בספרד חיו מוסלמים ויהודים 

בספרד חיו מוסלמים ויהודים
עומר אמין מסאלחה
בשנת 711 לספירה כבשו המוסלמים את מרבית ספרד ואז החלה תקופה המכונה תור הזהב של יהדות ספרד. בתקופה זו החלה רוחה לישוב היהודי, תחת השלטון המוסלמי, בתקופת השלטון המוסלמי היהודים בספרד מילאו תפקידי מפתח, וחוו תקופה של פריחה ושגשוג רוחני דתי ותרבותי. עוד בעצם ימי הכיבוש מילאו היהודים תפקיד חשוב והיו מתווכים בין הנוצרים למוסלמים. (אשתור. א, 1977)
המוסלמים נתנו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפש רבי חסדאי אבן שפרוט עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף בקורדובה (במאה ה-10), ורבי שמואל הנגיד התבסס בגרנדה (בחצית המאה ה-11). תקופת "תור הזהב" הבליטה רבנים ואנשי רוח, הן בלימודי קודש והן בפילוסופיה, בשירה ובדקדוק. הפילוסופיה היהודית ניסתה לגשר בין המסורת וההיגיון, כשהיא מושפעת מהפילוסופיה היוונית ומהעולם המוסלמי. כמו כן עסקו היהודים בתורת הסוד היהודית-הקבלה, אשר ניזונה וקיבלה השראה מהמסורת המוסלמית "הסופית" . תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי, רבי משה אבן עזרא, רבי שמואל הנגיד, רבי מנחם בן סרוק, רבי יונה אבן ג'נאח, רבי שלמה בן אדרת, רבי יצחק אלפסי, ובמיוחד הרמב"ם, שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת. הרמב"ם נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1135 לספירה, הוא נדד עם משפחתו לצפון אפריקה, והתישבו תחילה בעיר פס שבמרוקו, משם עלו לארץ ומכאן עברו למצרים, לפרנסתו עסק הרמב"ם ברפואה, ועקב הצלחתו הגדולה, ופרסומיו בתחום זה נקרא הרמב"ם לשמש לרופאו של הסולטאן בקהיר. עם כל עיסוקיו הרבים לא הפסיק הרמב"ם מעיסוקיו בתורה, ספרו העיקרי והחשוב בהלכה היהודית " משנה תורה" משמש מקור חשוב בהלכה היהודית, הרמב"ם חיבר גם פירושים למשנה, בשם "ספר המאור" הפירוש נכתב בשפה הערבית. הרמב"ם כתב ספר פילוסופי מהחשובים ביותר במחשבה היהודית " מורה ניבוכים". התקופה המזהירה בספרות העברית הייתה בתקופת ספרד, בתקופה זו היתה תחייה בכל המקצועות הרוחניים השונים. תקופה זו החלה כ 500 - שנה לפני תקופת התחייה האירופית, היא תקופת הרנסאנס ונמשכה מאמצע המאה העשירית, עד סוף המאה השלוש עשרה , כלומר קרוב ל- 400 שנה.(מצאלחה. ע ,2005)
השירה העברית התפתחה גם בצדה הלאומי בשירי הקדש של משורריה וגם בצדה האנושי בשירי החול שלהם. תקופת ספרד הייתה "תור הזהב" השני לספרות העברית, אחרי תור הזהב של החזנים והמשוררים בספרי התנ"ך, לשירה הספרדית קמו לראשונה גואלים דווקא באותן הארצות הנאורות אשר משכליהן היהודים החלו להיטמא ולאבד את דתיותם, אמונתם נעשתה חילונית יותר. השירה מצדה חוזרת ופועלת על טעם בני התקופה המתעניינים בה ועל הערכתם אותה. כך דחקה בשעתה השירה העברית הספרדית את רגלי שירת א"י ובבל של הפייטנים שקדמה לה על סגנונה הקשה והזר וצורתה חסרת ההרמוניה והקצב.( ילין. ד , 1976)
תור הזהב ליהדות ספרד הגיע לקיצו בסוף המאה ה-11, משנכבשה ספרד בידי "המורביטון" (שבטים מוסלמים קנאים מצפון אפריקה), בעקבות שלטון זה, נמלטו יהודים רבים אל הנסיכויות הנוצריות. הרדיפות גברו עם השתלטות כת "מווחידון" הקנאית. עם כיבושה מחדש של צפון ספרד על-ידי הנוצרים, התחילה תקופה של הידרדרות במעמדם של היהודים. אולם המלכויות הנוצריות בצפון נזקקו לשרותי היהודים במלחמותיהם וסמכו עליהם את נאמנותם. כך ישבו רבים מהם על קרקע באזורי הספר. הכנסייה תבעה אמנם להחמיר עם היהודים, אך כל עוד השליטים היו זקוקים לשרותם, לא הקפידו בבצוע ההגבלות.
