אומנות החיבורים 

החינוך הדתי מצוי בשנים האחרונות בשיא פריחתו, לא הייתה עדנה כזאת בעוצמה הדתית, התורנית והאיכותית.

התוצר - הדתי בוגרי מערכת החינוך הממלכתית דתית תופסים היום עמדות בכירות בכל התחומים כמעט דבר שלא היה בעבר. בזמנו רוב בוגרי הממ"ד הורידו כיפותיהם, כיום 80% ממערכת נפלאה זו נשארים דתיים.

לפני עשרים, שלושים וארבעים שנה רוב המורות היו ללא כיסוי ראש, כיום רוב הנשואות מבין תלמידותינו חובשות פאה או הולכות בכיסוי ראש.

בפקולטה לרפואה בירושלים - 70% מבין הסטודנטים - נשים, מהן 40% דתיות. יש שלט גדול - תפילת מנחה לנשים בשעה ובמקום מסוים.

המדרשות התורניות לבנות פורחות להן ברחבי הארץ, מאות בנות לומדות תורה ומרחיבות דעתן התורנית. כנסי נשים ושיעורים המיועדים לכך הולכים ומתרבים בכל רחבי הארץ, אלפים משתתפים בכנס בניין שלם בירושלים.

רבים מתלמידינו סיימו "סמיכה לרבנות" מעולם לא היו כ"כ הרבה רבנים דתיים.

בעשרות חתונות שביקרתי לאחרונה אני נוכח לראות איכותם של מאות ואלפי מהנוער הדתי המתלהבים בשירה וריקודים לשמח חתן וכלה. בתי הכנסת מלאים בתפילת מנחה וערבית בתלמידינו כפי שמעולם לא היה יותר טוב. במפעלי היי-טק רבים מאות חובשי כיפה ובהם 4-5 מניינים לתפילת מנחה ואף ערבית.

יכולתי להוסיף עוד שפע של דוגמאות מתוך החיים כדי להוכיח הלכה למעשה כי החינוך הדתי נמצא בשיא פריחתו מאז המזרחי החל דרכו.

אנוכי גאה וזקוף קומה להיות שייך למחנה זה ויש... יש... בעיות, יש "בעיות" חילון, אלימות, סמים, אלכוהול ופאבים.

ה"חיבור" לעולם המודרני, היציאה מההסתגרות מלווה בבעיות, עלינו לטפל בהם בכולם.

אך הכל, הכל מתוך זקיפות קומה בצדקת דרכנו, מתוך ראיה אופטימית ומתוך שיתוף פעולה חברתי, מתוך דיאלוג אמיתי, מתוך יחס של כבוד, הערכה והקשבה.

תקופת משבר בעידן של משבר, מושגים שאני שומע רבות לאחרונה ואינני מבין מדוע קלקולים ובעיות במסגרת טובה ויעילה עדיים אינה משבר.

מסגרות החינוך העל-יסודי בחינוך הדתי מאפשרות בחירה למשגרות מגוונות שבחלקן הגדול הוא אליטיסטי.

אנו מבחינים כל הזמן ולאורך השנים האחרונות בפתיחתן של מסגרות נוספות ומגוונות בעלות ייחודיות מעניינת ומאתגרת. בעשרות השנים האחרונות הוקמו מסגרות אלו בדר"כ כהיענות לדרישות הורים מחד ומאידך - כרעיונות חינוכיים יישומיים של המנהיגות הנמצאת בתנופה, שהרי ההישגים הלימודיים בחינוך העל-יסודי המגוון, כאמור, עולים בשנים האחרונות על החינוך הממלכתי. זוהי תוצאה של חינוך במסגרות אליטיסטיות ושל קבלת "אחריות" להישגים.

הישיבות התיכוניות לבנים והאולפנות לבנות - היוו ראש חץ בשנים האחרונות לאליטיזם. לרבים מהם היו הישגים לימודיים נמוכים ורק בזכות מערכת הנהגה פיקוחית - יעילה וחכמה, הראו רובם ככולם שיפור רב ביכולתם ההישגית והחינוכית.

ככל שהקשר עם הפיקוח נעשה הדוק יותר, שופרו ההישגים. מעורבות הפיקוח במסגרות העל יסודיות התהדק ומאז האחריות גדלה ופחתה מאוד ההנשרה.

יחד עם זאת פותחו וקודמו המסגרות התורניות בתיכונים בישובים השונים והפכו לאיכותיות מבחינה לימודית וחברתית ובכך הפכו למתחרות לישיבות ולאולפנות. זוהי דוגמא קלאסית למנהיגות בתנופה.

