במאמר זה, שיהיה ראשון בסדרת מאמרים נוספים, נגדיר את ההשמנה ונסקור את הנזקים כתוצאה ממנה.
הקדמה
השמנה הוא אולי הנושא המדובר ביותר בפרסומות בטלוויזיה , באינטרנט ובשאר אמצעי המדיה. כתבו עליה כל כך הרבה ומכל הבחינות אך עדיין הנושא רחב מאד וניתן לסקירה חוזרת.
נושא ההשמנה ככלל הוא נושא מורחב מאד וקצרה היריעה כאן מלפרט את כולו ,אך אנו בכל זאת ננסה להסביר בסדרת המאמרים הבאים: מהי השמנה , למה היא מהווה בעיה ומדוע כל כך הרבה אנשים נכשלים בניסיון להפטר ממנה.
ראשית, נפתח בהגדרת ההשמנה.
מי נקרא שמן ?
ההגדרה המקובלת לעודף משקל לכלל האוכלוסייה היא מדד ה-BMI המאפשר להעריך בצורה גסה את המשקל הרצוי של אדם ממוצע בהסתמך על גובהו ביחס למשקלו.
הגדרה זו נחשבת מקובלת ברפואה למדידת עודף משקל , אך ביקורות מרובות הוצגו נגדה כיון שהיא לוקחת בחשבון את האוכלוסייה הממוצעת ולא כאלה עם מסת שריר גדולה (כגון Body Builders) שעשויים להיות בריאים מאד אך בעלי משקל עודף לפי הטבלה, עקב מסת השריר הגדולה שלהם. בנוסף, אנשים הנמצאים בתוך הטבלה כבעלי משקל תקין הם גם כאלה שיש להם 'כרס' לא מבוטלת, רחוקים מלאכול בריא ועשוים ללקות במחלות לב בדיוק כמו בעל עודף המשקל. כיון שהסיבה המרכזית שטבלת ה-BMI הומצאה היא על מנת לחזות סיכונים למחלות לב ולחץ דם, נמצא שהיא די בעייתית כלפי חלק מהאוכלוסייה.
בתור תשובה לנושא - פותחה שיטה חדשה לבדיקת הסיכוי למחלות לב והיא נקראת WHR (Waist Hip Ratio) המבוססת על מדידת היחס בין היקף המותניים להיקף האגן. העיקרון אומר שראשית, ישנה התייחסות לכמות השומן בגוף ולא למשקל ושנית, מיקום השומן בגוף חשוב. אמנם השומן בכל מיקום אינו אסתטי אך השמנה באזור המותניים היא גם מסוכנת ומיד נסביר מדוע.
כיצד יודעים מהו ערך ה-WHR -
מודדים את הירכיים בחלק הרחב ביותר ואת המותניים בחלק הצר ביותר (בנשימה רפויה ומבלי להדק מדי את סרט המדידה) ומחלקים את אורך המותניים באורך הירכיים כאשר היחס המומלץ לגברים - עד 0.95 ולנשים עד 0.8.
אפשרות אחרת - למדוד את היקף המותניים בלבד כאשר הערכים המומלצים הם לגבר עד 95 ס"מ ולנשים עד 80 ס"מ.
מחקרים מראים כי:
1.יש קשר הדוק יותר בין היקף המותניים ומחלות לב מאשר מדד ה-BMI.
2.קיים קשר בין עמידות לאינסולין (סכרת סמויה) לבין היקף מותניים.
אלה הנוטים לצבור שומן באזור הירכיים והישבן מתחת לקו המותניים - נקראים בעלי השמנת 'אגס' ואלה הנוטים לצבור שומן מעל לקו המותניים נקראים בעלי השמנת 'תפוח'.
צורת ההשמנה נקבעת על פי מבנה הגוף אך אפשר לומר באופן כללי שהשמנת אגס אופיינית יותר לנשים והשמנת תפוח אופיינית יותר לגברים. כדאי להבהיר שהשמנת אגס איננה נותנת 'חסינות' לבעליה כיון שגם בעלי מבנה 'אגס' שימשיכו להשמין בסופו של דבר יגיעו להשמנת 'תפוח' וכמו"כ נשים לאחר גיל העמידה לרוב מפתחות השמנת 'תפוח'.
מה זה משנה - השמנת תפוח מסוכנת לבריאות ומעלה סיכון למחלות שונות ואילו השמנת אגס לא. מצד שני,בעלי השמנת אגס מתקשים להיפטר מהשומנים שלהם ובעלי השמנת תפוח רואים מהר יותר תוצאות.
מה רע בלהיות שמן ?
