בשנתיים האחרונות קיימת תופעה צוברת תאוצה, תרתי משמע, הנוגעת לשימוש אותו עושים תושבי הערים הגדולות "בכלי רכב חשמליים עירוניים", קורקינט חשמלי, סגווי וכיוצ"ב ...
מי מאיתנו לא חלם על הקטנת תקציב הדלק החודשי, הפחתת סעיף הביטוח, חיסכון בשעות הפקקים, כמו גם מציאת פתרון מושלם לבעיות החניה. ע"י מכירת הרכב ומעבר לשימוש בכלי "ירוק", איכותי וזריז ניתן להשיג זאת.
היום קיימות מספר אלטרנטיבות לניידות עירונית, כדוגמת קורקינט חשמלי מסוג טרקר (Trekker), סגווי (Segway), המספקות מענה תחבורתי טוב, יעיל וזול לחיים העירוניים.
מצד אחד, הרכבים הללו מהירים, קומפקטיים ויכולים להגיע מנקודה לנקודה בתוך העיר במהירות רבה, אך מצד שני, רכבים אלה חשופים יותר לפגיעות ונהגים יכולים למצוא עצמם ניזוקים בגופם, כתוצאה מנפילות, התנגשויות ואף למצוא עצמם מעורבים בתאונות עם כלי רכב אחרים הנעים בכביש.
במסגרת דיון זה נעסוק בשתי שאלות עיקריות. האחת, האם כלי רכב חשמליים אלה הינם בבחינת "כלי רכב" כמשמעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 (להלן:"חוק הפיצויים"). השנייה, נוגעת לסיכונים שבנסיעה ללא ביטוח חובה.
בשנת 1975 נחקק "חוק הפיצויים". חוק זה, הינו חוק סוציאלי שמטרתו לפצות כל מי שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים שהיה מעורב בה רכב מנועי.
לצורך כך נקבע עיקרון של "היעדר האשמה" - לפיו כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, ואין זה משנה אם היה אשם בתאונה או לא.
התנאי לקבלת הפיצוי לפי החוק הוא קיומו של ביטוח חובה בר תוקף לרכב בו נפגע הנהג או הנוסע (הולך רגל זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב הפוגע).
פקודת הרכב המנועי קובעת כי "לא ישתמש אדם - ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש - ברכב מנועי, אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו רכב פוליסה בת-תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו".
כלומר, כל כלי רכב העונה להגדרת רכב מנועי, כפוף לפקודת הרכב המנועי, דבר שמחייב את בעל הרכב לרכוש ביטוח חובה בתוקף.
חשיבותו של דיון זה טמונה בפיצוי, או יותר נכון בהיעדר הפיצוי, לבני אדם שיפגעו בעודם נוסעים ברכבים חשמליים מסוג קורקינט חשמלי, אם יוכרו "כרכב מנועי" עפ"י חוק הפיצויים, ללא ביטוח חובה .
רכב מנועי
סעיף 1 לחוק מגדיר "תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. ישנם 7 תנאים על מנת שמאורע יכנס בגדר ההגדרה "תאונת דרכים": 1. מאורע שבו 2. נגרם לאדם, 3. נזק גוף, 4. עקב, 5. שימוש, 6. ברכב מנועי, 7. למטרות תחבורה.
השאלה הרלבנטית טמונה בתנאי השישי ובשאלה האם כלים עירוניים אלה הינם "רכב מנועי", כהגדרתו בחוק, שכן אם כך פני הדברים הרי שנפגע פוטנציאלי יהיה חייב בביטוח חובה בכדי לקבל פיצוי.
סעיף 1 לחוק מגדיר "רכב מנועי" או "רכב" כ"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;"
בתי המשפט טרם נדרשו להכריע בעניין זה, אך קיימות פסיקות הנוגעות לרכבים דומים כדוגמת קורקינט המונע ע"י מנוע בנזין, שהוכר כרכב מנועי לכל דבר, וכן לגבי רכבי קלנועית, לגביו קיימים פסקי דין סותרים.
