העצמת נשים: מחקרים, קשיים ומפתחות להצלחה 

רקע כללי:
יש חוק, יש פעילויות, אין חזון, אין אסטרטגיה, אין שימוש במתודולוגיה לתכנון ובקרה אסטרטגית -BSC , אין ניהול פעילות בשטח על פי MBO- יעדים ומדדים, אין תרבות ארגונית, אין מחקרי שטח יישומיים, אין TQM לבקרת איכות של תהליכי העצמה.


ישראל 2006- מה נשים רוצות?.


החוק
מרגע שנחקק החוק למינוי יועצת לראש העירייה "חוק הרשויות המקומיות (יועצות לענייני מעמד האישה) התש"ס 2000, עבר מעמד האישה בישראל שינויים ותמורות. רק בחלק מתוך 256 הערים והמועצות מונו יועצות, רוב היועצות מנהלות את ענייני מעמד האישה כמשרה נוספת, מעבר למשרה רשמית בעירייה/ מועצה, ובנוסף, מתפקדות לרוב ללא תקציבים, או בתקציבים שאינן משקפים, לא את חשיבות הנושא ולא את היקפי הפעילות, שהן מבצעות, ו/או את אלה, שהן נדרשות לייצר, הלכה למעשה בשטח.


העצמה במלוא העוצמה
עשרות אלפי שעות הדרכה מועברות מידי שנה, בנושא "מעמד האישה", באמצעות סדנאות, קורסים, פרויקטים, הרצאות, ימי עיון והשתלמויות. מעולם לא נעשה מחקר יישומי בשטח, שבדק את התהליכים, את איכויותיהם, כדאיותם ובעיקר את תוצאותיהם, עבור הנשים עצמן, עבור הארגונים ועבור החברה בכלל.


בשורה תחתונה- מה יש בשטח?
בעיקרון, פעילויות ענפות המנוהלות בשיטת "ניסוי ותעייה", ללא כל הישענות על חזון, יעדים עסקיים, אסטרטגיה או מדדי הצלחה.


בשורה תחתונה- מה אין בשטח?
? אין מידע מרוכז המציג את הקשר בין התהליכים השונים לקידום מעמד האישה בישראל.
? אין מרכז למידה ליועצות/ ממונות וקובעות מדיניות, אשר באמצעותו תוכלנה, לגבש אסטרטגיה, התואמת את צרכי ויכולות החברה ולהפכה לתוכנית עבודה ממוקדת מטרות, יעדים ובדיקת הצלחות.
? אין יעדים ומדדים לבחינת מקצועיות ההדרכות, הואיל ואין מסלול הכשרה ייעודי של מרצות/ מנחות /יועצות בתחום העצמה ומנהיגות.
? אין דרישות כניסה לתחום הנחיית נשים בתהליכי העצמה.
? אין ייצוג הולם למנחות מקצועיות בתחום העצמה, בעלות יכולות וידע מתחומי מנהל עסקים/ שיווק/ כלכלה. מרבית העוסקות בתחום, מגיעות מתחומי מדעי החברה, עם אוריינטציה טיפולית ולא יזמית/ עסקית/ כלכלית.

כתוצאה מכך, אין תרגום מעשי
של אלפי שעות ההדרכה לתוצרים ממשיים בשטח.


STS נכנסת לתמונה
חברת STS- Steps To Success, תאגיד שהוקם על ידי שירית בן- ישראל בשנת 2001 מתמחה בהעצמה מעשית. החברה פועלת על בסיס אסטרטגית הגוונה: מחד משקיעה במחקרים ובזיהוי הרגלי "צריכה" של נשים בתהליכי העצמה ופיתוח מנהיגות (אישית, חברתית, מקצועית, עסקית ופוליטית) מאידך, החברה משקיעה בפיתוח מוצרים חדשניים, שייעודם, לקדם מעשית את הנשים, תוך מתן מענה ממוקד לצרכים הייחודיים שזוהו במחקרים.

מובילות החברה בתחום שינוי מעמד הנשים בשטח מתקיימת הודות למודלים ייחודיים, להעצמה אישית- חברתית- עסקית שפיתחה, המלווים ומגובים במחקרי שטח- יישומיים בכל שלבי התהליך.


מחקרי השטח
בין השנים 2003- 2006, במשך שנתיים וחצי, ביצעה STS Research Field- מחקרי שטח- יישומיים בקרב למעלה מ- 3,000 נשים, במסגרת תוכניות העצמה, יזמות עסקית, שיווק, מיתוג עסקים קטנים ופיתוח מנהיגות. המחקרים בוצעו ב- 15 ערים ומועצות בפרישה ארצית.


