ראיינתי את פאר לי שחר שהיא עורכת וותיקה ברדיו וממלאת תפקידים שונים במהלך הקריירה שלה היא הייתה: עיתונאית בעיתון חדשות, כתבת בגלי צה"ל כתבת פוליטית ברדיו ומרצה במקומות שונים.
פאר לי מייחסת חשיבות רבה לשני פרמטרים מרכזיים: עניין וחדשה. לדבריה אם נושא מכיל את שני הפרמטרים הללו הוא ישודר במהדורה אותה היא עורכת. איסוף המידע מגיע ממקורות שונים: עיתונים ארציים, אינטרנט, מקומונים, עיתונים שכונתיים וכל דבר המגיע לידיעתה. ההסתכלות שלה היא אישית לחלוטין: "כל דבר שמעניין אותי ולדעתי יעניין את כלל הציבור יועלה לשידור".
פאר לי הדגישה במהלך כל הראיון את הסיסמא: "אין חברים מבחינת הנושאים שיעלו לשידור". מבחינתה המבחן העליון של העורך הוא לשדר רק את הטוב ביותר ובתנאי שיהיה חדש ומעניין את הציבור. לא כל נושא יועלה לשידור ועל הדובר להבין זאת. עליו להעביר מידע וחדשות כל הזמן ובאם יצליח בשני נושאים מתוך עשר הרי שהוא עדיין הצליח לשווק שתי כתבות לעומת אפס. חשובה ההתמדה ויצירת העניין אצל העורך. לעורך ולכתב ברדיו יש רצון חזק במיוחד שהנושא אותו העלה יקבל חשיפה מרבית ובעיקר במהדורת החדשות. מאחר והחדשות משודרות מידי שעה ובכל רשתות קול ישראל הרי זהו המקום המביא לחשיפה הרבה ביותר. חלק מהציבור, גם אם הוא מאזין לתוכניות מוסיקה חשוף למהדורת החדשות המשודרת בו זמנית בכל רשתות קול ישראל.
חלק מהכתבים מוכנים לעשות הכל כדי לעבור לשידור בטלוויזיה ורואים בכך קדום אישי. מבחינתם הטלוויזיה נתפסת כחשובה יותר מהרדיו. זו טעות מאחר ובמציאות הכה סוערת של מדינת ישראל החשיפה לרדיו רבה הרבה יותר מזו של הטלוויזיה ובעיקר, כמובן עד השעה שש בערב. לא כל אחד יצליח ברדיו גם אם מצליח מאוד בטלוויזיה ולהפך. ככל שישראל הופכת לצפופה יותר כך יש יותר האזנה לרדיו במכונית וגם במשרדים.
ביומני החדשות העורך האחראי קובע את סדר השידור ואת הכתבות הנדרשות. גם ביומני החדשות באה לידי ביטוי ההדגשה האישית של כל עורך מבחינת הנושאים המעניינים אותו וסדר חשיבותם. לדעתה, יומן הערב אמור לייצר חדשות נוספות על אלו ששודרו במהלך היום.עורכים אחרים סבורים שעל יומן הערב לסכם את היום. כל כתבה מתואמת עם העורך. לעיתים קרובות במהלך הישיבה הראשונה לקראת היומן (כשלוש שעות לפני שידורו) מטיל העורך על כתבים לבחון נושא ולהגיש עליו כתבה ליומן.
החלטת העורך היא סופית ועל הכתב לבצע את המשימה שהוטלה עליו. חלק ניכר מהכתבים יוזמים כתבות ומנסים "למכור" אותן לעורך היומן או לעורך תוכניות אקטואליה אחרות. ייתכן מצב שבן עורך יומן מסוים לא ירצה בכתבה ואז ינסה הכתב להעביר אותה לעורך היומן הבא.חשוב לציין כי במצבים רגישים מאוד ובעיקר בהיבט הפוליטי הנושק לפלילי יבדוק העורך את הכתבה (המודפסת לפני שידורה).
