שטח פתוח - שיקום המבנים בצפון הארץ
יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ד"ר יואב סרנה
כ- 10,000 מבנים בצפון הארץ נפגעו במהלך תקופת המלחמה בצפון, כך על פי ההערכות המתפרסמות באמצעי התקשורת. מדובר בבנייני מגורים, מבני ציבור בתי ספר ועוד.... המשמעות היא צורך מיידי בשיקום ובשיפוץ המבנים בתקופה קצרה . החשש העיקרי הוא שמשימת השיקום תתבצע בבחינת "כל הקודם זוכה" וזאת ללא קביעת קדימויות לאומיות, ללא פיקוח על ביצוע התיקונים, ללא פיקוח על מחירי העבודה , וכאשר האוכלוסיות החזקות תדאגנה לעצמן ואילו האוכלוסיות החלשות שוב ימתינו לחסדי הממשלה.
בעיה ראשונה וקריטית אותה אני צופה היא חוסר יכולת לאתר פגיעות בשלד המבנה כתוצאה מפגיעות הרקטות ופנייה של בעלי הבתים לשיפוצניקים לא מורשים שיבצעו עבודות ללא פיקוח הנדסי. לא כל פגיעה של קטיושה ניתן לכסות בטיח וצבע, אני חושש שיווצרו מאות מבנים שיהוו פצצה מתקתקת עבור יושביהם בשל חוסר טיפול נכון בבעיות השלד.
הבעיה מתחילה בעובדה שאת הערכת הנזקים מבצעים שמאים ולא מהנדסים. השמאי הוא זה המקבל את ההחלטה האם בעקבות נזקי נפילת הרקטות יש להרוס את המבנה או לשפצו וזאת ללא הידע ההנדסי הנדרש להערכת הנזק.
רשות המיסים אמנם פנתה אל איגוד המהנדסים בבקשה להפנות אליה מהנדסי קונסטרוקציה מקצועיים שישתתפו בהערכת הנזקים למבנה, אך על פי המידע הקיים בידי איגוד המהנדסים , רבים מהמהנדסים שנרתמו למשימה לא נקראו לביצועה.
יש לזכור כי כל פגיעה בעמוד, קורה, תקרה או קיר בטון בתוך המבנה מהווה פגיעה בשלד העלולה לפגוע ביציבותו. קירות הבטון ממוקמים בדרך כלל סביב חדרי המדרגות ובמבנים גבוהים בליבת המבנה. מומלץ לבעלי הבתים שחוששים שאחד מחלקי השלד נפגע לקבל ייעוץ הנדסי בטרם ביצוע השיפוץ.
החשש שלי שבעלי הבתים שבתיהם זקוקים רק לשיפוץ יקבלו הערכת נזק ממס רכוש ויוכלו לפנות לבד אל קבלני השיפוצים. כמובן, שבאופן טבעי הם יבקשו להוציא כמה שפחות מהכספים שיוענקו להם ויפנו אל נותני ההצעות הנמוכות ולא אל מהנדסים או קבלנים רשומים המחוייבים גם בביצוע הבדיקה ההנדסית.
חשש נוסף הוא שייוצר מרוץ מטורף של בעלי הבתים הנפגעים אחרי שיפוצניקים וקבלנים והביקוש הגבוה יצור עליית מחירים קריטית גם בביצוע וגם בתשומות הבנייה. הבעיה היא שמי שיזכה ראשון הוא בעל הממון ואילו האוכלוסיות החלשות שבתיהן נפגעו ייוותרו שוב לחסדי הממשלה . אני חושש שתופעת הפינוי מהבתים תחזור במקרה זה , מי שהיה בידו ממון הצליח להתפנות לבד מאיזור הצפון ולשהות בבתי מלון בעוד אוכלוסיות חלשות נותרו שבועות במקלטים. אותן אוכלוסיות יתקשו גם לטפל לבד בשיקום מוצלח של בתיהם וחלקם יוותרו ללא קורת גג בחורף הקרוב.
בעיה נוספת שנראה כי עדיין אין לה פתרון היא קביעת העדיפויות בתיקון המבנים הציבורים. על פי הפרסומים כ- 30 בתי ספר נפגעו במהלך ימי הלוחמה. יש להקים צוות מיידי שיקבע את סדרי העדיפויות וידאג לטפל קודם כל בשיקום בתי הספר ובהכשרתם לשנת הלימודים הנוכחית, כך כמובן גם לגבי בתי חולים ומבנים ציבור נוספים.
