אבישי וינברגר- כל מה שרציתם לדעת על שתלי הסיליקון 

התפתחות שדה המשחק של ניתוחי הגדלות החזה מחייב את החברות המייצרות את השתלים לשדרג את שתלי הסיליקון. כל מה שלא ידעתם על שתלים עגולים שמסתובבים ועל שתלים אנטומיים בצורת אגס

הגדלת החזה הינו הניתוח המבוקש ביותר בקרב נשים. בעבר היו הפונות העיקריות נשים צעירות להן היה חזה שטוח או ריק באופן ניכר. היום באות למרפאה נשים בעלות חזה יפה ואומרות ללא היסוס שהן רוצות חזה גדול יותר, מלא יותר ומעוצב יותר ואינן מוכנות לקבל לא כתשובה.

החברות המייצרות את שתלי השדיים החדשים מחויבות להתפתח אף הן מבחינת סוגי השתלים המשווקים. כיום קיימים שתלים אשר בנויים מסיליקון קשיח (COHESIVE) שנמצא בתוך מעטפות סיליקון ואינו "נשפך" יותר. כאשר שתל כזה "נפתח" בגוף, הסיליקון אינו מתפזר באופן נרחב, אלא נשאר "עומד" כמו "סופגניה" שחותכים אותה באמצע.

הסיליקון הקשיח מעניק שתל מוצק יותר, יוצר מרקם אחיד יותר של השד המושתל ומפחית מאוד את תופעת ה"גלים", אשר אנו עדים לה מידי פעם - בעיקר כאשר עור השד והמרקם המכסה את השתל הינו דק.

המעטפת בתוכה נמצא הסיליקון הקשיח נשארה גם היום מחוספסת, כאשר עובי החספוס שונה מחברה לחברה (לכל חברה יש את הצידוקים שלה לגדלים השונים). התפקיד העיקרי של החספוס הוא למנוע את היווצרות הקפסולה הידועה, שהיא קרום אותו יוצר הגוף כתגובה לשתל הסיליקון. עובי הקפסולה מקשה את השד וככל שהיא עבה יותר, השד קשה יותר. חספוס מעטפת הסיליקון מוריד באופן ניכר את התפתחותה המוגזמת של הקפסולה וכתוצאה מכך את ההתקשות המוגזמת של השדיים.

המוצקות הגבוהה יותר של שתלי הסיליקון המודרניים אינה בהכרח הסיבה לשדיים להיות קשים יותר. הגורם העיקרי לקושי (הקשיחות הגדולה יותר במגע) של השד נעוצה בקפסולה אשר נוצרת מסביב לשתל הסיליקון. לכמות רקמת השד העוטפת את השתל תפקיד חשוב במוצקות השד - ככל שיש יותר רקמת שד טבעית מעל לשתל, כך יתרכך השד המושתל.

עגול ומסתובב

ניתן לחלק את הצורות השונות של שתלי הסיליקון לשתלים עגולים או אנטומיים. השתלים העגולים נמצאים בשימוש נרחב במשך שנים רבות וגם היום הינם הנפוצים ביותר. שתלים אלה עגולים ויכולים "להסתובב" בתוך הכיס שאנו יוצרים בשד (לא שזה משנה לצורת השד). שתלים אלו נמצאים בגבהים שונים או בעגה המקצועית ב"פרופילים שונים": פרופיל נמוך, בינוני וגבוה והם הקובעים את גובה השתל מבית החזה לכיוון השד. הגבוהים יותר נותנים שד עומד יותר יחסית לבית החזה וקדימה. הנמוכים יותר מעניקים פחות התבלטות של השתל קדימה, בשעה שהוא מושתל בשד.

יש לדעת שכאשר שתל בנפח מסוים, לדוגמא 300 סמ"ק, הוא בעל פרופיל נמוך, השטח שלו במגע עם בית החזה גדול יותר וכתוצאה השד פחות בולט קדימה, מאשר אותו נפח בפרופיל גבוה, שנותן בסיס קטן יותר לעומת גובה גדול יותר. להבדל זה חשיבות בקביעה לגבי אישה בעלת בית חזה גדול ורחב יותר לעומת אישה בעלת בית חזה צר יותר, בו אנו מעדיפים להכניס שתל צר יותר צר ולפיכך מעט יותר גבוה.

אנטומי, מעוצב ואגסי

העניין הולך ומסתבך כאשר אנחנו מדברים על שתל אנטומי או שתל מעוצב. השתל המעוצב נראה כמו אגס, כאשר חלקו הרחב למטה וחלקו הצד יותר למעלה. המיוחד בשתל זה הוא המורכבות העיצובית שלו ביחס לנפחים השונים בהם הוא משווק. השימוש בשתלים אלה מוגבל יותר, עקב הצורך במומחיות רבה יותר בהשתלתם, מחירם הגבוה יותר (ולפיכך גם מחיר השתלתם) והסיבה העיקרית – צורתם, אשר אינה נותנת את מראה המחשוף השופע בדרך כלל.

יתרונם של השתלים האנטומיים הוא בכך שהוא מתאים לנשים בעלות בית חזה קטן יחסית, אשר אינן רוצות שדיים גבוהים בבית החזה ("שד בתוך הצוואר") ונשים אשר רוצות שד מעוצב יותר ובעל מראה טבעי מעט יותר. פיתוחם של שתלים מיוחדים אלו עלה ממון רב והתוצאה היא שתל שחלק גדול ממנו "נופל", בדומה לשד טבעי בזמן עמידה, כך שהאזור המושתל נראה יותר טבעי ומעט נפול.

השתלים האנטומיים אינם עגולים באף לא אחד מהחתכים שלהם ויש להם שלוש מידות: הגובה, שמודד את המרחק מהקו התת שדי ועד לגובה המכסימלי במחשוף, הרוחב, שהוא המרחק בין החלק המרכזי או האמצעי של השד ועד לחלק הצדדי של השד והפרופיל, שכפי שצוין קודם, מודד את המרחק מבית החזה ועד לחלק הקדמי של השד והוא בעל ארבע דרגות גובה: נמוך, בינוני, גבוה וסופר גבוה.

באשר לשתלים מעל או מתחת לשריר בית החזה: עובי הרקמה העוטפת את השתלים צריך להיות עבה יותר ובעל יותר רקמה כאשר מחליטים על מיקום השתלים מתחת לשד (גם האנטומיים וגם העגולים) או דק יותר - להשתלה מתחת לשריר בית החזה. קיימים הבדלים מינוריים גם בצורת השד וגם באורך החיים של צורת השד, בין הטכניקה של שתל מעל או מתחת לשריר בית החזה.