השתחררתי מהצבא ב-2006, והחלטתי להסתער על שוק העבודה. חשבתי, שבמקום להיות ליצן בצוות בידור באילת, או סתם מתדלק, עדיף לי לנשום קצת אוויר של חו"ל, ורצוי אוויר קר. מצויד בכרטיס לחופשת סקי באיטליה ובצרפתית שידעתי מהבית, עליתי על מטוס לכיוון אתר סקי בשם צרביניה שבגבול איטליה - שווייץ.
אתר הסקי צרביניה (Cervinia) נהנה ממשטחי השלג הכי טובים שיש בין אתרי הסקי של איטליה, והוא גובל באתר השוויצרי הנפלא עוד יותר – זרמט (Zermatt). ברקע שלו מתנוסס הר Matterhorn – ההר שהוא הסמל של שוקולד טובלרון ושל אולפני הסרטים "פארמונט". צרביניה מלאה במסלולי גלישה רחבים שמתפרשים מעל צמרות העצים ומגיעים עד שווייץ. ככה יוצא שאפשר לגלוש שם לאורך של יותר מ-22 קילומטר! מה שטוב באתר הזה שהוא קלאסי לסנובורד ולגולשים מתחילים – מה שאני הייתי אז. וכמובן – המלון המעולה של קלאב מד.
ככה יצא שבערבים הייתי מברמן בבר של קלאב מד, ובבקרים לומד לגלוש עם מורי בית הספר לסקי של קלאב מד. העבודה כברמן הייתה קשה אבל כיפית, והיא הייתה קצת יותר מלהכין משקאות. הייתי צריך גם לספק בידור נונסטופ ללקוחות במקום, שהיו ברובם צרפתים (עבד מצוין עם הצרפתית שלי!) – לשעשע אותם, לשבת איתם בזמן האוכל, לדאוג להם ובכלל להיות לרשותם עד כמה שניתן. אבל אני לא יכול להתלונן, גם כי ככה יצא לי ללמוד לגלוש יחד איתם, וגם כי כמעט יצא לי מזה משהו מעבר: אני יושב לי יום אחד עם משפחה של איטלקים, ומקשקש איתם על ארוחת ערב. פתאום מופיעה הבת שלהם, פאולה, מהממת כמו שרק איטליה יכולה להמציא, מתיישבת ליד השולחן ומתחילה לנעוץ בי מבטים. מיותר לציין כי מאז היא לא הפסיקה להגיע לבר ולבקש שאערבב לה כל מיני משקאות מיוחדים. הייתה רק בעיה שולית אחת – היא הייתה רק בת 16!... (יכולתי להיות מפוטר על כזה דבר, והפדיחה היא כמו צלקת שתשאר להרבה מאוד זמן).
עוד אחד מהאורחים המעניינים שהתארחו באתר קלאב מד היה הבעלים של יקב שאטו גולן, שוקי שי, ואשתו שוש. שוקי הביא איתו מהארץ את היינות שלו, ואפילו הצליח להלהיב עליהם את המנהלת של קלאב מד (Chef de Vilage).
חוויה משעשעת מאוד זכורה לי מהימים ההם – חוויה שאני בטוח שכל גולש מתחיל עובר. בתחילת קורס הגלישה, המדריך אמר לנו לעלות את ההר בהליכה על הצד כמו רובוטים. אחרי שעה מעייפת כזאת, הוא מסובב אותנו אל המדרון ואומר – "עכשיו!". כולם מסדרים את הרגליים בצורת פיצה ויוצאים לדרך. ואני, איך שאני עושה את הסללום הראשון, אני מוצא את עצמי מתחיל להחליק בלי שליטה במורד. המדריך צועק לי "דוד, תעצור!" ואני צועק חזרה "איך?!" ומתרסק לתוך גדר. אני מתעשת אחרי כמה שניות ומגלה שאני תקוע בגדר, רגל פה ורגל שם. מזל שיצאתי מזה בלי שריטה. ומזל שהייתה שם גדר...
בקיצור ולעניין: מאז אני גולש כל שנה, אבל את החוויה המיוחדת שחוויתי בעבודה ובקורס במלון קלאב מד צרביניה יהיה לי קשה לשכוח. נסיעה טובה! תבלו!
http://www.alphaskiclub.co.il