בשנים האחרונות נבנית מנהיגות מקומית בכל מוסד, מנהל, צוותי ניהול, מורים ומנהיגות נוער בכדי לטפס מעלה במעלות ההישגים. ויש בעיות כמובן, כפי שכתבתי: חילון, אלימות, סמים, אלכוהול ופאבים. משתדלים לטפח מורים הם היעד העיקרי בעבודת המנהל. מורים שיהוו דוגמא אישית וחינוכית לתלמידים, מורים בעלי השכלה כללית אינטלקטואליות והבנה לנפש הילד, מורים המקנים אהבה, כבוד, יחס, עידוד ונענים לצורכי הדור בדיאלוג משום "שיש עם מי לדבר"...

המסגרות האליטיסטיות והמגוונות מאפשרות לכל תלמיד כמעט למצוא מקומו במסגרת מוצלחת זו, אם כי לדעתי, עדיין עבודה רבה לפנינו בתחום פיתוח מורה, דיאלוגיות, חינוך חברתי חכם ויעיל, שיתוף תלמידים בחשיבה ובעשייה. ובעיקר האיתגור החיוני והחשוב דווקא ל 30% הטובים. דור זה מאופיין רבות בתלמידים הלומדים בעצמם, נעזרים בספרים, בטלביזיה, במחשב ובאינטרנט. על מערכת החינוך להוות מסגרת הולמת מאתגרת לחשיבה ולעשייה גם לטובים ולמוכשרים ביותר.

החינוך למצויינות הוא אתגר הדור, לדעתי, בצד המשך טיפוח החלשים והבינוניים, כפי שעשינו בעבר ועושים בהווה בהצלחה רבה. אומנות החיבורים היא הבסיס להצלחה מסגרת זו. ככל שנשכיל יותר להתחבר לתלמידים, לשתף אותם בחשיבה ובעשייה האמיתית, נקשיב לדילמות, נאפשר שאילת שאלות אמוניות, נטפח אמונה ויראת שמיים מתוך לימוד משותף בחברותות, נשלב לימודי מחשבת, אמונה וספרות - נגדל מנהיגות נוער שתשפיע על חבריהם באופן חיובי ואיכותי.

נשתלב עם מורים אחרים להצבת אתגרים העתידיים, נתחבר לתוכניות הלימודים.

אומנות החיבורים תצליח רק אם נבין כי החיבורים הם אומנות ועל אומנות עובדים, מטפחים ומפארים. אומנות החיבורים עם אוכלוסיות מגוונות ודרשניות שכולן הם בוגרי המסגרות התורניות של החמ"ד היא חיונית ביותר. עלינו לאפשר לבוגרי החמ"ד שלמדו במסגרת מעורבת בחינוך היסודי ואח"כ במסגרות נפרשות ואליטיסטיות בחינוך העל-יסודי, בישיבות הסדר, באקדמיה, ובמגוון מסגרות תורניות אחרות למצוא מקומם אצלינו, בתוכנו.

החיבור אינו כפיה. בחיבור נכון מאפשרים לכל חלק למצוא מקומו המתאים ובכך הופכים החיבורים לאומנות.

ביקרתי ביישוב מסוים במרכז הארץ בו מספר גני ילדים. נאלצתי לשהות מחוץ לגן ביום ההולדת של נכדי כי בגן זה שרה ורקדה גם הגננת. האם לפלוט אוכלוסיה זו מתוכנו או לאפשר להם להקים מסגרת נפרדת ברוח תורנית זו?! זוהי אומנות החיבורים האמיתית. המנהיגים בתנופה יזהן מסגרות אלה, יעודדו אותם להתחבר אלינו אף במוסדות נפרדים ובכך ההתחברות היא אמנותית.

תפקידנו העיקרי הוא לבנות מערכות חינוך איכותיות שירצו להגיע אלינו לבנות מנהיגות מיטבית בבתי הספר, לדעת לשווק נכון את צדקת דרכנו להאזין, לשמוע ולהקשיב לרחשי לב בציבור ולהתחבר במקרים מסוימים עלינו ליזום, להוביל להכריח כמו הפרדת מינים ביסודי או בחטיבות ביניים חדשות, לפתח מסגרות מגוונות אך יחד עם זאת להיענות לצרכי ציבור ולהשתתף עימם בבקשתם - זוהי אומנות החיבורים.

בהיותי צעיר יותר, שימשתי שנים רבות כיו"ר ועד הורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. יחד עם חברי בועד הורים, יזמנו חידושים רבים בהתאם לתקופה ונענינו בחיוב במוסדות החינוך - זוהי התחברות מצוינת. תפקיד נוסף וחשוב מאוד דווקא בתקופה זו הוא ההתחברות לתלמידים, הקמת מועצות תלמידים, משום "נוער משפיע על נוער", מנהיגות צעירה, להקשיב לשאלות, לדילמות, ולהתחבר אל הנוער וליצור דיאלוג אמיתי. אלה הן משימות הדור.

לתלמידים יש צורך חיוני במורים שיהוו עבורם דוגמא אישית מחד אך מאידך דמויות שיוכלו לחלוק עמן כל נושא מעיק. התלמידים מבקשים "לדבר" עם המחנכים המורים הצלחת דיאלוג זה בדור היום היא אומנות החיבורים האמיתית.