הצילו את דבורת הדבש - סכנות ופתרונות
מי לא מכיר את דבורת הדבש. הייצור הצנוע, החרוץ והחברתי שעמל יום ולילה ללא לאות וללא פחד על-מנת לקיים את ממלכתו. כולנו נהנים פעם אחרי פעם מהנוזל המוזהב, הטבעי והבריא, עם הטעם המתוק והעשיר, ועם הניחוח המגרה. שנה אחרי שנה אנו טובלים את התפוח בדבש הטבעי הטהור ומברכים את כל הסובבים אותנו שנה טובה. הפעם הזאת שנת 2009 בכול פעם שנטבול את חתיכת התפוח שלנו בדבש הסמיך והמתוק נחשוב על דבורת הדבש, על התועלות שהיא מביאה לנו ועל הסכנות האורבות לה בדרך.
סכנות ופתרונות
על ראשה של דבורת הדבש רובצת סכנת ההעלמות חמורה. הבנייה המאסיבית מצמצמת באופן עקבי את שטחי הבר ואת שטחי החקלאות. שנות הבצורת הרבות שגורמות לכך שגם שטחי המרעה שעוד נותרו יהיו צחיחים, עם פריחה מועטה ועם זיהום אוויר גבוה. בנוסף ההתמודדות עם המחלות ובעלי החים שאורבים בפתח ושהנזק שלהם הולך וגובר ככל ששטחי המרעה מצטמצמים. כל אלה פוגעים שוב ושוב בבתי החרושת הטבעיים, המשוכללים הללו ומקשים על הישרדותם.
הסכנות שבדרך
צמצום שטחי המרעה - בעבר היו ברחבי המדינה אלפי נחילי בר של דבורים. היום כבר לא מוצאים אותם. למה? הבנייה המאסיבית והפשרת הקרקעות מצמצמים לאט לאט את שטחי המרעה של הדבורים. שטחי החקלאות הופכים לערים והרחבות קהילתיות, שטחי הבר הופכים לשטחי חקלאות וכך לאט אבל באופן עקבי נגמר לנו הירוק במדינה. הירוק שבלעדיו ממלכת הדבורים קמלה אט אט ביחד איתנו.
הבצורת - עצירת הגשמים בשנים האחרונות מדלדלת את אוכלוסיית הדבורים ופוגעת באספקת הדבש. הדבורים תלויות בפרחי הבר ואלו תלויים בגשמים שירדו. אין גשם אין פרחים ואין אוכל לכלכל את ממלכת הדבורים.
מחלות - למרות שדבורה נחשבת לאחת החיות הנקיות ביותר הרי שזיהום האוויר והמים וסיבות נוספות גורמים לסוגים רבים של מחלות שתוקפות את הכוורת. ריקבונות הוולד הם נגיפים שתוקפים את הזחלים בתוך התאים. נזק רב ביותר נגרם גם ע"י טפיל שנקרא "אקרית הוורואה". טפיל זה והוירוסים שהוא נושא עימו גורם לתחלואה ומוות של מאות כוורות כל שנה. תופעה נוספת Vמפחידה את עולם הדבוראים הינה תופעת ההעלמות המסתורית של דבורי הדבש "adult bees typically vanished". Times magazine)). החוקרים מציינים כי לתופעה מספר רב של סיבות ותאוריות. בניהן; שינויי אקלים, זיהום האוויר, שינויים גנטיים ואפילו קרינה אלקטרונית באוויר. אחת הסיבות לתופעה ניתנה ע"י פרופסור אילן סלע מהפקולתה לחקלאאת. הוא מצא נגיף הגורם לשיתוק של דבורים בוגרות. הנגיף ידוע בשם Israeli Acute Paralysis Virus. למרות שהנגיף אכן נמצא כגורם לשיתוק, טוענים החוקרים כי הוא אינו מהווה את הסיבה העיקרית וכי אנחנו עדין רחוקים מאוד מפתרון לבעיה. "I hope no one goes away with the idea that we've actually solved the problem," said Jeffrey S. Pettis Times magazine)).
