשייה בפועל הייתה חסרת גישה מקצועית- אידיאולוגית והתבססה על פעילות בעלת אופי שווקי- פרסומי, המוני. (ארגון אירועים, כינוסים והופעות) . ברמת שינויים מבניים והובלת מהלכי שינוי במועצת העיר לא זוהתה עבודה ממשית אם בכלל.
חברות המועצה, אם היו, קבלו באופן מסורתי אחריות על תיקים "נשיים" - חינוך, רווחה, איכות הסביבה. פעילותן בנושא נשים נראה טבעי והגיוני והוו עשייה לכאורה למען נשים יחד עם הוצאת האנרגיות בכוונים נשיים מסורתיים ובכך נתנו יד לאחיזת העיניים בדבר תמיכת ראש הרשות וחברי המועצה , הגבריים בשילוב וקדום נשים. מינוי היועצת יצר שינוי בזירה , דמות חדשה, כפופה ישירות לראש הרשות. הדבר יצר קונפליקט ראשוני ומבני בין היועצת לחברת המועצה ש"שלטה" על התחום ועל "מועצת הנשים".
כפיפותה הישירה של היועצת לראש הרשות באה לסמן את חשיבות התפקיד והסרת המחסומים הצפויים. כוונת המחוקק הייתה כי היועצת תהיה הדמות המקצועית, הקבועה, שתעסוק בתחום במסגרת חוק כדי לאפשר פיתוח התחום וליצור שינוי חברתי מהותי.בפועל התעורר מאבק סמכויות וטריטוריה עם השלכות והשפעות פוליטיות. למי הערוץ הישיר יותר לראש הרשות לעובדת (היועצת) או לחברת המועצה (הנבחרת הפוליטית)? שתי פונקציות נשיות הסתופפו על זירת ה"אישה הדקלרטיבית" וקונפליקט זה הוסיף לשרת את האינטרס הגברי בדבר הרחקת הנשים ממוקדי קבלת ההחלטות האמיתיות.
בהעדר תיאור תפקיד עבור היועצת, בהעדר מישנה סדורה לגבי תחומי הפעילות , סמכויות התפקיד ויותר מכל הגדרת המשאבים העומדים לרשותה מצאה עצמה היועצת בזירה רוויה מאבקי כוח, אינטרסים סותרים וגעש עשייה לא ממוקד ולא מקצועי. נוצר מצב של פעילות מקבילה בין היועצת לבין המועצה. היועצות שחשו כי עליהן להיאבק על מקומן נשאבו לעבר העשייה המוחצנת, ההמונית המביאה פרסום ושווק אך הנמצאת במסלול התנגשות עם המועצה. יתרה מכך, נוכחותן של יורי"ות ארגוני הנשים במועצה יצרה זרמי תחרות ותחושות כעס והתנגדות עד לכדי סירוב לשתף פעולה עם היועצת.
ניתן למנות מספר מרכיבים מרכזיים של קיבעון מחשבתי מצד נבחרות הציבור, המונע שיתוף פעולה ויצירת שינוי מהותי:
א. תסמונת הגילוי מחדש- נשים הנחשפות למציאות בשטח לגבי נשים ומעמדן, כשהן כעת בתפקיד רשמי (חברת מועצה) מלווה ב:
1. מודעות מחודשת ושונה מאשר חוו בעבר.
2. תחושת אחריות אישית גלובלית על הנושא מתוך העובדה כי נבחרו, המתחזקת עם קבלת אחריות על תיקים "נשיים".
ב. תסמונת הידע - בטחון עצמי כי בידיה הידע , התובנה, הכוח וההשפעה לשנות ולתקן.ידע זה אינו מסתמך על אג'נדה פמיניסטית מובהקת אלא על "אג'נדת רחוב" (אוסף של מושגים שלגביהם גובשה דעה מבוססת סטריאוטיפים ודעות קדומות, לרוב ללא הסתמכות על מחקר, ידע או תהליך העצמתי מבוקר ומקצועי.) לעיתים מתווסף לכך ניסיון בתחומי עשייה קודמים, שנצבר מתוך עשייה אינטואיטיבית ולא מקצועית .
ג. תסמונת המידיות - הצורך של ה"מידיות", נובע מכורך להוכיח את עצמה ויכולותיה , דבר הנובע בין היתר מלחץ מהשטח שדורש מעשים לשם הישרדות.מגובה באמונה שגויה שבידיה הפתרון, מוביל אותה הדבר למסלול מוטעה בו נפתח מרוץ חסר רסן אחר הישגים שטחיים תוך מאבק על דעת קהל ופרסום. התוצרים הם - פעולות ראווה שאינן יוצרות שינוי אמיתי ומהותי, דורסנות כלפי כל מי שנתפסת כעומדת בדרכה ובדיקת העשייה עפ"י סולם צרכים אישיים ואלקטוראליים צרים.