כמו כן, ביום 11.7.2004 התקין שר התחבורה את צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס"ד - 2004. על פי צו זה, "קורקינט חשמלי" הינו רכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי, שהספקו אינו עולה על 100 וואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קמ"ש. קורקינט שכזה פטור מהוראות הפקודה.
יש מי שיראה בשימוש בכלי רכב הללו משום שימוש לצורכי שעשוע, אך כמו שנסיעה במכונית מירוץ לשם הנאה ושעשוע לא תשלול ממכונית המירוץ את היותה "רכב מנועי" ולא תהפוך אותה ל"צעצוע", כך לא נראה כי בית המשפט ישלול את היותם של כלי רכב הללו "רכב מנועי" רק בשל כך שהמשתמש בו עושה בו שימוש גם לשם שעשוע.
על כן אין לי כל ספק כי כלים עירוניים מסוימים יכול ויוכרו ע"י בית המשפט כרכב מנועי עפ"י חוק הפיצויים. "צעצועים" אלה הינם רכבים לכל דבר המסוגלים להגיע למהירויות גבוהות מאילו שנקבעו בצו, משקלם עולה על 12 ק"ג ועיקר ייעודם הוא לשמש לתחבורה.
סיכונים שבנסיעה ללא ביטוח חובה
הנסיעה על כלי רכב חשמליים מהירים יכולה להיות מלווה בלא מעט סיכונים, כפי שפורט לעיל.
מצד אחד קיימת חובה לנהוג עם קסדה גם בנסיעה על רכבים חשמליים, אך מצד שני אין אכיפה מתאימה ואנו יכולים לחזות באנשים הנוהגים בכלים מסוג קורקינט חשמלי, ללא קסדה ואמצעי בטיחות מתאימים.
התנועה של רכב חשמלי מוגבלת לנסיעה על מדרכות ושבילים, אך גם בכביש כאשר תנאי הדרך במדרכה לא יאפשרו תנועה בטוחה.
אדם שנפגע בתאונת הדרכים זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, שביטחה את הרכב בו נהג או נסע, ללא כל רלבנטיות לשאלת האשם.
עפ"י הוראת סעיף 7 לחוק הפיצויים, הרי שמי שנוהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו או מי שנוהג ברכב ללא ביטוח חובה - לא יהיה זכאי לפיצוי.
לצורך הדוגמא מה יקרה אם נהג ברכב חשמלי יפגע ע"י רכב חולף שעה שינסה לחצות מעבר חציה על גבי הקורקינט, האם הוא ייחשב כ"הולך רגל" או כ"נהג" ברכב מנועי? למחוקק ולבית המשפט הפתרונים...
אם הקורקינט החשמלי אינו "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק, כי אז יהיו אחראים הנהג וחברת הביטוח של הרכב הפוגע. אם, הקורקינט החשמלי יוכר כ"רכב מנועי" כמשמעותו בחוק כי אז, על הנהג לפנות למבטחת הקורקינט, שכאמור אינה קיימת.
לכן, חשוב להדגיש ולהבהיר כי אדם שנוסע בכלי רכב חשמלי שיענה על הגדרות בחוק הפיצויים, ללא ביטוח, יכול למצוא עצמו במצב משפטי, שבו למרות פגיעה קשה שנגרמה לו, הוא לא יקבל כל פיצוי מאף גורם.
עוד חשוב לציין כי אין בעובדה שלרכב החשמלי אין ביטוח כדי לשלול מהנהג או הנוסע על גבי רכב זה פיצוי כנגד צד שלישי, עפ"י דיני הנזיקין הרגילים, אך במצב שכזה יש לבדוק את שאלת האחריות והאשם של כל צד לתאונת הדרכים.
קיימים ביטוחים שונים כדוגמת ביטוח תאונות אישיות או ביטוחי נכות היכולים לספק מענה חלקי, אם וככל שאדם נפגע על גבי רכב חשמלי שכזה. אני ממליץ לבדוק את הכדאיות שברכישת ביטוח שכזה במיוחד לאנשים אשר עושים שימוש תדיר ברכב החשמלי לצורכי תחבורה.