השמנה מוגדרת כ-מחלה כרונית חמורה (!) ומחקרים מוכיחים שהשמנה קשורה קשר הדוק לעליה במחלות כרוניות עם סיכון גבוה כגון:
סוכרת סוג 2
יכולה להתפתח רק בעקבות ההשמנה ולהיעלם עם הירידה במשקל. ככל שהסוכרת יותר 'צעירה' ועם וותק נמוך יותר כך היא הפיכה. הסיכון לפתח סוכרת סוג 2 הוא גבוה פי 3 אצל אנשים עם השמנה מאשר בעלי משקל תקין. הסוכרת עצמה היא גורם סיכון משמעותי למספר מחלות מסכנות חיים כגון: מחלות לב,שבץ, נזק כלייתי, עיוורון או פגיעה עצבית.
יתר לחץ דם
אפילו ירידה קלה במשקל של מס' ק"ג יכולה לפתור או להקל בעיית לחץ דם גבוה.
בעיות אורטופדיות
בעיקר על המפרקים והרגליים עקב עומס המשקל.
דום נשימה בשינה
עקב לחץ השומנים בצוואר על קנה הנשימה בשינה, מתרחש דום נשימתי במהלך השינה. במצב זה המח מעורר את הגוף על מנת לשחזר את הנשימה, האדם מתעורר וממשיך לנשום ושוב נחנק וחוזר חלילה. התהליך אינו מורגש ועשוי להתרחש עשרות פעמים בלילה אחד, התופעה גורמת לעייפות,חוסר ריכוז וכו'.
וכן מחלות לב, כולסטרול, שומנים בדם, שבץ ?אירועים מוחיים, מחלות כיס המרה, כאבי גב ופרקים.
דר' ניבה שפירא, תזונאית רפואית בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת ת"א, דוברת עמותת עתיד של הדיאטנים הקליניים בישראל וחברת ועדת העדכון בנושא מניעת סרטן באגודה למלחמה בסרטן: "על אף הידע הרב אודות הקשר בין השמנה לבין מחלות לב רבים, מתעלמים מהעובדה כי השמנה היא גורם סיכון משמעותי ביותר לחלות בסוגי סרטן שונים. בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך ומחקרים מדעיים מצביעים באופן חד משמעי על סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס, סרטן הכליה, סרטן הושט, סרטן הקיבה, וכן סרטן הרחם וסרטן השד".
הקדמה
השמנה הוא אולי הנושא המדובר ביותר בפרסומות בטלוויזיה , באינטרנט ובשאר אמצעי המדיה. כתבו עליה כל כך הרבה ומכל הבחינות אך עדיין הנושא רחב מאד וניתן לסקירה חוזרת.
נושא ההשמנה ככלל הוא נושא מורחב מאד וקצרה היריעה כאן מלפרט את כולו ,אך אנו בכל זאת ננסה להסביר בסדרת המאמרים הבאים: מהי השמנה , למה היא מהווה בעיה ומדוע כל כך הרבה אנשים נכשלים בניסיון להפטר ממנה.
ראשית, נפתח בהגדרת ההשמנה.
מי נקרא שמן ?
ההגדרה המקובלת לעודף משקל לכלל האוכלוסייה היא מדד ה-BMI המאפשר להעריך בצורה גסה את המשקל הרצוי של אדם ממוצע בהסתמך על גובהו ביחס למשקלו.
הגדרה זו נחשבת מקובלת ברפואה למדידת עודף משקל , אך ביקורות מרובות הוצגו נגדה כיון שהיא לוקחת בחשבון את האוכלוסייה הממוצעת ולא כאלה עם מסת שריר גדולה (כגון Body Builders) שעשויים להיות בריאים מאד אך בעלי משקל עודף לפי הטבלה, עקב מסת השריר הגדולה שלהם. בנוסף, אנשים הנמצאים בתוך הטבלה כבעלי משקל תקין הם גם כאלה שיש להם 'כרס' לא מבוטלת, רחוקים מלאכול בריא ועשוים ללקות במחלות לב בדיוק כמו בעל עודף המשקל. כיון שהסיבה המרכזית שטבלת ה-BMI הומצאה היא על מנת לחזות סיכונים למחלות לב ולחץ דם, נמצא שהיא די בעייתית כלפי חלק מהאוכלוסייה.
בתור תשובה לנושא - פותחה שיטה חדשה לבדיקת הסיכוי למחלות לב והיא נקראת WHR (Waist Hip Ratio) המבוססת על מדידת היחס בין היקף המותניים להיקף האגן. העיקרון אומר שראשית, ישנה התייחסות לכמות השומן בגוף ולא למשקל ושנית, מיקום השומן בגוף חשוב. אמנם השומן בכל מיקום אינו אסתטי אך השמנה באזור המותניים היא גם מסוכנת ומיד נסביר מדוע.
כיצד יודעים מהו ערך ה-WHR -
מודדים את הירכיים בחלק הרחב ביותר ואת המותניים בחלק הצר ביותר (בנשימה רפויה ומבלי להדק מדי את סרט המדידה) ומחלקים את אורך המותניים באורך הירכיים כאשר היחס המומלץ לגברים - עד 0.95 ולנשים עד 0.8.
אפשרות אחרת - למדוד את היקף המותניים בלבד כאשר הערכים המומלצים הם לגבר עד 95 ס"מ ולנשים עד 80 ס"מ.