ד. תסמונת ה"אישה הדקלרטיבית" -נבחרות הציבור שהיו צריכות לסלול את הדרך ולהשתמש בכוחן למען כלל הנשים נאלצות להלחם על קיומן והישרדותן, כיון שקיימת מדיניות הדרה סמויה או גלויה, כלפיהן. מדיניות זו מאופיינת בהתעלמות מפעילותן הפוליטית , עד כדי הפיכתה ללא נראית. "חוסר הנראות" הזה מושג על ידי הגדרת פעילות הנשים כפעילות התנדבותית (רק סגני ראש יישוב זו עבודה בשכר) ששכרה
בעצם קיומה.
מרכיב נוסף במדיניות ההדרה היא השתקת הפוליטיקאיות עצמן. מחד הן נתפסות במושגים של "סקטוריאליות" ו"בדלנות", המשמשת כלי - ניגוח כלפיהן ומאידך הן נדרשות ל"נושאים הנשיים" הנתפסים כנושאים שוליים. (פוגל - ביז'אווי1998 ) מאבקים אלה מובילים אותן לשימוש באג'נדה הנשית כאמצעי להישרדות פוליטית וצבירת כוח. במרוץ הזה הן מפספסות את ההזדמנות לחבור ליועצות לשם בניית תשתית העשויה לשמש אותן בעתיד. יש מקומות שאף הוסיפו על כך והקימו "ועדה למעמד האישה", שזו ועדת רשות החייבת להיות מורכבת מחברות/חברי מועצה; יש רשויות ש"ממציאים" תיק - תיק נשים ועוד וריאציות שונות על אותו נושא.
לסכום:
1. חברות המועצה והיועצת לא משתפות פעולה למען מטרה אחת - שינוי חברתי מהותי במעמד הנשים ביישוב. קיים מרוץ סמכויות סמוי או גלוי ביניהן על ליבו של ראש הרשות או קהל היעד. היועצת הופכת ברוב המקרים לדמות משנית המגבירה את השאלה בדבר נחיצותה של היועצת, או את השאלה לגבי מקצועיותה ואי הפיכתה ל"חותמת גומי" או ה"מריונטה" שעושה את העבודה.
2. האם יש צורך ב"מועצת נשים"?
המושג "מועצה" מלמד לרוב על גוף נבחר, בעל תפקיד וסמכויות. "מועצת הנשים" מורכבת מנשים שלא עברו תהליך של בחירה אלא בשל היותן בעלות תפקיד רשמי או זיהוין כבעלות עמדה ,ועל כן זכו להימנות על "מועצת הנשים".
כמות חברות המועצה שונה ממקום למקום אבל באותם מקומות שהמספר עולה על עשרים , זהו גוף גדול ומסורבל ביכולת התנהלותו.
כיון שקיימת ביישוב מועצה המורכבת מנבחרי ציבור שעברו הליך דמוקרטי של בחירות , קיומה של מועצה נוספת, חד מינית, מהווה עוות בשיטה הדמוקרטית ושם מועצה זו למעין "מועצת צללים" מדומה (במועצת הנשים אין חלוקת תפקידים זהה למועצת העיר ,למרות שזאת הייתה אחת הכוונות הראשונות של הוגת הרעיון, שלכל חבר מועצה נבחר שהוא לרוב גבר תהיה חברת מועצת נשים אישה שתעסוק באותו נושא/תחום).
בזירה המוניציפאלית עשוייות להמצא שלוש פונקציות:
יועצות למעמד האישה שתפקידן הובלת מדיניות מקומית, מוניציפאלית לגבי נשים ביישוב בתיאום עם ראש הרשות .מינויה צריך להיות עפ"י חוק ולפי כישורים - השכלה מתאימה אג'נדה מקצועית אחריות ומחוייבות(צריכה להיות עובדת הרשות ומינוי של ראש הרשות ומכאן נגזרת מחויבותה לתפקיד ואחריותה לנשות היישוב.) ציר קבוע(החוק מחייב מינוי יועצת כך שאין כאן מקום לחשיבה או רצון ושיקול דעת אישי.)