כל הכתבים מנסים להכין כתבות ליומן הבוקר הנחשב לחשוב ביותר בשל שעור ההאזנה הגבוה מאוד. חלק מאותן כתבות נעשה יום לפני כן והרבה כתבים ממתינים עם הכתבה ליומן הבוקר שיש לה סיכוי טוב להיות מצוטטת באתרי האינטרנט השונים, במהלך מהדורות החדשות ובתוכניות האקטואליה במשך היום.
יומן הצהריים נחשב לשני בחשיבותו וכך הלאה ליומן הערב וליומן הלילה המסכם את היום. לכתב הבודד אין שירותי מזכירות לחלוטין, להבדיל מהעורך המפעיל: מפיק, מזכיר מערכת, קשב, מזכירות וכמובן את הכתבים. באופן הכוללני ביותר ניתן להגדיר כך: לעורך האחראי על שידור ברגע נתון יש את כל עובדי הרדיו תחת שליטתו ומחובתם לעשות ככל שיבקש ללא הסוס.
להבדיל מאירועים שקרו ושיש חובה לדווח עליהם מהיבט המשטרה כמו: רצח, שוד מזוין, אונס ואירועים פליליים כבדי משקל, יש אירועים היזומים על ידי המשטרה. לדעתה אין המשטרה יוזמת מספיק בתחום זה ודוברי המשטרה חייבים להבין כיצד בנוי הרדיו כדי להצליח במסירת ידיעות חיוביות. ההסתמכות על הכתב לענייני משטרה בלבד אינה נכונה ויש לשקול אפשריות אחרות כמו: תוכניות אקטואליה, פינות עניין שונות או לחילופין האפשרות "למכור" ידיעות חיוביות ביומני הערב או הלילה או ביומן השבוע.
רוב דוברי המשטרה לא היו ברדיו ואינם מכירים, אישית אף עורך. מבחינתה ניתן בתוכנית אקטואליה, לשלב רק נושא משטרתי יזום אחד וכדאי למשטרה לדרג בתוכה את חשיבות הנושאים שאותם המשטרה מעוניינת לשווק. ריבוי הדוברים והתנגשות האינטרסים לא מוסיפה, בלשון המעטה, ליכולת שווק מוצלחת. כמעט כל הכתבות הנן יוזמת הכתב לענייני משטרה שאינו מחפש את הדברים הטובים ובדרך כלל משדר אירועי שגרה פליליים שבהן מעורבת המשטרה לאחר שהתרחשו. בניסוח אחר, ולסיכום הראיון אמרה פאר לי שחר: "ההכרות האישית היא החשובה ביותר, חשוב גם לקבל היזון חוזר מהדובר או המרואיין בסיום השידור.
במצב חירום (פיגוע או אסון המוני) מנהל הרדיו או מנהל החדשות, מחליט מיידית, על אופן ניהול האירוע ברדיו. המגיש הבכיר עולה, מיידית, לשידור והעורך התורן או הבכיר שבמקום מעלה את הכתב (משטרה או שטחים) לדווח ראשוני. מבחינת העורכת הכתב ימשיך לדווח עד שתאתר אנשים נוספים לשידור. שאר הפעילות הן כפי שמסר רן בנימיני. חשיבות מיוחדת בזמן חירום יש למהירות, אמינות ורהיטות הדבור של המרואיין. למגיש ברדיו בשלב זה יש אחריות בהבהרת האירוע מהר ככל שניתן ולמעשה הוא מסכם אותו מחדש מידי מספר דקות לאחר קבלת הדיווח מכתבים או הנוכחים במקום. לכך נדרשת יכולת אנליטית ועמידה במצבי לחץ.
לעיתים, בחלק מתוכניות האקטואליה יש צורך במרואיינים מעניינים. פאר לי השתמשה בהיכרות האישית עם ד"ר אבי זלבה כדי לקצר הליכי בירוקרטיה של הרדיו והמשטרה ביכולתה כדי להעלות לשידור מראיין מוצלח. לתפיסתה, יש למשטרה סיפורי תקשורת מעולים שאין המשטרה משכילה לשווק אותם. כך נוצר מצב שהמשטרה נקשרת תמיד לאירועים פליליים חמורים כמגיבה או נותנת תגובה לאחר קרות האירוע ואינה נתפשת בתודעה הציבורית כיוזמת ומונעת פשיעה ועל כך חבל.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