ב-1492 מחליטים פרדיננד ואליזבט מלכיה הקתולים האדוקים של ספרד לדרוש מהיהודים להתנצר. 600 אלף יהודים היו בספרד במאה ה-14 כעבור 100 שנה, שליש מהם ששמרו על ייחודם הדתי והלאומי גורשו מספרד, כשליש נרצחו או ברחו מהארץ, כשליש המירו את דתם והפכו אנוסים או התבוללו. יהודי ספרד מצאו מקלט בטורקיה, הסולטן ביאזיד השני. שהיה בשלטון, הסכים לקלוט את היהודים המגורשים מספרד. למרות שיהודי ספרד נאלצו להשאיר את רכושם בספרד לאחר הגירוש, הם הביאו עמם לטורקיה מורשת תרבותית עשירה מתקופת תור הזהב בספרד, בה הייתה להם פריחה תרבותית ושוויון זכויות. מייסד תורכיה המודרנית, אתא טורק, העניק אמנם ליהודיה שוויון זכויות, אבל בתקופתו הוטלו עליהם מגבלות דתיות. כמו למשל, נאסרה עליהם הוראת העברית, וליהודיה הותר להינשא בטקס דתי רק לאחר עריכת נישואים אזרחיים. החל מאמצע שנות הארבעים בוטלו מקצת ההגבלות הללו. ב- 1933 אתא טורק הזמין 600 פרופסורים יהודיים, שהיו מאוימים על ידי הנאצים. במלחמת העולם השנייה נהנו יהודי טורקיה מביטחון, וניצלו מהנאצים תודות לחכמתם של מנהיגי טורקיה. אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר הבריטים ניסו למנוע הגירת יהודים לארץ. כ- 100,000 יהודים הורשו על ידי ממשלת טורקיה להגר לארץ. רוב ההגירה לישראל התקיימה בשנים 1940-1950. (משה.ל וגבריאל.כ, 1989)
ליחסי הדו קיום בין מוסלמים ליהודים יש היסטוריה של 500 שנה. יחסים אלו לא הופרו מעולם על ידי אלימות. תמונות ודוקומנטים מאשרים כי היחסים בין יהודים לטורקים לא היו יחסים של דו קיום בלבד, כי אם יחסים של אחווה. יהודי ספרד שעזבו הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות בצפון אפריקה, תורכיה, הולנד ואף בארץ ישראל, והשפיעו השפעה רבה על מקומות יישובם, לדוגמה יש לציין את ברוך שפינוזה, דונה גרציה נשיא, דון יוסף נשיא, ומשפחת האצולה אברבנאל שהצאצא שיצא מהם הוא הרב יצחק אברבנאל שעברה לאיטליה. הקמת מדינת ישראל הגבירה את הרגש הלאומי לשירה של ימי הביניים ובעיקר של יהודי ספרד. ( חיים שירמן, 1986)
בימי מלחמת העולם הראשונה, הגיעו לספרד פליטים יהודים. ב-1917 נתנה רשות להקים בית-כנסת במדריד, וב-1924 התקבל חוק, שהעניק אזרחות לכל היהודים ממוצא ספרדי (החוק היה מכוון בעיקר לארצות הבלקן). בשנים 1936-1931 הגיעו לספרד פליטים יהודיים מגרמניה, ובמלחמת העולם השנייה פתח פרנקו את שערי ארצו בפני ניצולים יהודיים מארצות הבלקן, ואף לפליטים מהולנד, מצרפת ומבלגיה. אחרי המלחמה חודשו קהילות מדריד וברצלונה. עוד ב-1941 נוסד בהן מכון לחקר היהדות והמזרח הקרוב, ולצדו, בשנת 1959, מכון לחקר היהדות הספרדית. במחצית שנות החמישים השתקעו בספרד יהודים מצפון-אפריקה. במדריד החלה פעילות יהודית ענפה, הוקם בית-ספר יהודי ומרכז קהילתי, נוסד כתב עת ("הקשר"), כוננה תנועת צופים, ובשנת 1964 התקיימו דיונים בדרג ממשלתי על נושא יהדות ספרד. פרנקו מלך ספרד, הורה בזמן שלטונו להקים מוזיאון לתרבות יהודי ספרד בבית הכנסת בטולדו. בשנת 1968 הכיר השלטון רשמית בארגון הקהילות היהודיות, וכן הכרה חוקת 1869 באשר לבטול צו הגירוש. כיום חיים בספרד אלפי יהודים. וספרד מקיימת עם ישראל קשרים דיפלומטים מלאים.

מקורות:
1. אשתור. א' (1977). קורות היהודים בספרד המוסלמית, א'-ב' , ירושלים.
2. מסאלחה. ע (2005). היהדות דת מונותיאסטית או עם נבחר, הוצ' אל- ג'ליל, ירדן, עמ' 23-24.(ערבית)
3. ילין. ד' ( 1976). תורת השירה הספרדית, ירושלים. עמ': 26 .
4. משה.ל וגבריאל.כ (עורכים) ( 1989). תולדות היישוב היהודי בא"י, התקופה העותמאנית, עמ' 257-268 .
5. חיים שירמן (1986), תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, ירושלים. עמ' 98-13.