'' החינוך האילם'' 

המורה -המהווה דוגמא אישית בהליכותיו, בהתנהגותו ובמידותיו הוא הדמות המחנכת נכונה. כך מספר "תלמיד" בן 60 על מורתו בת ה-82 . היא .... מבהיר לנו האב,הסב המבוגר - במהלך השנתיים שלימדה אותנו בכיתות ג'-ד' , היתה לי כדמות מופת.
כל חיי למדתי ממנה הליכות והלכות, מידות ונימוסין, מה החשיבות של האדם - המורה-האב- הסב העומד מול הילדים , עד כמה הדוגמה האישית יש לה השפעה אדירה.
כן, מבהיר האב- יש צורך בלימודים- בהישגים, יש להם משמעות חשובה מאוד לקידומו של האדם במהלך חייו, ההישגים חשובים ,תמיד היו חשובים ואפיינו את העם היהודי מאז ימי התורה והתלמוד, ההישגים הם הבסיס האיתן לחכמה ולתבונה, אך הם משמשים גם ככלי. אדם הישגי יקלוט ויפנים טוב יותר מידות , הרגלים ומיומנויות אם ישולבו בהם דוגמה אישית וחינוך הולם.

הידען הנבון מפתח לעצמו בטחון עצמי, דימוי עצמי חיובי ומוכנות להקשבה וללמידה מאחרים.
אך לא די בהישגים. דמותו של המורה העומד בפני הכיתה משמעותית ביותר, הליכותיו, התנהגותו, יחסי הכבוד שהוא מקנה לנו התלמידים מהווים דוגמא ממנה אנו לומדים. מסביר לנו האב-סב ,בן ה-60, "זה חינוך אילם".
כך מורתנו שהיתה אישיות מקסימה, בהליכותיה השקטות והרגועות, היא הדגימה לנו חינוך אמיתי, עמוק ומעוגן בכל נימי נפשנו, אפשר ,ניתן וראוי שדרכנו שלנו תשרה חינוך נכון, זהו חינוך אילם.

אנו יודעים כי כדי לעצב דמות הילדים, לחנך ולעצב פני הדור, יש צורך בדיבורים , בהסברים ובלימוד.
אך מבהיר לנו אותו תלמיד -הדוגמה האישית יעילה יותר מלמידה מתוך דיבורים, "החינוך האילם" הרבה יותר משמעותי, מקורי ונכון. דרך זו ללא מילים דרך דוגמה אישית משפיעה הכי הרבה..
היא "המורה האילמת" שוחחה עם כל תלמיד באופן אישי, הכירה כל אחד לפני ולפנים . השיחה האישית יצרה חיבור נפלא בינה לבין תלמידיה. מתי התקיימו השיחות לדעתכם - שאל התלמיד , בכיתה, אך גם ובעיקר בביתנו . המורה הנהדרת ביקרה בביתנו והוכיחה לנו - מהו יחס אישי? מהי אהבת אדם? עד כמה הכבוד הוא מוקד להצלחה? לא ..לא...ממש לא .. היא לא דיברה הרבה בביתנו, הופעתה האילמת, התנהגותה, דיבוריה הקצרים, עיניה הבוהות והזוהרות הקרינו לנו מהו חינוך אילם אמיתי נכון וחכם.







התפעלנו כולנו ,הורי ואני, מאישיותה - היא שתקה, הקשיבה, התבוננה והקרינה אור והשפעה. הביקורים היו מדהימים ומרתקים. היא בביקוריה הצליחה להכיר אותנו הילדים , את משפחותינו , את בעיותינו ואת אופי המשפחה וכל ביקור שלה היה משמעותי , כל התנהגות בבית, יחסי אמא ואבא לי ולאחי היו שונים בתום כל ביקור. הצניעות, הרוגע, השקט, אהבת האדם שבה, טוב הלב, העזרה לאחר, הנתינה וזקיפות הקומה מתוך אנושיות , היו לנו לדוגמא.
ועוד משהו אומר "התלמיד הנצחי", אסיפת ההורים שערכה המורה המצויינת השאירו רושם אדיר. ההורים היו שמחים ובעלי מוטיבציה לאחר כל אסיפת הורים , המורה דיברה בעדינות ובשקט ושאלה את ההורים, הקשיבה , הבהירה להם כי "באסיפה" מותר גם להקשיב ולא רק לדבר. למהלך האסיפה ישנה חשיבות רבה להבעת פניה של המורה , לחיוך, לטוב הלב, לתנועת העיניים ולמה שהיא הקרינה . הכל הביע "אמון" בהורים והמון "חינוך אילם".
פתאום הבנתי , אומר "התלמיד לעד" מהי החשיבות של כל החושים לבניית חינוך נכון? ככל שמפעילים את כל החושים שלנו במהלך שיחה , בלמידה ובהוראה כן נבחין כי החינוך הנכון הוא "החינוך האילם".
כאשר מקנים למידה הישגית, ללא התייחסות לנפש, הישגים המרפדים רק את המוח . עלינו לשלב כל הזמן , בכל רגע את האינטיליגנציה הרגשית, לטפח יחד עם השכל גם אמפתיה, הקשבה, אנושיות, חיוך, אהבה, כבוד ועדוד.

