העברתי עוד שבוע בלי שעשו בי לינץ', ביתרו את הבת שלי, פרצו לביתי, או אנסו את זוגתי, כלומר ללא אירועים מסעירים במיוחד, אם לא מחשיבים את העניין הפעוט הזה, שבו אזרח שהוא קולגה שלי, (ישראלי גאה, או גאה פחות, אבל מאוד לא נחמד, וזה על בטוח), מחץ את רכבי, ועשה בו טוטאל לוס, או אבדן מוחלט בעברית, והסתלק מן המקום בלי להשאיר פרטים, על אף שבאמצע היום, בשדרות חן בתל אביב, יש לא מעט עוברים ושבים, ובעת שרכבי האומלל רק חנה שם לצד המדרכה, (כדרכי בעניין הזה ועוד ברבים אחרים, לגמרי כחוק, אישיות כפייתית או פחדנות לשמה, תבחרו אתם, לא משנה לי).
אז אמנם רכב מחוץ זה "הרבה יותר עדיף" ממכות רצח מול הבית שלך משבע בריונים ערבים שתויים ושתי פרחות שמגבות את ההילולה בתור "צ'יר לידרס" בשקל, ואני צריך להודות שיש לי עדיין את האפשרות להקליד לכם את הפוסט הזה בכל זאת, ואני לא נזקק למתקשרים שיעשו זאת במקומי.
וכאן צץ אצלי בקופסת החשיבה רעיון גאוני, לתקשר עם רוחות של אנשים בלתי מרוצים דרך האינטרנט, ולשמש להם מקלדת, בשביל כמה ג'ובות או סתם, כי יכול להיות שהפרספקטיבה החדשה שזכו בה, מאפשרת להם לראות דברים בצורה יותר מיטבית, והבשורה תבוא מהם, למרות כל התחזיות שנשמעות בכל פורום, והן כולן מאוד לא אופטימיות, (במישור הלאומי לפחות), אבל את מי זה מעניין בעצם, בעת הצפייה הדרוכה לפרק ההדחה הבא ב"כוכב נולד", או "בבלוק".
הרכב שלי, ככל הנראה ז"ל, עבר מן העולם בעת שכבר התחיל להתרגל לנזקים "קלים", שעשו בו חברי האזרחים, אולם עד שדובר בפגוש מחוץ שנשאר תלוי על בורג, או שתי דלתות שאי מי חרץ עליהם את מפת הארכיפלג של אינדונזיה, זה היה די סביר אפילו בעיני, (בהתחשב בחלופות הרבה יותר חמורות), אולם להעלים שליש מרכבי, באמצעות פעולת מחיצה מוצלחת, (קווטצ'), תודו שזה מעשה חריג אפילו בבית הזונות ההוליסטי הזה, שאנחנו חיים בו.
אולי זה צוו משמיים ואו אפילו מצווה גדולה שקשורה בדרך זו או אחרת לדת המונותיאיסטית המפוארת הזאת שלנו, שהמצאנו כדי להפוך לעם הכי משוקץ בעולם.
השיקוץ, כך מסתבר, זו מגמה שעובדת גם כלפי פנים ולא רק כלפי חוץ, (תחשבו, כמה זולתים באמת אוהבים את הזולתים האחרים במדינה הזאת), למרות שהתהליך עצמו התחיל בעת שכמה אידיוטים הכריזו מלחמה על הגדולה באימפריות, רק כדי לזכות בעוד חג שבו מדליקים מדורות, ושרים שירים על "ההוא שקרא לדרור", בעוד שבגלל המלחמה הזאת, מה שנותר מן המדינה, זה בעיקר חורבות.
למרות שני אלפי שנים של גלות, תוצאה ישירה של ההסתבכות ההיא, העם החכם שלנו לא הפיק שום לקח אינטליגנטי.
עובדה, הנינים של הנינים של אותם האידיוטים, מסבכים אותנו עוד פעם עם האימפריה היחידה שקיימת בעת זו.
אולי היה עדיף להעביר עוד אלף בגלות, ולחזור לכאן עם הרבה יותר תובנות ומוכנות, ממה שזכינו לה במחזור הנוכחי, כי על פניו, העסק הזה לא עובד משו, וגם, לא ממש ניראה שיש איזה דרך להיחלץ מן הפלונטר הזה, שבו מדינה שלמה מאבדת את הברקסים, וזה קורה לה דווקא בעת שהיא נמצאת בירידה מה זה תלולה, אשר בחלקה, לזכותנו יאמר, היא מגמה גלובלית, כאילו יש באמירה הזאת כדי להטיב במשהו את הפרוגנוזה שלנו, ואת מה שנרגיש רגע אחרי ההתרסקות.