במבנים שנהרסו קליל ומחייבים בנייה מחדש ייתכן ויש לשקול מחדש את נושא חדרי הביטחון והמרחבים המוגנים הנדרשים ובהזדמנות זו לדאוג גם לעמידותם של המבנים ברעידות אדמה. זוהי הזדמנות שחבל לפספס. אני מאמין שממ"דים אינם הפתרון לאיום הרקטות באיזור הצפון ולכן לפני פרסום המכרזים מומלץ לבצע הערכה מחודשת לגבי אמצעי המיגון הנדרשים.
כמובן שיש גם את נושא תשומות הבנייה נחוצות לביצוע השיקום .
עם תום המלחמה ייוצר לחץ עצום לתיקון ושיקום המבנים שייצור מצב קטסטרופלי של מחסור במשאבים ( מהנדסים, עובדי בניין, תשומות בנייה ) שיביאו להכפלת מחירי השיפוץ ומחירי התשומות ולמצב של ספסרות ושחיתויות. אחרי שנים של מיתון בענף הבנייה, יציאה של יזמים לחו"ל, חברות שפשטו את הרגל, צמצום העובדים המקצועיים בענף , אין מספיק משאבים כדי לבצע את השיקום הדרוש בזמן קצר.
לסיכום, אני קורא לממשלת ישראל , לא לתת לשוק להתנהל לבד ולא לאפשר לכוחות השוק לפעול אלא ליצור מטה ביצועי מסודר שיגדיר את המשימות , את סדרי העדיפויות ויקבע נהלים ידועים לשיקום מבנים או שיפוץ מבנים ולבניית מבנים מחדש.
איגוד המהנדסים הקים מטה טלפוני שיעניק ייעוץ והכוונה ללא תשלום לתושבי הצפון שבתיהם נפגעו . המטה מאוייש על ידי מהנדסים קונסטורקציה מקצועיים אליהם ניתן לפנות בטלפון 03-7524075 בין השעות 09:00-16:00.
יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ד"ר יואב סרנה
כ- 10,000 מבנים בצפון הארץ נפגעו במהלך תקופת המלחמה בצפון, כך על פי ההערכות המתפרסמות באמצעי התקשורת. מדובר בבנייני מגורים, מבני ציבור בתי ספר ועוד.... המשמעות היא צורך מיידי בשיקום ובשיפוץ המבנים בתקופה קצרה . החשש העיקרי הוא שמשימת השיקום תתבצע בבחינת "כל הקודם זוכה" וזאת ללא קביעת קדימויות לאומיות, ללא פיקוח על ביצוע התיקונים, ללא פיקוח על מחירי העבודה , וכאשר האוכלוסיות החזקות תדאגנה לעצמן ואילו האוכלוסיות החלשות שוב ימתינו לחסדי הממשלה.
בעיה ראשונה וקריטית אותה אני צופה היא חוסר יכולת לאתר פגיעות בשלד המבנה כתוצאה מפגיעות הרקטות ופנייה של בעלי הבתים לשיפוצניקים לא מורשים שיבצעו עבודות ללא פיקוח הנדסי. לא כל פגיעה של קטיושה ניתן לכסות בטיח וצבע, אני חושש שיווצרו מאות מבנים שיהוו פצצה מתקתקת עבור יושביהם בשל חוסר טיפול נכון בבעיות השלד.
הבעיה מתחילה בעובדה שאת הערכת הנזקים מבצעים שמאים ולא מהנדסים. השמאי הוא זה המקבל את ההחלטה האם בעקבות נזקי נפילת הרקטות יש להרוס את המבנה או לשפצו וזאת ללא הידע ההנדסי הנדרש להערכת הנזק.
רשות המיסים אמנם פנתה אל איגוד המהנדסים בבקשה להפנות אליה מהנדסי קונסטרוקציה מקצועיים שישתתפו בהערכת הנזקים למבנה, אך על פי המידע הקיים בידי איגוד המהנדסים , רבים מהמהנדסים שנרתמו למשימה לא נקראו לביצועה.