נבחרות ציבור - שתפקיגן הובלת מדיניות מקומית מוניציפאלית לכלל התושבים בישוב.נבחרות ע"י גורם (מפלגה) פוליטי בעל אינטרסים לשרידות פוליטית והשפעה. - חסרת אג'נדה נשית מחייבת, לא מקצועית, מחויבות לציבור הבוחרים ולראש הרשימה.ציר לא קבוע (תלוי בהיבחרות מחדש)
"מועצת נשים"- גוף חסר הגדרה פורמאלית,שצריך לסייע בקביעת המדיניות או לבצע מדיניות גוף וולונטרי, המורכב מנציגות גופים פורמאליים ולא פורמאליים אחרים בעלי אינטרסים שונים הנתפסים כאינטרסים ראשוניים. המחויבות על כן היא ראשית לגוף השולח. יש ניגודי אינטרסים, אחריות מוגבלת וחוסר מקצועיות. ציר לא קבוע (תלוי בהתנדבות)
אם נתבונן היטב נבחין כי היועצת נכנסת למעשה לשטח רווי אינטרסים אישיים (של פרסונות או גופים) בעוד התפקיד שלה מחייב התייחסות לאינטרס של מגזר שלם - הנשים. המציאות מציבה את היועצת בצד אחד של המתרס כשמנגד נמצאת חברת המועצה ו/או מועצת הנשים.
מסקנות אפשריות:
1. יש לנסח מחדש ובאופן ברור את הפונקציות המרכזיות בזירה - "יועצת למעמד האישה" ; חברת מועצת עיר נבחרת ציבור; "מועצת נשים" ; יו"ר "מועצת נשים"
2. ההגדרה צריכה להתייחס לעצם התפקיד וסמכויותיו וכן לגבי תחומי ונושאי אחריות שיאפשרו חלוקת תפקידים, לשם קידום האינטרסים הנשיים בדרך לשינוי החברתי המבוקש.
דעה אישית:
1. שתי פונקציות קיימות עפ"י חוק - היועצת למעמד האישה ונבחרת הציבור שנבחרה בהליך דמוקרטי . פונקציות אלה בלבד יכולות לתפקד. היועצת כגורם מקצועי ובעלת סמכויות מתוקף מינויה ונבחרת הציבור כגורם פוליטי המוביל מדיניות מתוקף הבחירה של הציבור. שתיהן כפופות למדיניות ראש הרשות שמינה את שתיהן. נבחרות הציבור מטעם האופוזיציה יפעלו כבכל נושא אחר.
2. לבניית מדיניות המבטאת צרכים מקומיים חשוב שיבנה צוות היגוי רחב המייצג צרכים אלה. חשוב שהצוות יעבור הכשרה מתאימה לשם רכישת מיומנויות, כלים ושפה אחידה כיאה לתחום מקצועי. הקמת הצוות ככלי עבודה ואמצעי לבניית תוכניות כחלק מגיבוש מדיניות, הוא אחד מתפקידיה של היועצת כאשת המקצוע.
3. בצוות ההיגוי יכולות להשתתף נשים המייצגות מגזרים, סקטורים, ארגונים או אינטרסים קהילתיים שונים ומתוכן תבחר רכזת. חשוב לבחון אפשרות לצרוף גברים לתוך הצוות.
4. דגש מרכזי בהכשרה צריך להיות פיתוח המודעות לאג'נדה פמיניסטית ותובנה לגבי החשיבות של שינוי בדפוסי החשיבה הפטריארכאליים וביניהם הצורך בעבודה משותפת, עפ"י מודל "המניפה"( הצמחת פעילות מתוך מעגל קטן הנמצא במרכז והרחבתה של הפעילות ע"י הוספת נגזרות ומעגלים ההולכים ומתרחבים)
ביבליוגרפיה
ריכוז נתונים בנושא נשים 2002 דו"ח שנמסר לכנסת 14/7/02
אתר האינטרנט של עיריית חיפה
ניהול מקומי 2006
דאור אריאלה (1988)/ נשים כוח ופוליטיקה, ירחון נוגה מס' 15
רוטשילד גידי (1988) גיבורה מקומית, ירחון נוגה מס' 15
חוק היועצות למעמד האישה (2000)
פוגל- ביז'אווי סילביה (1998) /תקרת הבטון על ראש הנשים, ירחון נוגה מס' 34
"פרופיל להקמת מועצת נשים" / נדיה חילו
סטנוגרמה של ישיבה בכנסת מיום 6/12/04 , קיטוע של דברי ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד)
משמשת בתפקיד יועצת ראש העירייה למעמד האישה בראשון לציון מזה שש שנים. דוקטורנטית לחינוך ומגדר באונ' אלטה בבודפשט.