בעלי חיים טורפי הדבורים - עבור חלק מבעלי החים הדבורה הינה מעדן. השרקרקים אותן ציפורים ירוקות גדולות ויפיפיות מהווה את אחד האויבים המרים ביותר של הדבורים. שורת שרקרקים יפיפיים עומדת לה בשקט על חוט החשמל ומשחרת לטרף. השקם בבוקר יוצאות הפועלות למלאכת האיסוף והשרקרקים מזנקים. לוכדים במקורם דבורה ועוד דבורה. קבוצת שרקרקים כזו יכולה לחסל כוורת שלמה בימים בודדים. מזיקה נוספת היא הצרעה שיכולה לחסל נחילים שלמים בלי להניד עפעף. רפרף גולגולת המת הוא מזיק נוסף מעניין. רפרף זה מסוגל לחקות את הקול שעושה המלכה וכך לחדור לכוורת.
האדם - כל הארץ מכוסה באלפי כוורות בין עם בשטחי הבר ובין בתפקידי האבקה בשטחי החקלאות הרבים. ריסוסים לא מבוקרים זיהום אוויר, חוסר תשומת לב ואף מעשי זדון מחסלים דבורים רבות ואף כוורות שלמות.
סכנות אלו ורבות אחרות אורבות לדבורי הדבש יום ולילה. הדבוראים עושים כל שביכולתם על מנת לשמור על מקור פרנסתם וגאוותם. הם בודקים את הכוורות, מרחיקים אותן ממקורות מחלה, מבודדים כוורות חולות ואף נותנים טיפול תרופתי עפ"י צורך תוך שמירה על התקן המחייב. אך פעולתם של הדבוראים אינה מספיקה ודרושה התגייסות של כולנו למען דבורת הדבש ולא פחות מכך למען מדינת ישראל נקייה וירוקה.
אז מה אפשר לעשות?
הפתרונות הם ברורים אך מסובכים לביצוע דורשים החלטות קשות ומשאבים.
לעצור את הבנייה- חייבים לבנות לגובה. אסור להפיל חלל עוד שטחים ירוקים. אנחנו כבר המדינה "המערבית" הצפופה ביותר ועוד מעט קט נזדקק לגלויות כדי לראות שטח ללא בטון. הדבורים וגם אנחנו זקוקים למרחבים הטבעיים הללו כדי לשרוד
לנטוע יערות - חייבים להקצות חלק מהמרחבים שיישארו לנו לחורשות ובעדיפות חורשות של עצים הצורכים מעט מים ונותנים הרבה דבש. חורשות איקליפטוס יכולות לתת פתרון מצוין לדבורים. איקליפטוסים ועצי מדבר נוספים כמו אשל ניתן לנטוע גם באזורים הצחיחים יותר אזורים בהם ממילא קיימים יותר מרחבים. בשלבים הראשונים אמנם יידרש חיזוק באמצעות השקיה אך בהמשך יגיעו שורשי העצים אל מי התהום וימשיכו לבד.
מחקר ופיתוח - השקעה נוספת במחקר ופיתוח היא הכרח המציאות. רק מחקר מאסיבי יוכל למצוא פתרונות ידידותיים לנו לדבורים ולסביבה. המחקר אמור להתחקות אחר הסיבות למחלה, לפתח זנים עמידים למחלות אלו וכך לסייע לדבוראים להתגבר על המחלות והמזיקים, ולאפשר לממלכת הדבורים להמשיך לשגשג ולייצר עוד לשנים רבות.
