השבוע אישר הקונגרס הגדלה של תוכנית CARS, או בשמה העממי Cash for Clunkers. בהתאם לתוכנית, אזרחים שבבעלותם מכוניות מיושנות מאוד, יקבלו החזר של כ-4500$ תמורת מכוניתם, וזאת במידה וירכשו מכונית חדשה. מטרת התוכנית הינה לעודד הוצאה משימוש של מכוניות לא בטיחותיות ומזהמות ובאותה ההזדמנות לתמוך במכירות יצרניות הרכב. במקור תוקצבה התוכנית בכ-מיליארד דולר, אולם התוכנית הצליחה מעל המשוער, וכך אישר הקונגרס במהירות הגדלה של הסבסוד ב-2 מיליארד נוספים.
ידיעה זו באה לאחר רצף של הודעות חיוביות מצד תעשיית הרכב:
- לאחר יציאתן הצפויה מפשיטת רגל של קרייזלר וג'נרל מוטורס, מכירתה של הראשונה לחברת פיאט והתייצבותה של חברת פורד, נראה שיצרניות הרכב הגדולות בעולם חוזרות לאיתנן.
- דוח המכירות של חודש שעבר הפתיע לטובה, כאשר כמעט כל היצרניות הציגו מכירות מעל לציפיות האנליסטים, ובכך מיתנו את ההתדרדרות החזויה במכירות.
- החברות היפניות הונדה וניסן הציגו גידול נטו במכירות ואף עברו לרווחיות תפעולית בחודשים האחרונים.
- היצרנית הגרמנית הגדולה, פולקסווגן, הצליחה להתגבר על ניסיון השתלטות עוין מצד פורשה, ובסופו של דבר אף הופכת להיות הבעלים של האחרונה.
- חברת אופל הגרמנית נמכרה לחברה קנדית, ובכך קיבלה הזרמה חיונית של מזומן עד להתייצבותה.
לאחר המשבר החמור שחוותה התעשייה בשנתיים האחרונות, ניראה סוף סוף שתעשייה עתירת הון וכ"א זו עומדת בפני התאוששות, ופניה לדרך חדשה.
אולם, לצד הדברים החיוביים שלעיל, ישנו סימן שאלה גדול לגבי המשך הביקושים:
- בעוד במיתון הגדול של שנות ה-70 במאה הקודמת (בו התרחש משבר תעשיית הרכב הקודם), גיל הרכבים הממוצע בדרכים עמד מעל 6 שנים, הרי שכיום הגיל הממוצע של רכב על הכביש הינו פחות מ-3. בנוסף לכך, חל שיפור משמעותי בעמידות ובבטיחות של הרכבים, כך שבפועל, תוחלת החיים הפוטנציאלית של כל רכב עלתה בצורה משמעותית.
- במשבר הקודם, לכל משפחה היה רכב אחד לכל היותר. מעטות היו המשפחות אשר בבעלותן 2 רכבים. כיום לעומת זאת, כמעט בכל משפחה יש 2 רכבים ואפילו 3 רכבים ויותר. מספר כלי הרכב לכל 1000 איש עלה מעל 600 במדינות המפותחות, ואף מעל 800 בארה"ב.
- בעוד שבתקופת המיתון הקודמת, כלי הרכב נרכשו במזומן בלבד, הרי שכיום מרבית כלי הרכב נרכשו במימון כזה או אחר, ואף חלק ניכר מן הרכבים נרכש בליסינג, כלומר במימון חוץ מאזני.
נקודות אלו תומכות בהמשך החולשה מצד הביקושים. הצרכן הנוכחי, מנסה לחסוך בהוצאות בכל הזדמנות, ולכן יאלץ להשתמש ברכבו הנוכחי זמן רב מן המתוכנן, דבר שיקטין את הביקוש. בנוסף, פוטנציאל הרכישות של רכבים בכל משפחה מוצה כמעט עד תום ולכן גם בהיבט זה לא צפוי שיפור לביקוש. לבסוף, בעוד שבעבר הרכב היווה נכס בעל משקל קטן במאזן המשפחתי/עסקי, הרי שכיום הוא מהווה מעמסה כבדה, תוך שהוא מביא עלויות מימון משמעותיות לסל הצריכה.
לאור האמור, נראה שתעשיית הרכב העולמית, אשר מציגה עודף כושר יצור משמעותי, צפויה להמשיך ולהציג נתונים של התכווצות והפסדים. מגמת הקונסולידציה בענף צפויה להמשיך ואף להתחזק, וזאת בכדי להתמודד עם הביקושים החלשים שיציגו הצרכנים במדינות המפותחות. קרן האור היחידה צפויה להיות הצרכנים במדינות המתפתחות, שם כמות הרכבים לכל 1000 איש עומדת על פחות מ-100. היצרניות הגדולות צפויות לכוון את מאמצי השיווק והפיתוח שלהן למדינות אלו, וזאת בכדי לשרוד את השנים הקרובות.
