מהי התעשייה המפותחת ביותר בבני ברק? היכן ניתן למצוא אלפי אנשים ברחובות בשעות הערב בימים חמים אלו? היכן יש את פקקי התנועה הגדולים ביותר בערבים אלו? היכן ניתן למצוא את האנשים השמחים ביותר בלילות הקיץ הלוהטים? היכן ניתן לראות דבוקות של גברים לחוד ונשים לחוד שרובם מחייכים?היכן ניתן לצפות בכל מה שמניתי עד כה?
התשובה היא: בני ברק כאשר אני מניח שהתשובה הזו תהיה נכונה גם לירושלים,אלעד, ביתר עילית ועוד מקומות דומים.ימי הקיץ הם ימי השמחות בקרב בני כל העדות וכל שכן יהודים.היהודים החרדים מטפחים מסורת זו בדבקות רבה.בעיר בני ברק כל מבנה היכול להתאים הופך להיות אולם שמחה.אין כל אפשרות למצוא אולם שמחות פנוי בקיץ.כולם רוצים להתחתן בימים אלו.
אמש הייתה לי את הזכות להיות בחתונה בבני ברק. סימתי באה ממשפחה חרדית בירושלים.יש לה,לסימתי, משפחה רחבה וענפה שכולם נשארו חרדים ורובם גרים בירושלים או בבני ברק.החתונה מהווה עילה וסיבה טובה להיפגש יחדיו.להחליף חוויות וליהנות מהשעות יחדיו. נשים לחוד וגברים לחוד.
זו הייתה חתונה מיוחדת ומרגשת.הזוג הצעיר מאוד הוא זוג שבו הכלה והחתן נכים גופנית.לשניהם ההליכה אינה קלה.הכלה נולדה פגית כתאומה בעוד שאחיה לא שרד ומת בלידה.היא הייתה כלה יפה ומאושרת. כך גם היה החתן .כמובן שהייתה חלוקה ברורה ומוגדרת בין גברים לנשים. בשני חלקי האולם הייתה שמחה רבה.שמחה אמיתית,שמחה מלאה,שמחה הפורצת מהלב.שמחה שניתן היה לחוש אותה בקרב כל הנוכחים.השמחה הייתה רבה יותר בשל מצבם של בני הזוג.כולם אהבו את שראו.את פניה הקורנות של הכלה.את החיוך שלא מש מפניו של החתן.
ראיתי את המשתתפים בחתונה. לא הכרתי אף אחד אך חשתי שייך.חשתי שייכות והבנתי איך שורשי "הפולניים" באים לידי ביטוי בין החוגגים.הבנתי שם ולו לזמן קצר את מהות היהדות השורשית הדתית שלי,שלנו, של כולנו.את המקור ממנו נוצרתי.ראיתי רבנים מכובדים רוקדים בהתלהבות עם החתן. ראיתי איך אותם אנשים נשואי פנים "רבים" על הזכות להיות קרוב לחתן.לרקוד איתו, לחבק אותו, למחוא כפיים בהתלהבות רבה. להקיף אותו בנספר מעגלים עולצים.לא לתת להיות לבד ולו לרגע.לתת לו תחושת שייכות וכבוד והוקרה.להראות לו עד כמה הוא האדם היחיד החשוב בחתונתו.(חתן שמעמדו אינו גבוה או נחשב בחיי היום יום בשל סיבות שונות שאיני יודע אותן, רק יכול לשער אותן). חתן שנותנים לו כבוד של בן מלך.כבוד על היותו החתן.הבנתי גם שלזוג הזה יש תקווה.יסייעו להם.הם לא יהיו לבדם.יש כבוד ויש עזרה הדדית בחברה החרדית.יש מה ללמוד מהם.יותר נכון, כדאי ללמוד מהם.
זו הייתה חתונה מרשימה.ראיתי את הכלה ,חוגגת כמיטב יכולתה הפיזית.ראיתי אותה,בהמשך יושבת במרכז האולם.באותה מחצית שהוקצתה לנשים.יושבת על כיסא וכל אחת מגיעה אליה לברך ולקבל ברכה.איני חושב שהייתה אישה אחת בין החוגגות שויתרה על המצווה הזו.ראיתי את חיוכה הקורן של הכלה.ראיתי את אושרה הרב.ראיתי והתרגשתי.
"כבודה של בת מלך פנימה" נכתב במקורות.אני מסכים עם המשפט הזה.החתונה היא המקום של בת מלך המתחתנת להיות צנועה אך גם המוקד והמרכז של כל תשומת הלב.
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