מי מאיתנו לא חלם על הקטנת תקציב הדלק החודשי, הפחתת סעיף הביטוח, חיסכון בשעות הפקקים, כמו גם מציאת פתרון מושלם לבעיות החניה. ע"י מכירת הרכב ומעבר לשימוש בכלי "ירוק", איכותי וזריז ניתן להשיג זאת.
היום קיימות מספר אלטרנטיבות לניידות עירונית, כדוגמת קורקינט חשמלי מסוג טרקר (Trekker), סגווי (Segway), המספקות מענה תחבורתי טוב, יעיל וזול לחיים העירוניים.
מצד אחד, הרכבים הללו מהירים, קומפקטיים ויכולים להגיע מנקודה לנקודה בתוך העיר במהירות רבה, אך מצד שני, רכבים אלה חשופים יותר לפגיעות ונהגים יכולים למצוא עצמם ניזוקים בגופם, כתוצאה מנפילות, התנגשויות ואף למצוא עצמם מעורבים בתאונות עם כלי רכב אחרים הנעים בכביש.
במסגרת דיון זה נעסוק בשתי שאלות עיקריות. האחת, האם כלי רכב חשמליים אלה הינם בבחינת "כלי רכב" כמשמעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 (להלן:"חוק הפיצויים"). השנייה, נוגעת לסיכונים שבנסיעה ללא ביטוח חובה.
בשנת 1975 נחקק "חוק הפיצויים". חוק זה, הינו חוק סוציאלי שמטרתו לפצות כל מי שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים שהיה מעורב בה רכב מנועי.
לצורך כך נקבע עיקרון של "היעדר האשמה" - לפיו כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, ואין זה משנה אם היה אשם בתאונה או לא.
התנאי לקבלת הפיצוי לפי החוק הוא קיומו של ביטוח חובה בר תוקף לרכב בו נפגע הנהג או הנוסע (הולך רגל זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב הפוגע).
פקודת הרכב המנועי קובעת כי "לא ישתמש אדם - ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש - ברכב מנועי, אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו רכב פוליסה בת-תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו".
כלומר, כל כלי רכב העונה להגדרת רכב מנועי, כפוף לפקודת הרכב המנועי, דבר שמחייב את בעל הרכב לרכוש ביטוח חובה בתוקף.
חשיבותו של דיון זה טמונה בפיצוי, או יותר נכון בהיעדר הפיצוי, לבני אדם שיפגעו בעודם נוסעים ברכבים חשמליים מסוג קורקינט חשמלי, אם יוכרו "כרכב מנועי" עפ"י חוק הפיצויים, ללא ביטוח חובה .
רכב מנועי
סעיף 1 לחוק מגדיר "תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. ישנם 7 תנאים על מנת שמאורע יכנס בגדר ההגדרה "תאונת דרכים": 1. מאורע שבו 2. נגרם לאדם, 3. נזק גוף, 4. עקב, 5. שימוש, 6. ברכב מנועי, 7. למטרות תחבורה.
השאלה הרלבנטית טמונה בתנאי השישי ובשאלה האם כלים עירוניים אלה הינם "רכב מנועי", כהגדרתו בחוק, שכן אם כך פני הדברים הרי שנפגע פוטנציאלי יהיה חייב בביטוח חובה בכדי לקבל פיצוי.
סעיף 1 לחוק מגדיר "רכב מנועי" או "רכב" כ"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;"
בתי המשפט טרם נדרשו להכריע בעניין זה, אך קיימות פסיקות הנוגעות לרכבים דומים כדוגמת קורקינט המונע ע"י מנוע בנזין, שהוכר כרכב מנועי לכל דבר, וכן לגבי רכבי קלנועית, לגביו קיימים פסקי דין סותרים.
כמו כן, ביום 11.7.2004 התקין שר התחבורה את צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס"ד - 2004. על פי צו זה, "קורקינט חשמלי" הינו רכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי, שהספקו אינו עולה על 100 וואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קמ"ש. קורקינט שכזה פטור מהוראות הפקודה.
