הרפלקציה של המטה-קוגניציה 

מוקדש לד"ר איציק וייס, אוניברסיטת בר-אילן על הרצאתו בקורס להכשרת מנהלים.


עיקר עשייתנו החינוכית תלויה במבחן התוצאות, בהישגים הנובעים ממאמץ חינוכי לימודי וערכי. אין ערך לכל עשייה אם אין כובשים את היעדים המצופים. עלינו לאתר את דרכי הלמידה את שיטות ההוראה המתאימות כדי שהמה יסייעו לקליטה, להפנמה של חומר הלימוד.
החכם מכל אדם לימדנו במשלי- "חנוך לנער על פי דרכו", היינו לכל אדם, לכל ילד יש אופי למידה משלו ככל שנשכיל לדעת להכיר את דרכו הלימודית של כל אחד כן נשכיל למצוא את הדרך הנכונה והאיכותית ללמוד להבין ולהטמיע בתוכנו את הנלמד.
המטה-קוגניציה עוסקת בתחום הידע של הילד על עצמו ועל סגנונות הלמידה שלו המודעות העצמית של הפרט על עצמו ורכישת היכולת לפקח ולכוונם.
ברפלקציה נכונה מזהים משתנים תומכי למידה ותומכי הוראה כמו: מוטיבציה, הכוונה עצמית, למידה אותנטית, מסוגלות עצמית ומטה-קוגניציה.
אין ספק שככל שנכיר את הדרכים הטובות ביותר יהפוך בית הספר למוסד אפקטיבי המביא לתוצרים הטובים ביותר. ברור לנו מאוד כי מנהיגות המנהל היא מוקד ההצלחה קיים במחקרים מתאם ברור בין ההצלחה למנהיגותו האיכותית של המנהל. ברור שהגישה המשתפת של המנהל המנהיג מהווה אף היא מוקד בהצלחה אך היא תלויה בעיקרה בהצבת מטרות ברורות בתהליכי שינוי מתמידים ובנחישות בעשייה. ככל שההוראה תהיה ממוקדת יותר עם ציפיות גבוהות כן נזכה לרמה גבוהה יותר. תלמיד המודע לעשייה יבצע משימות טוב יותר. היינו ככל שהמטה-קוגניציה מהווה כלי בסיסי בחינוך ובעיצוב האדם הרי הלמידה משמעותית יותר ומוצלחת. שאילת השאלות מהווה סוג בסיסי למטה-קוגניציה והיא הבסיס הטוב ביותר להפוך אדם לחכם. כל הצלחה תלויה כמובן בתכנון בתהליך ובהערכה. המטה-קוגניציה משפרת את הדימוי העצמי, הביטחון העצמי ומוסיפה המון חוויות של הצלחה.
מטה-קוגניציה היא הידע של האדם על התהליכים המנטליים של עצמו והיכולת לפקח ולווסת את כל התהליכים האלה בהתאם. זו בעצם חשיבה על אודות חשיבה. החשיבה שלנו מבוססת על ידע עולם אותו צובר האדם במהלך כל שנותיו. זוהי יכולת לחשוב על עצמי, יכולת פתרון בעיות, גמישות מחשבתית, ביקורת עצמית. היכולת לפקח ולווסת את התהליכים האלה. הידע של הפרט אודות תהליכי חשיבה של עצמו ושל תוצרי החשיבה שלו.
פלאבל 1976 הבחין בשלושה סוגי ידע: 1. ידע עצמי של הפרט אודות עצמו. 2. ידע על המטלה מה לעשות ובאילו כלים להשתמש. 3. ידע על האסטרטגיות הדרושות לביצוע המטלה.
המודעות של האדם לעצמו לפעילותו מהווים רפלקציה שלו בקשר עם הסביבה. תהליך הרפלקציה מבהיר חשיבה ומודעות של הפרט על עצמו, לפעילותו שלו על הסביבה בה הוא חי.
ברור לנו על פי מחקרים רבים כי ככל שהיכולת המטה-קוגניציה טובה, הרי התוצאות משתפרות יותר. ככל שהרפלקציה מעודכנת הרי ההכרה האישית של האדם את עצמו ואת סגולותיו הייחודיות בלימוד יביאו אותו להישגים גבוהים יותר. באשר הוא ישתמש בכלי למידה המתאימים במיוחד לו.
