מאת: נסים גבאי gabbai60@gmail.com
ב-31.12.2008 עברנו להתגורר עם קרוואן על מגרשנו שעיריית נתניה מסרבת לאפשר עליו בנייה (ועל עוד 1,300 דונמים), והיום 17.08.2009 אנחנו יכולים לברך על המוגמר: יש אישור להצבתו של הקרוואן. חוברנו למים וביוב עירוניים. וגולת הכותרת, היום חוברנו לחשמל.
אין מילים.
הכל מתגמד.
חיים של שבעה וחצי חודשים בתנאי רובינזון קרוזו, היו שיא ההישרדות שידעתי מעודי, והכל יחד עם בני משפחתי.
225 יום.
מי היה מאמין.
באנו לשבוע שבועיים, והאמנו כי הכל יסתדר במלחמה קטנה ולא ממושכת.
התבדינו.
התברר שנלחמנו נגד גוף שטני, שעוד נדבר עליו בעתיד.
אי אפשר לתאר את הסבל, שאיש לא הבחין בו על פרצופנו.
אין שריר או חלק ממנו בגופי שאינו יכול לספר סיפור מדהים של כלא תורכי או תאיילנדי.
אין חלק בעורי שלא עבר עינויים כמו בימי וויטנאם האדומה.
צ'אק נוריס מוזמן לבוא ולהעביר איתי חוויות.
צ'ה גווארה מוזמן לשיחות נפש על כוס טקילה.
אבי בן ה-96 יספר להם על צעדיו המדדים בלילות מהחדר לשרותים, בחושך, ומעבר בינות גורי כלבים יונקים.
אשתי שרוחה איתנה וגופה רצוץ, מחזיקה בכח האמונה יותר מאשר בחוזק שריריה שמבקשים חופש מיידי.
בני החייל בסדיר שכבר ראה את בסיסו המאובק כגן עדן יחסית לקרוואן חסר אמצעי החיים המינימאליים, אינו צריך לדאוג יותר כשהוא חוזר הביתה.
חסל סדר סחיבת עשרות רבות של דליי מים יומיומיים, שאולי איפשרו לנו חיים, אך גם הצליחו להביא אותי כמעט לסופם.
לא עוד סחיבת מחשב נישא לנקודות חשמל מזדמנות, (שהרי מי יכול לנתק קשר לחלוטין), גם אם אין טלוויזיה בבית?
כל פעולה, מקטנה ועד מורכבת, היוו מערך ביצועי שדרש תיכנון וביצוע עם לא מעט אילתורים.
אבל רוחנו לא נפלה. לא רק שלא נפלה, אלא עודדה את שכנינו שלא הבינו על מה ולמה אנחנו מחייכים ללא הפסק.
האמת?
לא חייכנו. היו אלה עוויתות כאב, שיצא לנו רק טוב מזה שחשבו שאנחנו מחייכים.
נפצענו בכל דרך אפשרית, ונאנקנו מסבל על גבי סבל, שיתכן שאפילו רובינזון טרם שמע עליהם.
אבל ניצחנו.
ניצחנו מערכת אטומה, שכל חב' איטום הייתה מתברכת בראש עירייה כזו לצרכיה.
ביקשו שנתפשר.
שכנים רצו לעזור בחיבורי חשמל ומים פרטיזניים.
אבל נשארנו בהחלטנו: מים תביא עיריית נתניה, וחשמל תזרים רק חב' החשמל.
היום, רצוצים עד דק, גאים עד לב השמים, ושמחים בלב פוצח שיר, אנחנו גרים בביתנו בן 4 החדרים (הקרוי קרוואן), ואת המכתב הזה לכם אני כותב... מ-ה-ב-י-ת.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://nissimgabbai.cafe.themarker.com/