ליווי מקצועי
ד"ר גולדרינג מחברת DATAMIND, המתמחה בפתרונות ידע ובניית מועדוני לקוחות לחברות המובילות בישראל הייתה שותפה למחקרים.


מחקרי השטח שקיימה STS בתחום העצמת נשים הינם הראשונים, היחידים והבלעדיים, שבוצעו בישראל ובעולם כולו, מבחינת:
1. היקף אוכלוסיית המחקר- כ- 3,000 נשים, כאשר מדגם נחשב ל- 500 משתתפים/ות.
2. סוג המחקר- ניהול המחקר כמחקר שדה- שנעשה תוך כדי "תנועה" בניגוד למחקר "מעבדה" המבוצע בתנאים "סטריליים".
3. זמן המחקר- המחקר מתפרש על פני שנתיים ובודק את אותן נשים בתחילת תהליך ההעצמה (במסגרת "פרויקט ה- 100") ובשלב השני- במסגרת תוכניות ההמשך.


כמה מילים על ... מחקרים בכלל ומחקרי שטח בפרט*

קיימת נטייה ל"שייך" מחקרים לאקדמיה בלבד, אולם, נטייה זו נכונה רק בחלק קטן מהמקרים.
? מחקרי שוק נערכים על ידי חברות פרטיות ומשנים את הרגלי הצריכה של אוכלוסיות.
? סקרי עמדות לקראת בחירות נערכים גם הם מחוץ לאקדמיה ומעלים ומורידים ממשלות.
? מחקרי שדה המחייבים יציאה אל השטח, אורכים שנים ולפיכך עלותם יקרה ומכאן נדירותם היחסית

"פרויקט ה- 100" שיזמה הרשות לקידום מעמד האישה אפשר נגישות מעשית לאוכלוסיית מחקר, בהיקפים שאינם נגישים בדרך כלל לחוקרים/ות, ומכאן ייחודו.




מילון ליועצת- "שיטות מחקר במדעי החברה", יחידות 1;-2-3, רות בייט- מרום, האוניב' הפתוחה

1. מחקר שדה אנתרופולוגי "מסורתי" - Research Field- כאשר החוקרת יוצאת לשהייה ארוכה במסגרת חברתית מוגדרת הרחק מביתה, הינה משתתפת במידה מסויימת בחיי הקבוצה הנחקרת ורושמת את תצפיותיה. החוקרת נוכחת במקום המחקר באופן קבוע.

2. מחקר שדה אנתרופולוגי "לא- מסורתי"- Research Field- בו החוקרת איננה מעורבת בכל מרכיבי החיים של הקבוצה, אלא מתעניינת בהיבטים מסוימים ומתרכזת בהם החוקרת נוכחת במקום לסירוגין בלבד. STS מבצעת מחקריה ע"פ מודל זה

3. מחקר מעבדה- בו החוקרת צופה בהתנהגויות נבדקים/ות המבצעים עבודה שהוטלה עליהם/ן, לעיתים תוך הימצאות באותו חדר, לעיתים במעברה השני של מראה חד- כיוונית ו/או הסרטת מהלך העניינים.



הפתעות בשטח- המחקרים הולידו תוצרים ייחודיים

איסוף המידע הממוקד הוליד שלושה פרויקטים חדשניים:
1. GNET- DATABASE יחידי בישראל של כ- 10,000 נשים שהשתתפו בתוכניות העצמה.
2. "נשים ופרויקטים"- DATABASE של נתונים, ממצאי מחקרי השטח שעקבו אחר התפתחות תפישות, יכולות וביצועי נשים בתחום ניהול פרויקטים חברתיים- קהילתיים.
3. מילון "נשים ופרויקטים"- מילון הנשים הראשון בעולם, בנושא נשים ופרויקטים, המשקף את תפישות הנשים במגוון נושאים, הרלוונטיים לתחום ניהול פרויקטים של נשים.


מה בדקנו במחקרים?
מחקרי השטח שביצעה STS בדקו תפישות, עמדות, קשים, מחסומים וצרכי נשים בנושאים (רשימה חלקית):
1. נשים וכסף (פרסום 19.3.06 דה מרקר)
2. נשים ותמיכת משפחה בתהליכי שינוי (פרסום דה- מרקר, 16.30.06)
3. נשים ועסקים (פרסום 19.3.06 דה מרקר)
4. נשים ושינוי באמצע החיים (הוצג בכנס "שינוי באמצע החיים", מכללה למנהל, 22.3.06)
5. נשים ויזמות (פרסום דה מרקר, 20.3.06)
6. נשים ומיניות בקריירה ובעסקים (פורסם בתוכנית "ערב חדש", כתבה ב "לאישה")
7. נשים וגברים בחיים ובעסקים (בתהליכי עיבוד)


ואת התוצר הסופי- מעמידה STS לרשות היועצות לייעול תהליכי ההעצמה, על בסיס חזון STS וערכי הליבה שלנו, הנוגעים לשיקוף, שילוב ושיתוף במידע וידע, שצברנו, באמצעות תהליכי עבודה ומחקרי השטח שביצענו, מתוך כוונה לאפשר צמיחה והתפתחות של נשים מכל המגזרים בישראל, תוכלנה למצוא באתר הבית, שיעלה ב-9.06 .
את אוגדן ישראל 2006- מה נשים רוצות?.



אוגדן "ישראל 2006- מה נשים רוצות?" מכיל תמצית מחקרי השטח, מאמרים ו"ארגזי כלים" לפעילות ממוקדת MBO ליועצות. (MB - מילון ליועצת*: MANAGEMENT BY Objectives)


הרקע למחקר= ההזדמנות:
בשנת 2004 יזמה הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה פרויקט ארצי, שכוונתו היה להכשיר 1,000 מנהיגות חדשות, שתהיינה סוכנות שינוי חברתי ברחבי הארץ.

חברת STS החליטה לבצע חלק מפרויקטי המנהיגות. בתחילת הדרך, הענקנו לפרויקט הארצי את השם "פרויקט ה- 100", שם שהוטמע בקרב הרשות ויתר החברות, והפך לשם נרדף לתוכניות.

תחושתנו הייתה, שנעשה מצד הרשות, נסיון אמיץ לייצר תהליך חשוב, ושתהיה חשיבות מכרעת, לאופן בו ינוהל התהליך בפרישה ארצית ובהיבט האסטרטגי. לפיכך, החלטנו להקצות משאבים רבים, לביצוע מחקר ארצי, בקרב משתתפות הפרויקטים בערים בהם ביצענו את "פרויקט ה- 100". ביצענו מחקר שטח- יישומי, רחב היקף, ראשוני בישראל, שבדק אמונות, תפישות ועמדות של נשים בשלבים שונים של הפרויקטים.


מה רוצות "נשים בעסקים"?
ביצענו את הפרויקט הראשון של הקמת פורום נשות עסקים בשרון. פורום אליו חברו 12 יועצות וחברות
מועצות, וכ- 140 משתתפות. במהלכו בדקנו תפישות ועמדות של נשים בתחילת דרכן העסקית, והשווינו לפורומים עסקיים אחרים שהקמנו. במחקר זה גילינו את המחסומים, הקשיים, המניעים
והציפיות של נשים בעסקים- בתחילת דרכן, מעצמן, מהסביבה ומהיועצות.


אוכלוסיית המחקר
במחקרים השתתפו נשים מקשת רחבה של החברה: יהודיות וערביות, ילידות הארץ ועולות חדשות, דתיות וחילוניות, בגילאי 23- 55, כאשר המכנה המשותף לכולן הוא השתתפותן בתוכניות שמטרתן העצמה ופיתוח מנהיגות אישית.



ממצא מהמחקר: המניע העיקרי של נשים לשינוי באמצע החיים- מימוש עצמי (60%).
מי יודעת למה הכוונה?


את המחקרים ביצענו בפרישה ארצית (סה"כ כ- 3,000 נשים):

? אשדוד
? באר שבע
? ראשל"צ
? מ.א. אשכול
? רמלה
? תל אביב
? בת ים
? רמלה
? השרון
? נתניה
? שוהם
? חולון
? תל אביב
? רמת גן
? נתניה


מסקנה: לרוב המכריע של הנשים אין מטרה מוגדרת,
מסקנה: אין לנשים כלים להגדיר מטרות, בנוסף לכלים החסרים לנשים ליישום הרעיונות.


אז בגדול, מה נשים רוצות?
1. הרצון המשמעותי ביותר של נשים: מסקנת העל של המחקרים נוגעת לרצונן של כל המשתתפות לממש את עצמן, כאשר ההגדרה האישית של "המימוש העצמי" משתנה מאישה לאישה. מסקנה זו עומדת בסתירה לציפיות ודרישות היועצות והרשות, הנוגעות לייזום וניהול פרויקטים חברתיים למען הקהילה.