הרוחניות לא תוטמע במוח כאשר האמצעים אינם כוללים "חינוך אילם" - דוגמה אישית. צריך כל מורה לחשוב היטב, לשאול עצמו כל הזמן האם צרכיו המתודיות יעילות? טובות?חכמות? האם דרכו משפיעה על עיצוב דמותם של תלמידיו? האם הוא מהווה דוגמה אישית בתנועותיו, בדיבורו, בשתיקתו, בתגובותיו, בעמידתו, בישיבתו הרגועה, בהערותיו, באנושיות שבו - חובה עלינו כמחנכים לשאול עצמנו האם יש בדרכי החינוך שלי "חינוך אילם"?

ההורים אף הם צריכים ללמוד מתודה זו של "חינוך אילם", שהרי רוב הזמן הילד בבית, תגובות ההורים , יחסם לכל ילד מההו דוגמה לנצח. החינוך בילדות מוטמע היטב בכל נימי נשמתו של הילד ובא לידי ביטוי כל חייו.
"מהו חנוך לנער על פי דרכו"? מבהיר המהר"ל על פי הדרך של כל אחד . החינוך האילם יכול להשפיע כמעט על כל ילד, אף כי דרכם שונה ואחרת. דרכי הלמידה, המתודה, צריכה להיות מתאימה לכל תלמיד ותלמידה, החדרת חומר למוח התלמיד צריכה להתאים לכל אחד, אך הדוגמא האישית של כל מורה משפיעה כמעט על כל התלמידים. יחס המורה - "החינוך האילם"של המורה צריך להיות כלפי כל הכיתה מתוך אחדות , אך "חינוך אילם" גם לכל תלמיד. כל אחד על פי דרכו, שילוב ייחודיות עם האחדות.
אנו יודעים היום יותר מתמיד, כי תגובה חיובית - עידוד, פרגון ודברי שבח הם מוקדים בהצלחה חינוכית. סדר ,משמעת וארון ניתן ואפשר להשיג טוב יותר עם דוגמה אישית שלהמורה ל ה"חינוך האילם". עם הרוח החיובית והתגובות ברוח זו תצליח להשפיע על התנהגותו ולמידתו של כל אחד. המוטיבציה, הרצון העז לנסות, להתמודד ולהתחדש תלויים באהבתי את המורה. אני אוהב "מורה אילם" , מורה המשדר בדרכו , בהתנהגותו, בהבעת פניו חיוך ואהבה.
אני חש כי למורה כזה אמונה בעבודתו, אמונה בעצמו וביכולתו שלו.

אנו יודעים בדורנו שלנו , כי תלמיד האומר לי "טוב לי בבית הספר" כוונתו שיש לו חברים. תלמיד יהא מסוגל לקלוט טוב יותר הישגים, התנהגויות ומיומנויות אם "טוב" לו בכיתתו או אז תפקידו החשוב ביותר של המורה הוא ליצור חיי חברה בכיתה, זו המתכונת הטובה , הנפלאה והנהדרת . כדי להצליח בחינך הישגי, ערכיתורני וחברתי יש לבנות תשתית שעלליה ניתן לבנות "בית חברתי" .
הפיכתו של מורה למנהיג המפתח ומשפיע על תלמידיו אינה רק בדיבורים , אלא במעשים ובעיקר בדוגמה אישית, במבע פנים , בחיוך ובאהבה "בחינוך אילם"

כאשר שואלים תלמידים מי המשפיע עליכם ביותר? הורים, מורים או חברים? אומרים רוב התלמידים - "החברים" הם בעלי ההשפעה הרבה בותר, או אז ראי לפתח "מנהיגות נוער" מנהיגות מקרב התלמידים שיהיו איכותיים, ערכיים ותורניים כדי לפתח, לטפח, לבנות המנהיגים תפתח אותם לתפקידים יותר מאשר ללמוד להיות מנהיג נוער.
לחנוך תלמידים לאהבת הארץ -ראוי להרבות בסיורים "מורה -מחנך-אילם-" מראה , מדגים אהבת הארץ בהתנהגותו, בסיורים, בתכנון, בחשיבה, בשיתופיות, בהקשבה לתלמידים על מהלכו של כל סיור, לפני , במהלך הסיור ובסיומו.

