מהי הפרעת קשב וריכוז ADHD או ADD
הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הקשות ביותר להגדרה ברפואה. בעצם שמה יש בעייתיות רבה: מה בדיוק היא כוללת ? האם אכן מדובר בהפרעה או שמא מדובר פשוט בהבדלים בין בני האדם. יתרה מכך, לא כל כך ברור לאיזה תחום מתחומי הרפואה היא שייכת: רפואת ילדים, נוירולוגיה או פסיכיאטריה.
הפרעת קשב וריכוז נובעת בעיקר מגורמים תורשתיים, אך עשויה לנבוע גם מגורמים ביולוגיים, התפתחותיים וסביבתיים והיא נוטה להופיע לעיתים לצד תופעות נלוות כמו ליקויי למידה, הפרעות התנהגות, הפרעות שינה, חרדה, דיכאון והתמכרות לסמים ואלכוהול.
באנגלית, שמה של הפרעת קשב וריכוז, הכוללת בתוכה גם היפראקטיביות, היא:
ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder
לעומת זאת, שמה של הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות, היא:
ADD - Attention-Deficit Disorder
התסמינים הבאים מאפיינים הפרעות קשב וריכוז ADHD או ADD:
אי מתן תשומת לב לפרטים, קושי לשמור על הקשבה למשך זמן, קושי להשלים או לארגן מטלות, כגון עבודות בי"ס, קריאה, מטלות בעבודה, כתיבה וכו', קושי לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך, איבוד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות, שכחה בפעילויות יומיומיות, היפראקטיביות, תנועות בידיים וברגליים, ריצה או טיפוס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת, קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי, תנועה מתמדת, דיבור ללא הפסקה, אימפולסיביות, התפרצויות, הפרעות לאחרים ועוד.
שכיחות הפרעת קשב וריכוז ADHD או ADD
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שכיחה, הנפוצה בכל שכבות האוכלוסייה, ושכיחה הרבה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות.
ההערכה המקובלת היא שבישראל ההפרעה נמצאת אצל בערך 5% מאוכלוסיית הילדים ו- 3%-4% מהבוגרים. מספר הבנים שההפרעה מאובחנת אצלם גדול בערך פי שלושה ממספר הבנות המאובחנות. ההנחה היא שחלק מן הפער באבחנה בין בנים לבנות נובע מזיהוי מהיר יותר של ההפרעה אצל הבנים בגלל ההיפראקטיביות שלהם שהיא באופן טבעי גבוהה יותר מאשר אצל בנות. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה המתחילה כבר בילדות. רוב הילדים שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל ההתבגרות אך רק חלקם יאובחנו כך גם כמבוגרים. אחת הסיבות לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני כמה שנים לבעיה של ילדים בלבד. המודעות אליה בישראל גדולה הרבה יותר בקרב רופאים המטפלים בילדים.
אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD או ADD
למרות שמקור ההפרעה הוא רפואי בעיקרו, אמצעי האבחון המקובלים של הפרעת קשב וריכוז הם לרוב שאלונים על אודות התנהגות האדם המאובחן.
אבחון הפרעת קשב וריכוז נעשה ע"י איש מקצוע (פסיכיאטר, נוירולוג, נוירו-פסיכולוג, פסיכולוג קליני) ומורכב מן החלקים הבאים:
קבלת תולדות חיים מפורטות מן הילד ומהוריו. ככל שהילד צעיר יותר מתקבל יותר מידע מהוריו ואילו ככל שהילד בגיר יותר כך מתקבל יותר מידע ממנו עצמו.
בדיקה קלינית שנעשית בהתאם לעקרונות המקובלים ומאפשרת גם להעריך תופעות נלוות (ליקויי למידה, הפרעות התנהגות, הפרעות שינה וכו'), מאפיינים נוספים באישיות הילד, מנטליות ועוד.
סולמות הערכה שניתנים לגורמים הסובבים את הילד, קרי, הורים ומורים ולעיתים גם לילד עצמו.
בדיקת התפקוד המתמשך של הילד תוך התייחסות בעיקר לקשב וריכוז ולא להתנהגות הנלוית.
הערכת יעילות הטיפול שנעשית יחד עם בדיקת התפקוד המתמשך.
הפניה לבדיקות נוספות (אבחנה מבדלת), אם יש צורך, למשל, ליקויי למידה, ראיה ושמיעה, הפרעה נוירולוגית, הפרעות שינה, הפרעות התפתחותיות ועוד.
לאחר השלמת האבחון כותבים סיכום. מטרתו ליצור תמונה ברורה על מצבו. במקביל, מתחילה ההתייחסות לטיפול: התרופתי, הפסיכולוגי, ההתנהגותי והחברתי.
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD או ADD
יש לזכור: הטיפול אינו בהפרעה עצמה אלא בתסמינים שלה. הטיפול נועד להקל על הילד הלוקה בה ללמוד ולשמור על קשרים חברתיים.
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא טיפול רב שכבתי וכולל את המרכיבים הבאים:
טיפול תרופתי.
הדרכה והכוונה אשר מלמדים את הלוקה בהפרעה איך לבלום את התסמינים של ההפרעה. מדובר בעיקר בטיפול פסיכולוגי שהוא בעיקרו התנהגותי.
עבודה עם המסגרת החברתית העיקרית של הילד, קרי, בית הספר.
פריצת דרך בתחום לקויות הלמידה. להתגבר על דיסלקסיה (לקות קריאה), להתגבר על דיסגרפיה (לקות כתיבה), להתגבר על דיסקלקוליה (לקות חשבון). בקרו באתר של שלום בן דור:
