המלך מת יחי המלך החדש
כתבתי כבר כאן על גמר ה- 400 מטרים חתירה לגברים. פול בידרמן עשה את הבלתי ייאומן וניפץ את שיא העולם של איאן ת'ורפ. אז במקום לנסוע לטיול של אחרי שיא עולם עם כמה חברה לדרום אמריקה, בידרמן בחר להישאר ולהפיל מלכים. ביום שלישי הוא עשה משהו אכזרי יותר למייקל פלפס...
נתחיל מהסוף
בידרמן ניצח את פלפס ולא במאיות השנייה אלא כמעט בשנייה וחצי והקדים אותו במרחק של גוף (בידרמן שבר את שיא העולם של פלפס). בידרמן קיצץ כמעט שניה משיא העולם שקבע פלפס באולמפיאדת בייג'ין 2008 (1:43:96) וקבע זמן דמיוני של 1:42:00. הפנים של פלפס בסוף המשחה אומרות הכל: לצפייה באיכות גבוהה הקישו כאן.
מספר אבחנות
1. סגנון דומה. פלפס ובידרמן שוחים FQ במספר תנועות נמוך מאוד (הכל יחסי) ובקצב (Stroke Rate) איטי יחסית לשאר השחיינים בגמר (פלפס 'איטי' יותר).
2. סיבובים ויציאה מהקיר. עד לאליפות הזו, היציאה מהקיר של פלפס הייתה ה- Killer Application שלו. תנועות דולפין מתחת למים ויציאה רק לאחר 12-14 מטרים השאירו את יריביו הרחק מאחור. Not anymore כמו שאומרים. שימו לב לסיבוב שלפני הבריכה האחרונה (בערך בדקה 01:15 לסרטון), פלפס יוצא מהמים בקו ה- 11 מטרים לערך אבל יוצא כשבידרמן כבר הרחק קדימה. זה לא קרה לו מעולם. הרכילות אומרת שהחליפות החדשות מעניקות יתרון גם ביציאה מהקיר.
3. החליפות החדשות. נשבעתי שלא אכתוב על זה מילה אבל אי אפשר להתעלם מהתופעה. פלפס שוחה באליפות בזו עם חליפת הספידו, מאותו הסוג שהביא לו 8 מדליות זהב אולימפיות. בידרמן שוחה עם חליפת ארנה חדשה. כנראה שההבדל הוא לא קטן וכמו שהשדר של היורוספורט אמר: חברת בגדי השחייה ארנה מביסה את ספידו במגרש שלה.
4. מספר תנועות. פלפס הוא פנומן מהבחינה הזו. הוא לוקח בסביבות 26 תנועות לבריכה במשחים קצרים! אז נכון שהיציאה שלו מהקיר ארוכה מאוד והוא מתחיל לחתור כשרוב השחיינים כבר חתרו 3-5 תנועות. ובכל זאת: אורך התנועה (Stroke Length) שלו הוא פנומנלי. ההפרש בין פלפס לבידרמן כמעט בכל אחת מארבע הבריכות של גמר ה- 200 מטרים היה 5-6 תנועות. לדוגמה: בבריכה השנייה בידרמן לקח 32 תנועות, פלפס 26. בבריכה הרביעית והאחרונה, בידרמן לקח 36 תנועות, פלפס 31.
5. Straight Arm Recovery. הקדשתי סדרת מאמרים לנושא בעקבות הפרסומים על שינוי הסגנון של פלפס ואליפות ארה"ב בה חשף פלפס את סגנונו החדש. בראיון לפני הגמר הזה, אמר מאמנו של פלפס, בוב באומן שהם 'ירדו' מהנושא וחזרו לסגנונו הארוך והמוכר. נחמה אחת יש: לא נראה מפלפס את הסגנון הגס המאפיין החזרת יד ישרה.
6. לא שחקן פוקר. אפשר לראות על פניו של פלפס את האכזבה מיד לאחר המשחה. זה כמובן לא מפתיע לשחיין שכמעט לא נוצח באירועים כאלו ובטח לא במשחה הזה המון זמן. אפשר לראות שפלפס פשוט 'מת' לעוף מהמים ולחמוק לחדרי ההלבשה...
איתותים ראשונים
יום לאחר המפלה של פלפס נערך גמר ה- 200 פרפר. פלפס, מונע מדלק האכזבה/נקמה/עלבון, ניפץ את שיאו שלו בלמעלה משנייה. ניכר שהוא נחוש להחזיר את כבודו האבוד. למען האמת, לא יזיק לו לטעום את טעמה המר של האכזבה. אני משוכנע שזה ישמש לו לדלק ולמנוע בעתיד. ימים וחליפות יגידו...
