תובנה אחת מפרשת טופז - אסור ללחוץ יותר מדי 

פרשת דודו טופז ז"ל נותנת לנו שלל תובנות ואפשר לעשות בה שימוש רב, כיצד הכסף אינו מוביל לאושר, חשיבותה של הענווה, ועוד ועוד. אינני מאלה שרוצים לנתח את דמותו של טופז, מכיוון שלא היכרתי אותו מספיק. עושה רושם שהוא עזר להרבה אנשים ולא היה אדם כל כך שלילי. אני רוצה להביא בפניכם תובנה אחת, שאני מכיר אותה מזה שנים רבות, וחשוב לכולם לדעת אותה.

"אסור ללחוץ יותר מדי"
יש לנו נטייה להיות כמו האדם הקדמון, שהיה צד את טרפו, לא היה מסתפק רק בהרג, אלא היה מציב את רגלו על הקרבן, מניף את ידיו ומוציא שאגה. בתקופות אחרות, היה ניצב מעל טרפו ומולק את ראשו, או מוריד לו את הקרקפת, וכו'. יש המכנים זאת "לרקוד על הדם". זו תופעה ידועה.
תופעה זו של "שמחת הניצחון" ו"לדרוך על השני" ו"לסובב את הסכין" ידועה לכולם, ואינני חושב שהיא צריכה הסבר או תיאור. היא מבטאת את הצורך הבהמי ביותר שלנו לומר "ניצחתי".
אולם יש בה סכנה גדולה, שלעתים שמחת הניצחון עלולה לשמוט את הקרקע בבסיס התמיכה והלגיטימיות של המאבק.
"אלוקים יבקש את הנרדף" - יש נטיה של הציבור לתמוך בקרבנות. עד לשלב ההתאבדות טופז נתפס כפושע. התחושה כלפיו היתה של גועל. אולם זה לא הספיק לעיתונות, היא היתה חייבת לדרוך עליו, כולל תביעות, וכותרות, ולרמוס אותו עד עפר. היה ברור לי שהוא יתאבד. עכשיו, כשהוא התאבד, הוא הפך להיות הקרבן, והתקשורת אבדה את הלגיטימציה של המאבק שלה מול טופז. הניתוח הצליח, החולה מת. המאבק הצליח - אולם נכשל.
אגב, גם במשפטים יש חשיבות עצומה לתובנה זו - אם עד נחקר על דוכן העדים בחקירה נגדית, ונתן לך תשובה שטובה לך, כלל ידוע הוא ש"אסור לך לחגוג את הניצחון" ואז לשאול אותו שוב את אותה השאלה, או להטיף לו מוסר וכו', מכיוון שרוב הסיכויים שהוא יתקן את תשובתו ויסביר לך שאתה לא הבנת למה הוא התכוון.
הדבר נכון גם בחינוך ילדים. לא תמיד צריך לראות שהם התנהגו לא בסדר. לא תמיד צריך להוכיח אותם ולהראות להם שהם שקרנים וכו', צריך את חכמת החיים לעתים לא להעיר, לעתים לא לחנך אותם באופן טוטאלי עד שהילד ייכנע ויישבר. כי אז הוא נכנע לשעה אולם החינוך לא הצליח.
רוצים עוד דוגמה - כשאתם יושבים לסכם חוזה או פשרה, גם אם אתם צד חזק, אל "תקרעו" את הצד השני. הוא לא יעמוד בחוזה. הוא לא יממש את הפשרה. הוא ישנא אתכם.
"אם רעב שונאך", אומר שלמה המלך, תאכיל אותו, תשקה אותו, תן לו, כך תוכל לשבור אותו הרבה יותר מהר מאשר אם תכופף לו את היד.
אולם מעבר לכך אנחנו צריכים להיות בני אדם, לא ברברים, אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. לא לרקוד על הדם. בסוף רק מפסידים.