יש לזכור כי כל פגיעה בעמוד, קורה, תקרה או קיר בטון בתוך המבנה מהווה פגיעה בשלד העלולה לפגוע ביציבותו. קירות הבטון ממוקמים בדרך כלל סביב חדרי המדרגות ובמבנים גבוהים בליבת המבנה. מומלץ לבעלי הבתים שחוששים שאחד מחלקי השלד נפגע לקבל ייעוץ הנדסי בטרם ביצוע השיפוץ.
החשש שלי שבעלי הבתים שבתיהם זקוקים רק לשיפוץ יקבלו הערכת נזק ממס רכוש ויוכלו לפנות לבד אל קבלני השיפוצים. כמובן, שבאופן טבעי הם יבקשו להוציא כמה שפחות מהכספים שיוענקו להם ויפנו אל נותני ההצעות הנמוכות ולא אל מהנדסים או קבלנים רשומים המחוייבים גם בביצוע הבדיקה ההנדסית.
חשש נוסף הוא שייוצר מרוץ מטורף של בעלי הבתים הנפגעים אחרי שיפוצניקים וקבלנים והביקוש הגבוה יצור עליית מחירים קריטית גם בביצוע וגם בתשומות הבנייה. הבעיה היא שמי שיזכה ראשון הוא בעל הממון ואילו האוכלוסיות החלשות שבתיהן נפגעו ייוותרו שוב לחסדי הממשלה . אני חושש שתופעת הפינוי מהבתים תחזור במקרה זה , מי שהיה בידו ממון הצליח להתפנות לבד מאיזור הצפון ולשהות בבתי מלון בעוד אוכלוסיות חלשות נותרו שבועות במקלטים. אותן אוכלוסיות יתקשו גם לטפל לבד בשיקום מוצלח של בתיהם וחלקם יוותרו ללא קורת גג בחורף הקרוב.
בעיה נוספת שנראה כי עדיין אין לה פתרון היא קביעת העדיפויות בתיקון המבנים הציבורים. על פי הפרסומים כ- 30 בתי ספר נפגעו במהלך ימי הלוחמה. יש להקים צוות מיידי שיקבע את סדרי העדיפויות וידאג לטפל קודם כל בשיקום בתי הספר ובהכשרתם לשנת הלימודים הנוכחית, כך כמובן גם לגבי בתי חולים ומבנים ציבור נוספים.
במבנים שנהרסו קליל ומחייבים בנייה מחדש ייתכן ויש לשקול מחדש את נושא חדרי הביטחון והמרחבים המוגנים הנדרשים ובהזדמנות זו לדאוג גם לעמידותם של המבנים ברעידות אדמה. זוהי הזדמנות שחבל לפספס. אני מאמין שממ"דים אינם הפתרון לאיום הרקטות באיזור הצפון ולכן לפני פרסום המכרזים מומלץ לבצע הערכה מחודשת לגבי אמצעי המיגון הנדרשים.
כמובן שיש גם את נושא תשומות הבנייה נחוצות לביצוע השיקום .
עם תום המלחמה ייוצר לחץ עצום לתיקון ושיקום המבנים שייצור מצב קטסטרופלי של מחסור במשאבים ( מהנדסים, עובדי בניין, תשומות בנייה ) שיביאו להכפלת מחירי השיפוץ ומחירי התשומות ולמצב של ספסרות ושחיתויות. אחרי שנים של מיתון בענף הבנייה, יציאה של יזמים לחו"ל, חברות שפשטו את הרגל, צמצום העובדים המקצועיים בענף , אין מספיק משאבים כדי לבצע את השיקום הדרוש בזמן קצר.
לסיכום, אני קורא לממשלת ישראל , לא לתת לשוק להתנהל לבד ולא לאפשר לכוחות השוק לפעול אלא ליצור מטה ביצועי מסודר שיגדיר את המשימות , את סדרי העדיפויות ויקבע נהלים ידועים לשיקום מבנים או שיפוץ מבנים ולבניית מבנים מחדש.
איגוד המהנדסים הקים מטה טלפוני שיעניק ייעוץ והכוונה ללא תשלום לתושבי הצפון שבתיהם נפגעו . המטה מאוייש על ידי מהנדסים קונסטורקציה מקצועיים אליהם ניתן לפנות בטלפון 03-7524075 בין השעות 09:00-16:00.
ד"ר אינג' יואב סרנה הינו יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות .
