קשב חזותי ודיסלקסיה
אורן לם
החוג ללקויות למידה
הפקולטה לחינוך
אוניברסיטת חיפה
רוב בני האדם רוכשים יכולת לקרוא מילים כתובות ללא מאמץ רב. עם זאת כ- 3%-5% מכלל הילדים הלומדים קרוא וכתוב נתקלים בקושי משמעותי, וקצתם לא מצליחים לרכוש מיומנות זו לאורך כל שנות חייהם.
"דיסלקסיה (Dyslexia) התפתחותית" כפי שמכונה תופעה זו, אינה בהכרח עדות ליכולת אינטלקטואלית כללית נמוכה, שהרי יש בני אדם הלוקים בפיגור שכלי קשה שלומדים במהירות לקרוא מילים כתובות. מאידך רבים מהלוקים בקשיים חמורים מאד ברכישת מיומנות פענוח מילים כתובות מגלים יכולת אינטלקטואלית תקינה או אף גבוהה מאד. מאחר שליקויים ביכולת פענוח מילים כתובות מובחנים גם לאחר פגיעות מוחיות ספציפיות (דיסלקסיה נרכשת) מבלי שמתלווה לכך הידרדרות אינטלקטואלית כללית, אפשר להניח כי תהליך רכישת מיומנות הקריאה הוא תהליך נפרד, אוטונומי. מכאן שהתחקות אחר מאפייני הכשל בפענוח מילים כתובות עשוי לשפוך אור על תהליכי למידה ועיבוד מידע ספציפיים במוח האנושי.
המונח המקובל לתיאור התופעה קודם למונח דיסלקסיה היה "עיוורון מילים" ונטבע ב-1877 על-ידי קוזמאל (Kussmaul) בהתייחסו ללקות קריאה לאחר פגיעת ראש. תשע עשרה שנים אחר כך אימץ מורגן (Morgan) מונח זה בבואו לתאר מקרה של נער בן 14 אשר התקשה מאד באיות ובקריאת מילים, אפילו מילים חד-הברתיות פשוטות. למרות זאת הוגדר הנער על-ידי מנהל בית-הספר בו למד כילד מבריק שהיה מגיע להישגים לימודיים גבוהים ביותר אילו למד בהוראה בעל-פה. מורגן וחוקרים אחרים בני דורו שיערו כי לקות קריאה שאינה מלווה בליקוי בהבנה ובהבעה של שפה דבורה (שפה מדוברת) מעידה על לקות תפישתית-חזותית ו/או על נתק בין המנגנונים האחראים על עיבוד התכונות החזותיות (ויזואליות) של מילים לבין מנגנוני עיבוד השפה. הם שיערו גם כי ליקוי זה הוא מולד, מקביל מבחינה אנטומית לפגיעות המוחיות הגורמות לדיסלקסיה נרכשת. מנתח עיניים מגלאזגו, ג'יימס היינשלווד (Hinshelwood) שעסק שנים רבות בחקר לקויות קריאה נרכשות והתפתחותיות כאחת, פרסם בשנת 1900 ספר המוקדש ללקויות קריאה נרכשות וב1917 ספר העוסק בעיוורון מילים מולד. בספר זה הציע היינשלווד מודל תלת-שלבי של תהליך רכישת הקריאה ושל תקלות אפשריות בתהליך זה, תקלות שהן הבסיס לדיסלקסיה התפתחותית. דיסלקסיה או עיוורון מילים מולד לפי היינשלווד היא ביטוי לליקוי בהתפתחות הזיכרון החזותי. פגיעה חמורה מונעת עירור מתאים של שם האות וכשל ברכישת מיומנות פענוח בסיסית ביותר. פגיעה חמורה פחות פוגעת בתהליך ההטמעה של מילים כאובייקטים חזותיים. בדיסלקסיה מעין זו יש יכולת לפענוח מילים כתובות אלא שיכולת זו אינה נרכשת כמיומנות אוטומטית, אותה מיומנות המאפשרת פענוח נטול מאמץ של מילים. על פי השערתו של הינשלווד הופך פענוח תקין ומיומן של מלים בתהליך רכישת הקריאה לתהליך השקול לזיהוי עצמים. רוצה לומר התבוננות בתמונה של תפוח והתבוננות במילה תפוח מעוררת אצל הקורא המיומן תהליכים לשוניים וסמנטיים באופן דומה.
