מטרת חוק הגנת הצרכן היא להגן על הצרכנים בשל חולשת הצרכן לעומת העוסק.
החוק חל על עסקאות בין עוסק לצרכן. החוק מגדיר מיהו צרכן ומיהו עוסק. צרכן מוגדר כמי שקונה נכס או מקבל שירות, מעוסק, במהלך עיסוקו, לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. לעומתו, עוסק מוגדר כמי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן.
חוק הגנת הצרכן, חל על המשק כולו, למעט ענפי הבנקאות והביטוח שהחוק הוציאם מתחולתו באופן מפורש. החוק קובע כי דין המדינה כדין כל עוסק אחר, דהיינו, כשהמדינה נוהגת בכובע של "עוסק" ולא בכובע של "ריבון" והיא מוכרת שירותים או מוצרים לצרכן, היא גם כן כפופה להוראות חוק הגנת הצרכן.
החוק קובע פיצוי רגיל אשר מטרתו להשיב את מצב הניזוק לקדמותו, ולפיכך גובה הפיצוי הרגיל ישקף בדרך כלל הערכה כספית של הנזק. הבעיה במקרים אלה היא כי גובה הפיצוי הנזיקי נמוך בדרך כלל היות והעלות הכספית של חלק מהמוצרים אינה גבוה ולכן הנזק עצמו אינו גבוה.
לכן, החוק קובע פיצויים לדוגמה. הסכום המרבי של הפיצוי לדוגמה הוא 10,000 ש"ח ובמקרים של הפרה נמשכת, חוזרת או שנעשתה בנסיבות מחמירות (בהתאם לשיקול דעת בימ"ש) יכול להגיע עד ל-50,000 ש"ח.
יש לציין כי ניתן לתבוע פיצוי לדוגמה רק לגבי הפרות ספציפיות המנויות בחוק וביניהם ניתן למצוא:
- העוסק לא תלה שלט המציין את מדיניות החזרת המוצרים שלו או שהעוסק לא התנהל לפי מדיניות החזרת המוצרים שלו, והעוסק סירב להחזיר לצרכן שביקש זאת את התמורה ששילם עבור המוצר.
- הצרכן מבקש לבטל עסקת מכר מרחוק תוך 14 יום, עסקת רוכלות ועסקה לרכישת יחידות נופש - והעוסק מסרב להשיב לצרכן את התמורה ששילם כנדרש בחוק.
- הצרכן מבקש כי יחויב רק לפי המחיר שעל המוצר, אף שמחירם בקופה גבוה יותר.
- הצרכן מבקש מהיצרן או מהעוסק לקבל תעודת אחריות והם לא עשו כך.
יש להדגיש כי תנאי להגשת תביעה לפיצוי לדוגמה הוא מסירה או שליחה של בקשת הצרכן בכתב. הצרכן יצטרך להוכיח כי שלח או מסר את הבקשה אך לא את קבלת הבקשה לידי העוסק.
החוק חל על עסקאות בין עוסק לצרכן. החוק מגדיר מיהו צרכן ומיהו עוסק. צרכן מוגדר כמי שקונה נכס או מקבל שירות, מעוסק, במהלך עיסוקו, לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. לעומתו, עוסק מוגדר כמי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן.
חוק הגנת הצרכן, חל על המשק כולו, למעט ענפי הבנקאות והביטוח שהחוק הוציאם מתחולתו באופן מפורש. החוק קובע כי דין המדינה כדין כל עוסק אחר, דהיינו, כשהמדינה נוהגת בכובע של "עוסק" ולא בכובע של "ריבון" והיא מוכרת שירותים או מוצרים לצרכן, היא גם כן כפופה להוראות חוק הגנת הצרכן.
החוק קובע פיצוי רגיל אשר מטרתו להשיב את מצב הניזוק לקדמותו, ולפיכך גובה הפיצוי הרגיל ישקף בדרך כלל הערכה כספית של הנזק. הבעיה במקרים אלה היא כי גובה הפיצוי הנזיקי נמוך בדרך כלל היות והעלות הכספית של חלק מהמוצרים אינה גבוה ולכן הנזק עצמו אינו גבוה.
לכן, החוק קובע פיצויים לדוגמה. הסכום המרבי של הפיצוי לדוגמה הוא 10,000 ש"ח ובמקרים של הפרה נמשכת, חוזרת או שנעשתה בנסיבות מחמירות (בהתאם לשיקול דעת בימ"ש) יכול להגיע עד ל-50,000 ש"ח.
יש לציין כי ניתן לתבוע פיצוי לדוגמה רק לגבי הפרות ספציפיות המנויות בחוק וביניהם ניתן למצוא:
- העוסק לא תלה שלט המציין את מדיניות החזרת המוצרים שלו או שהעוסק לא התנהל לפי מדיניות החזרת המוצרים שלו, והעוסק סירב להחזיר לצרכן שביקש זאת את התמורה ששילם עבור המוצר.
- הצרכן מבקש לבטל עסקת מכר מרחוק תוך 14 יום, עסקת רוכלות ועסקה לרכישת יחידות נופש - והעוסק מסרב להשיב לצרכן את התמורה ששילם כנדרש בחוק.
- הצרכן מבקש כי יחויב רק לפי המחיר שעל המוצר, אף שמחירם בקופה גבוה יותר.
- הצרכן מבקש מהיצרן או מהעוסק לקבל תעודת אחריות והם לא עשו כך.
יש להדגיש כי תנאי להגשת תביעה לפיצוי לדוגמה הוא מסירה או שליחה של בקשת הצרכן בכתב. הצרכן יצטרך להוכיח כי שלח או מסר את הבקשה אך לא את קבלת הבקשה לידי העוסק.
מאמר זה נכתב ע"י עו"ד אבירם שחל ממשרד עורכי הדין מורה מאמו שחל - http://www.mmslaw.co.il
כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.
כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.