אנו יודעים כי מתכון מעולה ובדוק לקניית חוכמה הוא הכושר לשאול שאלות. נמצא במחקרים כי מדדים של רפלקציה נמצאו קשורים במובהק עם יכולת הפרט לשאול שאלות ברמה גבוהה. ככל שקישור זה מופנם בכוחו של האדם הרי ניסוח השאלות יהיו איכותיות ורלוונטיות. תהליך המטה-קוגניציה מערב למידה עצמית. התלמיד מכיר טוב את עצמו ויודע ומרגיש אודות נושא הלמידה שלו. יודעים הם לבקר ולהעריך את המשאבים, התהליכים והתוצאות. ככל שהתלמיד בעל רמה גבוהה של מודעות מטה-קוגנטיבית יש לו יכולת חזקה לפקח על התקדמותם. כישור נפלא זה מפעיל יכולת פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטו במרחבי הלמידה בו הוא נתון ומסוגל לבחור את הכלים המתאימים לו כדי להתקדם ויכול לפקח באופן עצמאי על קצב התקדמותו. האדם נותן משוב לעצמו על סיטואציות מגוונות של למידה כמו חיפוש מידע, שאילת שאלות, ארגון המידע, למידה מרחוק, תקשורת בין-יחידות ועבודה בקבוצות. בקרה עצמית והערכת ההתקדמות נעשית בתהליכי רפלקציה. עלינו ללמוד תהליכים אלה כדי להכיר יותר טוב את עצמנו ועל עצמנו. המורה צריך לתת את מגוון הכלים והאסטרטגיות כדי שהתלמיד יוכל לבצע את המשימה כראוי. למשל בהתמודדות עם הבנת הנקרא חשוב ללמוד דרכים בתהליך תוך כדי למידה והתנסות. אסור לעסוק רק בתוכן הלימודי. העיסוק בתוכן בלבד מעכב את תהליכי החשיבה. אומר הרבי מקוצק יגעת ומצאת תאמין, יגעת ולא מצאת גם תאמין שרגעי היגיעה הם המציאה. לתהליך חשיבות עצומה בהקניית כלים להתמודדות טובה יותר עם כל חומר חדש.
להקניית האסטרטגיה קיימים תהליכים בהם פיקוח, בקרה, ויסות, תכנון של התהליכים ובדיקתם. איחסון הידע במוח האדם- בזכרונו יושג טוב יותר אם הלמידה תהיה מאורגנת, מגובשת, מסודרת ומאוחסנת. במצב זה ניתן טוב יותר לקלוט ידע נוסף ולאחסנו בהתאם, היינו תהליך הקריאה היא השלמה מתמדת של סכמות כאשר הקריאה הופכת לתהליך דינאמי הקורא שותף פעיל ברכישת הידע החדש. תפקיד המורה לחבר בין הידע החדש לתלמיד להכין תמיד טקסט מתאים ותהליכים הולמים. ככל שהארגון יהיה למופת כך תגדל המוטיבציה לרכוש עוד ולאחסן. נמצא במחקרים רבים כי התוצאות הלימודיות משתפרות ככל שמתרחשים יותר תהליכים מטה-קוגניטיביים במהלך הלמידה. ככל שהאדם יכיר יותר טוב את תהליכי הלמידה והחשיבה של עצמו יהיו התוצרים טובים יותר. אף נמצא במחקרים רבים כי מדדים של רפלקציה נמצאו קשורים במובהק עם יכולתו של הפרט לשאול שאלות ברמה גבוהה. הלימוד בחברותא, הלימוד בישיבות המאופיין בדרך לימוד זו מפתח בעיקר את יכולת שאילת השאלות. בדיון הלימודי הממושך, האינטנסיבי בכל תקופת הלימודים בישיבה- המתכון של שאילת שאלות אחד את השני היא הדרך הלימודית. התלמוד על 2700 דפיו בנוי כולו בדרך שאילת שאלות. ר' יוחנן ותלמידו ר' לקיש למדו, העמיקו והשכילו בעיקר מתוך תרבות של מחלוקת, היינו על כל רעיון שהעלה ר' יוחנן היה ר' לקיש מביא 24 קושיות, שאלות כדי לתקוף את הרעיונות שהועלו ובכך השתבחה תורה.
הלמידה מרחוק היא מתכונת מצוינת להקניית הרמה הגבוהה של מטה-קוגניציה בו זמנית מפעיל כל תלמיד בדרך זו יכולת בחירה עצמית, ניווט במרחבים, אסטרטגיות שונות. מעריכים את התקדמותם תוך מתן משוב אישי - עצמי לביצוע, בדרך זו מרבים בחיפושי מידע, תשאול וארגון מידע. המשוב החיצוני מועט יותר. הביקורת העצמית והערכת ההתקדמות נעשות בתהליך רפלקציה וכך ניתן לתקן, להוסיף לשפר ולהתאים לעצמנו את דרכנו.