יש כיום יסוד איתן לדחיית השערתו של היינשלווד לפיה פענוח מילים מיומן שקול לתהליך זיהוי חזותי של עצמים. למשל, התברר שיש הבדלים עקביים בזמן התגובה של קוראים מיומנים למילים כתובות לעומת תמונות עצמים תוך תלות במטלה הנדרשת. כאשר נדרש מיון לקבוצות (למשל: חי, צומח, דומם), תגובות הנבדקים מהירות יותר כאשר מוצגות לעיניהם תמונות מאשר כשמוצגות מילים כתובות. לעומת זאת, מהירה יותר התגובה למילים כאשר הנבדקים מתבקשים לקרוא בשמות העצמים. הבדלים אלה אינם מתיישבים עם ההנחה שתהליך העיבוד של שני סוגי הגירויים שקול. גם ממצאים ממחקרי דימות (Imaging) של פעילות מוחית לגירויים משני הסוגים מצביעים על הבדלים משמעותיים.
בה במידה קיימות כיום עדויות חד משמעיות כי לקות קריאה קשורה בטבורה לעיכוב / פגיעה בתהליכי עיבוד לשוני אלא שהללו אינם מובחנים באופן פשוט בשיח או יכולת הבנת שיח של לוקים בדיסלקסיה. כדי להדגים הלקות הלשונית הרווחת בדיסלקסיה נדרשות מטלות מבחן ספציפיות הממחישות למשל את הקשיים של לקוי הקריאה בביצוע מניפולציות על הגאי השפה.
ניתן לפיכך להעלות השערה כי גורמים חזותיים בדיסלקסיה אם קיימים, נעלמו מעיני חוקרי העבר כי אלה חיפשו אותם במקום הלא נכון בדיוק כפי שקרה בתחילת הדרך באשר להבנת הפגם הלשוני בדיסלקסיה.
קריאת טקסט מחייבת בין היתר מעורבות תהליכים שניתן להגדירם כ 'קשב חזותי'. המונח קשב חזותי מקפל בתוכו פונקציות אחדות וככל הנראה שונות אך המשותף לכולן הוא הענקת קדימות לתהליכי עיבוד חזותי מסוימים על פני אחרים בנסיבות שונות.
יש להבחין בהקשר זה בין תהליכים קשביים לתהליכי עיבוד קדם קשביים (Preattentive ) המופעלים כחלק מתכונות הבסיס של מערכת התפיסה החזותית.
כך למשל היכולת לזיהוי מיידי של שונות במרקם חזותי עשויה להיות פונקציה הדורשת קשב או פונקציה קדם קשבית בהתאם למאפייני השונות בתכונות רכיבי המרקם. בעוד שאת השונות בצד השמאלי של המרקם באיור 1 אפשר לזהות גם בחשיפה קצרה מאד שלו (כ 50 אלפיות שנייה כפי שנמצא בהרבה ניסויים) נדרשת סריקה קשובה כדי לזהות שונות באותו סדר גודל בצידו הימני של המרקם.
איור 1
מרקם עם שונות הניתנת לזיהוי קדם קשבי ושונות המחייבת סריקה קשובה לזיהוי
תהליך עיבוד אחר העשוי להיות תלוי קשב או תהליך קדם קשבי הוא אינטגרציה חזותית ותפיסת השלם כאשר חלקיו מופיעים זה אחר זה במרווחי זמן שונים. כאשר מרווחי הזמן קצרים מאד מתבצעת האינטגרציה ללא מאמץ קשבי. מאידך למרווחים ארוכים יותר נדרשת הפעלה של מנגנוני קשב.