מחקרים מראים כי:
1.יש קשר הדוק יותר בין היקף המותניים ומחלות לב מאשר מדד ה-BMI.
2.קיים קשר בין עמידות לאינסולין (סכרת סמויה) לבין היקף מותניים.
אלה הנוטים לצבור שומן באזור הירכיים והישבן מתחת לקו המותניים - נקראים בעלי השמנת 'אגס' ואלה הנוטים לצבור שומן מעל לקו המותניים נקראים בעלי השמנת 'תפוח'.
צורת ההשמנה נקבעת על פי מבנה הגוף אך אפשר לומר באופן כללי שהשמנת אגס אופיינית יותר לנשים והשמנת תפוח אופיינית יותר לגברים. כדאי להבהיר שהשמנת אגס איננה נותנת 'חסינות' לבעליה כיון שגם בעלי מבנה 'אגס' שימשיכו להשמין בסופו של דבר יגיעו להשמנת 'תפוח' וכמו"כ נשים לאחר גיל העמידה לרוב מפתחות השמנת 'תפוח'.
מה זה משנה - השמנת תפוח מסוכנת לבריאות ומעלה סיכון למחלות שונות ואילו השמנת אגס לא. מצד שני,בעלי השמנת אגס מתקשים להיפטר מהשומנים שלהם ובעלי השמנת תפוח רואים מהר יותר תוצאות.
מה רע בלהיות שמן ?
השמנה מוגדרת כ-מחלה כרונית חמורה (!) ומחקרים מוכיחים שהשמנה קשורה קשר הדוק לעליה במחלות כרוניות עם סיכון גבוה כגון:
סוכרת סוג 2
יכולה להתפתח רק בעקבות ההשמנה ולהיעלם עם הירידה במשקל. ככל שהסוכרת יותר 'צעירה' ועם וותק נמוך יותר כך היא הפיכה. הסיכון לפתח סוכרת סוג 2 הוא גבוה פי 3 אצל אנשים עם השמנה מאשר בעלי משקל תקין. הסוכרת עצמה היא גורם סיכון משמעותי למספר מחלות מסכנות חיים כגון: מחלות לב,שבץ, נזק כלייתי, עיוורון או פגיעה עצבית.
יתר לחץ דם
אפילו ירידה קלה במשקל של מס' ק"ג יכולה לפתור או להקל בעיית לחץ דם גבוה.
בעיות אורטופדיות
בעיקר על המפרקים והרגליים עקב עומס המשקל.
דום נשימה בשינה
עקב לחץ השומנים בצוואר על קנה הנשימה בשינה, מתרחש דום נשימתי במהלך השינה. במצב זה המח מעורר את הגוף על מנת לשחזר את הנשימה, האדם מתעורר וממשיך לנשום ושוב נחנק וחוזר חלילה. התהליך אינו מורגש ועשוי להתרחש עשרות פעמים בלילה אחד, התופעה גורמת לעייפות,חוסר ריכוז וכו'.
וכן מחלות לב, כולסטרול, שומנים בדם, שבץ ?אירועים מוחיים, מחלות כיס המרה, כאבי גב ופרקים.
דר' ניבה שפירא, תזונאית רפואית בביה"ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת ת"א, דוברת עמותת עתיד של הדיאטנים הקליניים בישראל וחברת ועדת העדכון בנושא מניעת סרטן באגודה למלחמה בסרטן: "על אף הידע הרב אודות הקשר בין השמנה לבין מחלות לב רבים, מתעלמים מהעובדה כי השמנה היא גורם סיכון משמעותי ביותר לחלות בסוגי סרטן שונים. בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך ומחקרים מדעיים מצביעים באופן חד משמעי על סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס, סרטן הכליה, סרטן הושט, סרטן הקיבה, וכן סרטן הרחם וסרטן השד".
כותב המאמרים אינו רופא ואינו מטפל מומחה.
המטרה המשותפת של כלל המאמרים כאן היא שיתוף הידע לציבור בנושא מניעת מחלות ניווניות נפוצות באמצעות לקיחת אחריות עצמית על הבריאות האישית באמצעים פשוטים.
עם זאת, כל קורא מתבקש, ליטול את האחריות הרפואית שלו על עצמו,לדון בכל מקרה טיפולי לגופו ולהתייעץ עם רופאיו ומטפליו האישיים לקבלת ההחלטות הרפואיות המתאימות עבורו.
המטרה המשותפת של כלל המאמרים כאן היא שיתוף הידע לציבור בנושא מניעת מחלות ניווניות נפוצות באמצעות לקיחת אחריות עצמית על הבריאות האישית באמצעים פשוטים.
עם זאת, כל קורא מתבקש, ליטול את האחריות הרפואית שלו על עצמו,לדון בכל מקרה טיפולי לגופו ולהתייעץ עם רופאיו ומטפליו האישיים לקבלת ההחלטות הרפואיות המתאימות עבורו.
