זה ישמע הזוי מה, אבל אני מישיר מבט לדף וכותב בנחישות. די,זה חייב לצאת!
אם רגע נעצור וננסה להתנתק מהאגו והרגשות, ונעבור לניתוח האירועים בצורה היבשה ביותר, הרי שהוא: נסראללה ,שם לנו מראה מול הפרצוף ועל כך אנו חייבים לו תודה.
תודה נסראללה ,שגרמת לקברניטי הצבא להבין דרך הרגליים, כמו שהם אומרים: שמינויים שלא קשורים למקצועיות, הם מחוץ לתחום הצבא, כי הם קשורים לנושא חשוב עליו אחראי הצבא שנקרא- קיום. תודה לך שעזרת לנו המילואימניקים להגיד למערך הסדיר :"אמרנו לכם"! אי אפשר להגדיר אותנו כמערך מכריע ובאותה נשימה למוסס אותנו וליבש אותנו, ואחר כך לצפות מאיתנו להפיח רוח חדשה ולנצח את המלחמה.
לא אפרט כאן אבל המציאות בשדה הקרב של היום הייתה כתובה על קירות כל חטיבה מרחבית אליה הגענו למילואים. במשך שנים, הצלחתו של גדוד בכניסה לקו הייתה תלויה בניידים של המפקדים ובטנדרים של הרספי"ם .לכן, לא מפתיע אותנו שכדי להיכנס ללחימה בשטח אויב נדרשים חיילי מילואים לרכוש ציוד !
זה בסדר, הגנרלים רגילים לזה :"וחבר'ה ,באמת תפסיקו להתלונן ותעסקו בעיקר ! " אז מה אם פלוגה "שמה" 50000 - על כוונות, תרמילים וציוד כדי שיוכלו לבצע את המשימה. מה בדיוק מפתיע אתכם? ומה שונה כאן ממה שהורגלתם אליו? תודה נסראללה שהראית לנו את הפער בין מפקדי השדה לבין אלופי צה"ל ששכחו את התכניות, התרגילים ואת התו"ל של צה"ל. מדהים איך המגדי"ם מחטי"ם לא הופתעו מהאויב כי הם התאמנו בדיוק לסוג ההתפתחות בשטח, אלא הופתעו מהדרג הבכיר בצבא שמסתבר שהוא מנותק מהמציאות וכנראה עסק בשנים האחרונות בסלילת הדרך למעלה תוך שהוא שוכח את משימתו העיקרית - להיות שם כקברניט בצבא. וזו רק דוגמא אחת, את שאר הדוגמאות אי אפשר לכתוב כאן.
תודה נסראללה שהחזרת את קרנו של מערך המילואים רגע לפני שביטלו אותו בלי למצמץ.
תודה, שגרמת למי שצריך לחשוב על המינוי הבא האם זה נכון שיהיה רמטכ"ל מחיל האוויר...
או האם צריך לתת למי שיודע לדבר יפה בתקשורת (ולא מפסיק לדבר בה) אחריות על גזרת לחימה (אוגדה) או אולי לעשותו דובר צה"ל.. נודה לך גם על שהראית לנו מה קורה ששר הביטחון חושב שהמלחמה צריכה לקחת הרבה זמן עד שכל הצדדים יסבלו ויתנו לו את מה שהוא רוצה . אלא שכנראה הוא לא מבין שזו לא שביתה של ההסתדרות, כאן המשק לא רק מפסיד לכסף! כאן יש משמעויות כבדות אחרות כמו למשל : אנשים שמתים!!!
נודה גם לנסראללה על הטיפול בעורף ועל הצפת הרפש בדמוי אותם מינויים של אנשים היושבים בצמתים חשובים שהיום אין להם מושג איך לנהל או להתמודד עם המצב הקיים.
תודה שגרמת לנו להרגיש מדוע חשוב מי מוביל אותנו ולמי אנו נותנים את קולנו.