אסיים בעקרון חינוכי חשוב מאוד"הנתינה" , האדם חי בעולם שבו יש חברים שונים, קהילה, בבית,בבית הספר ובשכונה .כל אדם מתפתח, משגשג ומתחדש בהתאם ליכולתו ורצונו שלו, בכך נוצר פער בין יחידים ומשפחות. חייב אדם וכך גם ילד לסייע לחבר הזקוק לתמיכה. הנתינה היא כספית, חברית,אנוית, באמירה, בהקשבה ובעשייה ממשית.
נתינה "בחינוך האילם" הוא עיקרון חשוב, המורה חייב לתת דוגמה במתן צדקה.' קופת צדקה המונחת בכל כיתה תהא השפעתה רבה על נפשו של הילד.
אם "המורה האילם" יהא הראשון למתן צדקה.
קופות גמ"ח הנמצאות בכיתות רבות , גמ"ח עפרונות ומכשירי כתיבה ישפיעו ויחנכו כל תלמיד אם המורה יהא הראשון לגמ"חים אלה.
אפשר לבנות מערכי שיעור נפלאים ומרתקים להחדרה ולהפנמת העיקרון החינוכי של הנתינה והצדקה , אך הדוגמה האישית -"החינוך האילם" הוא המתכונת הטובה ביותר להצלחה.

הנני מכיר מנהל מוסד חינוכי תורני המגיע עם תלמידיו להישגים נפלאים בכל התחומים שהועלו, בעיקר..בעיקר.. בגלל תחושת "האהבה" שהוא מקנה לתלמידיו, כפי שאמר אבא של תלמיד "לנו אין מנהל -יש לנו אבא"
זה כבר שייך למאמר אחר....
מנהל אבא- זה מקצה מעשר ממשכורתו הפרטית לנתינה, לארוחת עשר לתלמידים שהמצוקה בביתם, גמ"ח כרטיסי נסיעה לבאים באוטובוס לבי"ס, וגמ"ח לתלמידים שבביתם אין אפשרות לרכוש ספרי לימוד.
המנהל האבא הוא מנהיג המטפח חינוך הישגי, תורני, ערכי, חברתי,
המעצים מורים והופכם למנהיגים וכן המחדיר חיי חברה ומנהיגות נוער בכל הכיתות. ההורים שרובם ככולם יודעים, מכירים ומוקירים את המנהל, הם אינם מעורים בעשייה החינוכית מדי יום ושעה, אך הם במפגשיהם ובשיחותיהם עם המנהל-אבא ועם כל המורים הם חשים ב"חינוך האילם" הקיים המריע והמגיע לכל אחד, למשפחות, לקהילה ולרשות המקומית.כדאי לצמצם את הקטע

"החינוך האילם" שקט, נינוח ורגוע ,אך הוא משמעותי ביותר בחינוך נכון ואיכותי. צריכים כולנו , אנשי חינוך והורים לשלב כל הזמן את ה"חינוך האילם", בכל שלבשל למידה הישגית, בהחדרת אמונה ואהבה, בפיתוח מיומנויות ובהפיכתם של תלמידנו, ילדינו להיות חכמים ונבונים.

באחת מהרצאותיי שאלתי סטודנטים, מה מאפיין חינוך אילם?
להלן התייחסותם:

1.התנהגותו רגועה
2.מקרין שפע אהבה
3.מחייך
4.מקשיב
5.מביט בעיני הילד
6.מעודד
7.מנענע בראשו להסכמה
8.משבח
9.משמש דוגמה אישית
10.נותן צדקה
11.מעשי חסד
12.נתינה
13.טוב לב
14.מקרין עצמה
15.מתנהג כמנהיג
16.מדרבן
17.הליכה שקטה,בטוחה וזקופה
18.אומר דבריו בראש זקוף - שלום,בוקר טוב ומה שלומך?
19.טפיחה על השכם
20.מסייע על חלשים
21.מטפח מצויינות
22.משרה אווירה חברית
23.מגביר שמחה
24.מעצים
25.מטפח יצירתיות
26.משדר רוחניות, עוצמה ובטחון
27.מגשים שאיפות ומטרות
28.מאזין לרחשי לב
29. משמש כעוגן הצלה
30.מעודד כישרונות טבעיים
31.מילה טובה לכל אחד
32.פועל על פי הרגש ולא רק על פי השכל
33.מצלצל לשלום החולים /ביקור חולים
34.שומר על קשר עם ההורים
35.מקים סיורים
36.מגביר פעילות חברתית
37.מאמין בתלמידיו
38.מאמין בעצמו