למרות שאני לא ממש מומחה לכלום, כי תעודה בוגר של אוניברסיטת חיפה, ושני תארי מסטר שלא הושלמו לא ממש נחשבים, בעת שעם כמה ג'ובות או קשרים הולמים, אתה יכול להיות גם פרופסור לעקרות בית או פיסול, תלוי במה אתה או את מוכשרים פחות, אני יכול לקבוע בוודאות על גבול הסביר מאוד, (על סמך עשור וחצי בשרות הכוחות ל"עקיפת" החוק), אשר הקנו לי יכולת לזהות את חולשתה של המערכת הזאת לכל הפחות, כי המשטרה מקדימה את "העם", בירידה התלולה הזאת בקילומטר אחד לפחות, ויש אפילו באמירה הזאת אלמנט אופטימי, כי אם היא שם, סימן שיש לנו עוד קילומטר אחד לפחות, ואנחנו יכולים להמשיך לחגוג.
ובימים האחרונים לא עובר יום בלי שאנשים תמימים נזרקים בחלקים לתוך נחלים ופחי אשפה, ומה שאתה רואה בעקבות איתורם (המקרי), זו התקהלות גדולה של מאות כחולי מדים במה שהם קוראים זירת האירוע, שעל פניו, אם הם שם, הם לא ממש עוסקים באיתור הרוצחים, כי את זה יכולים לעשות שני חוקרי זירה, (מז"פ) , וכל היתר רק מפריעים, או בשפה המקצועית, מטשטשים ראיות, שבהעדרם, הפושעים חוגגים. (ודי לראות זירות רצח בכל מדינה מתוקנת בחדשות, כדי להבין עד כמה המשטרה שלנו חובבנית ופרימיטיבית בהקשר הזה לפחות).
כך מסתובבים להם רוצחיו של הרופא מאיכילוב, פרופ' ניב, העורך דין חכמי ושל כמה גופות שטרם זוהו, וכמובן הרוצח במועדון ההומו לסבי ברחוב נחמני. כולם במחוז תל אביב לבדה, שפעם התפארה ובצדק, ביחידת החקירות הטובה במדינה.
אולם המשטרה לא נמצאת בראש השיירה במדרון שבו אנחנו גולשים, כי המחוקק מקדים אותה בעוד קילומטר לפחות, מה שאומר שיש לנו עוד שני קילומטר לחגוג, וזה יותר ממה שכולנו ציפינו לו. (יש לנו עוד לפחות כוכב נולד אחד, ואולי שניים, ותגידו את האמת, האם מרביתנו זקוקים ליותר מזה כדי להעביר את היום).
גם המחוקק אינו הראשון בשיירה הזאת, כי יש מי שמקדים אותם בעוד קילומטר לפחות, אולם בגלל שרואים בקושי את האחוריים של המוביל, וגם זה ממרחק של קילומטר לפחות, לא ניתן לדעת מי שם בוודאות.
בפורום של נביאים בלירה, שהתכנס לאחרונה במכללה הבין תחומית, (עאלק, איזה שם מרשים למכללה פרטית הם מצאו להם), נחלקו המומחים.
הם טוענים שראו שם אחד עם אף ארוך שאוחז בהגה ולידו, נרמז, יושב איש בלי צוואר, אוכל פול טרי מקערה בגודל של פיילה. *
אבל זה בעצם רק סוג של חד גדיא, בה כולם מתים בסוף, כולל מלאך המוות שנשחט במו הידיים של הקב"ה, אולם בעת שגם הוא עובר מן העולם, כבר איש לא ממש חי בו, ולכן האי נוכחות של המוות בעולם כבר לא עוזר לאיש, כי זה יכול לעזור רק לחיים, ואלה עברו מן העולם לפי המדרש, עוד לפני שמלאך המוות עשה זאת. (חוסר הגיון במדרש היהודי, אל תגידו לי, זה לא יכול להיות).
כך שגם במעשיה הזאת, ההוא, (הבורא או הקב"ה), מגיע באיחור, והרי אמרו חכמנו די מזמן, שאמנם דיה לצרה בשעתה, אולם בכל מקרה בעת שהיא מגיעה, עדיף שתהיה קתולי.
* בלי קשר למה שכתוב למעלה, ליברמן חיסל שני קילו פול טרי באחת מן הרעיונות שהעניק לפני שנים לטלוויזיה, והוא סובל, (ואולי לא), מהעדר מוחלט של צוואר, אולם זה רק מקצר את הדרך בין קופסת החשיבה שלו ובין יתר האביזרים בגופו, ולזה יכולים להיות השלכות בעיקר חיוביות.