בדיוק כמו טיפול אצל קוסמטיקאית כאשר היא מפוצצת חצ'קון זה גם כואב וגם עולה כסף, אבל המוגלה יוצאת בדמות הקומבינות אותן אנו חיים. שימו לב מי מוביל אותנו - אנשים שסידרו להם ולא אנשים עם יכולת אמיתית להיות בתפקידם. כאלו שמביטים במצוקת הצפון כולו אבל לא רואים אותה, בדיוק אלו שביום שאחרי, ינשמו לרווחה וילחשו לעצמם : "עברנו את זה "! ומיד יפנו לספר מה הם עשו לטובת העם רגע לפני שיחזרו לנהל את הקומבינות של אחרי המלחמה. כן! ממש אלו שיכוונו את המשאבים לכיסם ולחבריהם ויחזרו לשגרת ה"לסדר" למקורבים ולעצמם לפני שנפגעי המלחמה יבינו מה בכלל קרה להם. שכחנו שקיומינו כאן אינו מובן מאליו. מיהרנו לשכוח שעוד לא עברו 60 שנה מאז רמזו לנו ע"י השמדה של שישה מליון יהודים להקים את המדינה הזו. נוח לנו לא לזכור את אלה שירדו מהאוניה ונהרגו שעות אחרי כן על הגנת הארץ !!!ואת אלו שמאז ועד היום ואפילו ברגעים אלו ממש, משמשים כ"שכר לימוד" שלא מצליח לחלחל לתודעה. איך אנחנו מרשים לעצמנו להגיע כל פעם למצב כזה שמגיע מורה חיצוני הפעם, בדמות נסראללה, וצריך להזכיר לנו את מיקומינו ולאחד אותנו ורק דרך הכאב להוציא מאיתנו החלטות נכונות. הייתי רוצה לדעת את הסיבה, אבל נראה לי שכל סיבה שתוצג לא תהיה טובה מספיק !
אם לא נזכור, יגיע מורה חדש והוא כנראה יהיה חזק יותר, כואב יותר, וטוב יותר !
בינתיים - תודה נסראללה - מקווה שנזכור אותך להמון זמן ...
אם רגע נעצור וננסה להתנתק מהאגו והרגשות, ונעבור לניתוח האירועים בצורה היבשה ביותר, הרי שהוא: נסראללה ,שם לנו מראה מול הפרצוף ועל כך אנו חייבים לו תודה.
תודה נסראללה ,שגרמת לקברניטי הצבא להבין דרך הרגליים, כמו שהם אומרים: שמינויים שלא קשורים למקצועיות, הם מחוץ לתחום הצבא, כי הם קשורים לנושא חשוב עליו אחראי הצבא שנקרא- קיום. תודה לך שעזרת לנו המילואימניקים להגיד למערך הסדיר :"אמרנו לכם"! אי אפשר להגדיר אותנו כמערך מכריע ובאותה נשימה למוסס אותנו וליבש אותנו, ואחר כך לצפות מאיתנו להפיח רוח חדשה ולנצח את המלחמה.
לא אפרט כאן אבל המציאות בשדה הקרב של היום הייתה כתובה על קירות כל חטיבה מרחבית אליה הגענו למילואים. במשך שנים, הצלחתו של גדוד בכניסה לקו הייתה תלויה בניידים של המפקדים ובטנדרים של הרספי"ם .לכן, לא מפתיע אותנו שכדי להיכנס ללחימה בשטח אויב נדרשים חיילי מילואים לרכוש ציוד !
זה בסדר, הגנרלים רגילים לזה :"וחבר'ה ,באמת תפסיקו להתלונן ותעסקו בעיקר ! " אז מה אם פלוגה "שמה" 50000 - על כוונות, תרמילים וציוד כדי שיוכלו לבצע את המשימה. מה בדיוק מפתיע אתכם? ומה שונה כאן ממה שהורגלתם אליו? תודה נסראללה שהראית לנו את הפער בין מפקדי השדה לבין אלופי צה"ל ששכחו את התכניות, התרגילים ואת התו"ל של צה"ל. מדהים איך המגדי"ם מחטי"ם לא הופתעו מהאויב כי הם התאמנו בדיוק לסוג ההתפתחות בשטח, אלא הופתעו מהדרג הבכיר בצבא שמסתבר שהוא מנותק מהמציאות וכנראה עסק בשנים האחרונות בסלילת הדרך למעלה תוך שהוא שוכח את משימתו העיקרית - להיות שם כקברניט בצבא. וזו רק דוגמא אחת, את שאר הדוגמאות אי אפשר לכתוב כאן.
תודה נסראללה שהחזרת את קרנו של מערך המילואים רגע לפני שביטלו אותו בלי למצמץ.
תודה, שגרמת למי שצריך לחשוב על המינוי הבא האם זה נכון שיהיה רמטכ"ל מחיל האוויר...
או האם צריך לתת למי שיודע לדבר יפה בתקשורת (ולא מפסיק לדבר בה) אחריות על גזרת לחימה (אוגדה) או אולי לעשותו דובר צה"ל.. נודה לך גם על שהראית לנו מה קורה ששר הביטחון חושב שהמלחמה צריכה לקחת הרבה זמן עד שכל הצדדים יסבלו ויתנו לו את מה שהוא רוצה . אלא שכנראה הוא לא מבין שזו לא שביתה של ההסתדרות, כאן המשק לא רק מפסיד לכסף! כאן יש משמעויות כבדות אחרות כמו למשל : אנשים שמתים!!!
נודה גם לנסראללה על הטיפול בעורף ועל הצפת הרפש בדמוי אותם מינויים של אנשים היושבים בצמתים חשובים שהיום אין להם מושג איך לנהל או להתמודד עם המצב הקיים.
תודה שגרמת לנו להרגיש מדוע חשוב מי מוביל אותנו ולמי אנו נותנים את קולנו.
בדיוק כמו טיפול אצל קוסמטיקאית כאשר היא מפוצצת חצ'קון זה גם כואב וגם עולה כסף, אבל המוגלה יוצאת בדמות הקומבינות אותן אנו חיים. שימו לב מי מוביל אותנו - אנשים שסידרו להם ולא אנשים עם יכולת אמיתית להיות בתפקידם. כאלו שמביטים במצוקת הצפון כולו אבל לא רואים אותה, בדיוק אלו שביום שאחרי, ינשמו לרווחה וילחשו לעצמם : "עברנו את זה "! ומיד יפנו לספר מה הם עשו לטובת העם רגע לפני שיחזרו לנהל את הקומבינות של אחרי המלחמה. כן! ממש אלו שיכוונו את המשאבים לכיסם ולחבריהם ויחזרו לשגרת ה"לסדר" למקורבים ולעצמם לפני שנפגעי המלחמה יבינו מה בכלל קרה להם. שכחנו שקיומינו כאן אינו מובן מאליו. מיהרנו לשכוח שעוד לא עברו 60 שנה מאז רמזו לנו ע"י השמדה של שישה מליון יהודים להקים את המדינה הזו. נוח לנו לא לזכור את אלה שירדו מהאוניה ונהרגו שעות אחרי כן על הגנת הארץ !!!ואת אלו שמאז ועד היום ואפילו ברגעים אלו ממש, משמשים כ"שכר לימוד" שלא מצליח לחלחל לתודעה. איך אנחנו מרשים לעצמנו להגיע כל פעם למצב כזה שמגיע מורה חיצוני הפעם, בדמות נסראללה, וצריך להזכיר לנו את מיקומינו ולאחד אותנו ורק דרך הכאב להוציא מאיתנו החלטות נכונות. הייתי רוצה לדעת את הסיבה, אבל נראה לי שכל סיבה שתוצג לא תהיה טובה מספיק !
אם לא נזכור, יגיע מורה חדש והוא כנראה יהיה חזק יותר, כואב יותר, וטוב יותר !
בינתיים - תודה נסראללה - מקווה שנזכור אותך להמון זמן ...
ירון שגיא מבעלי חברה לפתרון איכסון לרכב וחברה לצרכנות רשתית מג"ד במי"ל