יש מי שיראה בשימוש בכלי רכב הללו משום שימוש לצורכי שעשוע, אך כמו שנסיעה במכונית מירוץ לשם הנאה ושעשוע לא תשלול ממכונית המירוץ את היותה "רכב מנועי" ולא תהפוך אותה ל"צעצוע", כך לא נראה כי בית המשפט ישלול את היותם של כלי רכב הללו "רכב מנועי" רק בשל כך שהמשתמש בו עושה בו שימוש גם לשם שעשוע.
על כן אין לי כל ספק כי כלים עירוניים מסוימים יכול ויוכרו ע"י בית המשפט כרכב מנועי עפ"י חוק הפיצויים. "צעצועים" אלה הינם רכבים לכל דבר המסוגלים להגיע למהירויות גבוהות מאילו שנקבעו בצו, משקלם עולה על 12 ק"ג ועיקר ייעודם הוא לשמש לתחבורה.
סיכונים שבנסיעה ללא ביטוח חובה
הנסיעה על כלי רכב חשמליים מהירים יכולה להיות מלווה בלא מעט סיכונים, כפי שפורט לעיל.
מצד אחד קיימת חובה לנהוג עם קסדה גם בנסיעה על רכבים חשמליים, אך מצד שני אין אכיפה מתאימה ואנו יכולים לחזות באנשים הנוהגים בכלים מסוג קורקינט חשמלי, ללא קסדה ואמצעי בטיחות מתאימים.
התנועה של רכב חשמלי מוגבלת לנסיעה על מדרכות ושבילים, אך גם בכביש כאשר תנאי הדרך במדרכה לא יאפשרו תנועה בטוחה.
אדם שנפגע בתאונת הדרכים זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, שביטחה את הרכב בו נהג או נסע, ללא כל רלבנטיות לשאלת האשם.
עפ"י הוראת סעיף 7 לחוק הפיצויים, הרי שמי שנוהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו או מי שנוהג ברכב ללא ביטוח חובה - לא יהיה זכאי לפיצוי.
לצורך הדוגמא מה יקרה אם נהג ברכב חשמלי יפגע ע"י רכב חולף שעה שינסה לחצות מעבר חציה על גבי הקורקינט, האם הוא ייחשב כ"הולך רגל" או כ"נהג" ברכב מנועי? למחוקק ולבית המשפט הפתרונים...
אם הקורקינט החשמלי אינו "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק, כי אז יהיו אחראים הנהג וחברת הביטוח של הרכב הפוגע. אם, הקורקינט החשמלי יוכר כ"רכב מנועי" כמשמעותו בחוק כי אז, על הנהג לפנות למבטחת הקורקינט, שכאמור אינה קיימת.
לכן, חשוב להדגיש ולהבהיר כי אדם שנוסע בכלי רכב חשמלי שיענה על הגדרות בחוק הפיצויים, ללא ביטוח, יכול למצוא עצמו במצב משפטי, שבו למרות פגיעה קשה שנגרמה לו, הוא לא יקבל כל פיצוי מאף גורם.
עוד חשוב לציין כי אין בעובדה שלרכב החשמלי אין ביטוח כדי לשלול מהנהג או הנוסע על גבי רכב זה פיצוי כנגד צד שלישי, עפ"י דיני הנזיקין הרגילים, אך במצב שכזה יש לבדוק את שאלת האחריות והאשם של כל צד לתאונת הדרכים.
קיימים ביטוחים שונים כדוגמת ביטוח תאונות אישיות או ביטוחי נכות היכולים לספק מענה חלקי, אם וככל שאדם נפגע על גבי רכב חשמלי שכזה. אני ממליץ לבדוק את הכדאיות שברכישת ביטוח שכזה במיוחד לאנשים אשר עושים שימוש תדיר ברכב החשמלי לצורכי תחבורה.
עוה"ד בועז אלקלעי, בעל תואר LL.B במשפטים, חבר פורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין ובעל ניסיון רב כעורך דין. התמחותו של עו"ד אלקלעי הינה בתחום האזרחי, בתחום הנזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונת עבודה והביטוח.
http://rashlanut-law.co.il
http://rashlanut-law.co.il