דוגמה לאינטגרציה נטולת מאמץ קשבי היא זיהוי תמונה על מסך המבוסס על נקודות הארה / פיקסלים כאשר כל נקודה מוארת בנפרד בזו אחר זו. כאשר מרווח הזמן בין הארת פיקסל למשנהו קצרה מאד נחווית תמונת השלם ללא כל מאמץ. אם מאידך יוגדלו מרווחי הזמן יחווה הצופה בסופו של דבר נקודת אור יחידה המשוטטת על פני מסך אפל ולא יהיה מסוגל לחוות את התמונה השלמה כלל. עם זאת ניתן להראות כי קיימים מרווחי זמן אשר למרות היותם ארוכים דיים ומעל סף התפיסה החזותית הם אינם מונעים יכולת זיהוי המצג השלם. למרווחי זמן אלה נדרשת השקעת קשב חזותי לאינטגרציה של חלקי השלם.
נבחין איפה בין התמד חזותי לקשב חזותי. כאשר מרווחי הזמן קצרים אינטגרציה של חלקי הגירוי היא ברירת המחדל של מערכת התפיסה וקרויה התמד חזותי. כאשר מרווחי הזמן נמתחים מעבר לגבולות ההתמד נדרש קשב חזותי לתפיסת השלם.
מכיוון שקריאת טקסט כרוכה בנעיצות מבט והקפצות עיניים לאורך השורה הנקראת מעורבת בתהליך בקרת התנועות והנעיצות פעילות גומלין בין מערכות עיבוד לשוני וחזותי. משך הנעיצה, ההכנה להקפצה הבאה ושחרור הפקודה לביצוע ההקפצה הבאה כל אלה צריכים להיות מסונכרנים עם תהליכי העיבוד הלשוני הכרוכים בפענוח המלים והמתרחשים בעת הנעיצה.
במרבית המקרים ניתן לתלות תופעות חריגות בדפוסי תנועות העיניים של לקויי קריאה בתהליכי עיבוד לשוני בלתי תקין המשבש הוראות ההפעלה למערכת האוקולומוטורית. עם זאת לא מן הנמנע כי במקרים אחרים של לקות קריאה ההפעלה הבלתי תקינה מקורה בליקוי קשב חזותי. במקרים של פגיעות ראש מאוחרות אכן זוהו מקרים של דיסלקסיה המופיעה במקביל להפרעת קשב חזותית (דיסלקסיה קשבית, דיסלקסיה של הזנחת צד). יתכן לפיכך שליקוי בקשב חזותי תורם לעיכוב ברכישת הקריאה גם למקרים התפתחותיים.
השערתנו הייתה כי מדידת יעילות האינטגרציה בזמן של אותות חלקיים עשויה להיות המפתח לזיהוי מקרים התפתחותיים מסוג זה וזאת מתוך כך שנעיצות מבט בקריאת טקסט יוצרות מצב שהמידע הזורם מן הטקסט אל המוח אינו מעובד ברמה דומה לכל פרטיו. האותיות המצויות במרכז שדה הראיה ובכוון המשך הטקסט (בעברית מרכז שדה הראיה השמאלי) אמורות לקבל בולטות קשבית הואיל והן המידע החדש מחד והבהיר ביותר מבחינת חדות חזותית מאידך. האותיות בהמשך השורה עוברות תהליכי עיבוד ראשוני כפי שניתן ללמוד מאוסף ניסויים לא מבוטל אך עיבוד זה אינו מגיע לכלל מיצוי עד לנעיצה הבאה שבה אותן אותיות נכנסות למרכז השדה החזותי חלקן בחלקו הימני וחלקן בחלקו השמאלי.
תהליך זה של שינוי מוקד הקשב והקניה נכונה של קדימויות למידע בהתאם למיקומו היחסי ניתן להערכה באמצעות תצוגה המאפשרת לבחון את רמת האינטגרציה של פרטי הטקסט כאשר אלה מוצגים דרך חריץ צר.
דמו לעצמכם כי הנכם ניצבים לפני גדר כמו זו המופיעה באיור2.
ד"ר אורן לם הוא מאבחן הבית של הטכניון ומוסדות נוספים להשכלה גבוהה.ד"ר אורן לם הוא יו"ר עמותת גל העמותה הישראלית למאבחנים ומטפלים בלקויות למידה