2. הנושא המועדף על נשים: בוגרות הפרויקטים חוות "הארה" ראשונית, המייצרת תחילתה של הכרה אקטיבית, המעוררת רצון לקדם פרויקט אחד בלבד- את עצמן. הואיל ורוב משתתפות התוכניות הינן בגילאי 35 ומעלה, והואיל ורב שנותיהן הוקדשו למילוי וסיפוק צרכי הבית, המשפחה, הזוגיות, האימהות, עבודה, מעורר הפרויקט צורך ורצון מודחקים, לפעול, להשקיע, לטפח ולקדם את עצמן.

3. בשלות לניהול פרויקטים חברתיים: הדרישה לניהול פרויקטים חברתיים מתאימה ברמת בשלות, רק לחלק קטן מהנשים. מעבר לכך, אין לרוב המוחלט של הנשים כלים בסיסיים לניהול פרויקט, בין אם אישי ובין אם חברתי- עסקי ואחר.


4. בנושא שינוי: חלק גדול מהנשים אינן מעוניינות לייצר כל שינוי בחייהן, או לזוז מ "איזור הנוחות" בו הן מצויות.

5. בנושא "פמיניזם": רב הנשים אינן מודעות לפמיניזם, לתכניו ולאפשרויותיו. לרב הנשים אנטגוניזם לפמיניזם.

6. בנושא ציפיות מהתהליך: נשים רוצות כלים מיידיים לניהול עצמי. הן אינן מעוניינות בתאורות, במיוחד לא בתיאוריות פמיניסטיות, אלא, ב "כלים" מוחשיים, הניתנים לשימוש מיידי ומניבים תוצרים.

7. בנושא למידה: נשים מעוניינות להמשיך את תהליך הלמידה מרגע שסיימו את הפרויקט. בעצם, חלק גדול מהפרויקטים, שהנשים מוכנות לקחת על עצמן, הם תוכניות המשך, בתכנים המעניינים אותן, כדוגמת: שפת הגוף, אסרטיביות, פרזנטציה, תקשורת, שיווק עצמי ושיווק בכלל והעצמה אישית ועסקית. קיים פער גדול בין הלמידה התיאורטית להפנמה וליישום

8. בנושא- תנאים חיוניים לפעילות מוצלחת עם היועצת-
גיבוש קבוצת פעילות תחת היועצת למעמד האישה תלוי ב:
1. קשרים חברתיים בין הנשים
2. אישיות היועצת (ריכוזית או מאצילהת סמכויות)
3. רמת הנשים (השכלה, תעסוקה, מצב משפחתי ועוד)
4. מוטיבציה אישית של הנשים
5. מארג הקשרים בין הנשים ליועצת
6. כריזמה של המנחה ואיכות קשריה עם הנשים והיועצת.
7. יצירתיות, גמישות ומרחב פעילות הצוות תחת היועצת.

ממצא מהמחקר:
37% מהנשים מעידות שמחסום הפריצה העיקרי שלהן הוא- תמיכת המשפחה- האמנם?.
ומה חושבות נשים בעסקים על תמיכת המשפחה?


תוצר מהמחקר:
מדד ניבוי העצמה©= מדד לניבוי/ חיזוי כדאיות השקעת היועצת באישה/ קבוצה.
בדיקת ההשקעה הנדרשת לצורך יצירת תזוזה מעשית של אישה/ קבוצה.


מסקנת העל של מחקרי השטח של STS בקרב כ- 3,000 נשים בתהליכי העצמה הינה:

ה "שפה" (חשיבה, מיומנויות, תפקוד) "המשימתית/ פרויקטאלית/ תוצאתית/ עסקית/ כלכלית" הדרושה לצורך שינוי/ ניהול פרויקט אישי- חברתי, איננה מוכרת לכל המעורבות בתהליכי העצמה. לפיכך, בכדי להצליח בשטח, יש לחקור, לבחון, להגדיר ולהכשיר באופן מקצועי וכנגזרת של אסטרטגיה 4 קהלי יעד:
1. מתוות המדיניות (רשות, נבחרות ציבור, יועצות וממונות)
2. המדריכות בפועל (צוות מקצועי)
3. הנשים המשתתפות (מיון למשתתפות)
4. הגברים, המחזיקים ברב תפקידי מפתח ובשליטה על מדיניות, מינויים, תקציבים והחלטות בפועל.

המלצתנו היא:
1. להשקיע במחקרי שטח בתהליכים.
2. לבנות הדרכות ממוקדות MBO + BSC(יעדים ומדדים) לארבעת הקהלים.
2. לגבש מנגנוני פיקוח ובקרה (TQM להעצמה).

שירית בן- ישראל. 7.2006. כל הזכויות שמורות©