מקורות למאמר (בבליוגרפיה):
על דבורת הדבש תקציר מאת יהושוע שטרן
אתר מועצת הדבש
וויקיפדייה הישראלית
- Great Plains Nature http://www.gpnc.org/honeybee.htm
- Science dailyhttp://www.sciencedaily.com
- New York times magazinehttp://www.nytimes.com
מי לא מכיר את דבורת הדבש. הייצור הצנוע, החרוץ והחברתי שעמל יום ולילה ללא לאות וללא פחד על-מנת לקיים את ממלכתו. כולנו נהנים פעם אחרי פעם מהנוזל המוזהב, הטבעי והבריא, עם הטעם המתוק והעשיר, ועם הניחוח המגרה. שנה אחרי שנה אנו טובלים את התפוח בדבש הטבעי הטהור ומברכים את כל הסובבים אותנו שנה טובה. הפעם הזאת שנת 2009 בכול פעם שנטבול את חתיכת התפוח שלנו בדבש הסמיך והמתוק נחשוב על דבורת הדבש, על התועלות שהיא מביאה לנו ועל הסכנות האורבות לה בדרך.
סכנות ופתרונות
על ראשה של דבורת הדבש רובצת סכנת ההעלמות חמורה. הבנייה המאסיבית מצמצמת באופן עקבי את שטחי הבר ואת שטחי החקלאות. שנות הבצורת הרבות שגורמות לכך שגם שטחי המרעה שעוד נותרו יהיו צחיחים, עם פריחה מועטה ועם זיהום אוויר גבוה. בנוסף ההתמודדות עם המחלות ובעלי החים שאורבים בפתח ושהנזק שלהם הולך וגובר ככל ששטחי המרעה מצטמצמים. כל אלה פוגעים שוב ושוב בבתי החרושת הטבעיים, המשוכללים הללו ומקשים על הישרדותם.
הסכנות שבדרך
צמצום שטחי המרעה - בעבר היו ברחבי המדינה אלפי נחילי בר של דבורים. היום כבר לא מוצאים אותם. למה? הבנייה המאסיבית והפשרת הקרקעות מצמצמים לאט לאט את שטחי המרעה של הדבורים. שטחי החקלאות הופכים לערים והרחבות קהילתיות, שטחי הבר הופכים לשטחי חקלאות וכך לאט אבל באופן עקבי נגמר לנו הירוק במדינה. הירוק שבלעדיו ממלכת הדבורים קמלה אט אט ביחד איתנו.
הבצורת - עצירת הגשמים בשנים האחרונות מדלדלת את אוכלוסיית הדבורים ופוגעת באספקת הדבש. הדבורים תלויות בפרחי הבר ואלו תלויים בגשמים שירדו. אין גשם אין פרחים ואין אוכל לכלכל את ממלכת הדבורים.
מחלות - למרות שדבורה נחשבת לאחת החיות הנקיות ביותר הרי שזיהום האוויר והמים וסיבות נוספות גורמים לסוגים רבים של מחלות שתוקפות את הכוורת. ריקבונות הוולד הם נגיפים שתוקפים את הזחלים בתוך התאים. נזק רב ביותר נגרם גם ע"י טפיל שנקרא "אקרית הוורואה". טפיל זה והוירוסים שהוא נושא עימו גורם לתחלואה ומוות של מאות כוורות כל שנה. תופעה נוספת Vמפחידה את עולם הדבוראים הינה תופעת ההעלמות המסתורית של דבורי הדבש "adult bees typically vanished". Times magazine)). החוקרים מציינים כי לתופעה מספר רב של סיבות ותאוריות. בניהן; שינויי אקלים, זיהום האוויר, שינויים גנטיים ואפילו קרינה אלקטרונית באוויר. אחת הסיבות לתופעה ניתנה ע"י פרופסור אילן סלע מהפקולתה לחקלאאת. הוא מצא נגיף הגורם לשיתוק של דבורים בוגרות. הנגיף ידוע בשם Israeli Acute Paralysis Virus. למרות שהנגיף אכן נמצא כגורם לשיתוק, טוענים החוקרים כי הוא אינו מהווה את הסיבה העיקרית וכי אנחנו עדין רחוקים מאוד מפתרון לבעיה. "I hope no one goes away with the idea that we've actually solved the problem," said Jeffrey S. Pettis Times magazine)).
בעלי חיים טורפי הדבורים - עבור חלק מבעלי החים הדבורה הינה מעדן. השרקרקים אותן ציפורים ירוקות גדולות ויפיפיות מהווה את אחד האויבים המרים ביותר של הדבורים. שורת שרקרקים יפיפיים עומדת לה בשקט על חוט החשמל ומשחרת לטרף. השקם בבוקר יוצאות הפועלות למלאכת האיסוף והשרקרקים מזנקים. לוכדים במקורם דבורה ועוד דבורה. קבוצת שרקרקים כזו יכולה לחסל כוורת שלמה בימים בודדים. מזיקה נוספת היא הצרעה שיכולה לחסל נחילים שלמים בלי להניד עפעף. רפרף גולגולת המת הוא מזיק נוסף מעניין. רפרף זה מסוגל לחקות את הקול שעושה המלכה וכך לחדור לכוורת.
האדם - כל הארץ מכוסה באלפי כוורות בין עם בשטחי הבר ובין בתפקידי האבקה בשטחי החקלאות הרבים. ריסוסים לא מבוקרים זיהום אוויר, חוסר תשומת לב ואף מעשי זדון מחסלים דבורים רבות ואף כוורות שלמות.
סכנות אלו ורבות אחרות אורבות לדבורי הדבש יום ולילה. הדבוראים עושים כל שביכולתם על מנת לשמור על מקור פרנסתם וגאוותם. הם בודקים את הכוורות, מרחיקים אותן ממקורות מחלה, מבודדים כוורות חולות ואף נותנים טיפול תרופתי עפ"י צורך תוך שמירה על התקן המחייב. אך פעולתם של הדבוראים אינה מספיקה ודרושה התגייסות של כולנו למען דבורת הדבש ולא פחות מכך למען מדינת ישראל נקייה וירוקה.
אז מה אפשר לעשות?
הפתרונות הם ברורים אך מסובכים לביצוע דורשים החלטות קשות ומשאבים.
לעצור את הבנייה- חייבים לבנות לגובה. אסור להפיל חלל עוד שטחים ירוקים. אנחנו כבר המדינה "המערבית" הצפופה ביותר ועוד מעט קט נזדקק לגלויות כדי לראות שטח ללא בטון. הדבורים וגם אנחנו זקוקים למרחבים הטבעיים הללו כדי לשרוד
לנטוע יערות - חייבים להקצות חלק מהמרחבים שיישארו לנו לחורשות ובעדיפות חורשות של עצים הצורכים מעט מים ונותנים הרבה דבש. חורשות איקליפטוס יכולות לתת פתרון מצוין לדבורים. איקליפטוסים ועצי מדבר נוספים כמו אשל ניתן לנטוע גם באזורים הצחיחים יותר אזורים בהם ממילא קיימים יותר מרחבים. בשלבים הראשונים אמנם יידרש חיזוק באמצעות השקיה אך בהמשך יגיעו שורשי העצים אל מי התהום וימשיכו לבד.
מחקר ופיתוח - השקעה נוספת במחקר ופיתוח היא הכרח המציאות. רק מחקר מאסיבי יוכל למצוא פתרונות ידידותיים לנו לדבורים ולסביבה. המחקר אמור להתחקות אחר הסיבות למחלה, לפתח זנים עמידים למחלות אלו וכך לסייע לדבוראים להתגבר על המחלות והמזיקים, ולאפשר לממלכת הדבורים להמשיך לשגשג ולייצר עוד לשנים רבות.
מקורות למאמר (בבליוגרפיה):
על דבורת הדבש תקציר מאת יהושוע שטרן
אתר מועצת הדבש
וויקיפדייה הישראלית
- Great Plains Nature http://www.gpnc.org/honeybee.htm
- Science dailyhttp://www.sciencedaily.com
- New York times magazinehttp://www.nytimes.com
